עצה טובה > תיכון >

שלום אורן

רעיון יפה... כך אפשר גם לשדר את המסר הסמוי שאתה רואה בהם שותפים פעילים ולא פסיביים... 

כמה רעיונות:

א. ליצור יחד עם ההורים קישוט לכיתה- אולי פסיפס ברכות לילדיהם לכבוד השנה החדשה (כל אחד מכין ריבוע בריסטול או אריח חרסינה ומצרפים יחד הכל)

ב. לתת לכל הורה  כרטיס למלא על הבן שלו ובסוף אוספים וכך מקבלים מכל ההורים נקודת מבט נוספת על התלמידים. "רציתי לספר לך על הבן שלי ש..."

ג. אפשר לעשות מעין לימוד משותף. מצרפת קטע מקסים של רב נחמן, והסבר שלו מאת הרב דוב זינגר, שמביע בעיני משהו מאד יסודי במהות החינוך, בשליחות המשותפת שלנו ושל ההורים...

בהצלחה רבה

וכל הטוב

רעות

קבצים מצורפים: קובץ 1

שלום שרה
שני מדרשיים אפשריים שעלו לי:
הראשון הוא המדרש על רב ובריכת הדגים- אפשר לדבר עליו בהקשר של היכולת לחשוב באופן יצירתי על התמודדות עם תלמידים מפריעים, וכן לתת להם צוהר למפגש עם עולמם הפנימי (דרך המבט על הבריכה בה משתקפים פניהם)
והשני הוא המדרש על רבי חייא - הדרך להפיק מזרעי פשתן ספרי לימוד. חיבור בין הטבע ללימוד, חשיבה על לימוד בו אחד מלמד את השני ועוד. (שני המדרשים מצורפים בקובץ)
כיוון אחר הוא מדרש האותיות במסכת שבת ק"ד. בקישור בסוף התשובה תוכלי למצאו בעיבוד יפה לילדים מאת מרים גיליס. יש בו בעיני מבט יצירתי על כל אות ואות.
אם את לא צריכה דווקא מקור תורני, מצ"ב שיר יפה של יהודה אטלס "הילד הקטן" על דיכוי יצירתיות מול עידודה בבית הספר.
וכן אצלנו באתר תחת הכותרת מאמרים- למידה יצירתית ישנם כמה דברים יפים. כל הקישורים בסוף התשובה
שיהיה בהצלחה
ברכה וטוב
רעות
קבצים מצורפים: קובץ 1, קובץ 2, קובץ 3, קובץ 4

שלום שלום
שמחה בשביל התלמידים שלך שיש להם מחנך שרוצה לגעת בנושאים הכל כך חשובים הללו...
נראה לי שכדאי בשיעור הפתיחה בעיקר להציף את הנושא, לתת להם מעט מידע, ולשמוע אותם- אולי דרך משפטים שתפזר בכיתה ותזמין אותם להתייחס אליהם (למשל לבחור משפט אחד שאני מזדהה איתו ומשפט אחד שמתנגד) משפטים כגון: "גיל ההתבגרות הוא הגיל הכי קשה שיש" "בגיל ההתבגרות כולם מורדים בהורים שלהם" "בגיל ההתבגרות הגוף לא מפסיק להשתנות" "אני מרגיש בנוח עם הגוף שלי" "אני מדבר עם החברים על השינויים שמתרחשים אצלנו" "טני מרגיש בנוח לדבר עם ההורים שלי על הנושאים הללו" "הייתי רוצה לקבל יותר מידע" "אני מרגיש שיש לי כתובת לשאלות" "יותר קל להיות ילד" ועוד- לפי מה שנראה לך שמעסיק את התלמידים שלך. כדאי גם לתת להם פתקים ולבקש מהם לכתוב לך שאלות שהם היו רוצים לשאול אותך, או נושאים שהיו רוצים שתעסקו בהם בשיעורי חינוך.
מעבר לכך, אני ממליצה לך מאד לחפש את הערכה "המשפחה הדתית: חינוך לחיים בעולם משתנה" שהוציאו בחמ"ד לפני כמה שנים. יש שם כמה שיעורים טובים בנושא.
כמו כן מצורפים כמה קישורים לחומר קריאה מומלץ (מופיעים בסוף התשובה):
בסתר המדרגה
גיל ההתבגרות

לגבי הנושא השני, ראה באתר שלנו תשובה שעניתי בעבר תחת הכותרת "שיעורים לתלמידות במעבר מבית הספר היסודי לאולפנא" הקבצים המצורפים לתשובה יכולים אולי להתאים לך

ברכה וטוב
רעות

קבצים מצורפים: קובץ 1, קובץ 2

שלום אסנת
בשמחה רבה
א. על פסח יש סרטון שאני באופן אישי מאד אוהבת. הוא מעלה את השאלה של היחס להלכה, ולחומרות. ואיך התלמידים שלנו תופסים את הנושא... דווקא פסח הוא חג שמעלה את הנושא הזה באופן מיוחד (והעלילה של הסרט מתרחשת בערב פסח. ) הסרט נקרא שעורה בעין
ב. על חרדת בחינות אני לא מכירה משהו ספציפי, אולי תוכלי למצוא משהו בחיפוש ביו טיוב
ג. על תקשורת אולי יתאימו הסרטים שצירפתי בסוף השאלה



בהצלחה רבה
וכל הטוב
רעות
קבצים מצורפים: קובץ 1, קובץ 2, קובץ 3

שלום יאיר
נושא התפילה, והכוונה בתפילה הוא נושא רחב מיני ים, ובעצם מלווה אותנו כל החיים, כעובדי ה'. אין לי "הצעות קסם" אבל אני שולחת לך כמה מחשבות שעלו בראשי למקרא השאלה שלך, ואולי הן יסייעו לך
א. הרבה פעמים בתור מורים אנחנו לוקחים אחריות על התפילה בכיתה ובכך בעצם מדירים את התלמידים מלקיחת האחריות הזו- מה שגורם להם להפריע, לחלום, לא להיות שותפים... נראה לי שהשלב הראשון הוא החזרת הכדור למגרש שלהם- אתה מתפלל יחד איתם, לידם, או בכלל מוקדם יותר- אבל התפילה הכיתתית היא באחריותם. איך עושים את זה? למשל במינוי ועדת תפילה, שיושבת וקובעת את השירים שישירו במהלך התפילה, או שיר שאיתו יפתחו כל תפילה, שאחראית ליצור רשימת חולים שמתפללים עליהם, שתעביר פעילות על התפילה לתלמידים האחרים.. וכן שיעלו בעצמם רעיונות לקידום נושא התפילה בכיתה.
ב. כדאי להציף בפניהם את התחושות שלך ואת הרצון שלך, כמו שהגדרת אותו יפה, שהם יהיו "מתפללים עצמאיים".ולפתוח את זה איתם- מה הם חושבים על זה? מה הם מציעים? ממש לעשות שיחה פתוחה- כל אחד משתף בקשיים שהוא מרגיש בתפילה כיום בכיתה, ומה הוא מציע לשיפור, מה הוא רוצה לבקש משאר החברים בנושא הזה. למנות מישהו שירשום הכל, ולחשוב אח"כ איך מעבירים לפסים מעשיים. אני בטוחה שעצם השיח עצמו יכול להשפיע לטובה.
ג. אפשר לעשות לימוד קצר- או של משמעות התפילה, או על כוונה בתפילה, או על מילות התפילה עצמן, (יש הרבה שיעורים טובים באתר בנושא זה) ולאחריו סבב- כל אחד נותן עצה טובה משלו לשאר החברים- איך להתכוון בתפילה.
אתה יכול לעשות שימוש בסרט "אני תפילה" הנמצא באתר
כמו כן ממליצה מאד לשמוע את דבריו של הרב דוב זינגר על התפילה (בקישור למטה)

שיהיה הצלחה
מוזמן לספר איך הולך...
רעות
קבצים מצורפים: קובץ 1

שלום יעל
אצלנו באתר אין תכנים שמתאימים לחינוך מיוחד
מצרפת כמה קישורים, אולי יהיו לך לעזר (בלחיצה על הקישורים בתחתית התשובה)

כל טוב
רעות
קבצים מצורפים: קובץ 1, קובץ 2, קובץ 3

שלום חן
האמת שזה לא ממש תחום הדעת שלי, אבל אנסה לתת איזשהו כיוון:
בגלל שמדובר במושג כל כך רחב ומופשט, הקשור לכל כך הרבה עניינים בחיינו,
נראה לי שהדבר הראשון שכדאי לעשות הוא להדגים לתלמידים את השפע הזה
שהם יבינו איך המושג הזה מופיע בכל כך הרבה דברים סביבם
בקישור הבא תמצאי הרבה דוגמאות:
https://www.mada.org.il/education/activities/energy-projects
אפשר להציף הרבה תמונות של דברים שיש בהם אנרגיה או הרבה שאלות (מה מזיז את.. מה נותן לנו כוח.. וכו)
אולי הקישור הבא גם יהיה לך לעזר:
http://kids.gov.il/energy/pages/econergy/eul.html
שיהיה בהצלחה
רעות

שלום שושי
א. נושא מרכזי העולה מתוך שנת השמיטה הוא ההרפיה. הרפיית האחיזה בקרקע, נתינת מקום לכוחות אחרים לפעול במציאות (כמו בשבת) גם בחינוך היכולת להרפות, לשחרר, לתת מקום לתלמיד ולתהליכים הטבעיים שלו היא מאד משמעותית, לתת מקום לרוח בכיתה ולא רק ל"חומר". אני מצרפת קטע קצר מתוך דברים שכתב הרב יצחק מנדלבאום בנושא זה:
מיפתח הרפיה
הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱ-להים (תהילים מו, יא).
אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ (קהלת ח, ח).
האחיזה במציאות, הניסיון לחזק את האחיזה כשנראה שהיא מתערערת, עשויה לנבוע מפחד ולא מביטחון או אהבה. אי אפשר לרקוד עם ידיים מתוחות וקשיחות. כשם שניתן להרפות אחיזה ולהישען על ידיד נאמן, כך אנו מוזמנים להרפות ולהישען על ההשגחה, על הגילוי של אלוקים בעולם. ההרפיה היא גמישות המאפשרת התכווננות לקראת הדבר ותנועה.
הרפיה איננה עזיבה. עזיבה היא הקוטב השני של האחיזה, והיא כוחנית באותה מידה. אני עוזב בכעס, אני נוטש, אני מתנתק, אני מתרחק. ניתן לעזוב בכוח, ניתן לאחוז בכוח. אי אפשר להתרפות בכוח.
... אנו מורגלים לאחוז בדברים אחיזה חומרית, להגביר שליטה, אנו רושמים אותם על מנת שנהיה בטוחים שישרדו, אנו נאחזים באמונות שלנו על מנת שנהיה בטוחים ומוגנים. יש לנו דעות מוצקות. אולם, הרוח מפתיעה אותנו ותפתיע אותנו. אי אפשר לכלוא אותה ואי אפשר לאחוז בה, אך אפשר לרקוד עמה ולהוליך אותה.
ברגע שנחזק את האחיזה – איבדנו את הדבר, ניכסנו אותו. ברגע שנעזוב מתוך חולשה או עייפות – איבדנו אותו, ויתרנו עליו. כל האומר הקב"ה ותרן יוותרו מעיו. כשהריקוד הזה אינו מוכר דיו, הוא עשוי להפחיד. זהו סוד התנועה.
השימוש הלשוני המסייע: הרפה. רופף. המתן קמעא, הבט קדימה או פנימה, הייה מוקסם, הייה נכון.

ב. בקישור למטה ישנו מכתב של הרבי מליובאוויטש המתאר את שנת השמיטה כשנה בה חינוך הילדים תופס מקום מרכזי ביותר ומקש זאת למצוות ההקהל שבסיומה של שנת השמיטה בה יש ציווי מפורש להביא גם את הילדים.

ברכה וטוב
רעות
קבצים מצורפים: קובץ 1

שלום אילת
שמחתי לשמוע
מצ"ב שני קבצים שמתאימים לשימוש באסיפת הורים:
א. כרטיס שנותנים לכל הורה למלא על הבת שלו ובסוף אוספים וכך מקבלים מכל ההורים נקודת מבט נוספת על התלמידים.
וקטע מקסים של רב נחמן, והסבר שלו מאת הרב דוב זינגר, שמביע בעיני משהו מאד יסודי במהות החינוך, בשליחות המשותפת שלנו ושל ההורים...
בהצלחה רבה
וכל הטוב
רעות
קבצים מצורפים: קובץ 1, קובץ 2

שלום חני
א. לגבי מערכי השיעור- אנחנו עובדים על זה... מקווה שבקרוב יהיו.
ב. לגבי ההערכה החלופית, בלי לגמרי להכיר את החומר הנלמד כמובן, עולות לי שתי הצעות:
מעבר לחלק עיוני של לימוד עצמי וכתיבה על הנושא (אולי בעקבות מאמר) לצאת לעבודת שטח של סקר רחוב או כמה ראיונות עומק עם חקלאים, צרכנים, רבנים וכד'..
אפשרות אחרת היא יצירת קמפיין פרסומי לשמיטה שיעביר לאנשים את מהותה של השמיטה דרך שלטי רחוב, סטיקרים וכד', לאור מה שלמדתם. אפשר להראות להם כדוגמא את הפרסומים של עמותת שנת הטבע או של טבע עברי.
אם את רוצה למקד אותי קצת יותר אז בשמחה...
שיהיה בהצלחה
כל טוב
רעות

שלום חגית
א. בלחיצה על התגית "שמיטה" תוכלי למצוא שיעורים יפים בנושא זה.
א. בקישורים בסוף התשובה ישנם כמה סרטונים חמודים על הנושא
שיהיה בהצלחה
כל טוב
רעות, קובץ 2, קובץ 3, קובץ 4

שלום תרזה
אם זמינים לך סרטי מעלה, ישנו הסרט איכה (של לייזי שפירא) שיכול מאד להתאים
גם הסרט 71 מטר מרובע מעלה בצורה חזקה שאלות של זהות, בעיקר על רקע עדתי
ובקטגוריה "בין אדם לבוראו אולי מישהו מסרטי החזרה בתשובה (הסרט עול מצוות למשל) יוכל להתאים
(הקישורים בתחתית התשובה)

בהצלחה
ושנה טובה
רעות
קבצים מצורפים: קובץ 1

שלום רחל
מצורפים כמה קבצים שיוכלו להיות לך לעזר
כל טוב ובהצלחה
רעות
קבצים מצורפים: קובץ 1, קובץ 2, קובץ 3, קובץ 4, קובץ 5

שלום דוד
הרעיון נשמע לי מצויין. לא ציינת באיזו כיתה התלמידים שלך, בכל מקרה נראה לי שכדאי קודם כל לדון איתם בשאלה מה זו פרסומת? ומה הופך פרסומת לפרסומת טובה? על קצה המזלג אומר שזוהי דרך להעביר מסר בצורה תמציתית לקהל יעד מסויים שאנחנו רוצים שיעשה דבר מה- יקנה מוצר מסוים, יבחר במועמד מסויים, או ישתכנע בעמדה מסויימת. המשמעות של הפרסומת היא גם בניסוח החד והמדוייק שלה (ולפעמים- מפתיע ) וגם בעיצוב הוויזואלי - חזותי המושך את העין ומסייע להעביר את המסר.
חשוב להכין לתלמידים מחוון שיעזור להם להבין מה מצופה מהם.
קריטריונים אפשריים למחוון:
ניסוח סיסמא קצרה וקליטה המעבירה מסר ברור
הפרסומת מעבירה את הרעיון המרכזי אותו למדנו
העיצוב החזותי של הפרסומת עוזר להעמקת התוכן
נעשה שימוש בטיפוגרפיה (=עיצוב האותיות) להבלטת המסר.
הוספת איור/ציור/תמונה מתאימים.
מגוון אמצעים ליצירת סקרנות.
מגוון אמצעים לשכנוע.
הגשה בזמן

ברכה והצלחה
רעות

שלום רחלי
לא עלה לי רעיון למשהו שקשור למילים טובות
אבל אני מצרפת שני סרטונים על כוחן של מילים בכלל- על מילים שיכולות לפגוע, ועל חשיבות הניסוח בפנייה אל ליבם של אנשים. שניהם מתוך האתר המצויין של יוני לביא, אולי יהיו לך לעזר...
שיהיה בהצלחה
כל טוב
קבצים מצורפים: קובץ 1, קובץ 2

שלום ורד
נראה לי שלזה כוונתך:
שכאשר אדם רואה רע בזולתו, הרי זו הוכחה ש(דוגמת) אותו הרע נמצא בו בעצמו. וכמו אדם המביט בראי – אם פניו נקיים, אינו רואה במראה שום דופי, אבל אם הוא רואה לכלוך וכתם בראי, אין זה אלא משום שפניו מטונפין"

(כתר שם טוב, הוספות קע"ו)

וראי עוד כאן:

http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article898.htm

וכאן:

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15861&hilite=edd4c472-f82a-484e-9b8e-078507a9cfa7&st=%D7%9E%D7%94%D7%95+%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%97+%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%A2+%D7%91%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%AA%D7%95


לילה טוב

רעות

שלום איילת
מצרפת שני קישורים- למאמר ולמצגת טובים בנושא, שניהם של מאיה בוזו שוורץ, המאמר בשיתוף יורם הרפז. במצגת היא עושה שימוש בקטע מתוך הסרט "בין הקירות". את יכולה גם להשתמש בכל אחד מסרטי המורים ה"קלאסיים"- כמו לנגן מהלב, מועדון הקיסר, לאדוני באהבה, סיכון מחושב, ללכת שבי אחריו, כשהנערים שרים... למצוא סצנה שיש בה הדגמה של הוראה ולנתח את נושא המשוב.
כמו כן מעניין לפתח דיון על שתי השאלות הבאות: מה משמעותי יותר- השאלות שהמורה שואל או המשוב שהוא נותן על
תשובות התלמידים? וכן מה עדיף- שכמה שיותר תלמידים ידברו מעט, או שיהיה שיח מעמיק עם תלמיד אחד?
הרבה הצלחה
ואך טוב
רעות
קבצים מצורפים: קובץ 1, קובץ 2

שלום יורם
א. כפתיחה לנושא אני מציעה להראות את סרט הזיכרון על עידודי זולדן הי"ד (נמצא בקישור הראשון) עידודי היה אדם ערכי בצורה מפעימה, וסיפור חייו מעורר מאד לרצון לחיות באופן אמיתי וערכי. כדאי אולי להכין דף צפייה מלווה לסרט או לפחות לבקש מהתלמידים לספר לאחר הצפייה מה במיוחד נגע לליבם בסרט, ומה הם יכולים ללמוד מדמותו של עידודי לחייהם.
ב. מתודה נחמדה כפתיח לדיון בערכים היא חלוקת הכיתה לשתי קבוצות, כל קבוצה מקבלת עשר כרטיסיות ובהן כתובים ערכים שונים (כגון: לימוד תורה, יישוב הארץ, גמילות חסדים, משפחה, מימוש עצמי, צניעות, אהבת הבריות, סובלנות, חירות, שמחה, נאמנות, ענווה, פשטות....) כל קבוצה צריכה לדרג את הערכים לפי סדר חשיבותם בעיניה (מהפחות חשוב לחשוב ביותר) לאחר הדירוג כל קבוצה מציגה ומסבירה את הדירוג שערכה ויוצרים השוואה בין שתי הקבוצות. יש להדגיש לתלמידים שכמובן שמדובר בתרגיל בלבד, ובחיים כמה ערכים יכולים לדור בכפיפה אחת, אולם יש מצבים של התנגשות ערכים שאז צריך ליצור ביניהם היררכיה. מניסיוני, התרגיל הזה מחדד מאד שאלות ערכיות שונות.
ג. אפשר להעלות שאלה לדיון: מיהו אדם ערכי? מה הופך אדם להיות כזה? ומתוך התשובות לדבר על חשיבותם של הערכים כמצפן בהתנהלות האישית והכללית ועל הדרכים להטמיע ערכים בתוך חי היום יום שלנו.
שיהיה בהצלחה!
כל טוב
רעות

קבצים מצורפים: קובץ 1

שלום שמרית
ראשית, נראה לי שכדאי להפנות את השאלה שלך לתלמידים עצמם... כלומר זו יכולה להיות הזדמנות ליצור צוות של תלמידים מתנדבים שיהיו אחראים בעצמם על יציקת התוכן לזמן חלוקת התעודות, והם יפעילו את הכיתה בזמן שאת תשבי לשיחות אישיות קצרות עם התלמידים וחלוקת התעודות.
הפעילות יכולה להיות פעילות הפגתית כמו ארוחת בוקר משותפת או יצירה (הכנת שרשראות מחרוזים, קיפולי נייר, יצירה בעיסת נייר ועוד..)
והיא יכולה להיות גם בעלת תוכן משמעותי כמו יצירת תעודה כיתתית- ניסוח נקודות חוזק של הכיתה ונקודות לשיפור ודיון על מטרות כיתתיות למחצית הבאה, במגוון רחב של תחומים,
נושא נוסף שאפשר להעלות ברמה האישית הוא "נקודות טובות"- היכולת להביט על עצמנו בעין טובה ומתוך כך לפעול ולהתקדם. לנסות, במקביל לתעודה, שכל אחד ירשום לעצמו בכל מקצוע דבר אחד טוב שהוא יכול לומר על עצמו במקצוע הזה (גם אם זה דבר מאד קטן) ולראות איך הנקודה הטובה הקטנה הזו יכולה לתת כוח להתקדמות באותו תחום לקראת המחצית הבאה...
בהצלחה רבה
וכל טוב
רעות

שלום ניר
א. בספר "התרמיל היהודי" מאת עליזה לביא יש פרק המקודש לזכרונות של אנשים שונים מבר המצווה שלהם, אפשר להביא לתלמידים קטעים שונים מתוך הסיפורים ומהם לצאת למשמעות הטמונה בחגיגת בר המצווה כגון- קבלת עול מצוות, שותפות לדברים שבקדושה כמו אפשרות להצטרפות למניין, ביטוי לבגרות ואחריות, משמעות הנחת התפילין ועוד.
ב. בסוף השאלה מצורפים שני קישורים- הראשון הוא למערך שיעור של בית הספר להוראת השואה ביד ושם על בר מצווה בתקופת השואה. יש בו עדויות מרתקות ותמונות מרגשות. אמנם ההקשר קשה וטעון אך נראה לי שאפשר לקבל הרבה מכך שרואים איזה מאמץ עשו המשפחות על מנת להפוך לילדיהם את בר המצווה לחוויה מכוננת ומשמעותית. המאמץ למצוא תפילין, סידור, לארגן כיבוד בתוך התופת, מרגש ומעורר השראה.
הקישור השני הוא אוסף של סיפורים על הנחות תפילין מיוחדות ואפשר להשתמש בו סביב נושא התפילין.
ג. מצורף קישור לסרט "עול מצוות". הסרט מלווה נער בר מצווה, שאמו חזרה בשאלה, בתקופה לקראת חגיגת בר המצווה שלו.
ברכה והצלחה
וכל טוב
רעות
קבצים מצורפים: קובץ 1, קובץ 2, קובץ 3

שלום יעקב
באתר ישנו שיעור בשם "התמודדות עם ייאוש ונפילות" שיכול להתאים. שמתי קישור אליו בתחתית התשובה.
בנוסף, אני מצרפת כאן כמה מקורות שניתן להיעזר בהם בלימוד הנושא:
א. ה'שפת אמת' על הפסוק "ויבוא יעקב שלם" מדבר על יעקב, שדווקא מתוך כל הנפילות וההתמודדויות שהיו לו בחיים, הגיע למקום שלם ומתוקן. הצדיק הוא לא מי שנמצא תמיד בעליה, אלא מי שיודע איך לקום מנפילות:
"ויבא יעקב שלם כו'. אחר שעבר כל הצער הקודם נקרא שלם כענין שבע יפול צדיק וקם על ידי הנפילות דוקא. וכ"כ בזוה"ק על פסוק רבות רעות צדיק שמזה גופא מתברר צדקתו מכח אל הפועל. ומכולם יצילנו ה' לשון הפרשה כמו ויצל ה' את מקנה אביכם כו' שמכל רעות הצדיק ניתוסף לו שלימות"
(שפת אמת בראשית וישלח תרל"ג)
ב. שני מדרשים קצרים על הפסוק "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי- קמתי, כי אשב בחושך- ה' אור לי"
"אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי. אילולי שישבתי בחשך לא היה אור לי" (מדרש תהילים מזמור ה')
"(מיכה ז, ח) אל תשמחי אויבתי לי. למה, כי נפלתי קמתי. תכף לנפילה קימה" (מדרש תהילים מזמור כב)
ג. אפשר לדבר על הקשר הלשוני בין משבר ללידה, מה המשמעות של החיבור בין המילים הללו. כיצד משבר יכול להביא ללידה ולצמיחה מחודשים?
"כִּי בָאוּ בָנִים עַד-מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה." (ישעיהו לז, ג) רש"י: "עת צרה הדומה לאשה היושבת על המשבר ואין כח לולד לצאת"

נראה לי, כפי שכתבת, שחשוב לשים את הדגש על שאלת ההתמודדות- אפשר לבקש מהתלמידים להעלות אסוציאציות למילה "נפילה" ולכתוב אותן על פתק, ואז לאסוף את כל הפתקים ולהקריא ברצף את כל המילים שנכתבו- ולראות כמה הנפילה היא דבר לא פשוט, ומצד שני שכיח ומשותף לכולנו בהיותנו בני אדם... ואז לעבור לדבר על השאלה איך קמים מנפילה- כדאי לבקש מהתלמידים להיזכר בקושי/ משבר/ נפילה שחוו, ולנסות להתבונן מה עזר/ מה היה יכול לעזור להם לקום ממנה. ומתוך התשובות השונות שהתלמידים יעלו לאסוף אפשרויות שונות- תמיכה חברתית, דמות משמעותית, תפילה, אמונה, גילוי כוחות פנימיים, כתיבת יומן אישי, עשיית טוב למישהו אחר.. ועוד כהנה וכהנה. ההבנה כי יש בתוכנו משאבים פנימיים שאנו יכולים לגייס כדי להתמודד עם משברי החיים היא מאד משמעותית וחשוב להעמיק את ההכרות עם החלקים האלו שבתוכנו, וגם עם הדרך למצוא אותם.

כיוון נוסף שאפשר ללכת בו הוא דרך נושא אחר- היום מאד נפוץ שיש קבוצות תמיכה לאנשים שעושים דיאטה ומנסים להוריד במשקל,
אחד הנושאים המרכזיים שעוסקים בהם בקבוצות אלו הוא התמודדות עם נפילות...
מעניין לקרוא משהו שנכתב בהקשר זה, ולדבר עם התלמידים על מה שניתן למוד ממנו גם לגבי נפילות בתחומים אחרים...
ראה למשל בקישור השני, בסוף התשובה.

כמו כן אפשר לחלק לתלמידים מגוון סיטואציות שמתארות נפילות- לכל קבוצת תלמידים מקרה אחר ( נפילות בשמירת הלשון, ביחס מכבד להורים, בצניעות, באכילה נכונה, בהקפדה על ההלכות בתחום הקשר שבין המינים, בראיה אופטימית ושמחה וכן הלאה...)
ולשאול אותם איך היו מחזקים את האדם שעליו מסופר במקרה. הדברים גם יכולים לחשוף אותם למגוון הרחב של ההתמודדויות שיש בחיינו, ולכך שנפילות הן לעולם "חלק מהסיפור" וגם ליצור מרחב של אפשרויות להתמודדות ותקומה...

ברכה והצלחה
וכל טוב
רעות
קבצים מצורפים: קובץ 1, קובץ 2

שלום טובה
אקדים ואומר שאיני מכירה את סוג האוכלוסייה שאתם עובדים איתה אז כמובן שתצטרכו להתאים את הדברים כחוכמתכם.
א. השבת:
אני מצרפת כמה קישורים (בסוף התשובה) לשירים שאפשר לעשות בהם שימוש:
"כמה טוב שבאת" של אהרן רזאל וברקע סרט על הכנות לשבת. מאד נעים וחגיגי. גם המילים של השיר יש בהן מתיקות מיוחדת שמדגישה את נועם השבת.
"עוד מעט שבת" של שרית חדד עם קליפ נחמד.
אפשר בעקבות הצפייה בשיר/ שירים לדון בשאלות: מהי השבת בשבילי? מה אני מרגישה כששבת מגיעה? מה מתרחש בבית? מה מתרחש בנפש?
אפשר לדון בשתי הפנים של שבת המשתקפות במילים "שמור וזכור"- הפן של איסורי המלאכה והלכות (שמור) והפן של המהות הרוחנית של שבת, ההזדמנות שבה לקרבת ה', ללימוד תורה, ל"יחד" משפחתי, למנוחת הגוף והנפש וכד'. (זכור) איך אפשר לצקת תוכן חיובי לשבת? איך אפשר לחוות את האיסורים לא כמצמצמים ומגבילים אלא כפותחים אפשרות אחרת לחוות את הזמן. להרגיש את "שמור וזכור בדיבור אחד..."
אפשרות אחרת היא להשמיע את השיר "שבת בבוקר" (עם אנימציה) המתאר שבת "חילונית". בעקבות הצפייה לדון בשאלה איזו שבת השיר משרטט ולדבר על השבת כיום של קדושה ולא רק כיום מנוחה.
ב. את אחי אנוכי מבקש:
נושא זה מיד הזכיר לי את הספר המפורסם של חנן פורת ז"ל "את ענת אנוכי מבקש" וזו יכולה להיות הזדמנות טובה לערוך לתלמידות הכרות איתו. אפשר לצלם ממנו כמה פסקאות רלוונטיות ולבקש מהתלמידות לבחור פיסקה שהן מתחברות אליה ולהסביר את בחירתן. ומתוך הבחירות השונות לפתח דיונים בנושאים בהם אתם מעוניינים לעסוק. גם הספר "מכתבים לטליה" של דב אינדיג הי"ד יכול להתאים למטרה זו.
אפשרות אחרת היא לפזר בכיתה תמונות (גזורות מעיתונים וכד') של מגוון אנשים ולבקש מכל תלמידה לבחור דמות אחת ש"נגעה" בה ולכתוב את הסיפור של אותה דמות כפי שהיא מדמיינת אותו. לתת לכמה תלמידות להקריא את הסיפור שכתבו, ומתוך הדברים לדבר על הראייה של כל אדם כנושא עימו סיפור, כעולם קטן, כמהות מיוחדת.
אני מצרפת גם שני סרטונים חזקים ומרגשים מאד של "אש התורה" העוסקים בנושא זה "אפס נקודה שלוש אחוז" ו"חייבים לחיות ביחד"
הרבה הצלחה
וכל טוב
רעות

קבצים מצורפים: קובץ 1, קובץ 2, קובץ 3, קובץ 4, קובץ 5

שלום טובה,
אני מצרפת שלושה קישורים לסרטונים (מופיעים בסוף התשובה)
הראשון, סרט גמר שנעשה באולפנת להב"ה בקדומים ונקרא "כבלים מודרניים"
הסרט בכללותו קשור יותר לסכנות של הגלישה באינטרנט ופגיעות מיניות שיכולות להתרחש כתוצאה ממנו. לא הייתי ממליצה להראות את כל הסרט, אך יש בו כמה סצנות שמשקפות בצורה מאד חזקה את מה שנקרא "דור המסכים"- כמו למשל ארוחת ערב שבה כל אחד מבני הבית מרוכז ב"מסך" שלו ואין תקשורת וכד' ואפשר להראות אותן כפתיחה לדיון.
השני, קטע מראיון עם ד"ר תמיר ליאון שמסביר איך ההתמכרות לסמארטפונים גורמת לעליית האלימות בצבא, בגלל שחיילים כבר לא חווים את אותה אחוות לוחמים שהיתה בצבא בעבר אלא יש חוויה יסודית של בדידות ותלישות.
לאחר כמה דקות יש איזו בעיה בסרטון אבל אפשר להראות רק את הדקות הראשונות:
(אגב, ד"ר ליאון הוא מומחה לעניין זה וכדאי לחפש באינטרנט סיכום של ההרצאות המצוינות שלו או אפילו להזמין אותו אליכם לבית הספר/ להורים. )
השלישי, בסגנון אחר ואולי לא מתאים לתלמידים, אלא כהעשרה למורים או כחלק מההכנה שלכם ליום כולו, הוא הרצאה בted של שרי טרקל, שהיא מומחית לתחום זה והיא מעבירה בצורה מאד בהירה את הסכנות הטמונות בשימוש האינטנסיבי במכשירי פלאפון וכד'. ההרצאה באנגלית, עם אופציה לתרגום.

שיהיה בהצלחה!
כל טוב
רעות
קבצים מצורפים: קובץ 1, קובץ 2, קובץ 3