בשל פתק

איך הפך פתק קטן אצל המורה הדגולה נחמה לייבוביץ' למקור השראה לאורך שנים.

בשל פתק

נחמה בן אליהו

זכיתי ובמסגרת הכשרתי להוראה למדתי תורה אצל פרופסור נחמה לייבוביץ'. למדנו את ספר בראשית, וכל שיעור היה בגדר חוויה - נחמה חייתה והחייתה את התנ"ך. שררה בשיעורים התרוממות רוח מתוך הבנת הרבדים העמוקים של הכתוב.

נוסף להיותה "תלמיד חכם" ניחנה נחמה בכישורים דידקטיים יצירתיים ומקוריים. יותר מכול הרשים אותי פתק קטן אשר השפיע על תפקודי המקצועי כמורה. בתחילת השיעור שבו למדנו על מכירת יוסף, קראנו שיוסף מגיע אל המקום שבו אחיו רועים את הצאן. בפרק לז, כד, נאמר: "ויקחהו וישלכו אותו הברה והבור ריק אין בו מים", ובפרק מב, כא מסופר כי האחים אומרים: "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו ..." מכאן למדים כי יוסף התחנן לאחיו כשהיה בבור.

נתמה חילקה לנו דפים קטנים (זו היתה שיטתה, דף גדול - מאיים), וביקשה שנכתוב: "מה צעק יוסף מן הבור?" כדי להשיב לשאלה זו היה עלינו להיכנס ל "עורו" של יוסף, להבין את מצבו, ויותר מכך, להרגיש את הסיטואציה.

הפתק הזה חינך אותי להשלים פערים בכתוב לצורך הזדהות עם הדמויות ולחוש אמפתיה כלפיהן. בשל הפתק הזה אני חשה שאכן הייתי מורה במלוא מובן המושג. במהלכי ההוראה שלי השתדלתי ללכת בדרכה של המורה הדגולה נחמה זצ"ל.

נחמה בן-אליהו עסקה בתנ"ך ובהוראה במשך יותר מיובל שנים בירושלים, בארץ ובשליחות חינוכית בקנדה. כתבה ספרים ומאמרים על חיי היומיום בירושלים של פעם.

הדפסה

שיתוף