המבחן המשופר

מאמר קצר המתאר את היתרונות והחסרונות בשימוש במבחן ככלי הערכה ומציע דרכים לכתיבת שאלון בחינה וליצירת מבחן תקף ומהימן.

המבחן

המבחן הוא כלי ההערכה המסורתי, שמקומו במסגרת החלופות בהערכה נשמר אך עובר תהליכים של שדרוג, העצמה והתאמה כ"מבחן משופר". לצורך זה נבחנים להלן יתרונותיו בצד חסרונותיו ככלי הערכה (על פי אדן וחוב', התשס"ד, עמ' 178)            

יתרונות

א. המבחן הוא כלי הערכה המאפשר לבדוק את הישגי התלמידים בתנאים מבוקרים ושוויוניים.

ב. כל התלמידים משיבים לִשאלות שהן באותה רמת קושי, ומסגרת הזמן לַתשובות היא אחידה.

ג. המבחן מאפשר דגימה שיטתית ורחבה של מטלות. מיוצגים בו תוכני ההוראה, וכן מירב מיומנויות ותפקודי חשיבה המנוסחים במטרות ההוראה, שאת מידת השגתם מבקשים להעריך.   

ד. המבחן ומהלך ההתכוננות לקראתו מאפשרים חזרה והבהרה לתלמידים, בדבר מטרות לימוד המקצוע והמיומנויות הנרכשות.

ה. מבין כלל כלי ההערכה המוצעים במסגרות של חלופות בהערכת הישגים המבחן הוא כלי ההערכה האובייקטיבי והמהימן ביותר.  זאת, בתנאי שמתקיימת בו עמידה בתבחינים מוגדרים.

חסרונות

א. באמצעות המבחן נבדקים בעיקר תוצרי הלמידה, ולא ניתן ביטוי לתהליך הלמידה.

ב. האפשרות להעריך כישורים כמו חדשנות ויצירתיות היא מוגבלת. כמו- כן קשה להעריך באמצעות המבחן את מידת השגתן של מטרות בתחום החווייתי- רגשי.

ג. בבניית המבחן יש קושי להתחשב באינטליגנציות המרובות של התלמידים.  דהיינו, בדרכי חשיבה מגוונות ובסגנונות למידה שונים.

ד. המבחן עלול ליצור מצבי לחץ ו/או מצבים של חרדה בקרב חלק מהנבחנים. תופעות אלה פוגעות ביכולת הביצוע שלהם, וכתוצאה מכך עלולה להיגרם הטיה במהימנות הערכתם.    

מפירוט היתרונות והחסרונות של המבחן עולה הדגשה נוספת של הצורך לבסס את הערכת ההישגים על מספר כלי הערכה חלופיים. 

נוסח השאלון, מיפוי פריטים ודגם תשובות

בהכנת שאלון בחינה נדרשת חתירה לתקפות תוכן, דהיינו - הבטחת פיזור של פריטים באופן שהבחינה אכן תקיף את מה שמתכוונים לבדוק: ייצוג מדגמי של הסעיפים/ הפרקים הנבדקים על-פי תכנית הלימודים שנקבעה ובהתאמה למה שנלמד הלכה למעשה - מחד גיסא, ומאידך גיסא – למטרות האופרטיביות/ למיומנויות שאף הן מפורטות בתכנית הלימודים (גם כאן – תוך התאמה למה שנלמד בפֹעל).  כל זאת תוך התחשבות במשקל היחסי של התכנים השונים.

מיפוי פריטי המבחן אפשרי באחת משתי הדרכים האלה: (1) באמצעות טבלת מִתאר דו-ממדית ששני ממדיה הם: ממד התכנים וממד המטרות/ המיומנויות תוך ציון כישורי החשיבה המתאימים (2) באמצעות מִפְרט שבו מוגדר ביחס לכל שאלה מהו תחום התוכן ומהי רמת המטרה/ המיומנות מבחינת כישורי החשיבה. לצורך רישום המיומנות/ המטרה הנבדקת בכל אחת מהשאלות אפשר להשתמש בטופס ציינון שהוא טופס לסיכום הניקוד וקביעת הציון לבחינה

במקביל להכנת נוסח השאלון ינוסח דגם תשובות שבו יובא דגם תשובה בקשר לכל שאלה.
שאלוני בחינה כוללים, בדרך כלל, טיפוסי שאלות מתחומי "חכמה" ו"בינה" ובמידה מוגבלת גם  מתחום "דעת", ובכלל זה שאלות הפנמה. תנאי הכרחי לכל שאלת מבחן הוא שאכן זו שאלה הניתנת להערכה (ציינון). 

צוות ההערכה של "לב לדעת" בחן מאפיינים של שאלות הפנמה מתאימות הניתנות לשילוב בבחינות במקצועות היהדות ובכלל המקצועות הייחודיים לחמ"ד. הצוות הגדיר את סוג השאלות הזה, והציע כללים לניסוח סוגים שונים של שאלות הפנמה.

הציינון של שאלות חשיבה מסדר גבוה, ובכלל זה שאלות הפנמה, יש והוא מצריך התייחסות מיוחדת בגלל מורכבותן של שאלות מסוג זה.  זאת, משום שכמובא בחוזר המנכ"ל המיוחד סט (1א) סעיף 3.4.3 תוך הסתמכות על חוקרת החשיבה רזניק: "חשיבה מהסדר הגבוה מאופיינת על ידי התכונות האלה: היא אינה אלגוריתמית, כלומר דפוסי הפעולה והמחשבה אינם ברורים ומוגדרים מראש; היא נוטה להיות מורכבת; היא מסתיימת לעתים קרובות בפתרונות מרובים, שלכל אחד יתרונות וחסרונות, ולא בפתרון יחיד וברור; היא כרוכה בבניית משמעות, כלומר בזיהוי של מבנה במה שנראה לכאורה כבלתי מסודר".

בנוגע לשאלות מסוג זה יוצג נוסח מחוון[1] להערכה, דהיינו פירוט תבחינים להערכת תשובה מלאה ובצדו דגם תשובה

דברי הסבר בנוגע למחוון ראו בהרצאה המצולמת.

דוגמא לטופס ציינון מבחן) רישום הניקוד על-ידי המורה;)

בית הספר:_________________________________                                                                                                                                                                                                                             

הכיתה:__________    הנושא: _________________

תאריך: ______________________

שם התלמיד(ה)/  או מספר לזיהוי__________________  

המעריך(ה(:המורה/ מורה עמית(ה)/ התלמיד(ה)– הערכה עצמית (להקיף בעיגול את המתאים)

טופס ציינון, שהוא אישי לכל תלמיד, ניתן לשימוש לארבעה ייעודים:

• מהימנות בין מעריכים; 
• הערכה עצמית של התלמיד;
• מיפוי מיומנויות/ כישורי הלמידה הנבדקים - חלופה לטבלת מיתאר דו-ממדית

לצורך שימוש בטופס ציינון ניתן לבחור באחד או יותר מארבעת הייעודים.

מהימנות בין מעריכים ועיבוד נתוני המבחן

טרם בדיקת כל המבחנים על ידי המורה הוא דוגם שלושה מבחנים (בקבוצת לימוד שמעל 15 תלמידים). הדגימה היא של אומדן הישג חלש, בינוני וגבוה. שלושת המבחנים נבדקים באופן בלתי תלוי על-ידי המורה ועל- ידי מורה עמית מצוות המורים. דוגמת טופס הציינון שהוצגה לעיל ובנספח 3 משמשת לצורך הזה (ולצורך ההערכה העצמית של התלמיד). בהשוואת התוצאות של שתי הבדיקות מבררים פערי הערכה ומגיעים להסכמות (מקרים מיוחדים מובאים לדיון בצוות מורי המקצוע). 

בעקבות בדיקת המבחנים וריכוז הציונים מתבצע עיבוד נתוני המבחן באמצעות תוכנה מתאימה העומדת לרשות בית-הספר (דוגמא – מנבסון) ומוסקות מסקנות נדרשות. 

הערכה עצמית של התלמיד

בשיעור המיועד להחזרת המבחנים המורה מוסר לידי כל תלמיד, בצירוף לטופס בחינתו, את דגם התשובות וטופס ציינון להשלמה. התלמיד מסתייע בדגם התשובות ומציינן את תשובותיו, כמידת יכולתו. עם השלמת הציינון התלמיד מקבל את טופס ציינונו האישי שהמורה מילא. התלמיד משווה את ציינונו לציינון המורה. במידת האפשר מתקיים בירור כפי הצרכים (יש מורים המגלים נכונות של התחשבות בציינון התלמיד עד לפער של חמש נקודות כלפי מעלה – במקרים סבירים).

[1]  על-פי מילון  "רב מילים": " מַחוון -  מתקן שתפקידו לספק מידע על מצב או על תפקוד של מכשיר, של מכונה וכדו'. המחוון עשוי לרוב בצורת מחוג, זרוע. בלועזית – אינדיקאטור".  המונח הושאל לתחום ההערכה ומשמעותו: מודל שיטתי להערכה של משימות פתוחות מסוג כלשהו: מטלות ביצוע, תלקיטים, שיקופים – שלכ"א מהם נדרש פיתוח של מחוון מתאים   לשאלות פתוחות מוצע נוסח מחוון.    

הדפסה

שיתוף