רוח צוות

שני סיפורים שנונים ומחוייכים על חשיבותם של עבודת צוות, רתימתם של משאבים להשגת יעד וקבלת עזרה מהסביבה או מהצוות...

רוח צוות

שוקה די-נור

רוח צוות, עבודת צוות, היכולת להפיק בעזרת אחרים יותר מהיכולת האישית בלבד, חרותים על דגלים רבים ונמנים על ערכי הליבה של רבים מהארגונים שאני מכיר.
הקשיבו לשני הסיפורים הקטנים ומעלי החיוך הללו, שיעזרו לכם להיזכר בחשיבות הערכים הללו. הראשון לקוח מתוך אתר אינטרנט זר בשם "סיפורי מורל", בתרגום חופשי שלי מאנגלית, והשני מתוך סיפרה של לימור שיפוני – "סיפורים שעושים את העבודה":

 מישהו נוסע ברכבו בדרכי עפר צדדיות. בשלב מסוים הוא נקלע לדרך בוצית, מתחפר ונתקע. לאחר כמה ניסיונות סרק הוא מבין שלא יוכל להיחלץ בכוחות עצמו, הוא יוצא מהרכב ומתחיל לתור את הסביבה הקרובה בתקווה למצוא עזרה. הוא נכנס לחווה חקלאית קרובה ופוגש את בעליה.
"פְרֵדי יחלץ אותך מהבוץ." אומר לו החוואי והוא מצביע לכיוונו של פֶּרד זקן שעומד לו בחצר בחוסר מעש. האיש מתבונן בפרד הצנום והתשוש, מחזיר מבטו לחוואי בעיניים מביעות ספק, אבל החוואי חוזר על דבריו: "כן, פְרֵדי קשישא יכול לעשות את העבודה."
בהיעדר אופציה אחרת מודה האיש לחוואי על הרצון לעזור וכך הם צועדים שניהם, ביחד עם הפרד לכוון הרכב התקוע. החוואי רותם את הפרד לרכב, אוחז במושכות, נותן בהן משיכה קלה וצועק לפרד: "חוּמי, משוך! ג'ורג'י, משוך! סַאני, משוך! פְרֵדי, משוך!"
ופרדי הקשיש מרכין ראשו, שריריו נמתחים והוא עושה כמה צעדים, מושך ומחלץ את הרכב מהבוץ עד שזה עולה על דרך מוצקה יותר. האיש מופתע אך מרוצה, טופח לפּרד על צווארו ומודה לחוואי מכל לב על העזרה.
לפני שהוא מתחיל לנסוע הוא פונה לחוואי ושואל: "מתברר, אכן, שכוחו של פְרֵדי עדיין במותניו, אבל מסקרן אותי לדעת מדוע קראת לו בכל אותם שמות לפני שקראת בסוף בשמו – פְרדי?"
החוואי נאנח ועונה: "פְרֵדי קשישא הוא זקן וכמעט עיוור לחלוטין. כל זמן שהוא מאמין שהוא חלק מצוות לא אכפת לו למשוך!"
(מקור הסיפור אינו ידוע)

והנה הסיפורון השני בהקשר דומה:

ילד מנסה להניף אבן גדולה אבל לא מצליח אפילו להזיז אותה. אביו בדיוק עובר במקום, עוצר להתבונן במאמצי בנו, ולבסוף אומר לו: "האם אתה משתמש בכל הכוחות שלך, בני?"
הילד צועק בכעס: "כן. אני כן!"
"לא, אתה לא." אומר לו האב ברוגע, "אני לא זוכר שבקשת ממני לעזור לך."
 (מתוך סיפרה של לימור שיפוני "סיפורים שעושים את העבודה" בהוצאת "חייט הסיפורים")

אכן דרך שנונה להעלות את חשיבותם של עבודת צוות, רתימתם של משאבים להשגת יעד וקבלת עזרה. ונזכרתי באמרה קדומה מהמזרח, ששלח אלי פעם ידיד צעיר בשם סער, האומרת: "לך אל האנשים, חייה ביניהם, למד מהם, אהוב אותם. התחל במה שהם יודעים. אך על המנהיג הטוב ביותר, משהשלים את משימתו ותמה מלאכתו, יאמרו האנשים: עשינו זאת בעצמנו".
אתם מכירים מנהיגים כאלה בתוכנו?

הדפסה

שיתוף