שלום וברכה !
אני עומד ללמד את הסוגיה מה עדיף פשרה או דין ?( סנהדרין דף ו : )
הייתי שמח לקבל עצות או רעיונות או דוגמאות איך לקרב את הנושא לחיי התלמידים ? האם יש לכם רעיון לסרטון חזק שמציב את השאלה הזאת ( פשרה או דין ) כפתיח לסוגיה .
תודה רבה ויישר כוח על האתר המדהים הזה !
קרא תשובהערב טוב
סוגיית פשרה ודין היא אחת מסוגיות היסוד במסכת סנהדרין, וכוללת כמה מוקדים שניתן להצמיח מתוכם עבודה חינוכית בכיתה.
אציג כאן כמה דברים שכתבתי, שנכנסו לחוברת של המפמ"ר בתלמוד בסיום הצגת הסוגיה (תחת הכותרת 'על הסוגיה'), ואחר כך כמה הצעות לפעילויות 'תכל'ס' בכיתה:
דין מול פשרה
הסוגיה מביאה לידי ביטוי מחלוקת עמוקה בין משה ואהרון, שמופיעה במחלוקת התנאים בין רבי אליעזר בן ריה"ג ורבי יהושוע בן קרחה. שתי עמדות אלו הן עמדות שנוכחות בעולמנו, וישנם טיפוסים 'דיניים' יותר וטיפוסים 'פשרניים' יותר'. המתח הוא בין האמת ובין השלום, בין התביעה לצדק המוחלט לבין הרצון לשמר את החברה השלמה ואת היחסים הטובים בין הניצים.
נראה ש'אלו ואלו דברי אלוקים חיים' ואף הכרעת הסוגיה מורכבת היא – הדבר תלוי בבעלי הדין ובעיתוי ההכרעה האם הולכים לדין או פשרה.
גם אנו בחיינו צריכים לשמר את שני הקולות. מחד, לדעת כי ישנם מצבים וישנן אמיתות שבהן 'יקוב הדין את ההר'. דברים וסוגיות שעליהם לא מתפשרים, שהולכים עם האמת עד הסוף. מאידך, הנטיה וההעדפה היא להקדים את הפשרה לדין, ללכת בשלום ובמישור, ולקרב בין אדם לאדם. זאת, גם תוך ויתור על הנוקשות של האמת, ועל מה שנראה לפעמים כצדק.
חשיבות ההכרעה והחוק
מדברי הרא"ש למדנו כלל גדול על אחריותו של הדיין. לעיתים אין הוא יודע לגמרי כיצד להכריע, אך על מנת להטיל שלום בעולם – הוא נדרש להוציא פסק תחת ידיו, גם אם מדובר בפשרה שאין היא דין מוחלט. נוכל ללמוד מדברים אלו כי מצב של העדר משפט, של אנרכיה, הוא גרוע יותר ממצב שבו קיימת הכרעת דין, גם אם היא אינה מושלמת. הדבר יכול ללמדנו גם ביחס למצבים רבים בחיינו, בהם חוקים או נורמות שאנו נתקלים בהם אינם מושלמים. לצד הרצון לתקן ולשפר, יש לזכור שגם כשאינם מושלמים, חוקים אלו מאפשרים לעולם להתקיים, והם טובים יותר ממצב של מריבה תמידית בין בעלי הדין ובין בני האדם בעולם. הדברים נכונים גם ביחס לחוקי מדינת ישראל, שבמקרים מסויימים היינו מנסחים אותם אחרת, אך עלינו לשמוח בקיומם, שהרי בלעדיהם 'איש את רעהו חיים בלעו'.
היושר השכלי
מהרב קוק למדנו כי ישנו עיקרון חשוב מאוד בהכרעת הדין והוא 'היושר השכלי לפי מצב העניין'. בדרך כלל החוקים עולים בקנה אחד עם השכל והיושר, אך ישנם מקרים חריגים בהם ההיצמדות לחוק היבש כמות שהוא, עשויה להביא להתנגשות עם השכל הישר. הדיין מצווה 'צדק צדק תרדוף', ולבקש את הצדק ולא את הדין. אם נראה לו ביושר שכלו שהדין אינו צודק, הרי שהוא נדרש להוביל לפשרה. פעמים שבחיינו אנו רואים מצבים ואנשים שמצליחים להוכיח באותות ובמופתים שהם אינם עוברים על החוק, או שהדין עימם, ופעמים שאנו משכנעים את עצמנו במעשינו שאנו נוהגים 'לפי שורת הדין' ולא עברנו שום עבירה, אך היושר השכלי מורה אחרת. היושר השכלי (שמזכיר את דברי הרב קוק על ה'מוסר הטבעי') מעורר אותנו לכנות ולנאמנות לקב"ה ולא לדין בלבד, ולחיפוש אחרי הצדק. בדרך כלל, כאמור, הדין הוא הדרך הנכונה לשם, אך במקרים שלא – עלינו לנקוט בדרך הפשרה.
כמובן שאתה יכול לצאת מכל אחת מהנקודות הללו לעבודה בכיתה...
נראה לי שהמובן הפשוט ביותר של הסוגיה הוא כמובן המובע בנקודה הראשונה לעיל, בדבר המתח בין דין לפשרה.
חשוב לשים לב שהסוגיה מורכבת בנושא זה, ולא מציגה שורה תחתונה חדה. אפשר לקחת את הדברים עם התלמידים בכיתה לכמה כיוונים:
1. עם סיום הסוגיה, לשאול את התלמידים עם איזו דעה מדעות התנאים הם הזדהו ביותר. ניתן לקיים דיון בכיתה בנושא זה, או להותיר את זה כמטלת כתיבה - לנמק עם מי הזדהה כל אחד, ולמה.
ממקום אחר, אפשר לבקש מהתלמידים לדמיין מפגש עם אחת הדמויות (לפי בחירתם, או לפי בחירתך) - ר' אליעזר בן ריה"ג, או רבי יהושוע בן קרחה, או רב אשי וכו', ולשאול אותם - מה היו רוצים לשאול אותה או להגיד לה, מה היא היתה עונה וכו'.
אפשר גם להתקדם קצת יותר עם השאלה הזו, ולשאול - 'היכן בחיי נתקלתי במקרה בו התלבטתי בין התנהגות 'פשרתית' לבין התנהגות 'דינית' (חשוב להבהיר שאין הכוונה למקרה משפטי בבית דין, אלא לאירוע שיכול וקורה לכל אחד בחיי היומיום, כמו התעקשות על עקרונות בין חברים, ויכוח עם אחים בבית, ויתור עצמי (או לא...) על החלטה שהחלטתי ועוד ועוד). השאלה הבאה - 'מה תרמה לי הסוגיה בהבנת אותו מקרה/ להתנהגות עתידית במקרה דומה'.
2. ניתן לחשוב על מקרה שארע בכיתה שבו עמדת ה'דין' ועמדת ה'פשרה' היו ניגשות אליו אחרת. את המקרה אפשר להחיות - אפילו בהצגה בכיתה, ולבקש מתלמידים שונים להביא את קול ה'דין' וקול ה'פשרה' במקרה המדובר. אם רוצים, אפשר גם לערוך 'משפט' כששני הצדדים ייצגו כיוונים שונים.
ועוד - לשלוח את התלמידים לדמויות מפתח בבית הספר (ראש ישיבה/ מנהל/ יועץ/ מורה לספורט...) או בבית/ קהילה שישאלו אנשים שונים, מה הכיוון הרוחני/ מנהיגותי/ אישי שהם מציעים להם לנקוט בו בחיים במתח שבין 'דין ופשרה'. אחרי האיסוף הזה, להביא את הדברים לכיתה ולבחון מה עולה מ'השטח' (שוב, אין כאן הכרעה הלכתית בשאלה הספציפית של הגמרא, אלא ניסיון לקחת משהו מהסוגיה לחיים).
אם אחד מהכיוונים נראה לך, ואתה זקוק לעוד שיח אודותיו - וגם אם יש שאלות נוספות - אשמח לסייע
בהצלחה רבה... (אם ניסית משהו והוא הצליח - ספר לנו...)
לגבי סרט,זה לא בדיוק פשרה או דין אבל אולי יכול להתאים- סרט שעוסק במתח בין מיצוי דין עם מי שפשע לבין סליחה.
סליחה מחילה וכפרה (קיים באתר) - "לפני כחצי שנה שכח נחמן שטיצר, מורה צעיר, את אחד מילדי התלמוד תורה שבו הוא מלמד, חיים בוימלד ז"ל, ברכב סגור. לאחר הטרגדיה זכה נחמן השבור לחיבוק אמיץ, נדיר ומרגש ממשפחת הילד. תיעוד אמיתי של חמלה יהודית מרגשת. כתבה של ערוץ 10 בשיתוף עם ערוץ הידברות. (תיעודי, 15:00 דקות)"
אורי
הרשמה לרשימת תפוצה
