לפני כשבועיים התחלנו בסדרה של סיורים בבתי ספר מעניינים ברחבי הארץ, על מנת להכיר גישות שונות בנוגע ללמידה, "לפתוח את הראש" וללמוד מניסיונם של אחרים. הסיור הראשון שלנו התקיים בבית הספר הניסויי בירושלים. מוזמנים לקרוא את הרשמים.
בית הספר הניסויי הוקם לפני 44 שנים והוא שוכן במרכז העיר בסמוך לנחלת שבעה. בבית הספר כ800 ילדים החל מגיל הגן ועד כיתה י"ב בבניינים נפרדים ליסודי ולתיכון. הסיור שלנו התמקד בבית הספר היסודי. שביל מוצל וצמחיה רבה משני צדדיו הוביל אותנו אליו.
בית הספר כשמו, מנציח את היותו בית ספר המצוי בניסוי, תעייה והתהוות מתמדת, ופונה לאוכלוסייה הטרוגנית מאוד הכוללת בעיקר יהודים, וגם מעט ערבים וילדי עובדים זרים, המגיעים ברובם ממרכז העיר. מעבר לעבודה הייחודית המתרחשת בתוכו, ביה"ס היווה במהלך השנים קרקע פורייה להצמחת בתי ספר מגוונים הנושאים ערכים דומים או שפנו לנתיב מסוים המייחד אותם. חלק מבתי ספר אלו שומר עד היום על קשר עם הניסויי בפעילויות חינוכיות משותפות.
סיורנו החל בסדנא להכנת חומרי הוראה, חדר רחב עמוס חומרי למידה ואמצעי הוראה ובמהלך השיחה יצאו ובאו אנשי צוות, מי להתייעצות קצרה, לאיסוף דיסק עם סיפור מדובב, מי לניילן לבבות צבעוניים ומי לפתוח קובץ במחשב ולהדפיסו.
במהלך השיחה התוודענו לחזון בית הספר, חזון גמיש המבקש לתת מענה לתלמידים השונים הבאים לפיתחו מתוך למידה יצירתית, קשובה, מעוררת עניין ודינאמית. הרצון הוא להיות בהתפתחות מתמדת מתוך הקשבה לצרכי התלמידים, ולתת לילדים קרקע בטוחה מתחת לרגליהם. זהו הבסיס שממנו יוצאים לדרך.
נושא מרכזי בבית הספר הינו הרצף החינוכי, הקשר בין בני הגילאים השונים וראיית כל הבאים בין כתליו כקהילה אחת. דבר זה בא לידי ביטוי גם בכך שהרבה הורים הם גם אנשי צוות, ושהורים וסבים וסבתות מגיעים לעיתים לבית הספר לחלוק עם הילדים את תחומי הדעת שלהם. פעילויות לימודיות בבית הספר מתרחשות במודל דו- גילאי, ילדי כיתות ו' משמשים כ"אחים בוגרים" לילדי הגן ועוד. בכל שנה ישנו בבית הספר "שבוע רב גילאי" לכיתות ב-ו בו מתמקדים בכל פעם בנושא אחר (למשל: ארבעת היסודות, תרבויות, תעבורה, בתי גידול ועוד.) הנלמד בארבע קבוצות רב גילאיות, בצורה יצירתית ומיוחדת.
נושא נוסף ששזר כחוט השני את סיורנו הוא הבחירה. לתת לילדים את הבחירה, וגם ללמד אותם ולפתח אותם כאנשים בוחרים. וכך בכל גיל ניתנת הבחירה על פי השלב ההתפתחותי. הבחירה היא בחירה מונחית, בתוך גבולות וכללים וכפי שביטאה זאת מיכל שהנחתה אותנו בסיור: "סדר בתוך הבלאגן"
הבחירה אינה מסתיימת בילדים אלא ניתנת גם למורים. אנשי בית הספר מצהירים כי הם מעוניינים במתן אוטונומיה למורים. הם אינם רואים עצמם מחוייבים לתכנית הלימודים אלא נמצאים במודעות אליה. המורים עובדים דרך נקודות החוזק שלהם, מביאים את היצירתיות שלהם ועושים מה שהם אוהבים...
במהלך הסיור ראינו בית ספר שוקק אשר כל המרחבים בו מלאי חיים וחומרי למידה. בפינות רבות יושבות קבוצות תלמידים ועוסקות בתחומי דעת שונים. למרות שמעל פני השטח ניתן לרגע לחשוב שיש מעט בלאגן , הרי שהתבוננות מעמיקה יותר מגלה שהילדים שלווים וקשובים, מנהלים שיחות שקטות וממוקדים במשימותיהם.
המרחב הבית ספרי והקירות כעשויים רבדים רבדים, חלקם מצויים בהתהוות, וחלקם מהווים עדות לפרוייקטים משנים עברו, שניכר שהושקעה בהם מחשבה ויד אומן. המסדרונות מהווים אף הם מרחב ללמידה ובהם פינות שונות של משחק, יצירה וחקר ואף תנור, מקרר וכיריים לבישול. באחד המסדרונות עומדות "קופסאות חקר" כל אחת מהן מוקדשת לנושא אחר (למשל: כוח הכבידה, אור וצל, תעופה, חשמל סטטי...) בכל אחת מהקופסאות מונח ציוד לעריכת ניסויים באותו נושא, וכן דפי מידע. הילדים מוזמנים לחקור את הנושא ולערוך ניסויים, ואת מסקנות הניסוי לתעד בדף מיוחד, ולהניח אותו בקופסא למען התלמידים הבאים שיפתחו אותה...
ניכר שהילדים מכוונים מגיל צעיר ללקיחת אחריות וליכולת בחירה אישית. הילדים ספונים בתחומי העניין שלהם ואף לא מוסחים מהמסיירים המבוגרים. תחושת נוחות וביתיות אופפת את המבנה המפותל ועל אף שהמבנה ישן ולא מאוד מטופח, בתוך המקום מתרחשת למידה חוויתית ועירנית.
בכיתות ב'-ג' מתרחשת למידה משותפת מתוך רצון לתת לשכבת ג' הבוגרים אחריות לקטנים, וכך גם בכיתות ד'-ה'.
בספריה מקבלת אותנו "מורת הספריה", שמספרת לנו בעינים בורקות על פרוייקט כתיבת ספר המתרחש לאורך השנה כולה עם תלמידי כיתות ב' הצעירים, החל מיצירת הכריכה וכלה בכתיבה איטית ומפורטת של כל תלמיד ותלמיד, בתוספת איורים לאורך הסיפורים. שלב הכתיבה הוא גם המצאת הסיפור- הדימיון ורקימת העלילה וגם מלאכת הכתיבה עצמה- העתקת הסיפור אל הדף "בכתב הקסום שלי". פרוייקט בכיתה אחרת הוא יצירת אנציקלופדיה אישית: כל תלמיד מרכיב רשימת ערכים המסקרנים אותו, לומד להכיר ולאסוף עליהם מידע וכותב את ההסבר לערכים שבחר. ההנחיה היא להגיע למצב שאני מבין את מה שכתבתי... מורת הספריה מספרת על עבודה שיתופית בין אנשי הצוות ועל המידע הרב שניתן ללמוד מהכתיבה והאפשרות לשוחח עם הילד ולפגוש אותו ברבדים רבים.
בקומה אחרת אנו שומעים על סדנאות וקורסים אשר כל ילד בוחר באופן עצמאי. המורה האחראית משבצת מדי שבוע תלמידי ארבע כיתות לתחומי ידע שונים על פי בחירה ומעדכנת אותם ואת ההורים על המערכת השבועית שנקבעה.
פגשנו אמנם מעט מצוות ההוראה אך גם שמענו כי מדובר בצוות מסור הכולל אנשים המומחים כל אחד בתחומו, ומצויים בהתפתחות מתמדת, אשר ניכרת בהם אהבת הידע ואהבת הלומדים.
נושא מרכזי בבית הספר, כיאה להיותו בית ספר ניסויי הוא המשוב והרפלקציה המתמידים. ההערכה בבית הספר היא הערכה איכותנית, ואין בו מבחנים וציונים. פעמיים בשנה מתרחש תהליך משוב, הכולל את התלמידים, המורים וההורים. כל תלמיד מתבונן במצבו בבית הספר מבחינה רגשית, חברתית ולימודית וכותב בעזרת שאלות מכוונות על תחומים אלו. דפים אלו מכונים "דפי הספגים" לא מה ההספק אלא מה נספג. המורה אוספת את מה שהתלמידים כתבו ועונה להם, ופותח פתח לשיח נוסף- מה עוד אתה רוצה לומר, מה אתה מעדיף... הרצון הוא לצמיחה מתמדת של כל השותפים בתהליך וליצירת אווירה של התקדמות לא מתוך הישגיות.
בסיום הסיור יצאנו מבית הספר אל הרחוב הסואן, עמוסי רשמים ומחשבות.