שלום!
אני מורה לכיתה יב בע"ה וחשוב לי מאוד לחזק את נושא הסמכות ההלכתית. למה אנחנו מקשיבים להלכה? למה הסמכות הרבנית של לפני 1700 שנה רלוונטית לימינו ולמה אני אישית חייבת לציית לחוקים מוזרים ונוקשים.
הנושא ממש חשוב לי כי יש התרופפות רצינית בזמנים האחרונים (ודוגמה חריפה וקיצונית- המסמסים בשבת למשל).
אשמח לשמוע אם יש לכם רעיון או מקורות בנושא.
לצערי באנגלית יש הרבה חומר כי בארה"ב מתמודדים רבות עם התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית. ובעברית מצאתי פחות..
תודה רבה
קרא תשובהשלום הדר
נושא היחס להלכה וחיזוק המחוייבות והקשר הפנימי אליה אכן זקוק לחיזוק בדור שלנו. נראה לי כי כשלב ראשון חשוב שתשאלי את עצמך מה יש לך כמורה לומר על הנושא הזה- איפה את עומדת ביחס לשאלות הללו, מה מעורר בך הזדהות, מה את אומרת לעצמך על הקושי הזה? ברגע שתבואי אל התלמידות עם האמירות הכנות שלך יש יותר סיכוי שהדברים יגעו בליבן.
מעבר לכך, אני מצרפת כמה כיוונים שבהם אפשר ללכת ועשי כחכמתך.
1. ההלכה כקיום דבר ה'. צריך לחזק את ההבנה שההלכה היא גילוי של דבר ה' בעולם, ביטוי של הדרך בה ה' רוצה שנלך בה. בהקשר זה אפשר להביא את מה שמובא בחסידות שמצווה היא מלשון "צוותא" וחיבור אל הקב"ה, אל האור האלוקי. באופן דומה ניתן לפרש גם את נוסח הברכה "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" כמו שחתן אומר לכלתו "הרי את מקודשת לי" כלומר מיוחדת לי, כך גם עמ"י ע"י המצוות זוכה לחיבור ודבקות בקב"ה.
2. הלכה כקשר בין הדורות- כשאנו מקיימים מצוות אנו מתחברים לשרשרת דורות ארוכה שקיימה את אותן מצוות בדיוק. הידיעה שאנו חלק מעם, בעל הסטוריה ארוכה ושותפות עמוקה במעשה מעמיקה את הזהות האישית של כל אחד ואחד.
3. ההלכה מלשון הליכה- ההלכה מלווה את האדם בכל צעד ושעל בחייו ומנחה אותו בדרכו בעולם. כך גם ניתן להסביר את שם החיבור ההלכתי הגדול "שולחן ערוך"- השולחן כבר ערוך. האדם מגיע מוכן אל העולם הזה, המטעה ומבלבל ומסייעת לו לחוש בהירות בדרכו. בהקשר זה ניתן להביא את המדרש הבא:
דברים רבה פרשה ו
זה שאמר הכתוב (משלי א', ח )"כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ" – מהו"כי לוית חן"? אמר רבי פנחס בר חמא לכל מקום שתלך המצות מלוות אותך, 'כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך', אם עשית לך דלת המצות מלוות אותך שנאמר (דברים ו') 'וכתבתם על מזוזות ביתך' אם לבשת כלים חדשים המצות מלוות אותך שנאמר (דברים כ"ב) 'לא תלבש שעטנז', אם הלכת לגלח המצות מלוות אותך שנא' (ויקרא י"ט) 'לא תקיפו פאת ראשכם', ואם היה לך שדה והלכת לחרוש בתוכה המצות מלוות אותך שנאמר (דברים כ"ב) 'לא תחרוש בשור ובחמור יחדו', ואם זרעת אותה המצות מלוות אותך שנא' (דברים כ"ב) 'לא תזרע כרמך כלאים', ואם קצרת אותה המצות מלוות אותך שנא' (דברים כ"ד) 'כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה', אמר הקב"ה אפילו לא היית עוסק בדבר אלא מהלך בדרך המצות מלוות אותך מנין שנא' 'כי יקרא קן צפור לפניך'.
4. כמובן שיש לעסוק גם במשמעות של קבלת עול מלכות שמיים, של הכפפת ה"אני" שלי למשהו גדול ממני. המשמעות של עול מצוות ובחירה בדרך ה'. ובהמשך לכך- החשיבות של אמונת חכמים ושל הבנת ההשתלשלות של התורה שבעל פה מן התורה שבכתב.
5. מעבר לחינוך לקבלת עול, יש גם חשיבות לעסוק בטעמי המצוות ולראות כיצד לחבר את הדברים אל הלב והנשמה, בכל אחת מהמצוות שלומדים, כפי האפשר.
אני מצרפת כמה קישורים שאולי יהיו לך לעזר
שיהיה בהצלחה רבה
מוזמנת לשתף בשיעורים שתעבירי...
שנה טובה וכל טוב
רעות
קבצים מצורפים: קובץ 1,
קובץ 2,
קובץ 3