סיכום בית מדרש יוצר תשע"א

בתי מדרש יוצרים

"אכול קנאה אני הולך, קנאת החול תאכלני-

היתכן להיות שכבר פס כח יצירה מן הקודש, ומכול המחזיקים בכנף מעילו- היתכן?! ...

צערי התדירי הוא קנאת הקודש. מכאוב דוקר חודר בנשמתי בהיותי רואה, שהמחשבות החילוניות מתפשטות בעולם, לוקחות לבבות, קונות נפשות ומתגשמות במעשים, ושאיפות הקודש ורעיונות הקדושה מונחים כאבן שאין לה הופכין,

אין מטפל בהם ואין מי שיסביר אותם, שירחיבם, שיחבבם על הקהל הרחב, ושיתן להם מהלכים בפועל ובמעשה."

(הראי"ה קוק- חדריו)

ב. פתיחה:

בתי המדרש היוצרים נוסדו ביוזמתו של הרב שמעון אדלר, והועצמו בתמיכתו של ד"ר אברהם ליפשיץ, בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"א). בתי מדרש אלו משלבים בין שני תחומים, הקודש והיצירה, והם מיועדים לתלמידי מגמות האומנות בחמ"ד. את בתי המדרש מובילה בפועל רויטל זיון המפקחת על מגמות התקשורת והאומנות, ביחד עם ורד ליפשיץ מטעם תוכנית "לב לדעת".

שבעה בתי מדרש יוצרים פעלו ויצרו בשנת תשע"א, שבעה בתי מדרש חלוציים שנעתרו לאתגר, וחיברו בין שני תחומים שעד כה לא דרו בכפיפה אחת.

ראשית לידתם  של בתי המדרש מכאב, ומחסר. מזה שנים שמגמות האומנות פועלות בבתי  ספר דתיים שונים. פעמים רבות כמעט  לא ניכרים עקבות המקורות היהודיים ביצירות האומנות של בוגרות המגמה. גם בדורנו, "שאיפות הקודש ורעיונות הקדושה מונחים כאבן שאין לה הופכין". עובדה זו אל מול הנחת היסוד כי יוצר פועל מתוך עולמו התרבותי , האמוני והערכי מעלה שאלות וכיווני מחשבה שונים.

יש שיאמרו כי אלו פני הדור הצעיר. עולמם התרבותי אינו מחובר למקורות היניקה היהודיים.  אשר על כן אין העקבות מצויים ביצירותיהם.

אולם אפשר לומר גם אחרת. ניתן לומר שעלינו, המורים, להביא בפניהם את האפשרות לחבר, את האפשרות למזג  בין שני העולמות. שנקודת המפגש מצויה בקודקוד השלישי, נפש היוצר. קודקוד שהוא גם מעבד ומאפשר ליצירה לבוא לעולם. התיווך שלנו המורים הכרחי, שכן התלמידים אינם מורגלים בחיבור בין מקצועות הקודש ובין מקצועות האומנות והיצירה.

אמונה זו משותפת למורים ולמנהלים שבחרו לנסות בבית ספרם את בתי המדרש היוצרים.

וכמספר בתי הספר מספר הסגנונות של בתי המדרש.

הערה בשולי הדברים- כול בתי הספר שהשתתפו בתוכנית  הם של בנות. וחבל. אנו מאמינים כי בתי ספר לבנים שייפתחו את שעריהם לתהליך שכזה בוודאי יעשירו את השיח של תלמידיהם וירחיבו את אפשרויות הביטוי שלהם.

ב. המודלים שפעלו בבתי ספר בתשע"א- מעשים, רשמים ומחשבות:

1.      בית המדרש של 'צביה יצירתית' ירושלים

צוות בית המדרש היה מורכב משתי מורות לאומנות ורב בית הספר.(חדווה ג'ורנו, ברוריה בראונר והרב נתנאל צלניק).

קהל היעד-במקור היה בנות מגמת האומנות מהכיתות השונות י-יב . אולם בפועל הצטרפו כמה בנות ממגמות אחרות  (יש לציין כי כול הבנות בבית הספר קשורות למגמות יצירה אלו או אחרות)

שעות הפעילות: ימי רביעי בין 16:00-17:30 (אולם על פי רוב גלשו אל מעבר לזמן). זמן שהוא מעבר לשעות הלימודים.

דרך הפעולה: הצוות בחר 'חומר' לימוד מלווה לאורך השנה, הבחירה הייתה ב'פרקי אבות' , מסכת המכילה בחובה נושאים רבים. לפני כול שיעור למדו אנשי הצוות את המשנה בעצמם, לימוד משותף, פותח, בניסיון שהמשניות תהינה בעיניהם כחדשות. ולאחר מכן בחרו את התרגיל באומנות אליו ישלחו  את התלמידות.

הלימוד עם התלמידות נעשה באופן דומה, המורים והתלמידות  למדו יחד את המשנה, המורים ראו את תפקידם כמנחים, ונמנעו מלבוא עם מסקנה אחת חדה, היו הם המאפשרים לימוד שהיה פתוח וכן. לאחר מכן ניתנה משימת היצירה , ולאחר הביצוע הוצגו העבודות , והתעורר דיון ושיח בין הבנות.

מידי שבוע הועמדו העבודות בפינה שיוחדה לכך בבית הספר, ובכך התרחב השיח בנושא.

המורים והתלמידות הרגישו כי מדובר בתהליך עומק משמעותי וחוויתי כאחד. וציינו את הפתעתם מהשפעת אופן הלימוד ומשמעותו לתלמידות.

2.      בית המדרש של אולפנת נגה בית שמש – השייכת לרשת אמי"ת.

הצוות היה מורכב ממורה לאומנות ומורה ליהדות. (הילה אורבך יעקובי ושרית שוסהיים)

קהל היעד היה בנות מגמת אומנות.

שעות הפעילות : שעות הלימוד של המגמה.

דרך הפעולה: נבחר נושא מרכזי- שבר ותיקון , שהשתלב כחטיבה במהלך השנה במגמת הלימוד של כיתה יא.

הנושא היה מורכב מכמה תתי יחידות, שבכול פעם היה לימוד , עבודת יצירה קטנה, ואיסוף . במהלך המערך הוזמנו גם מרצים אורחים , כמו מורה לספרות שנתנה תרגיל כתיבה בנושא, אדם שתיאר את תהליך השיקום שלו בעקבות פציעה חמורה. בסוף התהליך היה על הבנות להגיש עבודת גמר שהיא פיתוח של עבודות סקיצה שנעשו במהלך המחצית. שתי המורות היו שותפות לכול התהליך. בחירת הנושא, הלימוד והיצירה. לאחר סיום חטיבה אחת, הפיקו המורות לקחים ופעלו בכפוף להם בהעברת החטיבה השניה בכיתה י'.

בסיכומה של שנה המורות סיפרו כי עדיין ישנם חששות אולם  התחושה היא כי הדבר אפשרי וטוב. היו בנות שהצרו על כך שלא היה משהו מתמשך יותר, והתוצרים היו מעניינים וברמה גבוהה.

מה שהפך את הדבר לאפשרי היה האמונה בתהליך (הן המורות והן התלמידות עברו תהליך) , בהליכה איטית הלוקחת בחשבון את הקשיים השונים.

3.      בית המדרש של אור תורה רמות – לבנות.

הצוות  היה מורכב ממורה לאומנות ומורה לתנ"ך ( חנה אדרעי והדס שחם).

שעות הפעילות : שעות הלימוד של המגמה.

קהל היעד היה בנות מגמת האומנות.

דרך הפעולה: לימוד נושא, ששולבו בו תחומי דעת שונים, תנ"ך, מדרש וסיפרות- בהנחיית המורה לתנ"ך. לאחר מכן זמן קצר שהוקדש להכנת סקיצה באומנות על הנושא. השיעורים הבאים הוקדשו להבאת הסקיצה לידי יצירה מוגמרת ומזוקקת. בשיעורים אלו נכחה המורה לאומנות וליוותה את הבנות בעבודתן.

הנשואים שנבחרו היו- הבגד, עם התמקדות על כתונת יוסף. ותחפושות.

באור תורה  בית המדרש החל לפעול במחצית השניה של השנה, בשל קשיים שונים שעלו מצד הצוות . תחילת בית המדרש לוותה ביצירת אוירה חמה וביתית.

לסיכום סיפרו המורות כי היה פער בין הביקורת שהפנו הבנות על 'פלישת לימודי קודש למגמת האומנות' לבין היצירות והאנרגיות המרגשות  שהיו בתצוגת סוף השנה. בתחילת התהליך הבנות התרעמו על הניסיון לקשר בין הקודש לאומנות- הם כעסו ש"עוד פעם יהדות", לעומת זאת בתוצרי השנה היו דברים משמעותיים מאד לבנות- מתוך הלימוד והשיתוף של הקודש והחול, והבנות ציינו זאת.

4.      בית המדרש של אולפנית תל אביב.

הצוות היה מורכב ממורה לאומנות ומורה ללימודי יהדות. (הלה סבן וציפי אורבך).

קהל היעד: בנות המגמה לאומנות כיתה יא.

שעות הפעילות : שעות המגמה .

דרך הפעולה: לימוד שהוביל ליצירה.

את בית המדרש באולפנית החלו בשלב מאוחר של השנה בשל חשש וקשיים טכניים.

הצוות ישב שעות רבות כדי לחשוב איך להפוך את שעות בית המדרש למשמעותיות. הצוות שם דגש על ההכנה המשותפת , וכן על השהות המשותפת של שתי המורות בכול שלבי התהליך. 'הדרך' היה הנושא המרכזי שעליו עבדו בבית המדרש. בתחילה נלמד בדרכים מגוונות ועם חומרי למידה שונים. (נעזרו בשירים מעולמן של הבנות סרטים וכד' בטרם ניגשו ללימוד קטעי חסידות ותנ"ך) ואחר כך עברו הבנות ליצירה.

בית המדרש פתח מקום של לימוד משמעותי שלא ויתר על רמה מקצועית בתחום היצירה.

 5. בית המדרש של אולפנת נריה

הצוות: מורה לאומנות, שליוותה שיעורים של רב שאינו מצוות בית הספר. (מיכל צוף והרב דני וסגליס)

קהל היעד: המעוניינות מכלל בית הספר מכיתות י-יב.

שעות הפעילות : ימי רביעי בערב 20:30-22:00.  (בלילה זה ישנה לינה באולפנא).

 דרך הפעולה: בכול שבוע הועבר שיעור באורך של 45 דקות ע"י הרב,  בעקבותיו נתנה המורה לאומנות הנחיה ליצירה, שהיא מציעה לבנות מגוון רחב של חומרים . בסיום העבודה הציגו הבנות את היצירות ודיברו עליהן.

אחד הקשיים שעלה , היה העדר עבודת צוות , היות והרב, נותן השיעור אינו חלק מהצוות .אף על פי כן מספרת המורה לאומנות כי בית המדרש היה משמעותי מאוד עבור הבנות. הנושאים שעלו ליוו את הבנות במשך השבוע, והבנות ציינו כי יהיה קשה להן לדמיין מציאות ללא בית המדרש.

6. בית המדרש של אולפנת שעלבים

הצוות : מורה לאומנות וראש האולפנא. (מלי כיאט והרב ישי מאיר)

קהל היעד: בנות מגמת אומנות.

שעות הפעילות: שעות המגמה .

דרך הפעולה: נבחר טקסט מלווה לאורך השנה, קטעים מתוך שפת אמת על פרשיות השבוע. בכול מפגש נלמד קטע , ביחידת זמן קצרה (כ 15 דקות)  ע"י רב בית הספר,לאחריו נשארו הבנות עם המורה לאומנות ויצרו בהנחייתה סקיצה שקשורה לנושא שנלמד. לאחר העבודה , הציגו הבנות את  היצירות כאשר שני אנשי הצוות נוכחים ומגיבים ליצירות.

הצוות מספר כי לא הכינו יחד את החומר הנלמד, אולם שיתוף הפעולה ביניהם, והניסיון של 4 שנות בית מדרש (!!!)  יוצר עבודה הרמונית ומשמעותית.

עוד מספרת המורה לאומנות,  כי עקבות הסקיצות בבית המדרש באות לידי ביטוי בפרויקט הסיום אצל חלק מהבנות.

7. בית המדרש של  אולפנית טבריה  

הצוות – מלכתחילה הייתה כוונה לצוות שמורכב ממורה לאומנות ומורה ליהדות, בפועל נשארה המורה לאומנות לבדה, וגם היא התחלפה לרגל לידה במהלך השנה. הצוות התמודד ביצירתיות עם השינויים בדרך.

קהל היעד: בנות מגמת אומנות כיתה יא.

שעות הפעילות: שעות המגמה.

נערכו ישיבות עם הבנות שהיו שותפות בגיבוש הנושאים באופן סופי. שיתוף הבנות בתהליך הפך את העבודה בבית המדרש למשמעותית ביותר. ניכר היה השינוי באוירה בקבוצה, חומת ציניות שהייתה חלק אינטגרלי בתחילה, הוסרה, וה'אנטי' התמוסס. ואת מקומם תפס השיתוף , והנכונות של הבנות להביא חלקים אישיים מעולמם הפנימי.

ג. קשיים, חששות והפתעות

במהלך השנה עלו חששות מצד המורות- ונפרטן להלן:

·        כיצד להביא את הבנות ללימוד שאינו לבגרות.

·        כיצד להקהות את  ההתנגדות לכניסת לימודי קודש למגמת האומנות.

·        כיצד לא לפגוע ברמת האומנות ובמקצועיותה.

·        איך מלמדים 'שפה חדשה' בתוך המגמה.

·        כיצד להתמודד עם מחסור בשעות לימוד, ולהספיק את החומר הנדרש גם ללא בית המדרש.

לצד החששות ציינו המורות בסופה של השנה על הצלחות והפתעות כמו:

·        תוצאות ברמה גבוהה כאשר נדרשה עבודה שאינה סקיצה.

·        אוירה מאוד מיוחדת ששררה בחדר הלימוד.

·        עם הזמן, ירדה ההתנגדות ללימוד, ועמה ירדה גם שכבת הציניות.

ד. ליווי המורים

תהליך יצירת בתי המדרש לווה בהשתלמות , בה קיימנו בית מדרש יוצר , בו היה מקום למורים לחוות משהו מחווית בית המדרש. ההשתלמות הקנתה למשתתפיה כלים , לבחור טקסטים שמתאימים להוות טריגר ליצירה. נתנו כלים שמאפשרים למורה להפוך ולו לחלק מהזמן למנחה היוצר אקלים נוח לצמיחה. יצרנו מתוך לימוד ולמדנו מתוך יצירה ובעיקר מצאנו חיבורים בינינו הלומדים ובין התורה הנלמדת.

האוירה האינטימית שנוצרה בקבוצה הייתה האישור לכך כי ניצנים טובים עולים בשדותינו.

בין המרצים שהיו חלק מההשתלמות היו :

הרב ברקוביץ'

ישראל רבינוביץ'

יונדב קפלון

אפרת הברון

ליאורה לוי ועוד.

את ההשתלמות ריכזה ורד ליפשיץ ששימשה גם כמדריכה ודאגה ללוות את

את המורים בתהליך זה. איש איש כפי צורכו.

בחלק מבתי הספר מורי בית המדרש העבירו מפגש לדוגמא לכלל צוות בית הספר. מפגש זה אפשר טעימה מהנעשה בבתי המדרש היוצרים.

ה. סיכום

בסה"כ נראה שבתי הספר נענים להקמת בתי המדרש היוצרים. לאחר ההתגברות על החששות והפחדים, ברוב מכריע של בתי הספר הלימוד היה משמעותי ביותר ומעמיק והוסיף הן ללימודי האומנות והן ללימודי הקודש שנלמדו בתוך המגמה.

הדבר שנוכחנו לדעת ברוב בתי המדרש הוא שניתן לחבר בין אומנות ליהדות, ולמרות פחדי ההתחלה גם התלמידות וגם המורות נוכחו שהדבר תורם.  עדות לכך היא הרצון של כל בתי הספר להמשיך במהלך ולפתחו גם במהלך השנה הבאה.

זוהי רק ההתחלה, עם  הפנים לעתיד, כאשר המטרה היא ליצור מתוך לימוד, ללמוד מתוך יצירה, ולהביא את הלומד לנקודת מפגש בינו ובין החומר הנלמד, מפגש שמעלה את רמת המודעות של התלמיד, מפגש שמעלה את רמת השיח בין הלומדים, מפגש שנותן לרוח באנוש לנשוב ומתוך כך מחבב את התורה על לומדיה , הופכה לתורה חיה ומפעמת בלב לומדיה.

מפגש , השואף להוציא מים מן האבן המונחת בלא הופכין.

הדפסה

שיתוף