המורה לפיזיקה

שלום ורד
סוד הגן הנעלם. איזה משפט יפה: "הרלוונטיות היא המפתח לשער הראשון בגן" כמה חשוב לזכור שיש הרבה שערים, והרבה מפתחות למקום עלינו...

הסיפור שלך הזכיר לי את השיר של יהודה עמיחי
אֲנִי זוֹכֵר שְׁאֵלָה בְּסֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן,
עַל רַכֶּבֶת שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אֶחָד וְרַכֶּבֶת אַחֶרֶת
שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אַחֵר. מָתַי יִפָּגְשׁוּ?
וְאַף אֶחָד לֹא שָׁאַל מָה יִקְרֶה כַּאֲשֶׁר יִפָּגְשׁוּ,
אִם יַעַצְרוּ אוֹ יַעַבְרוּ אַחַת עַל פְּנֵי הַשְּׁנִיָּה וְאוּלַי יִתְנַגְּשׁוּ...
וְלֹא הָיְתָה שְׁאֵלָה עַל אִישׁ שֶׁיּוֹצֵא מִמָּקוֹם אֶחָד
וְאִשָּׁה שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אַחֵר. מָתַי יִפָּגְשׁוּ
וְהַאִם בִּכְלָל יִפָּגְשׁוּ וּלְכַמָּה זְמַן יִפָּגְשׁוּ?
וּבִדְבַר סֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן. עַכְשָׁו הִגַּעְתִּי
אֶל הָעַמּוּדִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁבָּהֶם רְשִׁימַת הַפִּתְרוֹנוֹת.
וְאָז הָיָה אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם.
עַכְשָׁו מֻתָּר. עַכְשָׁו אֲנִי בּוֹדֵק
בַּמֶּה צָדַקְתִּי וּבַמֶּה טָעִיתִי
וְיוֹדֵעַ מֶה עָשִׂיתִי נָכוֹן וּמָה לֹא עָשִׂיתִי. אָמֵן.

אני מדמיינת ילד יושב בכיתה והמורה שואלת את השאלה הזו והוא ישר עף איתה למחוזות רחוקים, של דמיון ומחשבה, והרכבות ממש משקשקות באוזניו, אבל את השאלות שהוא מחפש לא שואלים... ואיך לפעמים אנחנו מחמיצים את השאלות המרגשות באמת...

ולי זה מזכיר את השיר היפה של נעמי שמר
בראשון לספטמבר
אלף תשע מאות שישים
הולך לבית ספר ילד
חולצה בצבע תכלת
משאיר מאחור את כל החיים היפים

בראשון לספטמבר
אלף תשע מאות שישים
פתאום המורה שואלת
מה יש על הלוח ילד
והוא לא קורא, לא זוכר
לא מבין

אצלו
שתיים ועוד שתיים הן שלוש
פרפרים צבעוניים בראש
החולצה לוחצת לו על הצוואר
אל תגיד אין דבר
יש דבר

'יש דבר', וזה קשה. והשאלה איך הופכים את הלמידה למשהו אחר, איך מלבישים לילדים 'חולצה שפחות לוחצת על הצוואר'?
אין לי תשובה, או באוירת 'המורה לפיזיקה' אין לי נוסחה.
אך נזכרתי בשיר יפה של א.עלי שדווקא ממשיך את הכיוון שעולה משירה של נעמי שמר, שמידי קוראי בו אני חשה ציבטה בלב.

חמש שנים חלפו ומיכאל
לא לומד לקרא.
עוד שנה ועוד שנה
הוא מסרב לכלא את החיים
בנוסחאות מופשטות,
במילים .
" מעץ הדעת נשמתו
מסרבת לאכול!"

הבוהן נוטפת דם
הברך תמיד חבושה
צולע על רגל אחת
מהקוץ בהעקב
היד נקועה או שבורה -
מחיר הוגן בהחלט

לאיזה אושר
לאיזה מגע
לאיזה שותפות שחש בכל איבריו!
הסנטר על החול
ליד גומה של ארי-נמל
לראות איך היא צדה נמלה-
ושום דבר לא קיים בעולם מלבד החול
שגרגריו הפכו בינתיים לכוכבי זהב---

" מיכאל מיכאל
לב מפגר
הכנס מיד לכיתה!
מתי תתבגר?"

שלום חלבלוב ושלום חבלבל
שלום חלמית ושלום ריג'לה
שלום מקור חסידה וענבי שועל
מטה אהרון וברך הגמל
שלום גחליליות !
שלום שלשול וארי-נמל!
שלום לך חיפושית הזבל!
שלום נחש העכברים !
שלום לכם ידידי ילדותי החמים!
אני מגורש היום לארץ הגזרה
ואתם תשארו תמיד בגן,
ילדים.