עצה טובה > תיכון > תנ"ך

שלום ציפי, 

שלום אוהד, 

מקווה שלא מאוחר מדי.

האתגר הוא אכן גדול, אם מסגרת הזמן לא מאפשרת יותר משיעור אחד נראה לי שהשאלה המרכזית היא על מה אתה מוותר. אי אפשר בשיעור אחד לקרוא את הפרק (או אולי את שני הפרקים), לדון בו, להביא את הפשט מול חז"ל, ואת הפרשנויות העכשוויות. זה יותר מדי לשיעור אחד.

שלום דינה, 

שלום אחלאם, 

שלום הילה, 

שלום עדי, 

פרק כ' בספר במדבר הוא פרק טעון, נושא החטא של משה והעונש שקיבלו משה ואהרון לא מפורשים בפסוקים, כך שההעלם מותיר מקום רב לפרשנות. ואכן עסקו בשאלה זו פרשנים רבים.

כדי לחשוב על פתיחה מתאימה לשיעור צריך דבר ראשון לזהות את המוקד והלב של השיעור- מה היית רוצה ללמוד וללמד על הסיפור? מה החטא? ומה הקשר בין החטא לעונש? 

בשיעור שמתמקד בנושא החטא, אפשר לחשוב על הפער בין דיבור לבין הכאה, או על הפער בין ציווי לבין מימוש הציווי (משה לא אמר בדיוק את מה שצווה). בנושאים אלה, אפשר להתחיל את השיעור מעיסוק בפערים למשל- ההבדל בין הסבר של משהו בעל פה, לבין הכרחה שלו לקרות (לדוגמא- בקשה מאחד התלמידים שיעביר לך משהו לעומת ללכת ולקחת את הדבר) אפשר גם להתחיל מפרשנות אומנותית ציורים שונים שמבקשים לתהות מה החטא של משה. בנוסף, ניתן לתמלל את הפערים/ הדמויות בסיפור. למשל- לבקש מהתלמידים לכתוב בשם הסלע, איך הוא מרגיש כשמשה מכה עליו ולא מדבר איתו, בשם המטה של משה ועוד.. 

כיוון אחר שאפשר ללכת אליו כאמור הוא לקשור בין החטא לבין העונש, בעקבות מאמרו של הרב אלחנן סמט ניתן לראות את החטא כנובע מפער דורות. ואת תגובתו של הקב"ה כהבנה שמשה פונה אל הדור הקודם ולא אל הדור הנוכחי ומשום כך משה לא יכול להכנס עם העם לארץ. מנקודת מבט כזו, פתיחת השיעור צריכה להיות שונה ולהתמקד בשאלת פער הדורות, והיכולת להתחדש ולענות לכל אחד מהמקום בו הוא נמצא. בהקשר כזה אפשר להתייחס לפערי דורות בשפה (דרך סלנג זה מאוד בולט), וחוסר הבנה של דורות אלו את אלו. 

בהצלחה רבה בשיעור הצפייה! 

נשמח לשמוע איך היה..

הודיה

שלום דלית, 

שלום שמוליק

בסיום ספר יהושע מותו של יהושע מובא כחתימה לספר, שהיא גם חתמיתה של תקופה בחיי העם. ספר שופטים מתחיל שוב מאותה נקודה כדי לסמן את המשבר ואת המפנה לרעה שחל עם פטירתו של יהושע. כנראה שהחזרה שנית על סיפור מותו של יהושע גם בשופטים ב' באה כדי להדגיש משבר זה. כמו כן בפירוש דעת מקרא עמדו על כך שבעוד בספר יהושע  (כד, כט-לא) מוזכר מותו של יהושע ולאחריו כתוב "ויעבד ישראל את ה' כל ימי יהושע". בספר שופטים (ב, ז-ח) הסדר הוא הפוך- קודם כתוב "ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע" ורק אז כתוב "וימת יהושע בן נון עבד ה'" "לומר לך כי תקופת הנאמנות לה' נסתיימה והחל פרק חדש ושונה בתולדות העם". 

לגבי החזרה פעמיים על תיאור מותו של יהושע, ברמה הפשוטה נראה כי אכן היה למוות זה השפעה רבה על עם ישראל ויצרה משבר מנהיגות חריף, שרלוונטי גם לסיום ספר יהושע וגם לפתיחת ספר שופטים. ברמה נוספת ניתן לומר כי הסתלקות של צדיק מן העולם היא וודאי דבר שיש לו השפעה ולכן כנראה ראו לנכון לכפול את העיסוק בה. 

ברכה וטוב

רעות

 

שלום עידית

מצרפת כמה ציטוטים יפים:

נחמה ליבוביץ:

"איך לקרוא פרק בתנ''ך?" ענתה נחמה לייבוביץ בתשובה לשאלה שנשאלה לא פעם.

"בדיוק כמו בחורה שמקבלת מכתב מאהובה, והיא דנה בכל פסיק ובכל תג שבו- מדוע כתב את המילה "שלום" כמו שכתב, מדוע הוסיף מילה, והחסיר מילה אחרת -  כך יש לקרוא תנ''ך".

(נחמה- סיפור חייה של נחמה ליבוביץ, חיותה דויטש, עמ' 15)

מרטין בובר:

"על קורא המקרא בן דורנו ליטול את הספר בידו כאדם שלא ראהו מימיו,  כאילו לא הטילוהו בפניו בבית-הספר [...] כחדש עליו להתייצב לפני הספר המחודש, ושום דבר בל ימנע מעצמו [...] אינו יכול לדעת, איזה משל או ציור יבוא משם ויאחזנו וישנה את טבעו.  וכך הוא עצמו עומד בלב פתוח לכל דבר" (דרכו של מקרא)

נעמי שמר:

הַמִּלִּים הַעַתִּיקוֹת נוֹתְנוֹת בִּי כֹּחַ

בַּקּוֹלוֹת הַעַתִּיקִים אֶמְצָא מַרְפֵּא

הֵם עוֹזְרִים לִי לִחְיוֹת

הֵם עוֹזְרִים לִי לִצְמֹחַ

לִבְרֹא עוֹלָם יוֹתֵר יָפֶה.

אהרן אפלפלד:

בימים האחרונים אני יושב ומעתיק מהתנ"ך. שמעתי את אמא אומרת כי אמנים מתחילים מעתיקים את תמונותיהם אל אמנים נודעים כדי ללמוד מהם. אבא לא הסכים לשיטה זו, הוא טען שחיקוי אינו מביא ברכה. אני מעתיק לאט ומתאמץ שכל אות תהיה בדֵלה לעצמה וברורה. אני מרגיש את הכוח הגלום בתיבה העברית ושמח שיש לי מגע קרוב אליה. כל יום אני מעתיק שתיים־שלוש פסקאות. בנו ראה את העתקותיי ונדהם מן הדיוק ושאל לפשר הדבר. לא ידעתי איך לנסח את מחשבותיי. לבסוף אמרתי, "לאותיות העבריות יש יופי קדמון שמביא אותי להתרגשות." (מתוך "האיש שלא פסק לישון")

בהצלחה רבה

רעות

שלום הוד

בהצלחה רבה בשיעור המבחן...

ראשית לשאלת מעשה כריתת כנף מעיל שאול. חז"ל אמרו על מעשה זה בגמרא:  "כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם, שנאמר 'והמלך דוד זקן בא בימים ויכסֻהו בבגדים ולא יחם לו' (מל"א א', א)" (ברכות סב ע"ב). וגם ליבו של דוד עצמו נקף אותו, על ביזוי המלכות שבמעשה זה. עם זאת, זוהי סיטואציה מורכבת משום שאילולא  כרת דוד את כנף המעיל, לא היה יכול להוכיח לשאול שאכן היה ביכולתו להרוג אותו והוא נמנע מכך. 

מבחינת רעיונות לפתיחה:

א. אומנות: ישנם כמה ציירים, שניסו להביע ביור את המפגש בין דוד לשאול במערה. אני מצרפת בקישור שבסוף התשובה שני ציורים של רמברנדט. ניתן לפתוח בהקרנת הציורים ולדון בפרשנות שלהם לפרק. 

ב. מזמור תהילים: דוד כתב מזמור "בברחו מפני שאול במערה" (תהילים נ"ז) אפשר לפתוח את השיעור בקריאתו ולדבר על המצב הרגשי של דוד הבורח, הנרדף, וסבלם של חיי הנדודים וההישרדות ומתוך כך לצאת אל תיאור המפגש ביניהם. 

ג. משמעות המעיל. המעיל הוא לא סתם בגד אלא בגד מלכות, בגד סמלי שמי שעוטה אותו מסמל את מלכות ישראל. ניתן לפתוח בתמונה או ציור של גלימה מלוכה ולשאול את התלמידים מה משמעותה של הגלימה? למה מלכים עוטים אותה? וכך להבין טוב יותר את המשמעות הסמלית של הפגיעה בה. 

ד. אחרון חביב- מצרפת קישור למצגת של מט"ח על הפרק יש שם כמה רעיונות יפים שאולי יהיו לך לעזר

הרבה ברכה והצלחה

רעות

 

שלום הודיה

לא כתבת לאיזו כיתה השיעור מיועד אז קצת קשה לי לענות

בכל מקרה, ברמה הכי כללית, הפרק עוסק בתחילת ימי בריחתו של דוד, ובקשיים שהוא נתקל בהם כאדם נמלט. 

אפשר להראות תמונה או סרטון קצר של אדם במנוסה ולשאול את התלמידים עם מה מתמודד אדם שצריך להסתתר ולהימלט? אילו קשיים יעמדו בדרכו?

לאסוף את התשובות על הלוח (תשובות צפויות: רעב, חשש שיזהו אותו, צורך בהגנה עצמית, חיפוש מסתור, נדודים, קשיים בפרידה מהקרובים אליו, חרדות...) ואז לראות יחד איך בפרק דוד מתמודד עם כל אחד מהדברים שהם העלו (הרעב- בקשת הלחם בנוב, הגנה עצמית- משיג את חרב גוליית, הפחד שיזהו אותו- מתחזה למשוגע... ועוד)

כיוון אחר הוא לפתוח דווקא בדמותו של אברהם שטרן- יאיר, מפקד הלח"י, שהסתתר מפני הבריטים, מתאים גם לתקופה זו של ימי אייר...

בהצלחה רבה

רעות