לזכרו של הרב יהודה קופרמן ז״ל

דברי פרידה ממייסד המכללה בירושלים, הרב יהודה קופרמן ז״ל, שהלך השבוע לעולמו.

בימים אלו של סוף שבט תשע'ו, הלך לעולמו הרב יהודה קופרמן. שלו אני חייבת חלקים חשובים מהאדנים עליהם בניתי את עולמי הדתי.

עוד טרם הקמתן של המדרשות לבנות, טרם יסודן של  מכללות הוראה שונות, לפני למעלה מ50 שנה, בתשכ"ד-1964  ייסד הרב קופרמן את המכללה לנשים בבית וגן בירושלים, ותיקת המכללות. למעלה מעשר שנים עברו, עד ההכרה האקדמית לה זכה. נראה כי היה עליו לעמול ולהוכיח כי המכללה ראויה להכרה זו.

מהפכן וחדשן היה הרב קופרמן בעיניי. 

כבר אז ראה את הצורך בחינוך אקדמי דתי לנשים. הוא ביקש להעמיד דור מחנכות ומורות, ועתודה מחקרית של נשים דתיות המעמיקות בלימודן הדתי והמקצועי. הוא הקים דור של נשים ששותפותן בלימוד התורה על ענפיה השונים תהא מורגשת ומשפיעה. הוא דאג לפתוח חוגים שונים בתחומי היהדות - תנ"ך, תושב"ע ומחשבת ישראל, לצד חוגים ללימודי חול כמו ספרות, ביולוגיה, מחשבים, מתמטיקה ועוד. 

הוא ייסד מוסד שהלימוד והחקר יהיו ברמה גבוהה ומעמיקה, אשר תיבחן בקבלת הבוגרות למוסדות אקדמיים בהמשך. לכן הקפיד לבחור את מיטב  המרצים, את ראשי החוגים שיעמיקו בבניית תוכניות הלימודים, המעבדות, המרכזים וכדו'.

רבים רואים את המכללה כמוסד שמרני, ויש המתייגים אותו על גבול העולם החרדי. אכן אל שערי המכללה מגיעות בנות מהמגזר החרדי, בוגרות בית יעקב, ובית חנה. אולם גם בוגרות החמ"ד מגיעות, ולא מעט. בוגרות תיכונים דתיים, בוגרות אולפנא, בוגרות בתי הספר הקיבוציים מהעמק ומהדרום. 

מה משך אותן? מה משך אותי לבחור במכללה כמקום לימודים? רק על עצמי לספר ידעתי, ואשתף אתכם.

בסיום השירות, ביקשה נפשי ללגום ממעיין התורה בצד לימוד מקצוע חול. מדרשות כחזון נפרץ לא היו אז. במכללה מצאתי מענה עשיר ומאתגר. מקום בו ניתן לחפש, לבדוק ולגבש עולם דתי עשיר ומורכב. (דומני, שאין היום מקום שמאחד תחתיו עושר כמו זה אליו נחשפתי במכללה) 

בתחום הדתי פנה הרב קופרמן לכל צבעי קשת ההשקפות.  הביטוי לכך השתקף במגוון המורים.

הפלורליזם, והרצון לפנות לקשת רחבה של נשים הם שהכתיבו והנחו את הרב קופרמן בבחירת סוללת המרצים בתחום היהדות, מרצים ומורים שזכיתי לשמוע מהם, וחלקם ממשיכים להיות מוריי גם היום, שנים רבות אחרי סיומי את לימודיי במכללה. 

כאילו התקבצו מורים מישיבות ומדרשות שונות, כדי ללמד יחד. או יותר נכון, היה זה הגזע, ממנו נפרדו וקמו מדרשות וישיבות שונות, לנשים ולגברים. 

אמנה אחדים מהמורים מהם למדתי

הרב מרדכי ברויאר עליו השלום, שהביא אלינו את תפיסת הבחינות החדשנית שפיתח.

הרב יואל בן נון שהתנ"ך שגור על פיו, והוא הופך בו והופך בו ומוצא בו מבנים ופרשנויות חדשות לבקרים.

פרופ' יואל אליצור- שלימדני מחקר מהו, והפנה אותנו ללימודי יוונית עתיקה וכתב עברי קדום, ואל המקומות השונים בתנ"ך, בראש וברגליים למדנו .

הרב דניאל אפשטיין- שהביא אלינו את הפילוסופיה ואת העושר של עולם התרבות תוך חיבור מפרה עם מקורות היהדות .

הרב משה שפירא שהביא אלינו את עולם החסידות ,

הרב ישעיהו הדרי שהגיע מישיבת הכותל והטעים אותנו בלימוד תנ"ך ייחודי, 

הרב יאיר דרייפוס שדן איתנו בסוגיות של החיים.

ועוד רבים וטובים נוספים. 

זוהי רשימה חלקית של אותם אנשים מוריי ורבותיי, שעיצבו את עולמי הדתי . מודה על האפשרות הזו, לספר על העושר והעומק שפתחה בפניי המכללה בירושלים בראשותו של הרב קופרמן. 

מדי פעם אני שואלת את עצמי , היכן ישנם עוד מקומות כמו המכללה, המאגדים ומכילים בתוכם עושר וגיוון דתי שכזה? 

דומני שאין, וצר לי על כך .

היכולת להכיל השקפות שונות ,תחת כיפה אחת אפיינה את המכללה, ונעלמה מהנוף הדתי.

בימי השבעה על הרב יהודה עמיטל, הגיע הרב קופרמן לנחם, ושם פגשתיו. נגשתי להודות לו על אדני העולם הדתי אותם רכשתי בימי לימודיי במכללה, הודיתי על העושר, ועל הפלורליזם. אורו פניו, וניכרה שמחתו, משנתו מובנת, היא חלחלה הלאה. 'זה נכון מאוד. ואנשים לא מבינים זאת'.

הימים השתנו, אנשים מבקשים להגדיר את עצמם, את עולמם הדתי, מחפשים את הגוון המדוייק להם. הייתה לי הזכות ללמוד במקום שהעריך ורצה את שבעים הפנים, כולם מכוונים לשם שמים. מוסד אשר טיפח  פלורליזם , שוני וריבוי שמביא לשלם, שמביא לשלום.

הרב קופרמן שהיה תלמיד חכם , בנה מוסד חינוכי מפואר וקיבץ אליו תלמידי חכמים המרבים שלום בעולם. וכל בנייך לימודי ה', ורב שלום בנייך. אל תקרי 'בנייך' אלא 'בונייך'. 

יהי זכרו ברוך.

.  

תגובה

הדפסה

שיתוף