חומרי הוראה > תיכון > שבת

הפסוקים בתורה המצווים על שביתת השבת מגדירים שמצווה זו חלה לא רק על האדם היהודי עצמו, אלא היא חלה גם על העבד והשפחה שיש לו שהם אינם יהודים ואפילו על הבהמה שיש לו שבוודאי איננה מחויבת במצוות. בית הלל ובית שמאי נחלקו ביניהם האם יש להכיל את המצווה וממילא את איסורי השבת גם על הכלים הדוממים ששייכים לאדם או שמא הפסוקים התכוונו לאסור את המלאכות רק למי שיש בהם נפש חיה ואילו הדומם איננו בסיפור. בשיעור זה נעסוק במחלוקת הלכתית זו ובשאלות העמוקות שהיא מציפה על אופיה של השבת ועל היחס שלנו אל הכלים הדוממים שברשותנו.

המשנה במסכת שבת קובעת שעל מנת להתחייב במלאכות שבת, צריך לא רק לבצע את המלאכה האסורה, אלא גם לבצע אותה מתוך תודעה מתקנת. עקרון זה פותח מבחינה הלכתית את המושג "מלאכת מחשבת" שייחודי לענייני שבת ומבחינה מחשבתית את הרעיון של עשייה מתקנת בעולם. בשיעור זה נבקש להעמיק בשני עקרונות אלו.

בשיעור זה נסכם את משניות שבת שלמדנו במהלך התקופה הארוכה. במהלך הסיכום נבקש להרוויח שלושה דברים: א. חזרה על החומר שכבר למדנו בצורה כוללת וגם נחמדה ויצירתית. ב. חזרה אל הרעיונות בהם פתחנו את הלימוד: שבת כיום מתנה ושבת כיום של חובות, מתוך מבט כללי על המשניות שבפרק ג. תוספת העמקה במושגי האסור-פטור ומותר המלווים את הפרק שלנו.

המשנה מתארת את מלאכת כותב ומפרטת את האופנים המגדירים את הכתיבה כפעולה האסורה בשבת. בשיעור זה נבחן את היחס שלנו אל מלאכת הכתיבה באופן כללי ואת המבט שמלאכת כותב האסורה בשבת יכולה לתת לנו על פעולה שגרתית זו בחיי היום יום שלנו.

המשנה המרכזית ביותר במסכת שבת בהקשר למלאכות שנאסרו עלינו בעשייה ביום השבת, נמצאת רק בפרק ז' של המשנה. משנה זו מונה את שלושים ותשע המלאכות שנאסרו לעשייה בשבת, וכמו שאנחנו יודעים מלאכות אלו הן רק האבות של רשימה גדולה בהרבה של מלאכות שנולדות מתוך אבות אלו ואסורות אף הן בעשייה. בשיעור זה נלמד את משנת המלאכות ונבין את המבנה שלה ואת האמירה שלה ביחס לשביתה ממלאכה שאנחנו מצווים עליה בשבת.

היחס בין כוונה למעשה היא אחת השאלות שכל עולם משפטי ופילוסופי נדרש לדון בו: כיצד אני בוחן את האחריות/האשמה/הזכות שיש לאדם במעשה מסוים – על פי מה שהוא התכוון לעשות או על פי מה שנגרם כתוצאה מהמעשה שעשה בסופו של דבר? גם ההלכה, כמו כל מערכת משפטית אחרת, נדרשת לשאלה זו, ובהלכות שבת היחסים הללו מקיפים מערכת שלמה של מושגים שבמסגרת שיעור זה נעסוק רק בשניים מתוכה: מלאכה שאיננה צריכה לגופה ופסיק רישא.

אחת לשבוע אנחנו נפגשים עם השבת: יום מיוחד במינו, המבקש ומזמין אותנו להתנתק ליממה מענייני השגרה והיום יום שלנו ולחוות עולם אחר, עולם שחז"ל מכנים אותו: "מעין עולם הבא". התיאור הרומנטי הזה, פעמים רבות נשאר משהו תיאורטי מאד עבור רבים מאיתנו והשבת נתפסת בעיקר כיום מלא באיסורים ובתביעות הלכתיות המקשות על חיינו.. בשיעור זה שיפתח את הלימוד במסכת שבת, נבקש להיפגש עם המימד האחר של השבת ולחשוב ולראות איך מכניסים אותו אל תוך חיינו.

המפגש עם המלאכות האסורות בשבת עשוי להציף (בוודאי בעולם המודרני והטכנולוגי שלנו) את השאלה מה מגדיר את המלאכות האסורות. במחשבה פשוטה נראה שאם השבת אמורה להיות יום של מנוחה, הרי שהפעולות שאמורות להיות אסורות בה, הן פעולות שדורשות טורח ומאמץ פיזי רב, ובכל זאת כפי שכולנו יודעים רבות מהמלאכות האסורות אינן כאלה בעולם המודרני שלנו. בשיעור זה נבחן את השאלה המטרידה הזו ונראה אילו פתחים ותובנות ביחס לשביתה היא מעניקה לנו.

המונח "גוי של שבת" הוא אחד המונחים השכיחים והמוכרים לכולנו. בכל שכונה ובכל ישוב, קיים מישהו : לפעמים בתפקיד מוגדר מראש שהוא הגוי של שבת השכונתי וממנו נראה שאפשר לבקש כמעט כל דבר שנתקענו איתו במהלך השבת.. בשיעור זה נבחן את הסוגיה הזו: הן על צדדיה ההלכתיים שלמען האמת מורכבים ממה שבדרך כלל נוטים לחשוב והן על צדדיה המחשבתיים.

בשיעור זה נבחן את היחס בין שתי המנוחות הקיימות בשבת - 'המנוחה האנושית- חברתית' ו'המנוחה הקדושה' , וננסה למצוא בתוכנו מקום ואופנים מעשיים לנוח בשבת מנוחה שיש בה מזה ומזה.

בשיעור זה נעסוק במושג "גרמא" ומתוכו נגע באופן כללי בשאלה עד כמה היתרים הלכתיים צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות שהם יוצרים לאופי השבת בכלל.

בשיעור זה נבחן את ההלכות העוסקות בהכנות שיש לעשות מבעוד יום ובמנגינה המזמינה העולה מהן.

בשיעור זה נבקש לדון ולהעמיק במושגים של 'מיחזי כמבשל' ו'משום מראית עין' ולבחון את האמירה המתחבאת בתוכם הדורשת מאיתנו להימנע מדברים מסוימים מסיבות 'חיצוניות - חברתיות'.

בגדים זה דבר שמתלכלך. כך טבע העולם. המפגש של האדם עם העולם גורם לבגד להתלכלך והבגד כבר לא
מבטא את האדם כמקודם. הפתרון הוא בכיבוס הבגד, מתי עשית כביסה לאחרונה?
כביסה איננה רק פעולה טכנית, אלא היא פעולת התיקון האישי והציבורי והיא צריכה להיעשות בזהירות...

יחידת לימוד חווייתית של מקורות לימוד מתורת החסידות בנושא השבת

3 שיעורים בנושא הקידוש - על משמעות המעבר בין הזמנים ועל הקדושה שבדיבור.

אותו רגע קסום ומיוחד בו המשפחה הישראלית עוצרת לרגע את מירוץ החיים, מתאחדת סביב שולחן אחד וממלמלת פסוקים קדושים על שביתה וקידוש בעולמות עליונים, הוא הרגע עליו אנחנו רוצים לשוחח היום...

בשיעור זה נעסוק בשלוש המצוות שייכות לנשים באופן מיוחד: טהרת הנידה, הפרשת חלה והדלקת נר שבת (משנה שבת ב, ו). כמובן שגם גברים חייבים בהן, אולם לאישה יש קדימות ועניין מיוחד בקיומן. שלוש מצוות אלו קשורות באופן עמוק לבית היהודי, ולקשר בין האיש לאישה.

נחלקו רב ושמואל האם חובה על המקדש על היין להיות מצוי במקום סעודתו . שמואל המצריך שהקידוש יהיה במקום הסעודה לא מביא ביאור לצורך הנ"ל . אופי הסוגיה הוא סיפורי. דרך הסיפורים לומדים עוד פרטים על הדין של קידוש במקום סעודה .