משימה בנושא משמעות המצוות

משמעות המצוות

1. משלי ו כג

כִּי נֵר - מִצְוָה, וְתוֹרָה - אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים - תּוֹכְחוֹת מוּסָר

• המצוות בפסוק זה מדומות לנר. מהי משמעותו של  דימוי זה? (8 נק')

כישור החשיבה הנבדק:  חכמה -  הבנה:  זיהוי משמעותו של ביטוי לשוני במקור. (על פי טקסונומיית בלום- קרתוול)

2. משנה מסכת מכות פרק ג משנה טז

רבי חנניה בן עקשיא אומר:-+ רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר (ישעיה מ"ב) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:

א. המילה 'לְזַכּוֹת' יכולה להתפרש הן במובן של 'זְכוּת' והן במובן של 'זִיכּוּךְ'.

ב.  הסבירי את המשנה על פי כל אחת מהמשמעויות הללו. (8 נק')

כישור החשיבה הנבדק:  בינה – ניתוח: התייחסות לרכיב במקור, זיהוי כפל משמעויות שבו וההשלכות של כ"א משתי המשמעויות על הבנת המקור (על פי "אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה")

3. דברים רבה פרשה ו

זה שאמר הכתוב (משלי א', ח )"כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ" – מהו"כי לוית חן"? אמר רבי פנחס בר חמא לכל מקום שתלך המצות מלוות אותך, 'כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך', אם עשית לך דלת המצות מלוות אותך שנאמר (דברים ו') 'וכתבתם על מזוזות ביתך' אם לבשת כלים חדשים המצות מלוות אותך שנאמר (דברים כ"ב) 'לא תלבש שעטנז', אם הלכת לגלח המצות מלוות אותך שנא' (ויקרא י"ט) 'לא תקיפו פאת ראשכם', ואם היה לך שדה והלכת לחרוש בתוכה המצות מלוות אותך שנאמר (דברים כ"ב) 'לא תחרוש בשור ובחמור יחדו', ואם זרעת אותה המצות מלוות אותך שנא' (דברים כ"ב) 'לא תזרע כרמך כלאים', ואם קצרת אותה המצות מלוות אותך שנא' (דברים כ"ד) 'כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה', אמר הקב"ה אפילו לא היית עוסק בדבר אלא מהלך בדרך המצות מלוות אותך מנין שנא' 'כי יקרא קן צפור לפניך'.

• בחרי מתוך המדרש משפט מרכזי שמביע את הרעיון של המדרש.     (6 נק') 

כישור החשיבה הנבדק:   בינה – ניתוח:  איתור הרעיון המרכזי - יכולת ניסוח כותרת (על פי "אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה")

• העמיקי בדימוי "לווית חן הם לראשך"-מה הדימוי מבטא בנוגע לתפקיד של המצוות בחיי האדם?  (8 נק')

כישור החשיבה הנבדק חכמה – הבנה:  זיהוי האמור מבחינת התהליך המתפתח במקור (על פי "אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה")

4. במדבר רבה פרשה יז

'למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי'. משל לאחד מושלך לתוך המים הושיט הקברניט את החבל ואמר לו תפוש חבל זה בידך ואל תניחהו שאם תניחהו אין לך חיים אף כך אמר לו הקב"ה לישראל כל זמן שאתם מדובקין במצות (דברים ד') 'ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום' וכן הוא אומר (משלי ד) 'החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך'.

• הסבירי את הנמשל מול כל אחד מהביטויים שבמשל (6 נק')

אחד =

מושלך =

מים =

קברניט =

חבל =

• מהו תפקידן של המצוות לפי משל זה? (6 נק')
• כיצד מתואר במדרש העולם כשהוא ללא מצוות?(6 נק')
• באיזה מן המקורות הקודמים נרמז יחס דומה לעולם הזה?(6 נק')

כישור החשיבה הנבדק:בינה – השוואה: זיהוי הדמיון והשוני בין הרכיבים שבמקור ובין מקורות שונים.  (על פי "אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה")

5. רמח"ל - ספר מסילת ישרים - פרק א
...וְהִנֵּה, מַה שֶּׁהוֹרוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא, שֶׁהָאָדָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וְלֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי וְהָעִדּוּן הַגָּדוֹל מִכָּל הָעִדּוּנִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהִמָּצֵא. וּמְקוֹם הָעִדּוּן הַזֶּה בֶּאֱמֶת הוּא הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי הוּא הַנִּבְרָא בַּהֲכָנָה הַמִּצְטָרֶכֶת לַדָּבָר הַזֶּה, אַךְ הַדֶּרֶךְ כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ זֶה הוּא זֶה הָעוֹלָם. וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד, ו), "הָעוֹלָם הַזֶּה דוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא". וְהָאֶמְצָעִים הַמַּגִּיעִים אֶת הָאָדָם לַתַּכְלִית הַזֶּה, הֵם הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר צִוָּנוּ עֲלֵיהֶן הָאֵל יִתְבָּרֵךְ שְׁמוֹ. וּמְקוֹם עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת הוּא רַק הָעוֹלָם הַזֶּה. עַל כֵּן הוּשַׂם הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם בַּתְּחִלָּה, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי הָאֶמְצָעִים הָאֵלֶּה הַמִּזְדַּמְּנִים לוֹ כָּאן יוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּכַן לוֹ, שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא, לִרְווֹת שָׁם בַּטּוֹב אֲשֶׁר קָנָה לוֹ עַל יְדֵי הָאֶמְצָעִים הָאֵלֶּה. וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערובין כב, א), "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וּמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם":
וּכְשֶׁתִּסְתַּכֵּל עוֹד בַּדָּבָר תִּרְאֶה, כִּי הַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּי הוּא רַק הַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרֵךְ, וְהוּא מַה שֶּׁהָיָה דָוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר (תהלים עג, כח ), "וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב" וְאוֹמֵר (שם כז, ד), "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי". כִּי רַק זֶה הוּא הַטּוֹב, וְכָל זוּלַת זֶה שֶׁיַּחְשְׁבוּהוּ בְּנֵי הָאָדָם לְטוֹב אֵינוֹ אֶלָּא הֶבֶל וְשָׁוְא נִתְעֶה. אָמְנָם לִכְשֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם לַטּוֹבָה הַזֹּאת, רָאוּי שֶׁיַּעֲמֹל רִאשׁוֹנָה וְיִשְׁתַּדֵּל בִּיגִיעוֹ לִקְנוֹתָהּ, וְהַיְנוּ, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּכֹחַ מַעֲשִׂים שֶׁתּוֹלְדוֹתָם זֶה הָעִנְיָן, וְהֵם הֵם הַמִּצְווֹת...:

• מהו יתרון העולם הזה על פני העולם הבא? (6 נק')
• מהי תכלית (=מטרת) בריאת האדם? (6 נק')

כישור החשיבה הנבדק:  חכמה – הבנה: יכולת לעמוד על עיקרי דברים במקור (על פי טקסונומיית בלןם – קרתוול)

• דברי הרמח"ל מתחלקים לשני חלקים, ובהם שתי תשובות לשאלת מטרת המצוות. סמני את שני החלקים ותני לכל אחד מהם כותרת. (8 נק')

כישורי החשיבה הנבדקים:בינה – ניתוח:  מיון פריטי מידע לצורך הבהרה והסקת מסקנות; איתור הרעיון המרכזי - יכולת ניסוח כותרת  (על פי "אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה").

6. רבי נתן מברסלב- ליקוטי הלכות הלכות נטילת ידיים

...וְזֶה לְשׁוֹן מִצְוָה שֶׁהוּא לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת, מִלְּשׁוֹן צַוְתָא וְחִבּוּר, כִּי עַל - יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה מְצַוְּתִין וּמְקַשְּׁרִין וּמְחַבְּרִין...שֶׁעַל - יְדֵי זֶה מְקֻשָּׁרִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ

 המילה 'מצווה' מתפרשת בד"כ כ'צו' או 'ציווי'. איזו תחושה מעוררת המילה 'ציווי'? איזו מערכת יחסים בינינו לבין הקב"ה היא מבטאת? (6 נק')

כישור החשיבה הנבדק:  דעת – הפנמה: שאלות רגש אישי   (על-פי "כללים לסוגי שאלות הפנמה" –שאלות רגש אישי)

רבי נתן מציע פירוש אחר למילה זו. מהו פירושו ואיזו מערכת יחסים עם הקב"ה הוא מבטא? (6 נק')

כישור החשיבה הנבדק:בינה -  ניתוח:  השוואה, זיהוי השוני בין מקורות שונים לצורך הבהרה. (על פי "אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה")

בזוהר הקדוש נקראות פעמים רבות תרי"ג מצוות- תרי"ג עיטין, כלומר עצות. עצות טובות. מהי המשמעות של כינוי זה? (6 נק')
 

כישור החשיבה הנבדק: חכמה -  הבנה: זיהוי המשמעות של ביטוי לשוני במקור. (על פי טקסונומיית בלום –קרתוול)

לסיום, מייני את כל המקורות בדף הלימוד לשלוש קבוצות, שכל אחת מציעה כיוון אחר בשאלת תכלית המצוות (2 מקורות בכל קבוצה) תני לכל קבוצת מקורות כותרת מתאימה. (8 נק')

כישור החשיבה הנבדק:בינה – ניתוח: מיון פריטי המידע לצורך הבהרה והסקת מסקנות;  איתור הרעיון המרכזי שבכ"א מהפריטים הממוינים (יכולת ניסוח כותרת). (על פי "אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה")

דגם תשובות

1. א. משמעותו של דימוי המצוות לנר- נר הוא דבר היוצר אור ומאיר באפילה. גם המצווה מאירה לנו את הדרך באפילתו של העולם הזה. עם זאת אורו של הנר הוא קטן, ויש להדליק אותו ולשמור שלא ייכבה. כך גם בקיום המצוות יש להתאמץ ולשמור על המשכיות והתמדה בהקפדה על קיומן.
בפשט הדברים ניתן גם להסביר את הדימוי בהקשר המלא- כי נר מצוה ותורה אור- המצווה היא הנר, כלומר הכלי לגילוי של האור- שמצוי בתורה.
תתקבלנה גם תשובות שעוסקות בדימוי הנר כאור קטן וגם בנר ככלי לאור.
2. א. אפשרות ראשונה- הקב"ה נתן לנו הרבה מצוות כדי שע"י קיומן יהיו לנו הרבה זכויות, הרבה שכר בעוה"ז ובעוה"ב.
אפשרות שניה- הקב"ה נתן לנו הרבה מצוות כדי שע"י קיומן נזכך ונטהר את נפשנו.
3. א. המשפט המרכזי במדרש: "לכל מקום שתלך המצוות מלוות אותך" מי שתכתוב את המשפט "אפילו לא היית עוסק בדבר אלא מהלך בדרך המצוות מלוות אותך" תקבל 4 נק'
ב. "לווית חן"- מדובר כאן על ליווי שיש בו חן, כלומר משהו שמלווה את האדם, הולך איתו לכל מקום, הוא לעולם לא בודד, ויש לו תמיד הכוונה, כמו כן הליווי הזה מוסיף חן לאדם- יופי וטעם, מצד שני הליווי הזה יוצר גם הבדלה, סימון, זיהוי. יש להתייחס הן לביטוי "לווית" והן למשמעות ה"חן" התייחסות רק למחצית אחת של הביטוי תזכה ב2 נק' בלבד.
ג. דימוי זה מבטא את תפקידן של המצוות כמשהו שמעניק טעם משמעות ויופי לחייו של האדם על כל צעד ושעל, תמיד נוסף לחייו נופך מסויים ע"י המצוות, כמו כן, המצוות מבדילות את האדם ו"מסמנות" את היהודי כנבדל ונפרד משאר העמים. גם כאן יש להתייחס לשני חלקי הביטוי לווית חן.
4. א. המשל והנמשל:
אחד = האדם
מושלך = נולד
מים = שטף החיים, העולם הזה
קברניט = הקב"ה
חבל = המצוות
ב. תפקידן של המצוות לפי מדרש זה הוא להציל את האדם מכל הפיתויים והבלבולים שישנם בעולם הזה. להעניק לו חיים בעולם של תוהו.
ג. העולם כשהוא ללא מצוות מתואר במדרש כים סוער ורוגש, מקום בו קשה לדעת לאן ללכת, ואפשר לטבוע בקלות, לולא המצוות.
ד. מקור בו נרמז יחס דומה לעולם הזה- מקור מספר 1 בו העולם מתואר כמקום חשוך שרק התורה והמצוות מאירות אותו.
5. א. יתרון העולם הזה על פני העולם הבא הוא שבעולם הזה ניתן לקיים מצות ובעולם הבא לא.
ב. תכלית בריאת האדם- שיתענג על ה' ויהנה מזיו שכינתו.
ג. התשובה הראשונה שמביא הרמח"ל- מטרת המצוות היא דרך להגיע לעולם הבא, כמידת קיום המצוות בעולם הזה כך תהיה הקירבה לקב"ה בעולם הבא.
התשובה השניה- על ידי המצוות ניתן להגיע לקרבת ה' ולדבקות בו גם בעולם הזה.

6. א. המילה ציווי מעוררת תחושה של חובה, של עבדות, של משטר, ומבטאת מערכת יחסים בינינו לבין הקב"ה של עבד ואדון קיום המצוות הוא כקיום חובה, כקורבן, כעבודה.
ב. פירושו של רב נתן למצות כאל 'צוותא' – מלשון צוות וחיבור- מבטא מערכת יחסים של אב ובן או דוד ורעיה- המצוות הן ביטוי ודרך לגילוי אהבת ה', וליצירת קרבה אליו.
ג. משמעות הכינוי 'תרי"ג עיטין" הוא התייחסות אל המצוות כאל עצות טובות- עצה מבטאת אכפתיות ודאגה, רצון שיהיה טוב לשני, וגם מבטאות ידע ונסיון של נותן העצה. כמו כן עצה להבדיל מציווי היא משהו שעושים מתוך בחירה ורצון חופשי.

חלוקת המקורות לשלוש קבוצות:
א. משלי ו', במדבר רבא- המצוות כהצלה מפיתויי וקשיי העולם הזה.
ב. מסילת ישרים, ליקוטי הלכות- המצוות כדרך להגעה לקרבת ה' ולדבקות בו.
ג. משנה מכות, דברים רבה- המצוות כמוסיפות טוב לחיי האדם ולנפשו.

הדפסה

שיתוף