שלום, אני צריכה מדרש או סיפור שיעצים את הרעיון של מתן תורה- השמחה בקבלת התורה ושבנו בחר ה' להיות לו עם סגולה.
קרא תשובהשלום רחל
מצורפות כמה הצעות:
א. סיפור מופלא על רבי אבהו שפניו האירו בעת לימוד התורה:
ר' אבהו ירד לטבריא
ראוהו תלמידיו של ר' יוחנן ופניו מאירים
אמרו לפני ר' יוחנן: מצא ר' אבהו מטמון.
אמר להם: למה?
אמרו לו: פניו מאירים.
אמר להם: אולי תורה חדשה שמע.
עלה אצלו
אמר לו: מה תורה חדשה שמעת?
אמר לו: תוספתא עתיקה.
וקרא עליו "חכמת אדם תאיר פניו"
ירושלמי שבת פ"ח ה"א
תוכלי לקרוא עוד על הסיפור במאמר של הרב חן חלמיש, בקישור הראשון בסוף התשובה.
ב. ישנו מדרש על הפסוק "באהבתה תשגה תמיד" המתאר את רבי אלעזר בן פדת השקוע בתלמודו מתוך אהבה רבה:
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף נד עמוד ב
באהבתה תשגה תמיד - כגון רבי (אליעזר) +מסורת הש"ס: אלעזר+ בן פדת. אמרו עליו על רבי (אליעזר) +מסורת הש"ס: [אלעזר]+ שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי, וסדינו מוטל בשוק העליון של ציפורי. (תניא) אמר רבי יצחק בן אלעזר: פעם אחת בא אדם ליטלו ומצא בו שרף
כלומר מרוב אהבת התורה "שכח את עצמו" והשאיר את בגדו במקום אחר, ואדם מצא בו נחש.
ג. כיוון אחר הוא דימוי היחס בין עם ישראל לתורה כיחס בין הדג למים. שהתורה היא מקור החיים של עמ"י, שאין לו קיום בלעדיה. למשל בסיפור זה:
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב
למה נמשלו בני אדם כדגי הים? לומר לך: מה דגים שבים - כיון שעולין ליבשה מיד מתים, אף בני אדם - כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצות מיד מתים.
בראשית רבה (וילנא) פרשת ויחי פרשה צז סימן ג
מה דגים הללו גדלין במים כיון שיורדת טפה אחת מלמעלה מקבלין אותה בצמאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהון, כך הן ישראל גדלין במים בתורה כיון שהן שומעין דבר חדש מן התורה הן מקבלין אותו בצמאון כמי שלא שמעו דבר תורה מימיהון,
ד. יש ספר על הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל בשם "התורה המשמחת" אולי תוכלי למצוא שם סיפורים בענין זה.
בהצלחה רבה
וכל הטוב
רעות
קבצים מצורפים: קובץ 1
הרשמה לרשימת תפוצה
