לימוד דיאלוגי

הצעה למהלך לימודי קבוע של לימוד תורה באופן דיאלוגי ומשיב רוח.

הלימוד הדיאלוגי

הרב דוב זינגר

הביטוי הלשוני "תלמוד תורה" מתייחס ללמידה כסוג של התרחשות בו זמנית של לימוד והוראה כמערכת יחסים בין הלומדים לבין הטקסט. תפקידי המורה והתלמיד מתחלפים: הטקסט מלמד את המורה והתלמיד מלמד את הטקסט, וכן הלאה. משולש שהזרימה בו תמידית, בו כולם מלמדים וכולם לומדים בו זמנית. על מנת לוודא שההתרחשות אכן מתרחשת אנו מציעים מעין מהלך לימודי קבוע – תבנית או כלי – שמזמינים את הרוח לשרות עליה. לאחר קריאה ראשונית של הקטע הנלמד מתבקשים הלומדים להיענות לבקשות הבאות, בארבעה שלבים:

שיקוף
הלומדים בודקים שהם אכן שמעו את מילות הטקסט. בשלב זה אין להוסיף מילה על מה שנאמר. ניתן לתמצת אך גם בתמצות להשתמש רק במילות הטקסט, ולהיזהר מאד מכל פרשנות שהיא.

תקוף / אישוש
שלב זה בא לוודא שאכן אין אנו חוזרים על הכתוב רק כתוכיים, אלא שמים לב להגיון הפנימי של הנאמר. בדרך כלל נפתח שלב זה במילים: "אכן זה הגיוני ש...". אין בתקוף רמז להסכמה שלנו לנאמר אלא רק כניסה לתוך עולמו של הכתוב ואישושו.

אמפטיה
שלב שלישי זה הוא כבר שלב מתקדם יותר בדו-שיח עם הכתוב. כאן אנו מחפשים את הרגש, את הנקודה הפנימית שממנה נאמרו הדברים. גם בשלב זה אין עדיין התייחסות שלנו לנאמר. אנו רק בודקים שאנו מבינים את הכתוב לחלוטין.

תגובה
כאן כבר אנו מרשים לעצמנו להגיב. אנו יכולים לתאר היכן זה פוגש אותנו, מה הרגש שהדברים מעוררים אצלנו. כאן, אנו יכולים להגיב גם בנוגע לשלב התיקוף – ההיגיון הפנימי – ולטעון שהדברים אכן הגיוניים מאד, או לחלוק על הדברים ולטעון שאמנם אנו רואים מה חשב הכותב אך אין אלו דברים של טעם. כמובן שההתייחסות האישית לשלב האמפטיה מזמינה התייחסות אישית עוד יותר, והיא מגיבה לעצם טענתו של הכותב.
הקפדה על השלבים השונים נראית בתחילה כמלאכותית קמעה, אך יש בהרגל זה בכדי לשמור על השלבים השונים של הלימוד. יש כאן כבוד לכתוב, ושמירה על הגבולות המבחינים בין הרצון ללמוד לבין הרצון להתייחס ולהגיב. בהפרדה המלאכותית יש בכדי לשמור ולכבד את הכותב, ולהגיב אליו רק לאחר שבררנו שאכן אנו יורדים לחלוטין לסוף דעתו. בלימוד זה אנו מוודאים שאכן נוצרה שיחה בינינו לבין הכותב. בדקנו את נוכחותו ואת נוכחותנו מולו. כמו כן, שמרנו גם על פשט דבריו של הכותב אך גם לא הסתפקנו במילים עצמם וחיפשנו את הפשר הפנימי, הנסתר, את האינסופי העומד מאחורי הסופי.

מתוך אתר בית המדרש להתחדשות

הדפסה

שיתוף