דף חדש

סיפור קצר על התחלות

דודי, ילד בכיתה ד' ליווה את אביו למשימה לא שיגרתית- פנוי הדירה של סבא רבא משה. דודי שמע רבות על סבא רבא מפי אביו, אולם לא זכה להכירו. היו אלו ימי אלול, החום כבר לא קפח על ראשי האנשים, ובפתח עמדה שנת הלימודים החדשה.

דודי לא נמנה על התלמידים השקדנים, על אף שבכל מאודו רצה להיות כזה. דמיונו היה פורה ובנקל היה מוצא עצמו מפליג למחוזות רחוקים במהלך השיעור, והעניין הנלמד היה ממנו ואילך.

אביו של דודי, ערן, פתח את דלת הבית וריח טחב מילא את אפו של דודי, לאחר כמה שיעולים, החלו השניים לסדר ולרוקן את הדירה.

ערן סיפר לבנו כי סבו חי בתקופה מאד קשה, כשלא היו בנמצא אמצעי מחיה בסיסיים. הוא סיפר שסבו אמר לו שתמיד חי בתחושה של רעב וקור, אולם לא התלונן היות וזו הייתה נחלתם של כל יושבי השכונה בה התגורר. הצנע באותה תקופה היה כה גדול עד שאת חידושי התורה היה כותב על כל נייר שמצא ואפילו על מפיות.

דודי הקשיב קשב רב, אלא שבעודו שומע את סיפורי אביו, חש באי נוחות כלשהיא.  תפקידו של דודי היה לארוז את הספרים והמחברות של סבא רבא, ומידי פעם היה מציץ במחברות ושם לב לדבר מוזר.

בכל מחברת היה הדף הראשון תמיד ריק, ורק בעמוד השני החל סבא לכתוב בכתב צפוף. כיצד מתיישב הדבר עם סיפורי אביו ערן, שאמר שהעניות הייתה כה גדולה עד שכתבו דברי תורה אפילו על מפיות, והנה בכל מחברת הדף הראשון תמיד ריק?  כשהעיר דודי לאביו על התופעה, התבונן אביו ואמר, 'אכן מוזר'.  דודי המשיך לסדר וכעת פתח את כל המחברות ושם לב שתופעה זו חזרה ונשנתה בכל המחברות. סבא  מעולם לא כתב דבר בעמוד הראשון – מדוע?

דודי החליט שעליו לחשוף את הסיבה. סבתא רבתא עוד הייתה בחיים שמה היה סבתא שמחה. דודי הגיעה לביתה ושאל אותה, מדוע סבא לא היה כותב כלום בדף הראשון של מחברותיו? סבתא הרימה את עיניה החכמות ואמרה בקול חלש: "הדף הראשון מסמל את ההתחלה החדשה, זוהי המתיקות של כל התקוות ובזה אין נוגעים".

הדברים חלחלו עמוק לתוך נפשו של דודי. סבא אהב ללמוד ולמרות העניות הרבה, את הדף הראשון הוא השאיר ריק, על מנת שלא ימחה הרצון לפתוח דף חדש, התחלה חדשה שכומסת בתוכה את כל התום והרצון עוד טרם מימושו. בעודו מהרהר בתשובתה של סבתא נזכר שזהו רעיון דומה למה שכבר שמע בעבר. 'אחרי מאה ועשרים' לא שואלים את האדם לאן הגעת, אלא שואלים אותו, כמה פעמים ביקשת לעלות.

אותה שנה דודי החל את כיתה ה', אלא שהפעם אמר לאביו, אבא, השנה אני פותח דף חדש.

אנו מורים והורים רואים את ילדינו חוזרים לביה"ס, כולם רוצים להיות טובים יותר, להשתפר. אין ילד שרוצה להתחיל את השנה במגמה  להיכשל. כל ילד בתוך נשמתו 'פותח דף חדש'  זהו דף מתוק של תקוות ורצונות, יש לשמור על הדף הזה, להעצים אותו, ולהראות שהוא אפשרי. הדף מאפשר לכתוב עליו את הכל. נשאף להעמיק את האמונה בפתיחת הדף החדש של התלמיד. יהיה זה בתחום הרוחני, הערכי, החברתי והלימודי. ככל שניתן מקום רב יותר לפתיחת 'דף חדש' נוכל לאפשר לדף להתרחב ולהפוך אף לחוברת, לספר חדש, לחיים חדשים. יהיה ה' בעזרנו.

תגובה

הדפסה

שיתוף