דוגמאות לשאלות הפנמה באזרחות

בגרות קיץ 2014:

"באחרונה עתרה קבוצת ישראלים לבית המשפט העליון וביקשה ממנו להצהיר בפסק דין שהם בני לאום ישראלי, ובכך לקבוע שיהיה אפשר לשנות את פרטי הלאום במרשם האוכלוסין מ"יהודי" ל"ישראלי". בשינוי זה ביקשו העותרים להדגיש את זיקתם למדינה מעצם היותם אזרחיה, ללא קשר למאפייני זהות אחרים. השופטים דחו את העתירה וקבעו שיש לקיים דיון ציבורי בסוגיה זו, ובית המשפט אינו המקום המתאים לעסוק בה.

אני מתנגד לעמדת העותרים לבית המשפט. זהות יהודית היא דתית ולאומית כאחד, והיא אבן יסוד של הציוניות. אני סבור שעל מדינת ישראל לשמור על האופי היהודי שלה. המדינה הוקמה כפתרון  עבור העם היהודי, שסבל רדיפות קשות במרוצת הדורות, וחלקים גדולים ממנו הושמדו בשואה. לפיכך, על מדינת ישראל לשמור על היותה מדינה של כל היהודים בעולם, ולהמשיך להיות עבורם מרכז לאומי ולדאוג להגנתם בכל מקום שבו הם נמצאים.

יחד עם זאת אסור, לדעתי, שערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית יפגעו בערכיה כמדינה דמוקרטית אמנם הגדרת המדינה כמדינה יהודית מחייבת שיהודים יהיו החלק הגדול יותר באוכלוסייה, ולכן קבלת החלטות בנוגע למרחב הציבורי צריכה לשקף זאת. כל זאת מתוך ההכרה במיעוט הערבי שהוא מיעוט לאומי, ואף חיזוק הכרה זו על ידי שמירה על זכויותיו הטבעיות והקבוצתיות.

מדינת ישראל יכולה להבטיח את הדמוקרטיה בה גם בלי לוותר על האופי היהודי שלה, ואני תומך בסירובו של בית המשפט לעסוק בסוגיה "לאום ישראלי".

(מעובד על פי הארץ- 1/1/2014)

שאלות:

1.      א. שאלת בגרות: הצג את הגישה של מדינת כל אזרחיה בנוגע לאופייה של מדינת ישראל. הסבר את עמדת הכותב בנוגע לגישה זו כפי שהיא באה לידי ביטוי בקטע. (הבנה וניתוח)

ב. כיצד, לדעתך, ירגיש חייל דרוזי המשרת ביחידה קרבית בצבא, בקוראו את הכתבה בעיתון? מה, לדעתך, הוא ישיב לעיתונאי? (שאלת רגש אישי)

ג. מי לדעתך צודק יותר בדיון זה? נמק את דעתך. (הבעת עמדה והכרעה אישית במחלוקת)

      2.  א. שאלת בגרות: הצג את האחריות והמחויבות ההדדית של מדינת ישראל ושל   

           העם  היהודי בתפוצות. הסבר כיצד האחריות והמחויבות באות לידי ביטוי בקטע. (הבנה  

           וניתוח)

           ב. הבא מקרה מהמציאות בו אתה מזהה יישום של האחריות והמחויבות של מדינת ישראל  

           כלפי יהודי התפוצות, או להפך: יישום של האחריות והמחויבות של יהודי התפוצות כלפי

           מדינת ישראל. (שאלת יישום ורלוונטיות) 

 

      3.  א. שאלת בגרות: הצג את עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה. הסבר כיצד מימוש עקרון זה בא 

           לידי ביטוי בדברי הכותב. (הבנה וניתוח)

           ב. הבא מקרה בו ישנה התנגשות של ערך כלשהו מול עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה. 

           האם וכיצד פתרה המדינה את הבעיה? (שאלת יישום)

           ג. עם איזה ערך, מבין השניים שציינת בסעיף ב' , אתה יותר מזדהה? (שאלת הזדהות)

תשובות:

1.  א. גישת מדינת כלל אזרחיה היא גישה השואפת להקים במדינת ישראל מדינה דמוקרטית השייכת לכל ארחיה, מדינה שבה הזהות הלאומית היא פוליטית ישראלית, וערכיה- דמוקרטיים. המדינה לא תהיה מדינת לאום יהודית כלומר לא תהייה מזוהה עם הלאום היהודי בלבד, ולא תפעל לקידום ערכי הציונות. בין המצדדים בגישה זו יש יהודים וערבים הטוענים שהזהות הלאומית של המדינה צריכה להיות פוליטית ולא אתנית. קבוצה אחרת של ערבים מבקשת להכיר באוטונומיה התרבותית של כל אחת מקבוצות הלאום- היהודים והערבים. הכותב מתנגד לגישה זו שכן מבחינתו "... על מדינת ישראל לשמור על האופי היהודי שלה. המדינה הוקמה כפתרון עבור העם היהודי, שסבל רדיפות קשות במרוצת הדורות." הכותב מבקש להשאיר את מדינת ישראל כמסינהת הלאום האתני של הלאום היהודי. לטענתו, המדינה מהווה פתרון לעם היהודי ואין להפוך אותה למדינת כל אזרחיה בצורה כזו שתטשטש את זהותה היהודית. (התשובה מתוך האתר של : יואל גבע)

ב. נוסח מחוון: מוצגת דעה אישית בשם החייל הדרוזי וניתן מענה מנומק המנוסח כתשובה לנאמר במקור.

דגם תשובה אפשרי: לדעתי, חייל דרוזי, ירצה מאוד להיות מוגדר כלאום ישראלי. הוא לא יהודי, הוא בן דת אחרת. אך הוא רואה במדינת ישראל את ביתו ומולדתו ולכן הוא שמח לשרת אותה. אי לכך הוא ישיב לעיתונאי- שאומנם היהודים סבלו רדיפות רבות ועינויים בשל יהדותם, אך כיום הוא מוכן לסכן עצמו ולמסור נפשו למען מדינת ישראל ואזרחיה, שהוא וקהילתו הם חלק ממנה, אך הם לא חלק  מהלאום היהודי. מדינת ישראל מאפשרת, לשמחתו, גם לשאינם יהודים להיות אזרחיה, אז אין לנו כעם בסיס היסטורי משותף אלא לאום ישראלי משותף ולכן ראוי לשנות את החקיקה בנושא ולתת תחושת שייכות אמיתית לכל אזרחי המדינה.

ג. נוסח מחוון: מוצגת דעת התלמיד מנומקת.

דגם תשובה אפשרי: לדעתי, החייל הדרוזי לא צודקת. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית ובדמוקרטיה פועלים לפי הרוב. רוב הציבור במדינת ישראל הוא יהודי. מדינת ישראל קמה כדי להגן ולאגד את העם היהודי. ישנם מיעוטים במדינה שבוחרים מרצונם להשתייך למדינה והמדינה מאפשרת את זה. הם לא מחוייבים לבחור בכך. אם זו בחירתם, עליהם לקבל את התשתית עליה מבוססת המדינה, שהיא כאמור, מדינה יהודית.

2. א. מדינת ישראל פתחה את שעריה ועודדה את יהודי העולם לעלות אליה ולהשתתף בבנייתה. יהודים רבים אכן בחרו לעלות לישראל ובכך תרמו לגידול האוכלוסיה ולחיזוק הכלכלה, אולם בסופו של דבר רוב העם היהודי נשאר בתפוצות. מציאות זו חייבה את ראשי המדינה לגבש מדיניות מיוחדת עבור אותם יהודים בכל הנוגע לעידוד העלייה ולחיזוק הקשר הין העם היהודי החי בישראל, ובין הקהילות היהודיות בתפוצות.

אחריות ומחויבות זו באה לידי ביטוי במספר דרכים: מצדה של ישראל, מדינת ישראל רואה את עצמה ערבה לשלומם ולביטחונם של יהודי התפוצות, היא דואגת להעלות אותם לישראל במקרה של רדיפות, מעמידה פושעים נאציים לדין, ומנחילה ערכי תרבות יהודיים וישראליים. יהודי התפוצות דואגים גם הם למדינת ישראל בגיוס תרומות ובהשקעת כספי התרומות בפרויקטים שונים בישראל, ובתחום הפוליטי ביצירת דעת קהל אוהדת וביצירת מדיניות אוהדת כלפי ישראל.

אחריות ומחויבות זו באה לידי ביטוי בקטע בכך שהדובר אומר שמדינת ישראל צריכה "...להמשיך להיות עבורם (יהודי התפוצות) מרכז לאומי ולדאוג להגנתם בכל מקום שבו הם נמצאים". הדובר טוען שמדינת ישראל צריכה למלא את מחויבותה כלפי יהודי התפוצות ולהגן עליהם שאשר הם. (תשובה מתוך האתר של: יואל גבע)

ב. נוסח מחוון: מובא מקרה ברור שהתרחש במציאות העונה לאחד משני הדגמים המוצעים בשאלה.

דגם תשובה אפשרית: לאחרונה התרחשו מספר אירועים אלימים מצד ארגונים איסלמיים כלפי אזרחי צרפת. אחד האירועים כוון נגד האוכלוסיה היהודית בצרפת. המקרה היה כאשר מחבל הרג במרכול כשר 4 יהודים. מדינת ישראל גילתה אחריות ומחוייבות כלפי יהודי צרפת שנרצחו, כאשר חלקם אינם אזרחי ישראל. היא הביאה אותם לקבורה בארץ ישראל, על אף שהיא לא מחוייבת לכך. בנוסף, בעקבות האירועים האלימים המדינה חזרה והבהירה ליהודי צרפת שמקומם במדינת ישראל והיא הזמינה אותם לעלות ארצה.

3.  א. עקרון הכרעת הרוב: במשטר דמוקרטי, העם מורכב מקבוצות שונות בעלות אינטרסים ורצונות שונים. ניהול המדינה מחייב קבלת החלטות וכאשר מתגלעות מחלוקות בניהול החברה והמדינה, יש צטרך להכריע על מנת שניתן יהיה לקבוע מדיניות. ההכרעה במשטר דמוקרטי נעשית על בסיס עקרון "הכרעת הרוב" שכן בדרך זו מתקבלות ההחלטות על פי רצונו של רוב העם וכולם מחויבים לקבל את שהוחלט (מימוש הטוב ביותר של עקרון "שלטון העם"). הכרעת הרוב היא למעשה כלי לקבלת החלטות בחברה דמוקרטית פלורליסטית.

בניגוד למדינות דמוקרטיות, החלטות הרוב במדינה דמוקרטית  מוגבלות בכך שהן לא פוגעות ביכולתו של המיעוט להמשיך ולחיות על פי השקפת עולמו, ולא פוגעות בצורה לא סבירה בזכויות אדם. הכותב טוען שאסור שערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית יפגעו בערכיה כמדינה דמוקרטית. למרות שהמרחב הציבורי צריך להיות מושפע מכך שישנו רוב י הודי במדינה, הרי שכל החלטה צריכה להיעשות  "...מתוך הרכה במיעוט הערבי שהוא מיעוט לאומי, ואף חיזוק הכרה זו על ידי שמירה על זכויותיו הטבעיות הקבוצתיות". הכותב מכיר בחשיבות של עקרון הכרעת הרוב אולם טוען שיש לסייג אותו בכך שאין לפגוע בזכויות המיעוט". (תשובה מתוך האתר של: יואל גבע)

ב. נוסח מחוון: מוצג מקרה המשקף התנגשות של עקרון מסויים מול עקרון הכרעת הרוב. מוסבר פתרון להתנגשות.

דגם תשובה אפשרית: מול עקרון הכרעת הרוב עומדות לא פעם זכויות פרט שמופלות לרעה, באם עקרון הכרעת הרוב לא ימצא פתח לפתרון ולשמירה על זכויות הפרט. לדוגמה: במדינת ישראל ישנו חוק חינוך חובה לכולם. החוק חל על ילדים החל מגיל גן ועד סוף כיתה י. המדינה מחייבת את אזרחיה ללמוד במוסדות חינוך רשמיים, היא גם מחוייבת למצוא מוסד חינוכי לכל ילד. ישנם הורים הדוגלים בחינוך ביתי. הם מאמינים שילד יגדל, יתפתח וילד טוב יותר בסביבה ביתית, משפחתית, טבעית. כדי לא לפגוע בזכויות הפרט, המדינה מאפשרת חינוך ביתי אבל בתנאים שהיא הציבה. צריך לעבור תהליך כדי לקבל אישור לחינוך הביתי ויש עליו פיקוח.

ג. נוסח מחוון: מובאת תשובה מנומקת המסבירה את בחירת התלמיד.

דגם תשובה אפשרית: אני מאוד מזדהה עם ערך זכויות הפרט ובמקרה הזה עם הערך של חינוך ביתי. אני מעריכה מאוד משפחות שלוקחות אחריות מלאה על גידול ילדיהם ולא סומכות על המדינה שתחנך את ילדיהם. יש לשמור על זכויות הפרט ולכבדם ולמצוא פתרונות במקרים בהם ישנה התנגשות בין זכויות הפרט להכרעת הרוב.

 

 

בגרות קיץ 2013:

א.      שאלת בגרות: הצג את מעמד המיעוטים במדינת ישראל על פי הכרזת העצמאות. (ידע)

ב.      מהו, לדעתך,  המסר שמעבירה מדינת ישראל לתושביה בהכניסה התייחסות למיעוטים במסמך של הכרזת העצמאות? (שאלת מסר)

תשובות:

א.      מעמד המיעוטים במדינת ישראל על פי הכרזת העצמאות: הכרזת העצמאות קבעה שמדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין. בנוסף קבעה ההכרזה שישראל תעניק חופש דת, לשון חינוך ותרבות לכל אזרחיה. חלקים אלו בהכרזה נועדו להגן על מעמד המיעוטים במדינה ולהבטיח את השוויון בינם ובין חברת הרוב היהודית. (תשובה מתוך האתר של: יואל גבע)

ב.      נוסח מחוון: מובאת תשובה המסבירה את המסר העולה מעקרון מעמד המיעוטים במדינה.

דגם תשובה אפשרית: לדעתי, המסר שהמדינה מעבירה ע"י כך שבמסמך היסוד של המדינה, המסמך המהווה את שיקוף זהותה של המדינה, שזה בהכרזת העצמאות- כבר שם יש הבעת עמדה ברורה בנושא שיוויון הזכויות במדינה שמהווה עוגן המגן על מעמד המיעוטים, דבר זה מעביר מסר ברור שבמדינת ישראל יש התייחסות למיעוטים היוצאים מהכלל, למרות שזו מדינה דמוקרטית הפועלת על פי הרוב, ולכאורה, מלכתחילה אינה מחוייבת לשמור על זכויות המיעוט. המסר הברור הוא שפה כל אחד יכול לחיות ולהתקבל כשווה לאחרים.

 

בגרות קיץ 2013:

א.      שאלת בגרות: הצג את המושג אחריות ממשלתית משותפת. (ידע)

ב.      היכן במציאות יתכן מימוש בפועל של מושג זה? (שאלת יישום ורלוונטיות)

תשובות:

א.      אחריות ממשלתית משותפת: אחריות ממשלתית פירושה שהממשלה כולה נושאת באחריות כלפי הפרלמנט לכל ההחלטות שקיבלה וביצעה כגוף אחד, וכן לכל מעשה של כל אחד מהשרים. השרים מקבלים עליהם את מרות הממשלה והחלטותיה, ואין הם יכולים לערער על פעולת ראש הממשלה או על פעולת שרים אחרים, לאחר שהתקבלו בהצבעת הרוב בממשלה. כאשר שר מתנגד להחלטת הממשלה, הוא יכול להישאר בממשלה ולהיאבק בתוכה נגד ההחלטה שהתקבלה, אך הוא אינו רשאי לצאת בפומבי כנגד החלטת הממשלה שהתקבלה בהכרעת הרוב. אם השר מעוניין לצאת בפומבי נגד החלטת הממשלה עליו להתפטר ממנה. שר שהצביע בכנסת נגד החלטות הממשלה יחשב כמי שהתפטר מהממשלה. כלומר, השרים, וכן ח"כ השייכים לסיעות השרים בכנסת, חייבים להצביע בעד החלטות הממשלה. (תשובה מתוך האתר של: יואל גבע)

ב.       נוסח מחוון: מובאת דוגמה שהגיוני שתתרחש במציאות או שהתרחשה במציאות ושהיא משקפת את העקרון של אחריות ממשלתית משותפת.

דגם תשובה אפשרית: בכל שנה מועברת הצעת התקציב של המדינה לאישור הממשלה ולאחר מכן לאישור הכנסת. כאשר הממשלה מאשרת את התקציב, כל חברי הממשלה, גם אלו שמתנגדים לחלק מהסעיפים בתקציב, מחוייבים להצביע בעד התקציב בכנסת. במידה ויש  שר או ח"כ מטעם מפלגת השר, שמתנגד לתקציב- הצבעה שלו נגד התקציב בכנסת, פרושה פרישתו מהממשלה. לדוגמה: אם שר הבטחון מתנגד לקיצוץ בכספי הבטחון של המדינה והוא מצביע נגד התקציב כאשר היא עולה להצבעה בכנסת, הוא נחשב כמי שפרש מהממשלה, למרות שהוא יצג אינטרס מדיני חשוב.

 

 

 

שאלות על בסיס שני מערכי השיעור באזרחות שנמצאים באתר לב לדעת:

נושא א: הזכות לבחור:

קטעים מתוך נאומו של פרופ' חיים ויצמן, נשיא מועצת המדינה הזמנית בטקס הפתיחה של ישיבת האסיפה המכוננת- הכנסת הראשונה בט"ו בשבט תש"ט (14/2/1949)

"ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קם לפתוח את האסיפה המכוננת של מדינת-ישראל, את כנסת-ישראל הראשונה בימינו, בעיר הנצחית - ירושלים. .. ברגע הגדול הזה בתולדות עמנו ניתן שבח והודיה לאלוהי ישראל שבחסדו זכינו לראות בגאולה לאחר דורות של סבל וייסורים. 
... מעמד זה הוא פרי ההתעוררות הכבירה של הרצון הלאומי שקמה בעמנו בדורות האחרונים. לפני כשבעים שנה היה האות. מיטב בני האומה, מנהיגי הדור הנעלמים והאלמונים, קמו להגשים את חלום הדורות של שיבת ציון וחידוש הקוממיות הלאומית. 
... היום אנו ניצבים על סף תקופה חדשה. יצאנו מפרוזדור המשטר הזמני ואנו נכנסים לטרקלין של המשטר הדמוקראטי המסודר והקבוע. הכנסת הזאת נבחרה ע״י כל קהל אזרחי ישראל. רצון העם כולו בא לידי ביטוי חפשי ומלא בבחירות האלו. אנו ניגשים להקים את בניננו הממלכתי על יסודות הוגנים ואיתנים — יסודות של חופש, שויון, אחריות הדדית ומשמעת משותפת. לא עוד ישוב של שבט חלוצים בודד הכפוף לשלטון זר בחר בכנסת הזאת. היא נבחרה ע״י עם עצמאי היושב בארצו החפשית. 
...אנחנו העם שנתן פעם לעולם כולו את בשורת הרוח שהיתה ליסוד התרבות האנושית. עינו הבוחנת של העולם צופה עכשיו אלינו לראות איזו דרך נבור לנו בסידור חיינו, מה דמות נעצב למדינה שלנו. אזנו קשובה לשמוע אם תצא בשורה חדשה מציון ומה תהיה הבשורה. 
...יום גדול היום הזה בחיינו. אל ייחשב הדבר לנו ליהירות יתירה, אם נאמר כי יום גדול הוא גם בחיי העולם. בשורת עידוד ותקוה טובה יוצאת בשעה זו מן הבית הזה, מעיר הקודש הזאת, לכל הנרדפים והמדוכאים בעולם כולו הנאבקים על חרות ושויון. יש שכר למלחמת מצוה. אם אנחנו, העם הדווי והסחוף, המדולדל והנדכא, זכינו למעמד זה, יש תקוה לאחריתם של כל הנושאים נפשם לדין צדק. 
...אישי הכנסת! שאו ברכה לכינוסכם הראשון. זכרו כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות וכי הכיסופים והתפילות של דורות עברו מלוות את צעדיכם. מי יתן והיינו כולנו ראויים לגודל השעה ולכובד האחריות. 
 

שאלות:

1.      מתוך הדברים המובאים בקטע- כיצד תסביר לאדם אחר, את החשיבות של ההשתתפות בבחירות? (הבנה וניתוח)

2.      בקריאת דברי פרופ' ויצמן, איזה משפט ריגש אותך במיוחד? הסבר את בחירתך. (רגש אישי)

תשובות:

1.      ההצבעה בבחירות מהווה שותפות להתעוררות לאומית, לחידוש הקוממיות, לשותפות למהלך החדש, לדרך החדשה בה אנו מובילים את עצמנו ולא מובילים ע"י אחרים. השתתפות בבחירות מביאה את רצון העם לידי ביטוי. כל מי ששייך לעם, צריך לקבל על עצמו אחריות ע"י כך שהוא שותף לבחירות. הבחירות הם גם אפשרות לממש בעצמי, כאדם, את יסודות החופש שלי, הביטוי שלי. בנוסף, אנו חייבים זאת לכל היהודים שנרדפו ודוכאו לאורך ההיסטוריה ושעדיין לא זכו לחופש בגלל יהדותם.

2.      נוסח מחוון: מובא ציטוט של משפט מתוך הדברים והסבר מנומק לבחירה במשפט זה.

דגם תשובה אפשרי: המשפט שריגש אותי במיוחד: "בשורת עידוד ותקוה טובה יוצאת בשעה זו מן הבית הזה, מעיר הקודש הזאת, לכל הנרדפים והמדוכאים בעולם כולו הנאבקים על חרות ושויון"- זה מרגש בעיני לחשוב שכשאני באה לבחירות אני לא עושה את זה רק בשבילי ובשביל מי שחי איתי פה, אלא זה נותן כוח ועידוד ליהודים שחיים במדינות שרודפות אותם בגלל יהדותם. כ"כ הזכות שלי לבחור, נובעת מכך שיהודים רבים בהיסטוריה נרדפו, דוכאו ומסרו נפשם על יהדותם. בזכותם ובשבילם אני זכאית להצביע ולכן עלי למלא זכות זו.

 

נושא ב: מיעוט מול רוב: מה קורה כאשר ישנו מיעוט שדעתו שונה מדעת הרוב? כיצד עליו לפעול?

מצורפים שני מקורות העוסקים ביחס שצריך לנקוט בעת פינוי יישובים. הרוב- זוהי המדינה המשקפת את דעת הציבור. המיעוט- הציבור החושב שאסור לפנות יישובים. כיצד עליו לנהוג?

דעה א:

להתנתק מהמדינה! דבריו של יהודה עציון:

"לפרוש מן המערכת הפוליטית, מן המשטר הדמוקרטי הערלי, מתרבות הסתם השוררת כאן. לא לבחור לכנסת ולא להיבחר בה. לפרוש מן החול כדי להכין את הקודש. לא לפרוש מן העם, אלא לפרוש מן הנתינות והכפיפות למדינת ישראל. לפרוש כדי להציל את דורות העתיד מיד מדינה הנובעת מחזון ישראל והמאיימת להכרית מן העם את שם ישראל. להתכנס אל בית מדרש חדש.... חובה עלינו להחיות את הכושר להולכת חיי האומה להמלכה על פי תורת ישראל במישרין"

דעה ב:

להציל את המדינה בכל מחיר! דבריו של הרב ליכטנשטיין:

"במידה שבה יהודי מרגיש משהו מאחדותה של כנסת ישראל, אז גם אם מדובר באיבר אחד, צריך הגוף כולו להרגיש איזושהי תחושה של כלימה, עד שכך נראה פרצופו, פרצופה של החברה שלנו כיום. חברה המבקשת בדרכים אלימות- חריפה וחמורה ביותר, ליישב סכסוכים, למעשה און למראית עין. לא פעם חינכנו, לעיתים מתוך כוונות טובות, להתייחסות מזלזלת וליותר מזה- חשדנית עד הסוף, כלפי אחרים. מי שלא חושב כמותנו, מי שלא פעל כמותנו, אינו מוצג כטועה, כשוגה, אלא איש זדון. אם הייתה הזדמנות לייחס לאישיות ציבורית או לציבור שלם כוונה טובה או פסולה, הקו המידי היה לייחס לו כוונת זדון. מאורחות חשיבה כאלה, ניתן לעיתים להגיע לדברים איומים ונוראים"

 

שאלות:

1.      כיצד כל אחד מהדוברים יתייחס לשימוש באלימות כדי להביע מחאה נגד הנהגת המדינה? במה דעתם שווה ובמה היא שונה בסוגיה זו? (ידע, השוואה והבנה)

2.      כיצד צריך לחנך את הדור, לפי כל אחת מהדעות שהוצגו פה? (הבנה וניתוח)

3.      מי, לדעתך, צודק יותר בדרכו כאשר יש מיעוט שלא מסכים עם הרוב? כיצד לדעתך יש לנהוג במצב מעין זה? נמק את דבריך. (הבעת עמדה אישית במחלוקת)

תשובות:

1.      לפי דברי יהודה עציון שהובאו כאן, אפשר להסיק ששימוש באלימות הוא לא הדרך להבעת מחאה. דרכו היא פרישה מהנהגת המדינה. מכל שותפות למדינה. פרישה שכזאת לא מחויבת שתהיה בה אלימות.  הרב ליכטנשטיין אומר במפורש ששימוש באלימות זה לא דרך להביע מחאה וצריך להיזהר מלחנך לכך, אפילו בדרך עקיפה. ניכר שבעניין זה דעותיהם שוות. השונה אצלם הוא שהרב ליכטנשטיין מגנה בתוקף פרישה מהציבור, אלימות ואפילו ייחוס של כוונות זדון למי שלא חושב כמונו. בדבריו של יהודה עציון אין התייחסות ישירה לשימוש באלימות. אבל הוא מייחס כוונות זדון למי שחושב אחרת מהמיעוט אליו עציון שייך, בדבריו: "מדינה... המאיימת להכרית מן העם את שם ישראל". בזה דעות הדוברים שונות.

2.      לפי עציון החינוך צריך להיות סגור ומובדל. צריך לעסוק בקדושה ובהבנה טובה יותר של איך צריך להנהיג את העם לפי דרך התורה. לפי הרב ליכטנשטיין החינוך צריך לאפשר קבלת האחר על אף שדעותיו שונות משלי, וראייתו בעין טובה.

3.      נוסח מחוון: הזדהות מנומקת של התלמיד עם אחד מהצדדים או אי הזדהות עם שני הצדדים עם נימוק לכך. בנוסף, הבעת עמדה אישית בנושא המובא, תוך שימוש בנימוק אחד לפחות להסבר דעתו. 

דגם תשובה אפשרי: דעתי נוטה יותר לכיוון של הרב ליכטנשטיין בשוני מסויים. פרישה מהציבור, מהמדינה, לא תועיל לאף אחד. קומץ שיפרוש מהמדינה לא יאיים עליה וקשה לי לראות בעני רוחי כיצד המיעוט הזה יוכל לחזור ולהנהיג את המדינה בעצמו. חינוך לאלימות זה בוודאי לא הפתרון. אבל כשיש מישהו שחושב אחרת ממני ומוכן לפגוע בי (כמו בפינוי יישובים) עלי לחקור את כוונתו היטב. לא לייחס לו כוונות זדון מראש, אבל כן לנסות להבין את המניע שלו, כי אולי יש בו כוונת זדון בכ"ז. במצב בו אמצא את עצמי במיעוט נגד הרוב, נגד המדינה, אפעל כמו שציינתי, ואשתמש בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותי כדי להביע את דעתי ולהשפיע על הרוח לשנות דעתו.