ניהול דיון בכיתה

המאמר עוסק בחשיבות של יצירת דיונים בכיתה, מציע מבנה לניהול הדיון, דוגמאות לשאלות מנחות, ונותן רעיונות שונים ומגוונים להפעלות בעזרתן ניתן לעורר את הדיון.

ניהול דיון בכיתה

חגית גברעם

במהלך שנות עבודתי במערכת החינוך נחשפתי מעט מידי לדיונים בכיתה. כל מורה מתחיל יודע שהוא "צריך להספיק את החומר" "להוכיח את עצמו" (בעזרת ציונים ומשובים למיניהם)
הרבה פעמים קורה שערכי ההקשבה לזולת, יכולת הכלה והתמודדות עם דעות מנוגדות נשארים כסעיפים מרשימים בתוכניות שונות שאינן מתממשות מחמת חוסר הזמן, חוסר מיומנויות הנחיה או חשש מהתמודדות.
ויכולת ההבעה בעל פה - מה יהיה עליה? והיכולת להביע דעה מקורית? והיכולת להגן על דעותיי בצורה מושכלת? לכל אלה אין מקום מספיק במערכת החינוך.
אפילו הזמן המוקצב לכך במערכת השעות ומכונה "שעת חברה" או "שעת מחנך" מנוצל הרבה פעמים למסירת הודעות, בירור בעיות נקודתיות, "סגירת קצוות" והשעה היחידה שהייתה אמורה לשמש למשהו שמעבר לתוכנית הליבה, מתמסמסת ונעלמת.
הטענה שנציג במאמר זה היא שכל מורה, בכל שיעור, יכול וחייב לשלב מיומנויות של הבעה בעל פה. אין הכוונה לערוך דיון מעמיק בכל שיעור אלא לעורר מודעות לקלות בה ניתן לעודד הבעה בעל פה.

אז למה כל כך חשוב לערוך דיונים בכיתה?
בחינוך לחיי חברה נוטלים השיח והדיון מקום מרכזי. דיון מונחה משמש פלטפורמה למגוון דעות וביטוי לתחושות הרהורים ולבטים לצידם הוא מהווה גשר בין שלל הרעיונות והאינטרסים בקבוצה.
השיח נותן מקום מרכזי לדבר ולהידבר. להיחשף לפתיחות מחשבתית בדרכי נועם וברגישות לדעותיו של האחר. השיח משמש כלי ליצירת תקשורת אפקטיבית בין-אישית, קבוצתית ובין-קבוצתית. חברה דמוקרטית מתבססת על פלורליזם מחשבתי והדיון בכיתה הוא בדיוק המקום שנועד כדי להכשיר את המשתתפים לעניין זה. דיון כיתתי מתנהל בצורה ישירה וחופשית. לכל אחד ישנה אפשרות להתבטא באותו הזמן ובאותה המידה. אין שחקנים על המגרש ושחקנים על הספסל. בצורה זו מפתח הדיון הכיתתי אקלים חיובי
כפי שכבר ציינו, יכולת ההבעה של התלמיד נמדדת לרוב באופן שבו הוא כותב תשובות במבחן. אולם ידוע לכל שהשימוש ברשת האינטרנט שימוש באייקונים, בקיצורי דרך לשוניים ועוד גרמה לרדידות לשונית ושפתית עצובה ומצערת.

במבחן התלמיד עונה על שאלות שנשאל ולא תמיד עומדת לו הזכות להביע דעה אישית. זהו המקום של דיון וורבלי בכיתה. בודאי שאין לו הזדמנות להביע ולהיחשף לדעות מנוגדות. הדיון הכיתתי הוא המקום בו המשתתף יכול להביע את דעתו ולבסס אותה. זהו המקום שמאפשר יכולת הידברות בכך שהוא מחייב את המשתתפים לשקול מה הם רוצים להגיד, באיזה אופן , מתי ולמי.
בדיון הסוקרטי ישנה חשיבה מיילדת כלומר בעקבות ההיחשפות לדעות שונות כל משתתף עשוי למצוא את עצמו יוצר מחשבה חדשה או מחודשת.
הדיון הכיתתי מהווה שעת כושר לטפח מיומנויות הקשבה והתמודדות עם דעות מנוגדות. דיון מובנה מאפשר לכל אחד מן המשתתפים להביע את דעתו בצורה שוויונית, לעודד שימוש נכון בשפה ובהיגוי. לעודד אווירה מקבלת בכיתתו, להעשיר את הכיתה במגוון דעות ובאופן כללי להעלות את רף השיח בכיתה.

טיפ למנחה:
כדי לעודד משתתפים להביע את עמדתם פנה אל משתתף ושאל אותו: "מה אתה חושב על הדברים שאמר חברך?"  או לפנות לקהל ולשאול " יש למישהו משהו נוסף להגיד בנושא?" " מי חושב כמו ..? מי מתנגד ל..."

סוגי דיונים
1. רגשיים: אלו הם דיונים העוסקים בנושאים חברתיים ואישיים שונים. מדובר בדיונים הקורים באופן פחות מתוכנן, כשהתלמידים מעלים טענות וקשיים, כשקורה ארוע חיצוני הדורש התייחסות (אסון כלשהו, או להבדיל שמחה)
2. ערכיים: אלו הם דיונים המאפשרים למשתתפים לראות נושאים מנקודות מבט שונות, לברר את ההיבטים המוסריים – ערכיים של האירועים ולפתח אצל המשתתפים גישה ביקורתית ויכולת להגיע להכרעה ערכית מנומקת.            
3. משימתיים: אלו דיונים שמטרתם לקבל החלטות ודרכי פעולה משותפות לקבוצה לקראת משימה המוצבת בפניה. תכנון אירוע, תוכנית עבודה וכדומה.

טיפ למנחה:
לעולם אל תאפשר וונטילציה בדיון. זו עלולה לעקר את הדיון מתכונו על ידי בזבוז זמן יקר על הכפשות שאינן מקדמות את המטרה או על ידי הגררות הקבוצה לדעות מובילים חברתיים.

מבנה לניהול דיון
א.      תיאום ציפיות והסכמה על כללי הדיון
ב.      הצגה אפקטיבית של נושא הדיון ומטרותיו.
ג.       הצפת דעות המשתתפים בסבב קשיח או גמיש או באמצעות שמש אסוציאציות.
ד.      דיון בקבוצות קטנות על פי הנחיות כתובות.
ה.       מליאה מונחית באמצעות שאלות (בהמשך יובאו דוגמאות)
ו.        סיכום של "מה היה לנו?" סבב קשיח או  גמיש.

טיפ למנחה:
אל תיבהל מהתנגדות, זו עשויה לעורר עניין בדיון. שקף את עמדתו של המתנגד השב בנימוס ובקצרה ועבור הלאה. זכור: לא כולם חייבים להסכים איתך או עם המסקנות שאליהן ההגיעה הקבוצה.

דוגמאות לשאלות במליאה
האם יש שאלה שאינה ברורה?
האם יש מישהו שיש לו תהייה או הסתייגות לגבי שאלה כלשהי?
האם כל השאלות קשורות לעניין שאליו התייחסנו? איזו שאלה לא? מדוע? האם יש מי שחושב אחרת?
האם יש כאן שאלות שהן בעצם תשובות לשאלות אחרות?
למה הכוונה בשאלה...?
מהי משמעותה של השאלה...?
האם יש כאן שאלות שהן אמירות בתחפושת?
לאיזה היבט או היבטים של הנושא מתייחסות השאלות?
האם יש היבטים נוספים שלא התייחסנו אליהם?
האם הם משמעותיים? מדוע?

טיפ למנחה:
חשוב לשקף מידי פעם דעות שנשמעו בדיון להקדים ולומר: "אם אני מבין אותך נכון אתה טוען ש..."
או לשאול "האם לכך התכוונת?"

משחקים לניהול דיון

א. הייד פארק  ליצירת עדיפויות. קובעים נושא שיש בו בעד ונגד. המשתתפים מוזמנים להביע את דעתם ו/או לעמוד ליד מי שהם מסכימים את דעתו.

ב. משחק הפתקים: כל אחד כותב על פתק מה הכי מפריע לו/ מה הוא רוצה לעשות אחרת/ איך הוא היה פותר את הבעיה וכ"ו... על המשתתפים לנחש תוך שלושה ניחושים מי כתב את הפתק על מנת לקבל ניקוד. במידה ולא הצליחו לנחש, כותב הפתק זוכה בניקוד.

ג. רעשנים: משחק לניהול ישיבה - מי שחוזר על דברי אחרים מרעישים לו או מוחאים כפיים או שרים שיר בחרוזים....
חפץ עובר לניהול סדר הדוברים: כמו במעגל אינדיאני.

ד. יצירת דיון - על כל אחד לומר את דבריו מתוך משימה. לדוגמה- להתחיל באות.... לשלב את המילה.... לדבר רק בלשון חיובית (לומר רק מה כן), לא להשתמש במילים....להשתמש בשמות שלושה נוכחים... לשלב הודיה למישהו או על משהו.... להשתמש בשלושה משפטים בלבד....

ה. החלף - משחק להרעת וויכוחים וליצירת הזדהות עם דיעה שונה: על כל אחד להציג את הצד השני של הוויכוח כשאומרים "החלף".

ו. סקר דעת קהל: הקהל מביע את דעתו בישיבה / עמידה/ עמידה על כיסא. לדוגמה: מי שבעד עומד על הכיסא, מי שנגד יושב על הכיסא ומי שנמנע עומד על הרצפה.

ז. משחק הנעליים ליצירת סדר דוברים בישיבה או בדיון: כל משתתף מוריד את נעל ימין. הראשון נבחר על ידי המנחה וכשהוא סיים את דברו עליו לבחור נעל מהערימה ובעל הנעל הוא הדובר הבא.

ח. בניית דגם מקלפים של השכונה האידיאלית על פי תפישת התושבים. אפשר להתחיל מתהליך בו כל אחד רושם לעצמו מה הוא החזון האישי שלו,היכן הוא היה רוצה להיות בעוד חמש שנים מבחינת הרגשה/ ייעוד/ תפקיד וכ"ו... ואז עליהם להביא את זה לידי ביטוי בדגם הקבוצתי.

ט. כרטיסי ערכים: עבודה בקבוצות על בניית הערכים שיובילו אותנו בתהליך קבלת ההחלטות, מה היינו רוצים שהשכונה תשדר ? שמערכת החינוך האזורית תתמקד בו ועוד...

הדפסה

שיתוף