כללים לסוגי שאלות הפנמה

כללים לסוגי שאלות הפנמה בבחינות במקצועות היהדות בחמ"ד

הגדרה
שאלות הפנמה מהוות הזמנה ללומדים להיות בקשר ובשיח עם המקור המוצג (פרק; סוגיה; קטע וכיוצ"ב). הקשר מתבצע על ידי בקשה מהלומד ליישום רלוונטי של ערכים רצויים ודרכי התנהגות מתאימות, בהתנסויותיו האישיות או בסביבתו המוכרת. השיח מתנהל באמצעות תהליך רגשי פנימי המתפתח אצל הלומד ובאמצעות הבעת עמדה מצדו.
בכך התלמיד מעבד ומארגן את התוכן הלימודי ובו הוא משתמש באופן מבוקר והתכוונותי.

עקרונות כלליים לשאלות הפנמה

1. רצוי להצמיד את שאלת ההפנמה לשאלת ידע או חשיבה (כסעיף משנה מתוך שאלה).
2.  כל בקשת נימוק שיתבסס ישירות על ידע קודם שנלמד אינו הפנמה אלא שכתוב הידע. לעומת זאת מה שהתלמיד מסיק/ מבין/חושב מתוכו בעקבות הנלמד ובהתייחסות לקטע המוצג, עשוי להיות הפנמה.
3. שאלת הפנמה המבקשת רגש, טוב לה שתשמור על סוג מסוים של ריחוק. אל לה ללחוץ את התלמיד לתחום רגשי פנימי.
4. שאלת הפנמה תיבחן על-פי ארבעה תבחינים:
א. החינוכי – אמוני (שאלה המפתחת את הערכים הקשורים ליחסו של התלמיד לתורה ומצוות)
ב. הציינוני (שאלה שניתן להכין לה מחוון ברור המבטיח מהימנות גבוהה של ההערכה).
ג. הַכוָנָה לכנוּת (שאלה המנחה את התלמיד לתשובה המשקפת את המפגש של הלומד עם הקטע המוצג ולא לתשובה של רצייה חברתית)
ד. מניעת הוזלה (שלא תהיה שאלה פשוטה מדי ותביא להוזלת היחס להפנמה).
5.  לכל שאלה חייב להיות דגם תשובה. כמו- כן מכיוון שבשאלות מעין אלו אפשריות, בד"כ, כמה תשובות ינוסח מחוון בצירוף דגמי
תשובות.
6. ההפנמה היא שפה נרכשת, ובחינה של הפנמה היא מיצוי של תהליך שבו התנסה הלומד במהלך הלימוד.
7. הניקוד על השאלות האלה יהיה מוגבל. היקפו ייקבע בהתאם לנסיבות הייחודיות (זאת, מתוך התחשבות במבנה המבחן: מכלול תכניו וכלל כישורי החשיבה והרגש הנבדקים באמצעותו. וכן, מידת המיומנות שרכשו התלמידים במהלך הלימוד לצורך התייחסות מתאימה לשאלות הפנמה במבחן. בכל מקרה – מפאת השימוש בדרך הערכה כוללנית יהיה המשקל היחסי של הניקוד נמוך).

טיפוסי שאלות הפנמה ודוגמא לכל אחת

1.שאלות יישום ורלוונטיות

א. מטרת השאלות מסוג זה
בשאלה זו התלמיד מתבקש לקחת מה שנלמד, לזהות בחייו ובסביבתו היבט דומה, לקשר את הדברים, וניתן אף להרחיב לבקשת יישום (פתרון, הכרעה וכו').
בעקבות סוג שאלות זה יווצר קישור קבוע בין הנלמד למציאות.

ב. ניסוחים המתאימים לפתיחת שאלות מסוג זה
היכן בחייך, היכן פגשת, היכן אתה מזהה במציאות, כיצד ניתן לישם במציאות היום את מסקנות הנלמד.

ג. כללים: 
א. שאלת ישום במציאות, כאשר בוחרים מציאות מחיי הלומד, הופכת לשאלת הפנמה.

ב. חשוב לבקש פרשנות מעבר למה שנלמד בכיתה.
ג. לשמור על ריחוק- לא שאלה ישירה מידי.
ד. ניתן לעַבות שאלות אלו בכפוף להיקף השאלה ושיקולים נוספים, עיבוי אפשרי, לדוגמה, בניסוחים כמו: מה הקשיים שעולים ביישום הזה, וכיצד ניתן להתמודד עימם.

ד. דוגמה לשאלה יישום רלוונטית:
למד את המקור שלהלן והשב לשאלות.
אין פודין את השבויים יותר על כדי דמיהן מפני תקון העולם ואין מבריחין את השבויין מפני תקון העולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר מפני תקנת השבויין (משנה מסכת גיטין פרק ד משנה ו)

א. אילו שני ערכים מתנגשים במקור שהובא לעיל, ומה פסיקת המשנה? (הבנה וניתוח)
ב. היכן במציאות כיום ניתן להדגים את הדילמה המתוארת במקור ומה לדעתך תהיה ההכרעה? (רלוונטיות- לתורה יש מה לומר במציאות)
ג. מה התורה מצפה ממך ומחבריך לעשות לאור ההכרעה שהצגת בשאלה ב' (ישום- מועבר המסר שהתלמיד צריך ליישם את התורה בחייו האישיים)

דגמי תשובות
א. הערכים המתנגשים הם: ערך פדיון שבויים מול ערך תיקון העולם
ב. נוסח מחוון: תיאור המציאות על שני צדדיה. והכרעה מנומקת של התלמיד כיצד יש לנהוג במקרה המדובר.
דגם תשובה: המקרה של גלעד שליט – מצד אחד הוא נמק בכלא ומתייסר מאוד בשביו, מאידך המחבלים דורשים עבורו שחרור של רוצחים רבים והדבר עלול להוביל לפגיעה בישראלים רבים (כלומר, זה הפוך מ"'תיקון עולם') וממילא לפי המשנה יהיה אסור לשחרר אותם.
ג. נוסח מחוון: הצעה לפעולה והסבר כיצד הצעה זו אכן מאפשרת יישום של דברי המשנה.
דגם תשובה: התורה מצפה שאנו נדאג ל'תיקון העולם', לכן, בתנאים האלה, נפעל לשחרורו של גלעד שליט, אבל לא נשתמש במונה 'בכל מחיר' ולא נהיה מוכנים לשחרורם של מחבלים רבים. זאת, על מנת למנוע פגיעה בסדרי החיים התקינים של הציבור בישראל, ועל מנת למנוע מצב שבו אויבינו יפעלו בעתיד לשבות ישראלים ולדרוש תמורת שחרורם דרישות מוגזמות פי כמה.

2. שאלות הזדהות

א. מטרת השאלות מסוג זה 
שאלות מסוג זה מזמינות את הלומד להזדהות עם אחת מדמויות גדולי ישראל (ראשונים ואחרונים). ולנמק מדוע הוא מזדהה עימם. התלמיד נדרש להבהיר את תשובתו על- פי הכתוב.

ב. ניסוחים המתאימים לפתיחת שאלות מסוג זה
עם איזו מן הדמויות אתה מזדהה, עם איזה ערך או תפיסה שעלו מן הסוגיות אתה מזדהה, וכדו'

ג. כללים: 
א. שאלות אלו לא תנוסחנה בקשר למקורות הלכתיים, או בקשר למחלוקות הלכתיות.
ב. שאלה תנוסח באופן חיובי: עם מי אתה מזדהה? תוך בקשת נימוק והבהרתו.
ג. שאלות אלו תנוסחנה כאשר יש אפשרות לבחור במספר דמויות, ולא תתבקש העדפה ערכית של דמות אחת על פני דמות אחרת.
ד. יתבקש עיבוי של ההזדהות (נימוק וביסוסו).

ד. דוגמה לשאלה:
א.שאלה כללית:
1. בחר אחד מהסיפורים בו הופיעה דמות של תנא/אמורא עימו אתה מזדהה.
א. כתוב את הסיפור בלשונך,
ב. באיזה הקשר הובא הסיפור בגמרא?
ג. אילו מסקנות הלכתיות נובעות ממנו? (לשאלה זו יש מקום אם אכן יש מסקנות הלכתיות),
ד. אילו גורמים בסיפור הביאו אותך להזדהות דווקא עם דמות זו? הבא לפחות שני גורמים והסבר את דבריך מתוך המקורות.

דגמי תשובות
א. נוסח מחוון; שיקוף תוכן הסיפור תוך התייחסות לנקודות מרכזיות שבו המבהירות את מסריו
דגם תשובה: בחרתי בסיפור על אודות הלל הזקן שהוא דמות שעימה אני מזדהה מאד.
סיפור זה מדבר על הלל שעבד לפרנסתו ובכל יום היה מוציא חצי משכרו על תשלום הכניסה לבית המדרש. יום אחד לא היה לו כסף ושומר הסף לא נתן לו להיכנס. הוא עלה על הגג ותוך כדי הקשבתו (דרך הארובה) ירד עליו שלג- הוא כוסה לגמרי. בבוקר חכמי בית המדרש ראו שלא חודר אור מן הארובה וגילו אותו. הם טיפלו בו במסירות עד שחזר להכרתו.
ב. הסיפור הובא בהקשר של החשיבות של לימוד תורה גם כשקשה וגם כאשר אין כסף, כי הרי הלל הזקן למד גם כשלא היה לו כסף כלל וגם בתנאים קשים מאד.
ג. לסיפור זה אין מסקנות הלכתיות אבל יש מסקנות מוסריות (כפי שכתבתי בב')
ד. נוסח מחוון: הצגה של מספר גורמים מובחנים (לפחות שניים) והבהרת הקשר לתחושת ההזדהות של הלומד.
דגם תשובה: מה שגרם לי להזדהות עם הלל זה שגם לי קרה לפעמים שדחו אותי ולא נתנו לי להתקבל לישיבה תיכונית שרציתי ללמוד בה- וזה מאד דיבר אלי. מה שעוד גרם לי להזדהות זו העובדה שהלל לא ויתר: השקיע והצליח ללמוד בתנאים קשים מאוד ובסופו של דבר הוא היה נשיא. הייתי רוצה שגם אני אהיה מסוגל לכך.

3. שאלות "איזה מסר ":

א. מטרת השאלות מסוג זה 
בשאלה מסוג זה מועברת באופן בהיר השאיפה לחפש בכל מקור של התורה מסר לחיינו. הלומד נדרש לשאול את עצמו: מהו המסר שאליו מכוונת אותי התורה כשהיא אומרת דבר זה?

ב. ניסוחים המתאימים לפתיחות של שאלות מסוג זה
מהו המסר שאליו מכוונת אותנו/אותך התורה בסוגיה זו?/ בסיפור זה?
מה אתה לומד לחיי היום יום מתוך המקור הזה?

ג. כללים: 
1. בשאלות "איזה מסר" תהיה דרישה להתבסס על הכתוב במקור(ות) (בסס דבריך על הנלמד)
2. ניתן לבקש הדגמה במציאות העכשווית (הדגם איך מיישמים מסר זה במציאות)
הערה: לכאורה שאלה מעין זו עשויה להישאל גם בשאלות הרלוונטיות, אבל שם אנו כבר יודעים מה המסר ואנחנו מבקשים יישום. פה השאלה פתוחה יותר והתלמיד צריך לזהות מסר מתוך הכתוב ולכתוב היכן ניתן ליישמו.
דוגמה לשאלה:
פרשת קורח:
א. מה היו טענותיהם של קורח ועדתו כלפי משה ומה היו טענותיהם של דתן ואבירם? (ידע והבנה)
ב. האם לטענות אלו הייתה אחיזה במציאות? בסס את דבריך על הפסוקים, התייחס הן לטענות קורח והן לטענות דתן ואבירם (ניתוח, השוואה)
ג. 1. ציין שני מסרים שביקשה התורה ללמד אותנו בסיפור קורח ועדתו, הסבר דבריך ובסס אותם על הכתוב. (הבנת מסר)
2. בחר באחד מן המסרים. היכן בסביבתך ניתן ליישם לקח זה (אצלך, אצל חבריך או במצב אפשרי)? מה הקשיים ביישום הלקח וכיצד ניתן להתגבר עליהם? (יישום).

דגמי תשובות
א דגם תשובה אפשרי: קורח ועדתו טענו כלפי משה ואהרון שכל עם ישראל קדושים, והם סתם מתנשאים על עם ישראל.
דתן ואבירם וטענו שמשה סתם העלה אותם מארץ טובה זבת חלב ודבש והם ימותו במדבר והוא גם משתרר עליהם (ממנה עצמו למנהיג- שלא בצדק).
ב. נוסח מחוון: מבוקש ניתוח השוואתי של הטענות מול המצב במציאות בנוגע לשני רכיבים בטענות של קורח ועדתו ושל דתן ואבירם: א. בנוגע למקור הסמכות של מינוי משה ואהרון כמנהיגים ב. בנוגע למצבם של בני ישראל במצרים מול מצבם במדבר.
דגם תשובה אפשרי: לשתי הטענות לא היה בסיס במציאות מכיוון שהשם מינה את משה ואהרון- ובתחילת הדרך משה גם לא רצה את התפקיד. ניתן לראות זאת מן הניסוי שה' עשה עם המטות- כשרק מטהו של אהרון פרח- והשם אומר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הָשֵׁב אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ (במדבר יז, כה). בנוגע לטענת דתן ואבירם – זה ברור בהחלט שמצרים לא היתה ארץ זבת חלב ודבש לבני ישראל ובמדבר השם דאג לצורכיהם במזון (המן) והמים, ועוד ידוע שהעם נמצא בדרך אל ארץ כנען שהיא ארץ זבת חלב ודבש.
ג1. נוסח מחוון: הצגת שני מסרים שעיגונם במקור הם ברורים: מסר ראשון בנוגע לסמכות המנהיגות בישראל, ומסר שני הניתן להסקה מתוכחת משה את בני לוי או מסר אחר (קורח ועדתו).
דגם תשובה אפשרי: מסר אחד שביקשה התורה ללמד אותנו בסיפור זה הוא שכאשר יש הנהגה שנבחרה על ידי השם עלינו לקבל אותה ולכבד אותה. רואים את זה ממה שקרה לקורח ועדתו שערערו על בחירת המנהיגים שהשם בחר.
מסר שני הוא שאדם צריך לדעת את תפקידו בעם ישראל ולמלא אותו באופן הטוב ביותר ולא כל החיים לנסות להסתכל על אחרים ומה הם מצליחים לעשות- כאשר זה לא מתאים לו. ניתן לראות זאת מדברי משה לבני לוי "רב לכם בני לוי" מספיק שקיבלתם תפקיד מאד חשוב, למה כל הזמן אתם מנסים להיות הכי חשובים. כשיש לך תפקיד רציני, עשה אותו טוב, ואל תתבונן כל הזמן כלפי חוץ לראות מה קורה עם אחרים, ומה הם עושים.
ג2. נוסח מחוון: המקרה המובא מתאים ללקח שנלמד בג.1., הקשיים הגיוניים והפתרון המוצע מתאים למטרת הלקח המבוקש
דגם תשובה אפשרי: את המסר השני שכתבתי אני יכול לישם על עצמי. אני תלמיד טוב, אבל הרבה פעמים אני מתוסכל בכל מיני דברים שחברים שלי מצליחים- בספורט למשל, וגם בלימודים. מה שאני יכול לישם מהפרשה הזו הוא לחשוב שנכון שיש יותר טובים ממני ואנשים שהשם נתן להם כישורים אחרים, אבל אני צריך לפתח את הכישורים שלי בצורה הטובה ביותר ולא להיות מתוסכל ועצוב מכישורים ותפקידים שאחרים זכו לקבל. האמת היא שזה קשה מאד, אבל אני אנסה.

4. שאלות על "עולם פנימי"

א. מטרת השאלות מסוג זה 
בשאלות אלו אנו עוסקים בעולמן הפנימי של דמויות (רחוקות או קרובות). העיסוק בסוג עולם זה מעלה אף את עולמו הפנימי של הלומד, הוא צריך לגעת בתכונות אופי, בהכרעות ובדילמות של הדמות המתוארת. דרך אפשרית לענות על שאלות אלו היא לקשר ולהסיק מתוך עולמו הפנימי של הלומד או מתוך עולמות מוכרים של הסובבים אותו לעולמה של הדמות המתוארת.

ב. ניסוחים המתאימים לפתיחת שאלות מסוג זה
עם מה התמודד; מה עזר ל... לעשות את ...; אילו התלבטויות, אילו תכונות אופי נדרשות בכדי...

ג. כלל: 
1. יש לשים לב היטב מה שואלים על גדולי תורה, להימנע מזילות או משיפוט.
ד. דוגמא לשאלה [השאלה היא שאלה לבגרות במחש"י כללי]:
סיפור תחילת לימודו של רבי עקיבא, ותחילת לימוד של רבי אליעזר.
א. ציינו והסבירו שלושה קשיים העומדים בפני אדם הרוצה להשתנות.
ב. הציגו שתי דרכים העשויות לסייע לו בדרך לשינוי ובססו אותן במקורות שלמדתם.
ג. 1. בדומה לר"ע ור"א גם אברהם אבינו נדרש לשנות את כל חייו, אילו קשיים עמדו לדעתך בפניו? (בסס על הפסוקים).
2. אילו תכונות אופי צריך בשביל לעמוד בניסיון בו עמד אברהם? [הקפד לטעון טענה מנומקת, ולהסביר אותה על רקע המקרה והפסוקים]

דגמי תשובות:

א. נוסח מחוון: הצגה של שלושה קשיים כשכ"א מהם מובחן מהאחרים, ומתוך ידע קודם או התנסות סביבתית או אישית של הלומד יש סבירות להתרחשותם.
דגם תשובה אפשרי: 1. אדם הרוצה להשתנות צריך לעמוד בפני החברה שבה הוא חי, שתמיד הכירה אותו בצורה אחת והוא עכשיו מנסה לשנות את התדמית שלו. 2. אדם שרוצה להשתנות צריך לשנות את הרגלי חייו וזה קשה מאד לשנות את מה שהתרגלת אליו (למשל לקום מוקדם, לאכול בריא, להתחיל ללמוד). 3. אדם שרוצה להשתנות צריך הרבה פעמים לשנות את כל מהלך המחשבה שהיתה לו בעבר, ללמוד דברים חדשים ולקבל על עצמו ערכים שונים שבעבר הוא לא נטה לקבלם, וכעת הוא מגלה בהם פנים חדשות.
ב. נוסח מחוון: הצגה של שתי אפשרויות המתקשרות באופן ברור למקורות המאוזכרים על-ידי הלומד.
דגם תשובה אפשרי: לעתים מה שיכול לעזור לאדם להשתנות הוא מקרה שקרה לו באופן פתאומי, שפתאום העלה בו הכרה מסוימת על חייו העכשוויים ועל משמעותם. כך למשל ר' עקיבא ראה את המים שוחקים אבנים ואמר לעצמו- גם אני יכול. ורבי אליעזר נשברה רגל פרתו- ואז הוא החליט ללכת ולעשות את הדבר האמיתי.
דבר נוסף שיכול לעזור לאדם הוא חבר טוב שנמצא עימו ויכול לעודד אותו. כך למשל אמירתה של רחל לר' עקיבא, שהיא תתחתן עימו רק אם הוא ילמד תורה- וחבר טוב (או אשתו) יכול יכולה לעזור מאד בתהליך של שינוי.
ג. 1. אברהם היה צריך לעזוב את כל מה שהיה לו- את מולדתו (המדינה והארץ שהוא נולד בה, ובה התקבעה אישיותו), ואת משפחתו (מבית אביך) והעובדה שהפסוקים חוזרים על "ארצו, מולדתו ובית אביו" מעידה כמה היה עליו לעזוב מאחוריו בשביל לקבל עליו את דבר השם.
2. בשביל לעמוד בניסיון שבו עמד אברהם יש צורך להיות מסור מאד לדבר השם (כי הוא עזב המון דברים כמו שכתוב בשאלה הקודמת), וצריך להאמין מאד במה שאתה עושה, ואי אפשר להיות אדם שמוותר ומתפשר על מה שהוא מאמין בו. את הדברים האלו רואים אחר כך גם בעקידת יצחק.

5. שאלות רגש של דמויות בתוך המקור

א. מטרת השאלות מסוג זה 
באמצעות שאלות מסוג זה ניתן לזהות רגשות של דמויות ולפתח הזדהות של התלמיד עם דמויותיהם של חכמים. שאלה זו עשויה לעבות את הלימוד על ידי הוספת מימד רגשי לסיפורי חז"ל, בכך גם נוכל להיפגש עם חכמינו כדמויות מופת שלמות. יתרונן של שאלות אלו (כמו בסעיף הקודם "שאלות על עולם פנימי") הוא בכך שההפנמה אינה נעשית באופן ישיר והתלמיד איננו חייב להביא את עולמו הפנימי ולהפגישו עם הנלמד. עם זאת התביעה לזהות עולם פנימי ורגשי משלבת בלימוד את השפה הקיומית והאישית.
בהקשר הזה מובא כאן נוסח מטרה רלוונטית מתכנית הלימודים במקרא- דתי. המטרה מסוּוגת כמטרה בתחום האמונה והרגש:
"התלמיד יתקרב לעולמם של אבותינו, יגביר רגישות למורכבות המצב האנושי ומודעות לעושר נפש האדם באמצעות התנסות חווייתית, שתעורר בו אמפתיה לדמויות ולמצבים האנושיים המתוארים בסיפור המקראי"

ב. ניסוחים המתאימים לפתיחת סוג זה של שאלות
כיצד לדעתך חש....; בחר מן הסוגיות דמות שלדעתך עברה משבר, תאר את תחושותיה של דמות זו... כיצד היא התמודדה עם המשבר.

ג. כללים: 
1. גם שאלת זיהוי רגשות בתוך הסיפור עשויה להיות טובה כדי להזדהות עם דמויות. שאלה זו מרחיקה במידת מה את הלומד מן החשיפה.
2. בשאלות אלו יש שתי מדרגות:
א. כאשר שואלים על תחושת דמות על פי הסיפור- בסס דבריך על הקטע המוצג.
ב. רצוי לעבות את השאלה: מה הקשיים שעמדו בפניו, מה היו התלבטויותיו, וכדו'

ד. דוגמא לשאלה:
רב אסי הוה ליה ההיא אמא זקינה, אמרה לי': בעינא תכשיטין, עבד לה. בעינא גברא, נייעין לך. בעינא גברא דשפיר כותך, שבקה ואזל לארעא דישראל. שמע דקא אזלה אבתריה, אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר לי': מהו לצאת מארץ לחוצה לארץ? א"ל: אסור. לקראת אמא, מהו? א"ל: איני יודע. אתרח פורתא הדר אתא, אמר ליה: אסי, נתרצית לצאת? המקום יחזירך לשלום. אתא לקמיה דרבי אלעזר, א"ל: חס ושלום, דלמא מירתח רתח! א"ל: מאי אמר לך? אמר ליה: המקום יחזירך לשלום, אמר ליה: ואם איתא דרתח לא הוה מברך לך. אדהכי והכי שמע לארונא דקאתי, אמר: אי ידעי לא נפקי. (קידושין לא:)

תרגום: רב אסי היתה לו אמא זקנה. אמרה לו: רוצה אני תכשיטים. עשה לה. אמרה לו: רוצה אני איש (להינשא לו). אמר לה: אחפש לך. אמרה לו: רוצה אני איש שיהיה יפה כמותך. עזב אותה והלך לארץ ישראל. שמע שהיא הולכת אחריו. בא לפני רבי יוחנן, אמר לו: מהו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ? אמר לו: אסור. אמר לו: לקראת אמא מהו? אמר לו: איני יודע. המתין (רב אסי) מעט, חזר ובא אליו. אמר לו (רבי יוחנן): אסי, נתרצית לצאת – המקום יחזירך לשלום. בא (רב אסי) לפני רבי אלעזר. אמר לו (רב אסי): חס ושלום, שמא הוא כועס עלי?. אמר לו (רבי אלעזר): מה אמר לך? אמר לו: המקום יחזירך לשלום. אמר לו: אם אמנם כעס לא היה מברך אותך. בינתיים שמע שמביאים את ארונה. אמר: אילו הייתי יודע לא הייתי יוצא.

א. ציין את הדילמה שעמדה בפני רב אסי והצג את שני הערכים המתנגשים בה. (ניתוח)
ב. באילו שני אופנים ניתנים להבנה סוף דברי רבי יוחנן? הוכח מן הסוגיה. (הבנת הנקרא)
ג. מה לדעתך חש רב אסי כששמע שאמו מגיעה וכששמע את תשובת רבי יוחנן לשאלתו הראשונה. הסבר דבריך לאור הסוגיה (זיהוי רגשות של דמות)

דגמי תשובות:
א. דגם תשובה אפשרי: הדילמה שעמדה בפניו היא אם לצאת לחוץ לארץ לקראת אמו או להימנע מכך. הערכים המתנגשים: קדושת הארץ שאין יוצאים ממנה מול כיבוד אם
ב.דגם תשובה אפשרי: אופן א': אם החלטת לצאת לחוץ לארץ, צא והמקום יחזירך לשלום. אופן ב: אם אכן החלטת לצאת לחוץ לארץ, ההחלטה אינה רצויה, אך אין לי אלא לברך שהמקום יחזירך לשלום. אופן זה מצטרף לתשובה בפניה הראשונה כשרבי יוחנן השיב: איני יודע. מפנייתו של רב אסי אל רבי אלעזר ניתן ללמוד על התלבטותו באיזה אופן עליו להבין את תשובת ר' יוחנן, החשש שלו היה שמתוך כעס אמר את שאמר על פי אופן א' וכוונתו למעשה היתה על-פי אופן ב'. כשרבי אלעזר שואל אותו מה אמר לו רבי יוחנן, רב אסי מצטט רק קטע מדברי ר' יוחנן, 'המקום יחזירך לשלום'. זאת, משום נטייתו לקבל תשובה שמתאימה לאופן א'.
ג.נוסח מחוון: תיאור תחושותיו של רב אסי בכל אחד מן השלבים, ממה נבעו, והיכן העיגון לתפיסות רגשות אלו
דגם תשובה אפשרי: רב אסי חש קושי רב להחליט לצאת לקראת אימו, שהרי הוא נטש אותה עקב בקשותיה ודבריה שלא היו סבירים ושגרמו לו כנראה קושי רב לכבדה ולהעריכה. הוא נקלע לקונפליקט בנושא זה ואף על פי כן החליט לצאת לקראתה. כאשר שמע את דברי רבי יוחנן הוא נקלע למבוכה וקושי אישי רב של אי ידיעה, הוא לא ידע מה בדיוק רבו רוצה ולא ידע כיצד עליו להכריע, בתוך מבוכה זו הוא הכריע לצאת ולכבד את אימו בכל זאת (דבר שרבי אלעזר הצדיקו את המעשה). כששמע שאמו נפטרה נתקף צער כפול: על אימו שנפטרה וגם על היציאה לחו"ל שהיתה לשוא.
 

דוגמאות נוספות לשאלה כללית מסוג זה [שאלות עקיפות- שאלות אלו הובאו בבגרויות בספרות).
1. בחר בסיפור שבו דמות של תנא או אמורא עוברת תהליך של קבלת דין, השלמה או פיוס.
ספר את הסיפור בלשונך, תאר את התהליך אותו עובר התנא/אמורא, ואת ההכרעות אותן הוא מבצע.

2. בחר בסיפור המתאר חוויה של פרֵדה או של עמידה מול המוות. תאר את החוויה, והסבר כיצד היא משפיעה על התנא/ אמורא שעל אודותיו מסופר הסיפור. הדגם את דבריך מתוך הסיפור.

6. שאלות רגש אישי

א. מטרת השאלות מסוג זה 
באמצעות שאלות מסוג זה, כשהן מעוגנות בקטע המוצג, ישולב גם מרכיב רגשי בלימוד, מרכיב שהינו חלק מרכזי באישיותו של האדם וגם באפשרויות הזדהותו עם הנלמד.

ב. ניסוחים המתאימים לסוג זה של שאלה
איזה משפט ריגש אותך בקריאת ... איזה חלק של הסיפור נגע בך באופן מיוחד, מה חשת כאשר...

כללים: 
א. חשוב להבהיר על פי הקטע המוצג: מה בפרק/ במקור/ בסוגיה שכנע אותך בכך, הבא שתי דוגמאות מן הפסוקים.
ב. כמובן שאין לשאול שאלות על הלכה, או על דמוית של גדולי ישראל אלא בסוגיות אגדתיות. (דמויות ביניים- ההיא סבתא וכו'...] ולבקש להבהיר על פי הכתוב.
ג. בסוגיות אגדה, אפשר לשאול מה התלמיד מרגיש כלפי דמות או כלפי מעשה.

ד. דוגמא לשאלה:
1. איזה יחס (למשל: אהדה, חמלה, הערכה, הסתייגות, דחייה, רגשות מעורבים) מעוררת בך הדמות הראשית באחד מהסיפורים שלמדת? הסבר והדגם מה בדמות ובאופן הצגתה מעוררים בך יחס כזה.
שאלה כזו ניתן לשאול רק על דמויות שאינן תנאים וכו'- בגלל הקושי החינוכי אמוני בהקשר לשאלות האלה. אם ישנו חשש של זילות, ניתן לעדן את השאלות על ידי שאלת על היחס כלפי המעשה- ולא האדם]

דגם תשובה:
דגם תשובה אפשרי: דמות שעוררה בי הערכה היא דמותו של דמא בן נתינה, שלא העיר את אביו משנתו למרות הפסד ממון גדול. מה שעורר בי את ההזדהות עמו הוא האופי החזק שלו כפי שמוצג בסיפור. על אף שהתחננו בפניו שוב ושוב וניסו לשכנעו והוא ידע שיכול לקבל כמה כסף שירצה, מה שהיה חשוב לו זאת המנוחה של אביו.
מה שחיזק בי את ההערכה אליו היא העובדה שהוא היה גוי מאשקלון שבכלל לא מצוּוה על כיבוד אב ואם, ואף על פי כן הוא עשה זאת, מה שמעיד על המוסר הגבוה שלו.

שאלות נוספות שניתן לשאול במקצועות הכלליים:

1. הבעת עמדה והכרעה אישית

א. מטרת השאלות מסוג זה 
שאלות מסוג זה אומרות למעשה שהתלמיד הוא חלק מן החומר הנלמד, שעמדתו חשובה ושיש קשר בינו לבין החומר הנלמד. מטרת שאלות אלו היא שהתלמיד יכנס פנימה לתוך הנושא הנלמד, יביע את דעתו ביחס לכתוב ולא ישאר "על הברזלים". בסוג הדילמות שנביא (שתהינה רלוונטיות לחיים) גם נראה כיצד הלימוד רלוונטי לחיי הלומדים.

ב.ניסוחים המתאימים לפתיחת שאלות מסוג זה: 
מה לדעתך צריכה להיות ההכרעה? כיצד לדעתך יש לנהוג במצב מעין זה? מי לדעתך צודק בדיון זה? [ביחד עם בקשת נימוק ומחוון מדויק]

ג. כללים לסוג שאלה זו: 
א. שאלות אלו יישאלו רק כאשר יש מציאות מורכבת ויש לפחות שתי דעות לגיטימיות בנושא.
ב. בשאלה זו אנו מבקשים נימוק ופירוט של התלמיד מעבר למה שנלמד [אחרת השאלה נשארת ברמת הידע בלבד].
ג. בשאלות מעין אלו נשאף לבקש הכרעה בסוגיות רלוונטיות לחיים. כך גם בעצם יועבר מסר לתלמיד שהלימוד הוא רלוונטי למציאות החיים היום יומית.

הדפסה

שיתוף