לאחר לימוד בכיתה של שלושה סיפורים קצרים, ננסה ללמוד אותם מזויות קצת אחרות. נבדוק שהבנו את הסיפורים ונתנסה (שוב) בכתיבת תשובות מלאות בספרות. נלמד להשוות בין הסיפורים ונסיק מכך מסקנות ערכיות. נחשוב עם מה אנחנו מזדהות באחד הסיפורים- מה הכי נגע לנו ונחפש סביבנו אדם שיש לו מכנה משותף עם גיבור אחד הסיפורים, נראיין אותו ובסיום נבדוק כיצד תהליך זה השפיע עלינו.
מהלך:
חלק א: עיוני
לפנייך מבחר שאלות בגרות על סיפורים קצרים.
עלייך לענות על 3 שאלות- שאלה לכל אחד מהסיפורים שלמדנו.
הקפידי להשכיל להתאים בין שאלה לסיפור, ועני תשובות מפורטות.
לפני מתן התשובות, קראי שוב כל סיפור וסיפור, ועייני בדברים שלמדנו על הסיפורים.
הסיפורים שלמדנו: כריתה- סביון ליברכט; יד ושם- אהרון מגד; המפתח- יצחק בשביס זינגר;
שאלות בגרות:
1. תאר בקצרה את הפתיחה (האקספוזיציה) בסיפור. הסביר אילו ציפיות להמשך העלילה מעוררת בקורא והאם ציפיות אלה מוגשמות או מופרכות במהלך הסיפור? הדגם דבריך.
2. סיום סגור פותר את כל השאלות והתסבוכות שהוצגו במהלכו של הסיפור, ואילו סיום פתוח אינו מוסר לקורא מידע על גורלן של הדמויות ואינו פותר את כל הבעיות שעלו במהלך היצירה. בחן את סיומו של אחד הסיפורים. האם הוא סגור או פתוח? נמק את דבריך תוך התייחסות להגדרה שלעיל.
3. בחר בסיפור קצר המתאר חוויה של פרידה או של עמידה מול המוות.
א.באיזה שלב בסיפור ממוקמת החוויה (בהתחלה, באמצע, בסוף). מהי תרומתו של מיקום זה לפיתוח העלילה ?
ב.כיצד מאירה חוויה זאת בסיפור את הדמות הקשורה בה (או את הדמויות הקשורות בה)?.
4. בחר שתי דמויות בסיפור ורשום מה מאפיין את עמדותיהן כלפי נסיבות חייהן וכלפי גורלן: השלמה, היסוס, ביקורתיות, כניעה, מרדנות, עמדה אחרת.
5. הסיפור הקצר מתמקד בדרך כלל במרכיב מרכזי אחד ומבליט אותו (מרכיבים כגון דמות, אירוע, קונפליקט, סמל וכו'). תאר את המרכיב הדומיננטי (המרכזי) ביצירה והסבר את תפקידו ביצירה.
6. מהן התכונות האנושיות או התופעות החברתיות המוארות באור שלילי ביצירה. פרט כיצד נמתחת עליהן הביקורת ביצירה?
חלק ב: השוואתי
בחלק זה תתבקשי לחשוב מעבר לחומר הלימודי על כל סיפור. נסי לענות בכנות ובהרחבה.
דנו בכיתה על נושאים משותפים העולים מהסיפורים: זקנה. התמודדות עם אובדן. התמודדות עם זיכרונות העבר. יחס החברה לזקן ועוד.....
בחרי נושא אחד השזור בכל הסיפורים:
א. כתבי כיצד נושא זה מתבטא בכל סיפור.
ב. הסבירי את השווה והשונה בהשתקפות הנושא שבחרת בסיפורים השונים.
חלק ג: ראיון
א. מצאי אדם שמשקף את הנושא שבחרת (לדוגמה: זקנה- אדם זקן. אובדן- אדם שחווה אובדן משמעותי. התמודדות עם העבר- ניצול שואה וכדומה) ערכי עם אדם זה ראיון. כתבי לעצמך מראש כ-10 שאלות לראיון והביאי אותם לבדיקה אלי, לפני הראיון! חלק מהשאלות צריכות לשקף את ההתמודדות והחוויה של האדם אותו את מראיינת, עם הנושא שעליו את מראיינת. בחלק אחר של השאלות כווני את המרואיין שלך לשאלות שישוו בינו לבין הסיפורים. כתבי את הראיון בעבודה.
ב. סכמי במילותייך את הראיון בקצרה, וערכי ההשוואה בין המרואיין לבין הסיפורים.
חלק ד: משוב אישי
משוב אישי: בסיום כל חלקי העבודה עני על השאלות הבאות בהרחבה:
א. האם עבודה זו גרמה לך להבין טוב יותר את הסיפורים שלמדנו? נמקי.
ב. האם עבודה זו גרמה לך להתחבר לנושא/ דמות/ סיפור- מהדברים שלמדנו או מחוץ לחומר הנלמד? אם כן, למה התחברת? תארי את תחושותייך בעניין. אם לא- מה היה עוזר לך להתחבר טוב יותר לחלק מתוך התהליך?
ג. מה התחדש לך במהלך העבודה? (על הסיפורים, על המרואיין, על עצמך....)
· מחוון:
מימדים |
חלק א- עיוני |
חלק ב- השוואתי |
חלק ג- ראיון |
חלק ד- משוב אישי |
צורת הגשה |
ניקוד |
30 נקודות |
30 נקודות |
25 נקודות |
15 נקודות |
10 נקודות |
רמת תפקוד גבוהה |
התלמידה ענתה על 3 שאלות, כאשר כל שאלה מתייחסת לסיפור אחר. התשובות בנויות באופן ברור- פתיחה, גוף התשובה ופסקת סיום. משלב לשוני גבוה, ניסוח בהיר וכתיבה תקנית. 25-30 |
התלמידה יצרה השוואה מסודרת בין הסיפורים. נקודות ההשוואה ברורות. מצויין מה הדומה ומה השונה ובסיום יש מסקנות. ניסוחים ברורים ובהירים. ראוי לא לענות בטבלה! 25-30 |
יצירת 10 שאלות לפחות, מראש והגשתם לבדיקה. כתיבה ברורה של הראיון- שאלות ותשובות. כתיבת סיכום לראיון והשוואה בין הראיון לסיפור שנבחר. 20-25 |
מענה מלא המביע עומק, על 3 השאלות שהוצגו. ניסוח בהיר וכתיבה תקנית. 11-15 |
ניסוחי לשון תקינים. צורת הגשה נקייה, ברורה ומסודרת. כל חלקי העבודה כלולים בה, כולל שער ותוכן עניינים. הגשה בזמן. 8-10 |
רמת תפקוד בינונית |
המטרה הושגה בחלקה. מענה על חלק מהשאלות או מענה על כל השאלות אך לא באופן מלא. עומק התשובות לא בא לידי ביטוי באופן מלא. 17-24 |
השוואה של מעט קריטריונים. לא צוין השווה והשונה. הסיכום בסיום לא מלא ולא ממצא את המסקנות מההשוואה. 17-14 |
לא הוגשו מראש שאלות הראיון לבדיקה. יש פחות נעשר שאלות. הסיכום בסיום חלקי ולא מבטא מסקנות עמוקות מהראיון. 12-19 |
מענה שאינו מבטא חשיבת עומק על השאלות שהוצגו, או/ו מענה על חלק מהשאלות ולא על כולן 6-10 |
הגשה בינונית וחסרה. הקפדה חלקית על מבחנה תחבירי ולשוני. חסרים חלקים בעבודה. הגשה באיחור קל. 5-7 |
רמת תפקוד נמוכה |
אין מענה על השאלות במלואן. תשובות קצרות ולא ממצות. מענה על חלק מהשאלות. 0-16 |
השוואה מצומצמת או שאין השוואה בכלל. השוואה רק בין 2 סיפורים ולא בין 3. אין הסקת מסקנות עמוקות בסיום. 0-16 |
לא הוגשו שאלות מראש לבדיקה. יש פחות מעשר שאלות. אין מסקנות מהראיון. 0-11 |
אין מענה על כל השאלות. מענה דל שאינו משקף את התהליך שעברה התלמידה לאורך העבודה. 0-5 |
הגשה באיחור רב. עבודה לא אסטטית. חסרים חלקים. משלב לשוני ירוד, ניסוחים תחביריים ולשונים לקויים. 0-4 |
· היקף העבודה:
חלק א- לפחות עמוד על כל שאלה
חלק ב- שאלה 1: לפחות עמוד
שאלה 2: לפחות שני עמודים
שאלה 3: לפחות חצי עמוד.
· יש להגיש את העבודה מודפסת!!! (גודל כתב 12-14. רווח בין השורות- שורה וחצי.)
· הערה: עבודה זו מהווה עד 15% מהציון השנתי.
· תאריך הגשה: י' אדר א. 14.2.11
בהצלחה רבה
קטעים מתוך עבודות של תלמידות:
עבודה מס. 1
עבודה זאת גרמה לי להבין יותר את הסיפורים, כי עשיתי עליה עבודה ונכנסתי לעומק של הסיפורים בעקבות העבודה. זה עשה לי סדר בראש מה שיך לכל סיפור.
ב. העבודה גרמה לי להתחבר יותר לסבי ולהבין אותו, כי הרבה פעמים לא הבנתי מה הוא היה עושה ולמה, עכשיו אני מבינה למה הוא עושה את הדברים האלו. זאת לא הפעם הראשונה שאני שומעת את הסיפור, בפעם הראשונה ששמעתי את הסיפור זה היה כשהייתי בכיתה ו', עשיתי עליו רעיון לעבודת שורשים. אבל אז שמעתי רק חלק מהסיפור,ולא את כולו. כשראיינתי אותו לעבודה זאת, הוא נכנס ליותר פרטים אך לא סיפר הכול הוא סיפר עדיין בתמצית – לפי דעתי. אבל גם ככה היה קשה לו לדבר על זה. חלק מהדברים לא ידעתי עליהם, סבתי אומרת שלא נראה לה שאימי יודעת על המעשי סדום שהיו שם. סבי אומר שרק סבתי יודעת על זה. מצד אחד, זה גרם לי לכעוס על המוסד ועל מי שהציע לאימו לשלוח אותו. מצד שני, אני מרגישה הבנה וחמלה כלפי סבי על מה, שהוא עבר ועובר כיום כל יום.
התחברתי לסיפור המפתח כי כמו בסי שלא מנסה להתמודד עם עברה כך גם סבי הוא לא מנסה להתמודד עם עברו כי זה קשה לו. אבל החיים לימדו אותו שהוא חייב להתמודד עם זה ולכן הסכים להתראיין אצלי.
עבודה מס. 2:
העבודה הזאתי עזרה לי להבין יותר את ההשוואה בין הסיפורים, וגם בין החיים היום יומים על יד הרעיון, עשה לי יותר חוויתי ללמידה בין הסיפורים ולבין הרעיון, וגם עשה לי סיכום בראש מכל אחד מהיצירות.
ב. העבודה גרמה לי להתחבר לנושא של אובדן, ובדומה לסיפורים לסיפור של המפתח.
התחברתי עליו כי זה נוגע לי אישית לעולם הפנימי שלי אני מרגישה ומזדהה עם בסי כאשר סם מת העולם שלה התהפך, אז גם כך לי העולם שלי התהפך כאשר עליתי לארץ מ... עזבתי את המשפחה, חברות, החדר והמשחקים שלי, האהבה שנתנו לי המשפחה, הבית שלי. וכשהגעתי לארץ היה קשה מבחינה חברות ומשפחה, ...ולאט לאט הייתי רואה את העולם יותר נעים וגם ראיתי את הצד החיובי בתחום האישי שלי, האישיות שלי נהיה יותר חזק והתבגרתי מאוד מהר ידעתי להבין לאט לאט בני אדם עם בעיות כי לי כבר קרה. ... העבודה הזאת מאוד נגעה בי והיה לי כיף לעשות אותה כאשר העבודה יותר אישי לך אז זה נוגע יותר והחומר נכנס.
עבודה מס. 3
בחרתי לכתוב בתשובתי על התמודדות עם משבר הרי בעולמינו האכזר אנשים רבים חווים דברים לא פשוטים ובשל זה יכולים למצוא את כל הסיבות לעצור את החיים, אך רובינו בוחרים להתעלות על המשברים ולעבור אותם,וזה דורש ניסיונות רבים בדרך והתמודדות בתשובתי הנסח כיצד גיבורי הסיפור מתעלים על קשייהם ומתמודדים עם סוגי אובדן קשים מאוד.
עבודה זו גרמה לי להבין את הסיפורים הרבה יותר לעומק, ופתאום ולנסות לקרב אותם אל חיינו. כיום אני מרגישה שאני ממש מכירה כל סיפור היטב ולעומק לאחר שחקרתי כל סיפור וניסיתי לנתח ולהפיק ממנו את המיטב שיכולתי. אני מרגישה עכשיו חיבור רב לסיפורים, כי סיפורים אלה הם לא פשוטים, אלו סיפורים שקראו בעבר, ולא פשוט תמיד להתחבר אליהם, היום אני מרגישה שאני יודעת מבריק כל סיפור וסיפור יש המון מה ללמוד מהם, וככל שנעמיק בהם כל פעם נגלה בהם דברים חדשים. אני מרגישה שגם אם ברגע זה יתנו לי לפתור שאלות בגרות על שלושת הסיפורים האלה אני מניחה שאני ידע ויבין כיצד לענות עליהם בביטחון.
סיפורים אלה מאוד עזרו לי להתחבר אל הדמיות עצמם, פתאום הבנתי דברים הרבה יותר לעומק למשל את סבתא הניה, רק בתהליך עשיית העבודה גילתי כמה אישה זו במצוקה ואיך פתאום היא איבדה את כל עולמה. ניתוח סיפורים אלו מאוד עזר לי להבין כל דמות ולהתחבר אליה. אני מרגישה שסיפורים אלו לא רק גרמו לי להבין אותם יותר לעומק אלה גם גרמו לי להגיע הרבה מעבר ולגלות דברים שלא ידעתי בחיי, כאשר ראיינתי את אימי בראיון האישי פתאום גיליתי המון דברים שלו ידעתי לפני, גיליתי את תחושותיה של אימי האהובה כאשר איבדה תינוקת בבטנה. אני אז הייתי קטנה יחסית ומעולם לא שמעתי ולא חשבתי על להתעניין מה בדיוק קרה וכיצד היא הרגישה והתמודדה עם אובדן זה. ראיון זה ריגש אותי עד דמעות הצלחתי בשאלותיי להחזיר את אימי אל מקום שלא הייתה בו זמן רב ופתאום לחשוב ולהבין יותר כיצד הרגישה, וכך להגיד ולספר לי את תחושותיה. אימי אמרה לי כי הצלחתי לגעת בה בנקודה עמוקה מאוד, ונדהמה לשמוע לאחר הריאיון שאני זאת שחיברתי את השאלות ששאלתי אותה , השאלות שחיברתי אחת אחרי השנייה ממש השלימו זו את זו ואני מרגישה שהם ממש גרמו לאימי להביע את כל תחושותיה. לאחר הריאיון אימי אמרה לי שעשיתי לה ריפואוי פסיכותרפיה, שהצלחתי להחזיר אותה אל עברה וכך לנתק עומס נפשי שלא נגעו בו זמן רב ובכך אני מרגישה. בזמן הריאיון אימי סיפרה לי עוד כל מיני סיפורים שלא הכרתי בעבר וממש התרגשתי ושמחתי שיש לי הזדמנות לשמוע דברים אלו כה יפים. אני מעריצה את אמא שלי בכל ליבי ויודעת כמה שהיא אישה חזקה ומדהימה, היא תמיד פה בשבילי עוזרת ותומכת ברע ובטוב ונותנת לנו ילדיה את כל הטוב שבעולם, ועל כך אני מודה לה ולהקב"ה מידי יום, עם המון אהבה והערכה.
בעבודה זו השקעתי מאמצים רבים והמון המון מחשבה לקחו לי שעות מרובות עד להגיע לתוצאה להשלים ולסיים עבודה זו. אני מרגישה שהפקתי ממנה רבות. פתאום כתבתי בשפה מאוד גבוהה שפה שאינה מדוברת ביום יום. הרגשתי שהבנתי את השאלות לעומק וידעתי כך כיצד לענות את התשובות חזרתי כמה פעמים לשאלה והסיפורים היו פתוחים בפני ובהם נעזרתי רבות. חברותי בכיתה עזרו לי מאוד כיצד להתחיל את התשובות לשאלות, וכך יכולתי לפתוח אותם ולפרט יותר.
עבודה מס. 4
התמודדותו של סבי עם עברו בחיי היום-יום דומה, אך עם זאת שונה מהתמודדותה של הניה עם עברה. הניה מבצעת מעשים קיצוניים מאוד שמבטאים את הזכרונות שרודפים אותה, וגם יחסו של סבי לזריקת אוכל הוא תגובה קיצונית לזיכרונותיו. בניגוד להניה, שלא אכפת לה מההתמודדות של שאר משפחתה, ובניגוד לסבא זיסקינד שמעדיף את זכרון העבר על פני שלמות משפחתו, לסבי חשוב מאוד לשמור על אחדות המשפחה ומאוד מפריע לו שיש מריבות בתוך המשפחה.
סבי, על אף עברו, מנסה להעביר את חיי היום-יום ללא דאגות, ברוגע ובנחת. ואילו בסי טרודה במחשבות על החברה ועל רכושה ולא מוצאת לעצמה מנוחה ושלווה.
לסבי בדומה לסבא זיסקינד חשוב שהדורות הבאים ייקראו על שמם של בני משפחתו שנרצחו בשואה. לשניהם חשוב כבוד המת והנצחתו, אבל כמו סבא זיסקינד גם סבי עדיין לא זכה בהנצחת שמות קרוביו ע"י צאצאיו.
3.א. עבודה זו גרמה לי להבין את הסיפורים שלמדנו יותר טוב, כי בעבודה ראיתי את הסיפורים בכל מיני כיוונים שונים, שאולי בלי העבודה לא הייתי חושבת ורואה את זה. למשל בשאלה על הסיום הפתוח והסגור שמתי לב לפרטים שלא שמתי לב אליהם לפני כן.
גם השאלות להשוואה ממש עזרו בלימוד החומר, ונתנו לראות את הסיפורים בצורה אחרת.
ב. העבודה גרמה לי להתחבר יותר לסבא שלי, כי עד עכשיו לא כל כך יצא לי לדבר איתו על השואה ועל החוויות שעבר, רק שמעתי סיפורים מידי פעם. הראיון גרם לי להבין הרבה יותר מה הם עברו ואלו קשיים היו להם. זה יצר אצלי יותר רגישות כלפי ניצולי שואה וכלפי סבא וסבתא שלי בפרט, כי עכשיו אני הרבה יותר מבינה את המקום שלהם, מה עבר עליהם, ועם מה הם מתמודדים יום יום, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית. למשל אצל סבתא וסבא שלי אסור להשאיר אוכל בצלחת. בהתחלה לא כל כך הבנתי אותם, ועכשיו הבנתי שבאמת לא היה להם מה לאכול ושכל פירור אוכל חשוב להם. יש גם הרבה ניצולי שואה שהזיכרונות רודפים אותם כל הזמן ויש להם צלקות בנפש, כמו כאלו שלא עולים על רכבות בימינו.
אלו דברים שאי אפשר להשתחרר מהם וצריך להתמודד עם זה כל החיים. והתפקיד שלנו בעניין זה לשאול אותם שאלות, להתעניין, לברר ולהראות שאכפת לנו ממה שהיה וזה רק יעודד אותם ויעזור להם להתמודד עם העבר קצת יותר טוב.