דוגמא למטלת ביצוע בנושא התבודדות

תפילה שבלב- התבודדות

רננה רון- אולפנת אוריה

חלק א- החלק העיוני

מדוע בחרתי בנושא ההתבודדות

אני גרה ביישוב בת עין, בבת עין חיים בעיקר בעלי ובעלות תשובה שהגיעו אל היהדות מתוך החוויה האישית שלהם, וממשיכים גם היום לחפש את החוויה הפרטית והרוחנית המקשרת אותם עם ה'.
חלקם של התושבים ביישוב הם חסידי ברסלב וכמעט כל לילה ניתן לשמוע מהואדיות והחורשות סביב היישוב את הצעקות והקריאות של המתבודדים אל ה'.
כמי שגרה בתוך המציאות הזו עניינה אותי אותה חווית תפילה שכל אחד מחפש לעצמו, אותו חיבור אישי בלתי אמצעי עם הקב"ה שדרכו יכול כל אדם מישראל למצוא אפיק ישיר אל ה' יתברך ולהגיד את כל אשר יש על ליבו.
בעבודה הזו אני מנסה להתחקות אחר המקורות של ההתבודדות- התפילה האישית והפרטית ומקורה בתנ"ך, עבור לגמרא ולגדולי ישראל, ולהעמיק בהבחנה בחסידות ברסלב שפיתחה את ההתבודדות לכדי אומנות ממש והפכה אותה לדבר החשוב ביותר בעבודת ה'.

התפילה במקרא

הרבה לפני שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את התפילות המוכרות לנו בסידור, הייתה קיימת התפילה- השיחה בין האדם לבין ה'- שערכו אבותינו, כל אחד עשה את תפילתו על ענייניו ומכאוביו, הודה ושיבח את הבורא, כל אחד בדרכו.
מאז ומעולם, גם לאחר שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את תפילת הקבע, היה טבעי לעם ישראל לספר את כל מה שיש על הלב לה', לבקש את טובתו, שיעזור ויושיע מכל צרה ומצוקה. בני ישראל תמיד שפכו את ליבם לפני ה' בעת צרה ושיבחו והודו לו על הישועות שעשה למענם בשפה אישית ופשוטה.
תפילת היחיד, בשפה האישית, נמצאת בכל סיפור בתולדות עמנו- ומקורה כבר במקרא. הרש"ר הירש מפרש את הפסוק "אז הוחל לקרוא בשם ה'- בראשית ד' כ"ו כפסוק שמתאר את ראשית הפנייה את ה' בתפילה.
בקשת הרחמים הראשונה בתנ"ך מופיעה במשא ומתן על סדום ואנשיה ואברהם (ניגש) ואומר, עונה ומדבר אל ה'.התפילה הראשונה בתנ"ך היא בקשת הרחמים של אברהם המתפלל על אבימלך מלך גרר (בראשית,כ',יז). לאחר מכן אנו רואים את משה המתפלל על העם במעשה המתאוננים (במדבר,י"א,א) ובמעשה נחש הנחושת (במדבר,כ"א,ז), משה מתפלל גם על מרים כשנצטרעה ועל אהרון- שלא ייענש בחטא העגל, חנה המתפללת לבן (שמואל א,א',יא) ושמואל המתפלל אל ה' לאחר שבני ישאל מבקשים מלך (שמואל א,ח',ו).
יותר מאוחר גם קיימת בתנ"ך תפילה עם תוכן כמו אצל אלישע "ויתפלל אלישע ויאמר ה' פקח את עיניו" (מלכים ב,ו',יז),חזקיה בתפילתו "ויתפלל אל ה' ויאמר אנא ה' זכור נא את אשר התהלכתי לפניך" (ישעיה,ל"ה,ב- ג) ויונה "ויתפלל יונה אל ה' אלוקיו ממעי הדגה ויאמר קראתי מצרה לי אל ה' " (יונה,ב',ב- ג).
וכמובן תפילת שלמה המלך בגמר בניית המקדש, זוהי התפילה הארוכה ביותר בתנ"ך והמפורטת ביותר (מלכים א,ח',כב- נג).
כבר אצל יצחק אבינו אנו רואים את מוטיב ההתבודדות מופיע "ויצא יצחק לשוח בשדה" – וכתוב במדרש רבה: צפתה רבקה שידו שטוחה בתפילה, ואמרה ודאי אדם גדול הוא, מיד שאלה עליו: מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו.
וגם כל האימהות הקדושות עסקו בתפילה ובתחנונים וכתוב במדרש (ב"ר מה- ה) למה נתעקרו האימהות, בשביל שהקב"ה מתאווה לתפילתם.
ואפשר להמשיך ולהרחיב על נח ואברהם ויצחק ויעקב, ורבקה ולאה, והשבטים, ואבותינו במצרים ומשה רבינו, ולאחר מכן בימי בשופטים- שמשון הגיבור, וחנה, ובימי שמואל הנביא, וכן כל הנביאים עסקו הרבה בתפילה- אליהו ואלישע ויונה וחבקוק, וגם דוד המלך עסק כל ימיו בתפילה ובתחנונים וזעקות ושוועות להקב"ה ולפרש שיחתו לפני ה' עד שזכה וחיבר מזה ספר תהילים קדוש המלא כולו צעקות ושוועות לה', ושלמה המלך בנו, וחזקיהו המלך בחוליו, ודניאל,וחנניה מישאל ועזריה ועזרא, ומרדכי ואסתר בשושן הבירה וקצרה היריעה מלהזכיר את כולם.

מן התלמוד

מאמרי חז"ל רבים מלמדים איך צריכה התפילה להתלוות לכל פעולה שנעשית, ומלמדים אותנו איזו דמות רצו חז"ל לראות בנו- דמות אנשים אשר להם שיג ושיח עם ריבונם, מתפללים, ומודים על כל דבר.
הדיבור עם ה' היה מושרש בעם עד כדי כך שאפילו גנב הבא במחתרת התפלל שלא יראהו אדם (ברכות סג בעין יעקב), והעיניים נישאו תכופות למרום בתחנונים על כל קושי גשמי ורוחני קטן או גדול, כמו למשל בדברי הברייתא- אילן שמשיר פרותיו- צובעו בצבע שיראוהו אנשים ויבקשו עליו רחמים- שבת סז.
חז"ל במאמריהם בגמרא מלמדים אותנו על התפילה, על האדם המתפלל ועל הקשר הבלתי אמצעי היום יומי בין האדם לבורא.
"רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוויהו- אפילו חרב מונחת על צווארו של אדם- אל ימנע עצמו מן הרחמים" (בבלי ברכות י עא).
"אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, חסידים ראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין, גדי שיכוונו את ליבם לאביהם שבשמים" (משנה ברכות פרק ה' משנה א).
"אבי שמעון אומר- כשאתה מתפלל, אל תעש תפילתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום, ברוך הוא" (אבות ב יג). מאי "קבע" ? אמר רבי יעקוב בר אידי אמר רבי אושעיה: כל שתפילתו דומה עליו כמשוי (משא). ורבנן אמרי- כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים. רבה ורב יוסף דאמרי תרוויהו- כל שאינו יכול לחדש בה דבר.(בבלי, ברכות כ"ט)
"אמר רב חנה בר ביזרא אמר רבי שמעון חסידא: המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו. שנאמר (תהילים ט"ז,ח) "שיויתי ה' לנגדי תמיד" (בבלי סנהדרין כב עא).
וגם את כוחה של התפילה מראים לנו חז"ל כמו שכתוב במסכת ברכות "אמר רב חמא ברבי חנינא : אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר (תהילים כ"ז,יד) קווה אל ה', חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה' " (בבלי ברכות לב עב). וגם כתוב במסכת יבמות (סד עא) הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים.

הרמב"ם על התפילה

הרמב"ם בראש הלכות תפילה מביא דברים שמראים את חשיבות התפילה האישית שכל יהודי מחוייב בה, והיא תפילה שאין לה זמן ונוסח קבועים אלא תפילה שעל כל אחד לעשות כפי יכולתו.

וכך כותב הרמב"ם בראש הלכות תפילה (הלכה א ס"ק א-ד)

א. מצות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר "ועבדתם, את ה' אלוהיכם" (שמות כג,כה): מפי השמועה למדו שעבודה זו--היא תפילה, ונאמר "ולעובדו, בכל לבבכם" (דברים יא,יג); אמרו חכמים, איזו היא עבודה שבלב, זו היא תפילה. ואין מניין התפילות מן התורה, ולא משנה התפילה הזאת מן התורה. ואין לתפילה זמן קבוע מן התורה; [ב] ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפילה, לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמה.
ב. אלא חיוב מצווה זו, כך הוא--שיהא אדם מתפלל ומתחנן בכל יום, ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להן בבקשה ובתחינה, ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו: כל אחד כפי כוחו.
ג. אם היה רגיל, מרבה בתחינה ובקשה; ואם היה ערל שפתיים, מדבר כפי יוכלו ובכל עת שירצה. וכן מניין התפילות, כל אחד ואחד כפי יכולתו--יש שמתפלל פעם אחת ביום, ויש שמתפלל פעמים הרבה. והכול היו מתפללים נוכח המקדש, בכל מקום שיהיה. וכן היה הדבר תמיד ממשה רבנו, עד עזרא.

ומוסיף הרמב"ם ומסביר שבשל שנתערבבו ישראל בגויים בימי נבוכדנצר הרשע, והתחילו לדבר בלשונות שונות, היה קשה להם לדבר עם ה' בלשון הקודש בלי לערב בה לשונות נוספים ולכן תיקן עזרא את תפילת שמונה עשרה.
ניתן לראות מדברים אלה שמלכתחילה השיחה- תפילה האישית הייתה הדרך הנכונה והאמיתית לפנות אל ה' ורק בשל "קשיים טכניים" תוקן נוסח קבוע לתפילה שכולם מתפללים אותה.

(ואולי ניתן ללמוד מדבריו של הרמב"ם שכמו כל דבר שדורש תיקון יש בתיקון מעלה חדשה ויחד עם זה גם חיסרון בדבר עצמו שלולא כן לא היה נדרש תיקון. וכן גם התפילה, יש מעלה גדולה לתפילה מתוך סידור בנוסח קבוע וידוע ויחד עם זה יש ויתור על השתפכות הלב בתפילה ועל החוויה והכוונה שיכלה להיות בה).

ההתבודדות אצל גדולי ישראל

המושג "התבודדות" ידוע כבר משנים קדמוניות כערך נעלה ביותר בו עסקו גדולי ישראל. עוד בדברי רב האי גאון אנו מוצאים כי בהתבודדות ניתן להשיג את סוד הבריאה. הרבה ראשונים, כהרמב"ם רמב"ן ועוד סבורים כי הנבואה הייתה שירה של הנביאים ברקעים נעלים של התבודדות והתייחדות עם הבורא. בטור או"ח כתוב שחסידים ואנשי מעשה היו "מתבודדין ומכוונים בתפילתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות רוח השכלית עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה". (סימן צח). בדברי הרמ"ך כתוב שעל ידי "התבודדות גדול " זוכים צדיקים להשגה עליונה שיש בה "קצת מחלק הבת קול".
בספר חרדים מובא מספר כתב יד "בית מידות" שחיבר האר"י הקדוש הוראה לבן תורה שיום אחד בשבוע "יתרחק מבני אדם ויתבודד בינו לבין קונו ותתקשר מחשבתו בו כאילו כבר עומד לפניו ביום הדין וידבר לא-ל יתברך רכות כאשר ידבר העבד אל רבו והבן אל אביו". וכן נמצא ברמב"ם ורמב"ן וחובת הלבבות ובספר קב הישר לרבי יונה כתוב שאם אדם גדול כרשב"י עסק בכך הרי "אני על אחת כמה וכמה, בפרט שאנו עסוקים בהבלי העולם הזה שצריכין אנו להתפלל ולהתחנן לפני בוראנו יתברך...שצריך האדם להתבודד ולתקן חטאיו בזריזות, וחיוב גדול הוא להתבודד היטב, ואולי על ידי כך יערה עליו ממרום רוח חכמה ובינה ודעת ויראת ה'...".
על הבעל שם טוב מסופר (תחילת ספר שבחי הבעש"ט) שהיה בורח מבית הספר אל היער להתבודד, לאחר נישואיו "הלך להתבודד בין ההרים הגדולים הנקראים גיבירינג...וכל ימיו היה בהתבודדות...משך שבע שנים שישב בהתבודדות".
ןתלמידו הקדוש רבי יעקב יוסף מפולאנה כתב- "אפילו בששת ימי המעשה שצריך להתעסק בל"ט מלאכות ורחיים בצווארו, מכל מקום יראה להתבודד על כל פנים שעה אחת ביום" (בספר בן פורת יוסף).
והרב הקדוש רבי צבי מזידיטשוב זצוק"ל בספרו "סור מרע ועשה טוב" כותב "אין לך מובחר העת להתבודדות כי אם בשעה זו אחר חצות הלילה, לעמוד ולבקש על נפשו האומללה איך נתרחקה בעוונותיה ממקור החיים ויחפש בשעה זו כל מה שער וידבר מעל ליבו כעבד לפני רבו בפישוט ידיים ורגליים בדברים רכים לאמור, כבן לפני אביו...".

ההתבודדות בחסידות ברסלב

אחד המוטיבים העיקריים אם לא החשוב בהם בחסידות ברסלב הוא ההתבודדות. עבודת ה' של חסיד ברסלב סובבת סביב ההתבודדות שמהווה גם נדבך עיקרי בשיטתו של מייסד החסידות רבי נחמן מברסלב.
לפי רבי נחמן ההתבודדות ובלשונו "השיחה בינו לבין קונו" היא דרך התקשרות אל ה' שעל כל יהודי לעשות מידי יום ביומו. בהתבודדות ישיח אדם את ליבו לפני ה' כדבר איש אל חברו, ויספר לו על כל הקשיים הרוחניים והגשמיים שיש לו הן בעבודת ה' והן בחייו האישיים, יודה לו על כל מה שנתן לו- יתחנן, יתאונן, יבקש עצות, יבוא עימו בטרוניה- ויעשה כל זה בלשון פשוטה, בשפתו שלו (לאו דווקא בשפת הקודש) כאילו ישב עם חבר טוב.
ההתבודדות בחסידות ברסלב אינה בגדר עצה טובה, זוהי עבודת השם ממש וחשיבותה עולה על הרבה דברים אחרים. את ההתבודדות יש לעשות מידי יום ביומו. יש לקבוע לצורך כך זמן קבוע ביום או בלילה, להיות במקום בודד בחדר ובשדה ולבוא בדברים עם השם. חסידי ברסלב נוהגים לקבוע להם זמן להתבודדות בלילה בשדה וביער שם הם יכולים לצעוק אל השם, לדבר איתו, לבכות לפניו ואפילו לרקד לפניו.
מסופר בספרי החסידות שכבר כשהיה ילד נהג רבי נחמן להתבודד עם השם במשך שעות במקומות סתר ולשפוך לפניו את ליבו כמים, ועיקר בקשתו הייתה לעלות בעבודת השם, ואכן לפי תלמידו רבי נתן הוא זכה והגיע למדרגה גבוהה ביותר בעבודת השם עד שכל מהותו הפכה לתפילה. הוא הגיע לאחדות עם התפילה והשיג בעזרתה השגות נפלאות.
רבי נחמן, לאחר שראה את גודל ומעלת ההתבודדות נתן הנחיות מפורטות כיצד לעשות אותה ובעיקר הדגיש שיש לעשותה בלשון בה מדבר האדם הפונה אל השם, כדי שיהיה לו נוח לפתוח את ליבו לפני השם מפני שהלב נמשך אחר הלשון שהוא מכיר. הוא הנחה את חסידיו שאין דבר שאינו ראוי להתבודד עליו ולפנות למענו אל השם אפילו על בגד קרוע או מסמר שאינו נתקע בקלות בקיר. היות שכל חיות האדם מגיעה מהשם יש מקום לבקש על כל פרט בחיים עזרה וסיוע משמים.
הנחיה נוספת שנתן הייתה שגם אם קשה לו לאדם להתבודד ולהיות לבד שעה שלימה כל יום, ולדבר עם השם, שיבקש את הדבר הזה בעצמו, שיבקש שהשם יעזור לו להתבודד ולמצוא מילים לפנות אליו, מפני שעצם הדיבור מעורר את הנשמה והלב מתעורר וזו בעצם המטרה- להביא את הלב לפני השם יתברך.
אנו רואים אם כן שההתבודדות היא ציר מרכזי ועיקרי בחסידות ברסלב, היא זמינה לכל אחד ועולה על כל דבר אחר בעבודת השם. ספרים שלמים נכתבו על ידי רבי נחמן, תלמידו רבי נתן ותלמידיהם על מעלת ההתבודדות והדרכים לעשותה, וכל חסיד ברסלב מקפיד מידי יום על שעת התבודדות אחת להגיד את שעל ליבו לפני השם.
 

מסקנות וסיכום

ניתן לראות חוט מחבר ממקורות התפילה במקרא בנביאים ובתלמוד, דרך הצגת התפילה על ידי הרמב"ם וגדולי ישראל עד לפיתוחה הנרחב בחסידות ברסלב ומיקודה בהתבודדות על פי רבי נחמן מברסלב.
כולם באים לענות על השאלה כיצד על האדם לעמוד לפני השם ולקיים את המצווה "ועבדת אותו בכל לבבך" – כולם רוצים לתת לפרט את האפשרות להיות בקשר וחיבור בלתי אמצעי עם בורא עולם וההבדלים ביניהם הם במידת החשיבות שיש לתפילה הזו (לפחות כיום כאשר אנו מצווים על ידי חז"ל לשלוש תפילות קבועות מתוך סידור ערוך), ובמידת החוויה הפרטית שמביא כל אחד לתוכה.
לפי כולם חייב היהודי בתפילה, זהו האמצעי הראשוני והמחוייב לקשר בין האדם לבין השם, ועל כל אחד למצוא את הדרך להשיח עם השם.

תוך כדי כתיבת העבודה עלו בי הרהורים ושאלות ואני ארצה בהמשך אולי לנסות לברר את התמיהות האלו.
ברור לי שיש צורך במדרגה מאוד גבוהה של אמונה בשביל להיות במקום של התבודדות יום יומית לפי ברסלב, לעומת התפילה מהסידור שנעשית כדרך שגרה ולפעמים אפילו לא שמים לב אליה. ומה אם לא נמצאים במדרגה כזו ? האם לא ניתן להתבודד אז ? או אולי ההתבודדות היא שמעלה אותך למדרגת אמונה גבוהה יותר.
נראה לי שאחד הקשיים שאיתם צריך להתמודד אדם שרוצה להתבודד הוא עניין הקביעות שלה ונושאי השיחה שבה. אנו רגילים להתפלל שלוש תפילות ביום וגם מצווים על כך מדברי חז"ל, אבל ההתבודדות היא מחוייבות אישית שאדם נוטל על עצמו, וזו קשה הרבה יותר לביצוע ביחוד שיש לעשותה בכל יום בלי להתחשב בשום גורם חיצוני שיכול להפריע להתבודדות.
גם לא תמיד יש לאדם מה לאמר, בתפילה הרגילה הנוסח נמצא לפנינו ואנו לא צריכים לחשוב מה להגיד, ואילו בהתבודדות יש להתבונן יום יום בתוכך פנימה, לעשות חשבון נפש ולהעלות את הדברים בקול לפני השם. זוהי עבודה הכרתית לא פשוטה וצריך הרבה כוחות נפש כדי להתמיד בה.
נוסף לכך, כשאדם מדבר עם חבר הוא בדרך כלל נענה בצורה כזו או אחרת על ידי החבר. הרבה פעמים נוצר דיאלוג בין השניים כך שכל אחד נותן ומקבל בשיחה ואילו בשיחה עם השם אתה אמור אמנם לדבר כמו עם חבר אבל בעצם תה מדבר אל עצמך אלא אם כן אתה יכול ממש לדמות שאתה משוחח עם השם. וכמו בכל שיחה יש ציפייה לתשובה, למענה, למשהו, ואילו בהתבודדות לא תמיד יש מענה לתפילות ולבקשות והרבה יותר קל להתייאש ממנה מאשר משיחה עם חבר.
באחת משיחותי על נושא ההתבודדות הועלתה השערה שאולי ההתבודדות היא שיטה לתרפיה עצמית, שעצם אמירת הדברים בקול, הגייתם, הוצאתם מהלב החוצה כבר פועלת את פעולה על הנפש כמאין הפנוזה עצמית, ואם כך הדבר האם זוהי באמת עבודת השם או דרך להתמודדות עצמית עם קשיים ?
האם החוויה הפרטית שלי כאדם היא הדבר החשוב, או החיבור שלי לכלל עם ישראל הנעשה גם דרך התפילה בציבור ? האם ניתן להתפלל גם כך וגם כך באותה עוצמה רוחנית? או שמא דרך אחת באה על חשבון השניה ?
ובכלל, אם ההתבודדות היא דרך כל כך מיוחדת במינה ומחוייבת המציאות כדי להיות יהודי שלם מדוע רוב רובו של העם היהודי לא נוהג בדרך זו ? ומדוע יהודים שאינם חסידי ברסלב אינם מתבודדים ? או שאולי כן רק קוראים לזה בשם אחר ? הרבה שאלות והרבה תשובות למצוא.

 

חלק ב'- ראיונות

ראיון עם אבא שלי

 

מהי תפילה בשבילך ?

תפילה בשבילי היא דרך למפגש בלתי אמצעי עם אלוקים.

מה המניע שלך להתפלל ?

האמונה שכל מה שקורה לי הוא בהשגחה פרטית והכל בידיים של ה' ואני מרגיש צורך גם להודות לה' על כל דבר וגם לבקש ממנו. (על פרנסה,ילדים,שמחה,מזג אוויר..-על הכל..)

מהם הקשיים שיש לך עם התפילה ?

יש לי קושי גדול עם התפילה שעל פי נוסח קבוע ושלוש פעמים ביום בגלל שדרך החיים שלי לא מאפשרת לי להגיע לזה כל יום וגם בגלל שהרבה פעמים אני מוצא את עצמי אומר מילים כשהמחשבות בכלל במקום אחר.

מהי התפילה האהובה עליך ומדוע ?

התבודדות, כי שם אני יכול להביא את עצמי באמת לפני ה', שם אני יכול לדבר על הדברים שחשובים לי באמת, שם אני גם מרגיש שהוא באמת שומע ומקשיב.

מהם הרגעים שבהם הצורך שלך להתפלל גדול יותר ?

כשיש מצוקה גדולה, יש צורך גם לשתף את ה' במצוקה וגם לבקש עזרה בפיתרון.

האם הייתה לך תפילה משמעותית שאתה זוכר במיוחד- מהי ?

תפילת יום הכיפור הראשונה שלי לאחר החזרה בתשובה, זו הייתה חוויה חדשה וחזקה שהקיפה את הכל- גם את הלבוש, גם הצום, גם השהייה הממושכת בבית הכנסת, השירה, התוכן של התפילה, הכל ביחד יצר תפילה מאוד חזקה.

מה עוזר לך להתכוון בתפילה ?

היכולת שלי לפנות לה' בשפה שלי, בידיעה שהוא שומע ומקשיב, בזמן המתאים לי ועם התכנים הנכונים לי.

מהו המקום שבו אתה במיוחד אוהב להתפלל ולמה דווקא המקום ההוא ?

במרפסת בלילה, זה מקום מוכר שאני נמצא בו לבד, בשקט מוחלט ובלי שום הפרעה, וביחד עם זאת יש את תחושת הביטחון של המקום המוכר- הבית.

האם יש לך סיפור אישי בנושא התפילה ?

כן, את התפילין הראשונים שלי כשחזרתי בתשובה קיבלתי בהשאלה מרב ירושלמי שלמדתי איתו שנתן לי את התפילין הישנות של בנו, השתמשתי בהן בערך שנה ואז יום אחד הוא התקשר ואמר לי שהוא צריך אותם בחזרה באופן דחוף כי יש מישהו אחר שמאוד צריך אותם והוא היה בטוח שכבר יש לי תפילין משלי. את שיחת הטלפון עשיתי איתו בחדר המגורים בקראוון שגרתי בו והייתי די אובד עצות לאחר מכן. ואז היה טלפון נוסף, הרב אליהו כי- טוב מירושלים התקשר ואמר לי שהתפילין שהוא הכין בשבילי מוכנות ושאני יכול לבוא לקחת אותם. הסתבר שאשתי בלי ידיעתי הזמינה אצלו זוג תפילין וכאילו מלאך ישב בחדר ושמע את שיחת הטלפון שלי ואת התפילה שלי לעזרה בנושא התפילין והודיע לרב כי- טוב להתקשר אלי, זו הייתה תחושה של נס גלוי של תפילה שנענתה באותו רגע.

האם ישנו דבר שהיית רוצה להעביר או להגיד לאחרים בנושא התפילה ?

שכל אחד יחפש את הביטוי האישי שלו בתוך התפילה.

 

ראיון עם חברה שלי

מהי תפילה בשבילך ?

דיבור עם ה', הודיה על מה שיש לי ובקשות אישיות.

מה המניע שלך להתפלל ?

בתחילת השנה לא נהגתי להתפלל אך אז אמא שלי חלתה והתחלתי להתפלל כל יום לרפואתה ומאז זה כבר נהפך אצלי להרגל.

מהם הקשיים שיש לך עם התפילה ?

שהתפילה (מהסידור) מידי ארוכה בשבילי ולפעמים פשוט אין לי כח להתפלל את כולה.

מהי התפילה האהובה עלייך ומדוע ?

ברכת אהבת עולם וקריאת שמע, משום שהקטעים שם מתחברים אלי ואל המציאות שלי ואני מרגישה שהם באמת קשורים אלי.

מהם הרגעים שבהם הצורך שלך להתפלל גדול יותר ?

כשאני מרגישה ששום דבר לא יכול לעזור לי יותר חוץ מהתפילה, כשאני מרגישה שזו הישועה היחידה שנותרה לי.

האם יש לך תוספת אישית שלך לתפילה ?

יש לי תפילה אישית שלי,  אני אומרת אותה בלילה לפני השינה ולא בזמן התפילה בבוקר, בתפילה זו אני מודה לה' על כל מה שיש לי, מבקשת סליחה, מבקשת בקשות אישיות ואומרת כמה פרקי תהילים.

האם הייתה לך תפילה משמעותית שאת זוכרת במיוחד-מהי ?

ביום כיפור התפילה הייתה לי מאוד משמעותית, הרגשתי שאני באמת מתכוונת בתפילה למילים, שאני באמת רוצה שה' יסלח ויכפר לי על החטאים.

מה עוזר לך להתכוון בתפילה ?

שאני יודעת שכשאני יסיים את התפילה תהיה לי הרגשה טובה שהתפללתי ושאלוקים באמת שומע אותי.

מהו המקום שבו את במיוחד אוהבת להתפלל ולמה דווקא המקום ההוא ?

לבד בחוץ, כי כשאני לבד אני מרגישה שאני באמת יכולה להתכוון ושאף אחד לא מסתכל עלי ובוחן אותי, וגם כשאני בחוץ אני מרגישה באמת קרובה אל ה'- אני לא סגורה בתוך בניין או במקום סגור אלא יש מולי את כל הבריאה שה' ברא.

האם יש לך סיפור אישי בנושא התפילה ?

כן, הסיפור מתחיל לפני 4 שנים פחות או יותר, דוד שלי חלה בסרטן וכשגיליתי את זה לא הבנתי איך זה הגיוני שבן אדם צדיק כמוהו חולה במחלה נוראית כזאת.

אני חושבת שגם אני וגם משפחתי המורחבת האמנו שהוא יצא מזה ויבריא ורק האמונה הזאת שהוא בסוף יבריא גרמה לנו להתפלל באמת ובכוונה שלימה, אני זוכרת שהייתי כותבת את השם שלו על הלוח בבית ספר ברשימה של ה 'רפואה שלימה' והייתי מתפללת עליו כל יום.

לאחר שמצבו החל להתדרדר עדיין המשכתי להאמין שאם אני אתפלל בכוונה שלימה אולי מצבו ישתפר. בסופו של דבר כנראה שהתפילה לא כל כך השפיעה ולאחר כמה חודשים הוא נפטר.

למרות כל זאת אני אף פעם לא הפסקתי להאמין ובנוסף המקרה הזה גרם לי לחשוב שיכול להיות שלפעמים אלוקים לא תמיד שומע לנו כי לא מגיע לנו .. אולי אנחנו קצת לא בסדר, אני גם חושבת שכנראה שכשה' קובע משהו לא תמיד אנו יכולים לשנות זאת.

האם ישנו דבר שהיית רוצה להעביר או להגיד לאחרים בנושא התפילה ?

הייתי רוצה להגיד שגם אם אתם מתפללים ומרגישים שזה לא תמיד עוזר,לעולם אל תפסיקו להתפלל כי בסופו של דבר אנו לא יכולים לדעת מהם השיקולים של ה' ואולי זה רק לטובתנו ובשבילנו.

 

ראיון עם המורה שלי

מהי תפילה בשבילך ?

שיחה עם הקב"ה, זמן לרגיעה.

מה המניע שלך להתפלל ?

מסורת, והרצון באמת להתחבר לה'.

מהם הקשיים שיש לך עם התפילה ?

שאני טרודה בענייני היום יום וקשה לי להתרכז.

מהי התפילה האהובה עלייך ומדוע ?

הלל, בגלל השירה וזה גם בימים מאוד שמחים ונחמדים בישראל.

מהם הרגעים שבהם הצורך שלך להתפלל גדול יותר ?

כשאני בעצבות או כשאני מוטרדת מדברים.

האם יש לך תוספת אישית לתפילה ?

יש לי כל מיני בקשות שלי שאני אומרת בשומע תפילה בתפילת שמונה עשרה.

האם הייתה לך תפילה משמעותית שאת זוכרת במיוחד- מהי ?

כן, תפילת יום כיפור לאחר שחזרתי מפולין בפעם הראשונה.

למה היא הייתה משמעותית עבורך ?

כי כשחוזרים מפולין יש הרבה מחשבות  על האדם, על הקב"ה, ויש הרבה חיבור למשפחה ולעם ישראל ובתפילות הימים הנוראים חווים את זה.

מה עוזר לך להתכוון בתפילה ?

אני פשוט צריכה להתרכז, להוציא טרדות מהראש.

מהו המקום שבו את במיוחד אוהבת להתפלל ולמה דווקא המקום הוא ?  

בבית - כי יש לי את הכורסא שלי, את המקום שלי.       

האם יש לך סיפור אישי בנושא התפילה ?

כשהייתי בהריון שלישי, הלכתי לראיון עבודה ולא קיבלו אותי כי ראו שאני בהריון ומהעבודה הקודמת כבר התפטרתי ונשארתי בבית, בלי כלום, ובאותו זמן הייתה אצלנו בבית בייביסיטר ששכרנו ולא היה נעים לי להגיד לה פתאום שאנחנו כבר לא צריכים אותה כי אני נמצאת בבית. אז פשוט יצאתי כל יום לבחוץ ואמרתי תהילים מהבוקר עד לצהריים ובסוף התקופה התקשרו אלי והודיעו לי שהתקבלתי לעבודה. זה ברור לי שזה רק בגלל התהילים שאמרתי כל יום.

האם ישנו דבר שהיית רוצה להגיד או להעביר לאחרים בנושא התפילה ?

כן, שאסור לוותר על זה ! זה מחבר, זו דרך לקיים שיחה עם הקב"ה – הוא תמיד כתובת לכל מה שאנו צריכים, גם אם הוא לא תמיד עונה..זה היופי בשיחה איתו.      

 

ראיון עם הרכזת נוער של הישוב שלי

מהי תפילה בשבילך ?

דבר שקשה לי להביא את עצמי אליו אבל כשזה תפילה ספונטנית שבוקעת מהלב אני מרגישה שיש מישהו שאני יכולה לפנות אליו ושאני לא לבד, תפילה בשבילי זה שיחה פשוטה עם בוראי, שיחה כמו עם אבא, עם חבר- שאני יכולה לשתף אותו בצורה הכי אמיתית שלי.

מה המניע שלך להתפלל ?

זה תלוי, לפעמים זה מגיע ממקום של תודה גדולה להקב"ה, לפעמים זה מגיע כשאני מרגישה שאני לא יכולה לנהל את העולם לבד ובעצם אני צריכה את עזרתו.

מהם הקשיים שיש לך עם התפילה ?

אם אנחנו עושים הפרדה בין תפילה מסידור לבין תפילה מהלב (התבודדות), קשה לי מאוד להושיב את עצמי עם סידור ופשוט להתפלל, עם זאת תפילה מהלב זה משהו שאני מרגישה שאני עושה לפעמים תוך כדי החיים, זה נותן לי תחושה שאני יכולה להכניס את ה' גם לבלגן שמתחולל. אני שואפת שלמרות שקשה לי להקדיש זמן נטו לתפילה ולהתבודדות אני אצליח לעשות את זה, יותר נכון אני מתפללת לזה.

מהי התפילה האהובה עלייך ומדוע ?

נשמת כל חי, כי זו תפילה של הודיה והכרת הטוב להשם שזה פשוט מבטא במילים שהכי נוגעות לי בלב כמה השם מדהים וכמה הוא משגיח על כולנו בהשגחה פרטית, ואחרי ששמעתי את הביצוע של יונתן רזאל שהלחין חלק מהפילה הזו זה עוד יותר נכנס לי ללב.

מהם הרגעים שבהם הצורך שלך להתפלל גדול יותר ?

כשקשה לי ! כשאני מרגישה שהכל יוצא מכלל שליטה ובעצם אני מבינה שאני לא יכולה לנהל את העולם אז אני פונה לזה שכן.

האם יש לך תוספת אישית לתפילה?

כן, אני מתפללת לשלום בית, לבריאות הילדים, לגאולה, ובעיקר שאני אזכה לעשות נחת רוח להשם ולהיות בשמחה במה שיש לי, ולהאמין..

האם הייתה לך תפילה משמעותית שאת זוכרת במיוחד ?

כן, בזמן הלידה כשילדתי את ביתי הבכורה, מתוך הכאב פשוט צרחתי להשם שיגאל אותי כבר ושאני כבר אלד.

מה עוזר לך להתכוון בתפילה?

להתמקד במשמעות של המילים ולדעת שיש לזה כוח- אפילו שאני לא רואה ישר תוצאות.

מה המקום שבו את במיוחד אוהבת להתפלל?

בטבע, כשאני לבד, כשיש לי את השקט שלי, וכשזה לא קורה- אפילו מתחת לשמיכה כשאני הולכת לישון.

 

האם יש לך סיפור אישי בנושא התפילה?

אני מרגישה שמאז שהקשר שלי עם הקב"ה התחזק יותר, שזה קרה בעיקר בזכות הדגש על התפילה, בזכות המקום שנתתי לתפילה בחיים שלי, פתאום הרגשתי שיש מישהו שמקשיב ושאני לא לבד, התחושה הזאת שיש איתי מישהו עשרים וארבע שעות בכל מקום ובכל מצב, שאכפת לו ממני ודואג לי ושבעצם הוא גם זה שמנהל את העולם, גורמת לי להרגיש בטוחה יותר בחיים ובדרך שלי, כי אני מרגישה שתמיד יש לי למי לפנות וגם שזכיתי לראות שהוא עונה לי- תמיד ובגדול !

האם ישנו דבר שהיית רוצה להגיד או להעביר לאחרים בנושא תפילה ?

שאנחנו צריכים לזכור לא לפחד ליצור קשר, אולי זה נשמע מוזר שמישהו עונה לי, ואיפה בדיוק הקב"ה נמצא ושיש דברים מורכבים בחיים ובעולם אבל שווה לנסות, אפילו לדקה.

סיכום הראיונות

 

       אחד הדברים הבולטים בראיונות והוא מתחבר גם עם תוכן העבודה הוא שלשלושה מארבעת המרואיינים יש קושי מתפילה מסידור ואף לא אחד מהם הזכיר את בית הכנסת כמקום מועדף ובכלל כמקום לתפילה. יתכן שהדבר נובע משום ששלוש מרואיינות הן נשים שאינן מחוייבות לשלוש תפילות ביום כמו הגבר אם אינן יכולות, והן גם מגיעות בשל כך פחות לבית הכנסת, אך יתכן שהדבר גם מראה שהחיבור האישי במקום הנוח ובמילים של האדם עצמו מהווים את התפילה המשמעותית לפחות אצל חלק מהמרואיינים.

       נקודה בולטת נוספת שארבעתם ענו שהצורך שלהם להתפלל גדול במיוחד בעת קושי ומצוקה, כשהם זקוקים לעזרה מהשם.

       בכל ארבעת הראיונות הוגדרה התפילה כשיחה או דיבור עם השם ואנו רואים שככל שהאדם מוצא את הביטוי האישי שלו בתפילה הוא מתחבר אליה יותר ודרכה הוא מרגיש גם בחיבור עם השם.

       למרות כל זאת כשנשאלו המרואיינים מה הייתה התפילה המשמעותית בשבילם ציינו שלושה מהם את תפילת יום הכיפורים (כל אחד בסיטואציה אחרת) כתפילה המשמעותית בשבילם וזאת אף על פי שכל התפילה נעשית בבית הכנסת ברוב עם ומתוך סידור בנוסח קבוע.  

חלק ג- חלק יצירתי

השיחה בין אדם לבין קונו כדבר איש אל רעהו

       צילמתי את אבי ברגעי התבודדות שלו כדי להמחיש בצורה ויזואלית את הרעיון שעומד בבסיס ההתבודדות- ישיח אדם עם קונו כדבר איש אל רעהו.

       אחת האפשרויות המוצעות כדי להגיע באמת למצב שאדם יכול לדבר עם השם כמו שהוא מדבר עם חבר טוב היא שהאדם יצור לו מסגרת מציאות דומה ככל האפשר למציאות בו הוא נפגש עם חבר טוב.

       אבי סיפר לי שכשהוא מתבודד, הוא קובע לפעמים פגישה עם השם בשעה ובמקום מסויימים, מכין לו כוס קפה ומגיע להתבודדות כמו שהוא מגיע לפגישה עם חבר. הוא גם מנצל זמנים בהם הוא עושה דברים שאינם דורשים חשיבה יתירה כמו בשעת שטיפת כלים, נהיגה וכדומה כדי לשוחח עם השם.

       הבחירה בתמונות באה כדי להראות את האפשרות של תפילה בהתבודדות בזמנים ובמקומות שנוחים לאדם, מצבים בהם הוא נינוח ואינו מרגיש מאויים או מחוייב על ידי הגבלה של מקום זמן וציבור, מצבים בהם הוא יכול באמת להיות הוא כפי שאדם מתנהג כשהוא יושב לכוס קפה בשיחת חברים ולא בחרדת הקודש בה עומד אדם לפני השם בבית הכנסת. 

 

 

 

 

סיכום- על כתיבת העבודה "תפילה שבלב - התבודדות"

כבר בבחירת נושא לעבודה התחיל הבירור שלי בנושא תפילה. תוך כדי התייעצות עם אבי עלו דברים שונים בנושאי התפילה ונשאלו שאלות.
בחרתי בנושא התפילה שבלב מפני שרציתי להכיר קצת יותר את העולם הפנימי הרוחני של האנשים שגרים ביישוב שלי שלא מעט מהם הם חסידי ברסלב.
קריאת החומר לעבודה פתחה לפני אפשרויות מבט חדשות לגבי התפילה- מהי, מה מטרתה, כיצד היא נוהגת ועוד. ראיתי שיש דרכים אחרות לקשר עם השם חוץ מהתפילה הרגילה שאני נוהגת להתפלל מאז ומתמיד. למדתי שאפשר לדבר עם השם כמו עם חברה, לגשר עם המרחק והפער שיש בינו לביני ולפנות אליו עם כל בעיה ובקשה.
החלק המעניין בשבילי בכתיבת העבודה היה עריכת הראיונות, הראיונות נתנו לי אפשרות לדבר ולשאול אנשים באופן ישיר על התפילות שלהם, ולהכיר קצת יותר את עולמם הפנימי של אנשים שאני מכירה וקרובה אליהם.
אני לא יודעת אם כתיבת העבודה תגרום לי לשנות את דרך התפילה שלי, אבל לפחות למדתי להבין קצת יותר גם את רעיון התפילה וגם את האנשים שמתפללים אחרת ממני, ואולי דברים ממה שלמדתי ימצאו להם דרך גם אל התפילות שלי.
בסך הכל אני שמחה עם נושא העבודה שלי וגם עם כל מה שלמדתי וקיבלתי במשך עבודתי עליה.