בין יבנה לירושלים- ר"ה, ד, ב'

משנה ב'

נושא: התמודדות עם חורבן הבית/ שינויים בעולם הדתי
מיועד לכיתה: תיכון
משך: שיעור אחד עד שני שיעורים
תגיות: תושב"ע, תקנות, בגרות, תקנות לאחר החורבן, מקדש, שאלת רב
 

רקע

א.    כיצד בתקנותיו הצליח רבן יוחנן בן זכאי לשמר את הגעגוע למקדש שחרב, ולכונן מרכז רוחני - דתי חדש בהעדרו. בשלב השני ננסה לקחת את הדברים לעולמנו שלנו, ולבדוק היכן אנו חשים את חסרונו של המקדש, ובאופן רחב יותר, כיצד אנו מתמודדים עם חסרון או געגוע.

ב.     משנה ב' עוסקת בהבדלים שבין יבנה וירושלים גם לאחר התקנה- ובעצם בחלקיות התקנה. לאחר העיון במשנה נדון ונפנים בנושא החוסרים בחיינו הדתיים והאפשרות להשלימם.

הטקסט הנלמד

ראש השנה פרק ד משנה ב
ועוד זאת הייתה ירושלים יתרה על יבנה--שכל עיר שהייתה רואה ושומעת וקרובה ויכולה לבוא, תוקעין בה; וביבנה, לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד.

שאלות עיון ודיון

•  שרטט ציר זמנים של המתואר במשניות- מה אירע לפני מה?
•  מה המשותף למצוות הנזכרות במשניות?
•  הרחבות אפשריות ("פתיחה לרוחב"):

1.      כיצד מתמודדים עם מציאות חדשה מבחינה הלכתית (דוגמאות: חשמל, מכוניות, מדינה...)

2.      מצוות זכר למקדש- כיצד הן מזכירות לנו את המקדש?
 

הצעה להוראת הטקסט

א.      תזכורת למשנה א:

1.      אילו פירושים מוכרים לך בדבר מהותה של תקיעת השופר?

רס"ג מונה 10 טעמים לתקיעת השופר, הכיתה תמנה את העיקריים שבהם:

• לציון ר"ה כיום סיום בריאת העולם
•  אזהרה לחזרה בתשובה עם תחילת עשרת ימי תשובה
•  להזכיר את מעמד הר סיני
• להזכיר את דברי הנביאים
• להזכיר תרועת האויב בעת חורבן ביהמ"ק
• להזכיר את עקידת יצחק
• לעורר פחד מה'
• להזכיר יום הדין ולעורר יראה ממנו
• להזכיר קיבוץ נדחי ישראל
• להזכיר תחיית המתים

לצבור על הלוח עד לסוף השיעור!
 

2.      מדוע נאסרה בתחילה תקיעת שופר "במדינה"? כיצד פתרה תקנת ריב"ז את האיסור?
 

ב.      פתיחה: המקדש כמוקד הפולחן היהודי:

1.      נשאל את התלמידים: אילו מצוות הקשורות למקדש מוכרות לכם? 

        סביר שהתשובות יהיו: רגלים, קרבנות, עלייה לרגל,   אבל בעיקר: נוכחות אלוקית קבועה (עד כדי התמכרות ל"תעודת הביטוח"- ראה ירמיהו ז' ובנבואות נוספות רבות).

2.      נדמיין: איך נראה לוח השנה היהודי בפני הבית, למי שלא בא למקדש?
                האם יש מצוות ברגלים שאינן קשורות למקדש?

3.      כעת, נדון בכיתה בשאלות הבאות:

       לאחר חורבן הבית- 

• מה נשאר?
•  מה דורש שימור?

4.  לאחר שנשלים את הדיון על חורבן הבית והשימור וכו', נעבור לניתוח הסכנות בפניהם עמדה היהדות עם חורבן הבית:

• התבוללות
• התמוססות בתוך דתות האזור
•  אובדן משמעות

5    נחזור ללשון המשנה: משנה ב

ועוד זאת הייתה ירושלים יתרה על יבנה
שכל עיר שהייתה רואה ושומעת וקרובה ויכולה לבוא, תוקעין בה;
וביבנה, לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד.
 

•   מה פשר הביטוי "ועוד זאת"?

ניתן אפשרות לתלמידים להעלות את פירושיהם. נסכם אותם על הלוח.
שני פירושים אפשריים:
פירוש ראשון: המשנה דנה ביתרונות ירושלים על יבנה (או בחלקיות תקנתו של ריב"ז...)- ישנו יתרון שלא נמנה מפורשות במשנה (בירושלים תוקעים בכל מקום וביבנה בפני בי"ד בלבד- קהתי) ומתחילה מן הסעיף השני
פירוש שני: "ועוד זאת"= "ובכל זאת"- למרות תקנתו של ריב"ז, עדיין לא החליפה יבנה את ירושלים.
[יתכן והתלמידים יעלו פירושים נוספים...]

• איזה פירוש עדיף בעיניך?  
• לחזור לרשימת טעמי השופר על הלוח: איזו משמעות חדשה לובשת תקיעת השופר לאחר לימוד המשנה?

ג.     להלכה כיום: אין תוקעים בשופר בשבת-

לאור מה שלמדנו במשנה: מדוע?
העדר בית דין ברמה המתאימה לגזירת ריב"ז- וראה בהרחבות.

הצעה להפנמה :

 תקנות והשלמות- דיון פתוח:

• מתודה: על איזו מצוות עשה/ לא תעשה הייתי מוותר לו יכולתי לבחור אחת?
• אילו תקנות ניתן להציע – מהם הגבולות שאנו מקבלים על עצמנו?
• למי יש סמכות לתקן תקנות?
• סיכום: ניסוח שאלה כתתית בנושא (כולל הצעה לתקנה!) לרב המקובל על כולם- ושליחתה!

תשומת לב:

 א.      מערך שיעורים זה הוא חלק מנושא רחב יותר, נושא התקנות. כדאי וראוי לעסוק בנושא כולו ברצף ולהדגיש בפני התלמידים את הקשר- וההבדל- שבין התקנות השונות שתיקנו חכמים.

ב.      משנה זו נסמכת על לימוד משנה א'- יש להצמיד ככל האפשר את שני השיעורים. 

ג.       ניתן גם לתת חלק משאלות העיון על כל משנה כשיעורי בית/הכנה בשיעור הקודמים לשיעורים בהם נלמד המערך.

הצבעה על מוקשים אפשריים

הגעגוע לרוחני המבוטא בעולם המציאות הוא רעיון קשה ומופשט. עבור רוב התלמידים קשה להבינו ולרבים עוד יותר יהיה קשה לבטא אותו- כדאי לתת הסבר קצר על יתרונות קיומו של עולם רוחני כנותן טעם לגשמי. 

פתיחת ה"אפשרות לתקנות" היא מדרון חלקלק שבתחתיתו רפורמה – אם "נעקוף את הקשיים" בעזרת כלי התקנות, איך ומתי נמתח את הגבול?

להרחבה

1.      משנה ב'- "זאת ועוד"- איזה פירוש עדיף?
נקודה זו מתאימה למטא-דיון: כיצד מכריעים בין פירושים?

    טעם אישי /  התאמה מלאה לטקסט /  "התער של אוקהם"= הפירוש הפשוט ביותר הוא כנראה נכון...[וראה שם מדור ביקורות על השיטה- ניתן לפתח דיון מעניין בכיתה בעד ונגד התער כשיטה פילוסופית]

2.      תקיעה בר"ה שחל בשבת בזמן הזה

•    בפעם האחרונה: תש"ע, בפעם הבאה: תשפ"א
• קריאת מאמרי עיתונות: רב העיר העתיקה לא מתנגד לתקיעת שופר בשבת.  תקיעה גדולה.                                                                                                                                          
• קריאת מאמרו של הלל וייס: "בעניין ר"ה שחל להיות בשבת". עמידה על הטעמים השונים וביקורתם.