סודם של מחנכים יוזמים

בל"ג בעומר התקיים כנס היוזמות השנתי מטעם "הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות".  הלכתי לכנס הזה משום הסקרנות,  ומכיוון שבעבר זכיתי לכהן במשך שנים אחדות בתפקיד יו"ר ועדת החינוך של הקרן.  בכנס התשע"ג הוצגו יוזמות של חמישים מורים ובתי-ספר שזכו השנה במענקי תמיכה של הקרן.

 

לקראת הכנס חזרתי ועיינתי בספרים ובמאמרים המנסים לפענח את סודות היוזמה המפעמת בלב מחנכים: מורים וגננות.  בפתיחת הכנס אף שמעתי ניסוחים מקוריים ומעניינים בנוגע להגדרה  "היוזמה מהי"? במילון "רב מילים" (שויקה) מצויה הגדרה זו: "הכושר והיכולת לחשוב על דברים חדשים ויעילים בצירוף הלהיטות והמרץ לבצע אותם". מתוך מראה העין ומשמע האוזן נראה לי שיסוד מוסד של יוזמת מחנך היא הרעיון החדשני והמקורי המתפתח בקרבו מתוך ניסיונו, התנסותו והסתכלותו המעמיקה בסביבת ההוראה והלמידה שלו.  מאחורי הפרגוד הזה מפעמת בלב המחנך הזה "אכפתיות".  בדרך של השאָלה מטפורית בהקשר הזה מוצע להזדקק לאמירתו של  בורא עולם: "וְעַתָּה לֹא- יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַֹעֲשׁוֹת" (בראשית יא – ו). כשיש יוזמה המבוססת על התלהבותו של היוזם הריהי פורצת כל דרך ומתגברת על כל קושי.  היוזם אינו אדיש למתרחש בסביבה הבית ספרית והוא תר אחר אפיק שבו יבוא רעיונו המיוחד לכלל ביטוי. נראה שרכיב מרכזי ביצירתיות זו היא הנכונות לחרוג במידת מה מהמסגרת של תחום הדעת או מהמסגרת הבית ספרית האחרת שבה נתון המחנך. זוהי מעין יציאה מה"קופסה" אך תוך שמירה על קשר עם המסגרת ה"קופסתית" הזאת. נראה אפוא שיש כאן משהו מעין "בין-תחומיות"

 

בעוד אני מעיין בתצוגת גלויות המציגות את היוזמות השונות בכיתוב מילולי ובתצלומים מרהיבים פגשתי בידיד ורע, עמית מביהמ"ד "לפניהם", הלוא הוא הרב אלי אטיה מישיבת "נווה שמואל" שבאפרת. הרב אלי זכה אף הוא במענק של הקרן. כך מצאתי כתוב בגלויתו:

                          קולנוע יצירתי בשילוב תנ"ך ותלמוד             

                          "במסגרת היוזמה נעשה לימוד מעמיק  בתנ"ך ובתלמוד, תוך שימוש בקולנוע כאמצעי.

                          כתוצאה מכך מעורבות התלמידים בתהליך היא משמעותית, והלימוד הופך למעמיק   

                          ומהנה יותר.  התלמידים יוצרים ביחד סרטים, מעלים דרכם דילמות מתוך הטקסטים

                          הקדומים, ומעבירים אותן אל עולמם האישי. התהליך היצירתי המשותף מגבש ומביא

                          להפריה הדדית.  בזכותו רוכשים התלמידים חוויה לימודית משמעותית, ויש להם מקום

                          לביטוי עולמם הפנימי".

 

בשיחתי עמו מבהיר הרב אלי שהיוזמה מופעלת בכיתה י'. הוא מתאר מצב דברים התחלתי שבו התלמידים מציגים שאלות ספקניות בעניין היוזמה ומשמעותה והקשר שלה לבחינות הבגרות.  כנגד זאת המצב עתה הוא של התלהבות והקדשה של יותר מעשר שעות שבועיות לנושא הזה.  במטלה מסוג זה יש משום מענה להגדרה המובאת  באתרנו בנוגע לשאלות הפנמה (כאן המדובר הוא על מטלת הפנמה).  בין יתר הדברים כך נאמר שם: "שאלות הפנמה מהוות הזמנה ללומדים להיות בקשר ובשיח עם המקור המוצג  (פרק; סוגיה). הקשר מתבצע על ידי בקשה מהלומד ליישום רלוונטי של ערכים רצויים ודרכי התנהגות מתאימות  באמצעות התנסויותיו האישיות בסביבתו המוכרת.  השיח מתנהל באמצעות תהליך רגשי פנימי המתפתח אצל הלומד ותוך הבעת עמדה מצדו."

הרב אלי מוסיף ואומר:         

"במסגרת הוראת לימודי הקודש  משתוקק אני כיתר חבריי לגרום לתלמידים להזדהות עם התכנים הנלמדים. כל הנמצא בשדה העשייה החינוכית יודע עד כמה קשה הדבר. סיבות רבות קיימות לקושי הזה.  אולם דומה ששורש הבעיה נמצא בעובדה שהיום יותר מבעבר עולמם של התלמידים נמצא במרחבים רבים ומגוונים,  ורק בחלקו בתחום הקודש. מצוקה זו הביאתני לנסות דרכים חדשות בתחום ההוראה:  לא עוד שיעור פרונטלי בלבד אלא לימוד המשלב שני תחומים מרכזיים:

א. העתקת המסרים הנלמדים בתנ"ך לחיי התלמידים בהווה .

ב. יצירתיות תוך כדי למידה.

שני עקרונות אלו  הביאוני ליצירת המיזם של קולנוע יצירתי בשילוב תנ"ך ותלמוד.  

אתמקד בתיאור היוזמה בתנ"ך שהתפוקה בה היא  עתה 10 סרטים (בתלמוד התפוקה מצומצמת יותר). התלמידים התבקשו לאתר פרשיה מספרי נביאים ראשונים (חומר של הבגרות),  לשאול שאלות על פרשיה זו ולנסות לראות באיזו מידה יש בדילמות שיעלו מתוכה קשר גם לעולמם.

לאחר בחירת הסיפור נתבקשו התלמידים לכתוב תסריט המבטא את הדילמות שעלו מן התנ"ך בתוך מרחב החיים המעסיק אותם בימים אלו.  לאחר כתיבת התסריט, תיקונים ושיפוצים, עברו התלמידים לשלב הצילומים. כאן הם נרתמו באופן יוצא דופן ואף שילבו חלק מהמורים בתור שחקנים בסרטיהם. השלב הסופי היה שלב העריכה הדיגיטלית שגם אותו צלחו התלמידים בהצלחה.

כך הגענו לשלב האחרון עם עשרת הסרטים.  כמובן שהתלמידים התלהבו מאוד וכל הזמן הם שואלים: "מתי נעשה ערב הקרנה להורים?"

סוף דבר: המיזם לקח מזמן השיעורים בכיתה 6- 8  שעות במשך השנה,  כל יתר הזמן היה על חשבון זמנם של התלמידים, הם השקיעו רבות להצלחת הסרט ואף תוגמלו על כך בציון שישוקלל לציון השנתי לקראת הבגרות.

מהסרטים ברובם עולה עד כמה עולמם של התלמידים נוכח בסרטים, מה מעסיק אותם? מהו שכואב להם? מהם המאוויים שלהם וכו'.   

באמצעות הפרויקט הזה התברר לי פירוש אחר של גמרא בקידושין: "תורה דיליה".  בגמרא המשמע הוא שכאשר אדם יגע בתורה היא הופכת מתורת ה' לתורתו שלו.  אולם ניתן גם לומר שלא בלבד היגיעה אלא גם ההנאה והיצירתיות מעניקים לתלמיד תחושה שהתורה היא שלו.  היום יותר מתמיד אנו נקראים ליצור פלטפורמה ולתת לתלמידים  הזדמנויות  ליצור "תורה דיליה" - תורה שלהם,  ואידך זיל (התלמיד) ויגמור .

 

התרשמות נוספת מהכנס קשורה בהתכנסויות של המשתתפים בארבעה מושבים מקבילים בנושא "אפיקים ליזמוּת".  הרב אלי מוסיף את התרשמותו מההשתתפות באחד מהמושבים האלה:

"אמיר עשור, זוכה פרס היזם הצעיר העולמי לשנת 2011, הציג את היוזמה שלו:  "מהנדסים צעירים".  מדובר בערכה של לגו המאפשרת לתלמידים לבנות סוגים שונים של דגמים ובאמצעותם להבין את יסודות הפיזיקה והמכניקה. העיקרון המנחה שלו הוא Educational entertainment

כלומר חינוך דרך שעשוע/ הנאה . באמצעות יצירת דגמי לגו ניתן ללמד את התלמיד יסודות חשובים בפיזיקה שכאשר מנסים ללמדם באופן תאורטי,  התלמיד הממוצע יתקשה בקליטת המידע ובהבנתו.

באמצעות יחידות ההרכבה שלו הצליח אמיר ליצור כ - 120 שיעורים שונים".