מאמר קצר המתאר את כלי ההערכה הנקרא "שיקוף"- כתיבה של סקירה רפלקטיבית בעקבות לימוד/ מבחן.
מהו שיקוף?
השיקוף בכתב הוא תהליך רפלקטיבי של התבוננות עצמית. בתהליך זה הלומד סוקר את תוכני הלימוד שרכש ואת תהליך הלמידה שבו התנסה הסקירה היא מהיבט כישורי חשיבה (היבט קוגניטיבי) ומהיבט חוויתי – רגשי (היבט אַפקטיבי).
"מסע תגליות אמיתי אינו מורכב ממציאת נופים חדשים,אלא מהתבוננות דרך עיניים חדשות" (מרסל פרוסט)
בעוד שבמבחן יש בעיקר התייחסות להיבטים הקוגניטיביים, בשיקופים ההתייחסות היא בעיקר להיבטים האַפקטיביים.
בכך, קיים ממשק בין הבחינה והשיקוף. השיקופים חופפים בחלקם את מאפייני המבחן (בהיבט הקוגניטיבי) ועם זאת משלימים היבטים חוויתיים – רגשיים (ראו באיור שלפניכם – דיאגרמת וון). ההיבטים האלה מצריכים התייחסות מתאימה מנקודת המבט של המעריך. ההערכה היא ב"סולם סדר" של עמדות, שבאמצעותו ניתן לבחון מידת הסכמה או שכיחות התרחשות של תופעה מסוימת. הכללת היבטים האלה בשיקוף מבוססת על כך שהערכת השיקוף היא בעיקרה כוללנית ומתבצעת בעזרת מחוון מתאים. בעוד שבמבחן ההערכה היא באמצעות ציינון ויש התייחסות אנליטית ספציפית לכל שאלה הזוכה לניקוד על-פי דגם תשובות בשילוב מחוון, הרי שבשיקוף המחוון הוא בעיקרו התרשמותי. לפיכך, במגמה לצמצם באורח מרבי את "טעות המדידה" של הערכת ההישגים ולהבטיח את רמת מהימנותה, המשקל היחסי של השיקוף במסגרת השקלול של ציוני כלל כלי ההערה הוא נמוך.
שיקוף פרק/ חטיבת לימוד
המטרה של שיקוף פרק/חטיבת לימוד היא לשוב ולהתבונן במבט מקיף ושלם בתכנים שנלמדו ובהתנסויות חינוכיות שנחוו. בעקבות המהלך הזה התלמיד מעמיק בהבהרת התהליך שעבר בלמידה, ומפתח צפי בנוגע לכיווני למידה מועדפים. נכללות בשיקוף שאלות שיש להן ביטוי בזיקה לשלושת ההיבטים הבאים:
א. התייחסות לפרקי משנה/ סעיפי משנה שנלמדו. זאת, תוך סקירה כללית של הפרק במבט מטה קוגניטיבי: ניתוח חוזר/משלים; ניסוח כותרות/ ניסוח כותרות חלופיות; השוואה בין סעיפים.
ב. העלאת היבטים של הפנמה חוויתית ושל תחושות שליוו את מהלך הלימוד (זהו היבט המשלים את דגמי השאלות הנכללות בבחינה). בשאלות מסוג זה יש צורך לנהוג מידת זהירות ולהימנע מהכוונה ליתר חשיפה אישית ומהפעלת לחץ להעלאה ישירה של רגשות ותחושות
ג. פירוט ציפיות בנוגע להמשך הלמידה.
(ראו הצעה למאגר שאלות לשיקוף פרק. השאלות המוצעות ממוינות על-פי המובא לעיל).
שיקוף מבחן
בשיקוף מבחן הלומד סוקר את מהלך ביצועו את המבחן, מעריך את מידת תקפותו, משחזר את מהלך ההיבחנות, מעיין – עיון נוסף בשאלות מתוך השאלון ובוחן את איכות תשובותיו. התלמיד אף מתנסה בניסוח שאלות מתאימות להדמיית מבחן . נכללות גם מקצת שאלות של עמדות כלפי נוסח השאלות: במה התקשה, האם יש שאלה/ שאלות שעוררו בו עניין מיוחד. ניתן לכלול גם שאלות בקשר לתהליך הלמידה לקראת המבחן: באיזו דרך התכונן למבחן, האם היה משנה דבר מה בדרך למידה זו בעתיד, ומהו השינוי הנצרך..
רצוי ששיקוף מבחן יתבצע במסגרת כיתתית מבוקרת (דוגמת מבחן).
.