תקופה זו של השנה רוויה בטקסים שונים. כמו בתחומים רבים אחרים, עומד מתח בריא בין הצורך להעמיד תוצר איכותי וטוב לבין קיום תהליך חינוכי מקיף ומעמיק עם התלמידים. היערכות ומודעות מוקדמת יש בכוחם לצמצם את הפער בין שתי מטרות חשובות אלה. חשיבה על משמעותו של הטקס וההזדמנויות החינוכיות הגלומות בו.
מחשבות על משמעותם החינוכית של הטקסים בבית הספר
עם חזרתנו מחופשת הפסח, בעונה זו של השנה, ניכרת התגייסות והיערכות מוגברת להעמדת טקסים שונים לציון ימים מיוחדים בלוח השנה המרוכזים בתקופה זו: יום השואה, יום הזכרון, יום העצמאות, ועוד רגע קט גם טקסי סיום שנת הלימודים. העמדת טקס נגררת לא אחת להיענות לצורך להעמיד תוצר ראוי, לעמוד בפני קהל התלמידים, צוות ההוראה, בוגרי המוסד ואף הורים. נתונים אלה עשויים ליצור מתח ותחושת לחץ המתלווה לפעילות חינוכית חשובה זו. חשוב לנו כמחנכי דור העתיד לזכור שהטקסים הם ביטוי למסרים מכוננים בתרבות ישראל, עלינו להישמר שהטקסים לא יהיו נטולי משמעות ובעלי הדגשים חיצוניים. כדי שהטקס יהיה בעל ערך התכנים צריכים לעבור התבררות בכיתה, יש לתת את הדעת על המודעות לנושאים הנבחרים בקרב התלמידים ועל התפתחות תודעה שיש בה הקשר וזיקה ובחינת ההשפעה והקשר שהתלמידים חווים בינם לבין התכנים המוצגים. חשוב מאוד לזכור כי טקסים קשורים לזהותו של האדם ועל תפקידינו החינוכי בביסוס הקשרים המהותיים הללו.
כמו בתחומים רבים אחרים, עומד מתח בריא בין הצורך להעמיד תוצר איכותי וטוב לבין קיום תהליך חינוכי מקיף ומעמיק עם התלמידים. לא תמיד שני הצירים הללו חוברים זה לזה. היערכות ומודעות מוקדמת יש בכוחם לצמצם את הפער בין שתי מטרות חשובות אלה.
אז למה טקס ?
בדת היהודית אירועים משמעותיים מונצחים על ידי טקסים קבועים, המקדשים אירועים וזמנים מיוחדים ומקנים להם את תוקפם ואת נצחיותם. כלולים בכך טקס ברית המילה וזבד הבת, טקסי בר-בת מצוה, טקסי נישואין ועוד. הטקס בתרבות ישראל מהווה למעשה שלב מעבר המבטא עליית מדרגה, שינוי, התגברות ערך, העמקה והדגשה של עקרון לאומי, חברתי, רוחני דתי וחינוכי על ידי יצירת מסגרת מקום וזמן לצורך מימושו והדגשתו באופן מוצהר.
מומלץ שהמחנך ישוחח עם התלמידים בבירור השאלה האם ולמה נחוץ הטקס שהכיתה עומדת ליצור? מה הם חושבים שחשוב להעביר בו? מה החשיבות שיש להעמדת טקס בנושא המסויים הזה? שיחה שכזו מכוונת את התלמידים ואת המורה לבירור חינוכי חשוב ומהווה נדבך משמעותי בכל התהליך החינוכי המקיף סביב העמדת הטקס. חבל מאוד לאבד את השלב הזה שהוא הבסיס והוא ההצדקה והוא יצירת השורשים לפעילות שתבוא אחריה.
התבוננות בלוח השנה (של כל תרבות וחברה) מלמדת מהם האירועים, המוקדים המאפיינים אותה על ידי בחינת הטקסים והחגים שלה. אלה זמנים בשנה שבהם החברה כולה מבטאת על ידי עצירת הזמן והקדשתו הציבורית לנושא אחד שכל פני החברה נישאות אליו. המחשבה על כך שבו זמנית, בכל רחבי הארץ ניתנת תשומת לב רחבה לנושא מסויים היא ביטוי לאחדות רעיונית, חברתית, ואף רוחנית דתית ונותנת תעצומות וכוח לחברה ולעם במובנים רבים.
כאמור לעיל, מאחר שתקופת שנה זו מאופיינת בעומס טקסים ועצם החזרה החפוזה מפסח גורמת לעיתים למחנכים לפעול מתוך לחץ, הרי שהמחיר הראשון עשוי להיות התרכזות במטרה – העמדת הטקס, וויתור על התהליך החינוכי והמודעות לכל הערכים המוטמעים בו, ואשר הם אלה החשובים לחינוכו ולהבניית אישיותו של התלמיד. התהליך עצמו חשוב לאותה התקדשות של זמן, ולבירור המשמעות המיוחדת של אותו מופע שמעלים המורה ותלמידיו.
לצד הצורך להעמיד תוצר ראוי כדאי מאוד להיערך מבעוד מועד, כדי למזער שיקולים הנובעים מתוך לחץ או גורמים חיצוניים ואסטתיים בלבד, ולחשוב מראש כיצד ניתן לשתף את התלמידים בתהליך חינוכי מתמשך לקראת העמדת טקס.
שיתוף התלמידים
מאחר שהטקס קשור בבניית זהותו של האדם במובנים מקיפים – אישיים, חברתיים, תרבותיים ודתיים, חשוב לברר וליצור את המוטיבים הנוגעים לכיתה, לבחון מה בשעה זו נכון לכם להדגיש, לכוון את אמירות לידי כך שהם יביאו את המוטיבים והרעיונות הללו לכלל ביטוי ויקבלו הדגשה בשעת הטקס. לשם כך יש לקיים תהליך שבו יתקיים שיח מקדים בבירור המטרות, התלמידים יכולים לקחת חלק בבחירת הנושא, בליקוט קטעים בישיבה בצוותא בספריה ואפילו בשיתוף הורים או חברי צוות בכל אלה ובבחירה משותפת של קטעי שירה, טקסט לתפאורה וצורת קישוט, חלוקת צ'ופרים אישיים לצופים בטקס כמו :עדות, שיר, קטע קצר, פסוק לקריאה אישית ועוד. ניתן גם ליצור תערוכה נילווית לטקס, וליצור על ידי כך מרחב המקיף באופנים שונים את הנושא שבו עוסק הטקס. בדרך זו נשתף יותר תלמידים בעשיה מגוונת ואף נעמיק את התהליך החינוכי . המסר שעובר לתלמידים על ידי כך הוא יקר מציאות. ניתן גם לעשות פעילות לכיתות אחרות בבית הספר ואף הדרכה על ידי תלמידי הכיתה במשך היום סביב התפאורה בחלל זה.
כולנו יודעים לומר וגם מאמינים באמת בתהליך החינוכי. כשאנו מקיימים דיאלוג אמיתי ומקדישים זמן לשיחה על התכנים ועל המטרות אנו מאפשרים לתלמידינו וגם מגבירים בתוכנו את האמונה בדרך, חושפים את השורשים ואת הערכים שעליהם אנחנו מדברים. עלינו לחוש מחדש כל פעם שהערכים עליהם אנחנו מדברים על הבמה חיים בנו ומשמעותיים בעיננו המחנכים, קודם כל. התלמידים מבחינים באופן הזה על יחסנו הרציני, והם לוקחים חלק פעיל בבחירה, בעיצוב, במחשבה ובחוויה ונוגעים בעצמם בהיסטוריה, במשמעות, בערכים ובתכנים המובעים בפני הקהל. באופן מסויים יש לראות בקהל רק תפאורה משנית לתלמידים עצמם, שהם הם העניין. וחשוב לוודא בכנות שהעיקר הוא המעשה החינוכי בתהליך שמתרחש בכיתה בזמן ההכנה. זהו שלב ארוך יותר המתמשך לעומק, מעבר לאותה חצי שעה של הופעה על הבמה, אך יש בו בכדי להרחיב את האפשרות שתלמידים רבים יותר בכיתה יישארו עם חוויה של שותפות והזדהות עם המסרים שהמחנך מבקש להטמיע ביום זה.
הטקס כנקודת מוצא לתהליך חינוכי
לא נגזים אם נאמר כי לטקס יש פוטנציאל עמוק לחולל בתלמיד ואף במורה שינוי ממשי, לימוד חדש, הזדהות וחיברות חדשה עם תוכן הטקס. בפעילות חינוכית ושיתופית נכונה נוכל לפעול לגיבוש שייכות ובניית שלבים חשובים בגיבוש שייכות וזהות עצמית ויש לתת את הדעת לכך כדבר העיקרי, ולא כרווח משני. יש לזכור את הברור מאליו – הטקס הוא מסגרת שמהווה ביטוי לעיקר. העיקר הוא כמובן התוכן החשוב, המרכזי, המהותי בתרבות ישראל שהתקדש והתנקז ליום הזה על ידי החברה, המדינה, התורה. ויש לברר וליצור שיח חינוכי על התכנים הללו.
חשיבה והתכוונות של כל מורה לקראת הכנת פרוייקט עם כיתתו, ובכללם גם מסיבת סידור, טקס בר מצוה, סיום שנה וכו' חשוב שתעבור דרך בירור הערכים שטקס זה רוצה לקדש ולהדגיש. כדאי להוועץ ולחשוב על דרכים ליצירת מודעות לכך כיון שחיבור וחשיבה על היבטים אלה יש בכוחם לתת למחנך עצמו יתר עוז עצמי ותחושת משמעות, ולא חלילה לעסוק מבלי משים רק בהיבטים הטכניים שהם מלאים ומתישים לא אחת, ויוצרים נזק חינוכי אם אין בהם את פעימת החיים והתוכן הפנימי. מציאת חשיבות בתכני הטקס וחישת התהליך החינוכי העמוק והמקיף שיש ביכולתו לתת לתלמידים מאפשרים למורה לחוות בעצמו בספירות גבוהות ואף רוחניות את הפעילות שהוא מקיים ועל ידי כך הוא מאפשר זאת באופן גלוי וסמוי גם לתלמידים, לכלל בית הספר ולקהילת ההורים.
הכנת הטקס יכולה להביא לחווית סיפוק ואף התעלות, מתוך חיזוק ה'יחד' הכיתתי, שמחה בהצלחה הנובעת מתהליך חינוכי ומנהיגותי נכון של המורה והתלמידים שמעמידים בצוותא תוצרים בעלי ערך שאינם מנותקים מהתהליך המגביה והמעצים שהתרחש בכיתה.