הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהתיאור חווייתי ושתי הצעות הפנמתיות לחג הפורים.
פורים בפתח- שתי הצעות להפנמה
הצעה ראשונה- משלוח מנות
אחת המצוות של חג הפורים היא משלוח מנות.
במסכת מגילה (ז':) ישנו סיפור מעניין ואולי אף מעט משעשע על משלוח מנות.
אביי משמש שליח של רבה להביא משלוח מנות עבור מרי. אביי שרואה מהו משלוח המנות של הנותן (רבה) ולאחר מכן של משלוח המנות שמחזיר מרי לרבה, אומר בליבו כל מיני אמירות שניתן לסכם אותם ב 'עין ביקורתית על המשלוח'.
לאחר אמירות אלה אביי מספר על מה שהתרחש בסעודת פורים אצל מרי והבנה שלו שהאופן בו התייחס למשלוח המנות 'העין הביקורתית שלו על המשלוח' היתה טעות.
המסר המרכזי בסיפור הוא שכל אחד נתן משלוח מנות שהתאים למקבל, ולא עניין אותם מה יגידו אחרים וכיצד יראה משלוח המנות כלפי חוץ. במתנה אנו צרכים לראות לנגד עניינו את המקבל, לעיתים עצם תשומת הלב למישהו שקוף היא המתנה הגדולה ביותר.
בסדנה דינמית שלב לדעת מקיים עבור מפקחי מחוז ירושלים וכן בקהילה מקצועית לזכרו של הרב אלישע וישלצקי ז"ל
למדנו השבוע את הסיפור של אביי שמשמש שליח להעברת משלוח המנות של רבה.
אופן המפגש התנהל בתבנית של שיעור לב לדעת קלאסי.
פתחנו בשיח על מצוות משלוח המנות. חלק ספרו על חוויות מרגשות ואחרים הלינו על תעשיית מיחזור הממתקים.
לאחר מכן למדנו את הסיפור, ונסינו להבין ראשית 'מה כתוב' – אתגר לא פשוט גם למלומדים.
לאחר מכן נשאלו שאלות על הדמויות והמוטיבציות שלהם , בעיקר כלפיי אביי.
לבסוף עברנו לפעילות הפנמתית. המשתתפים קיבלו קופסאות מעוצבות של משלוח מנות, על השולחן היו כל מיני מתוקים, וכל אחד התבקש להכין משלוח מנות לזה שיושב\ת לידו. עיקר המשלוח היה, מכתב שהוא מכין עבור חברו \תו עם פרגונים והעצמה של פעילותו במרחב בעשיה.
פעילות זו היתה פעמיים על מנת שכולם יקבלו וגם יתנו. לאחר ההכנה התיישבו המשתתפים זה מול זה ונתנו את משלוח המנות בליווי שיחה אישית.
הפעילות היתה מוצלחת, וקשה היה לעצור את שטף השיחות. כולם לקחו את המשלוח והמכתב לביתם, (דבר שהראה כמה משמעותית היתה הפעילות).
הצעה שניה- מסכות
בפעילות אחרת ובהקשר אחר בצענו פעילות הפנמתית עם מסכות. בעיסוק בפער בין הפנים והחוץ בחיינו, ובין האותנטי למזוייף, כאשר הרקע הכללי הוא עיסוק במסכות. הגשנו מסכות נייר למשתתפים. והם נתבקשו לכתוב על החלק החיצוני של המסכה, פעילויות בחייהם בהן הם מעמידים פנים, אך נוח להם עם זה. בחלק הפנימי של המסכה ( הסמוי) רשמו את ההתנהגויות שהם מרגישים איתם שלא בנוח, והם מרגישים שהם בסוג של תחפושת שאינם אוהבים.
השיתוף היה על החלק החיצוני אותו כולם רואים כתוב על המסכה. כאשר הדובר מסביר את שרשם בחלק החיצוני של המסכה הוא עוטה את המסכה על פניו. החבורה יכולה לשאול שאלות על הנכתב בחוץ בלבד.
לבסוף, הרוב הפכו את המסכה והחלו לספר גם על המסכות שאותם הם שמים בחייהם וזה קשה להם. זה היה מפתיע מבחינתי.. ונהפוכו.
תגובה
הדפסה
שיתוף