חומרי הוראה > תיכון > לימוד תורה

בתוך הסוגיות במסכת קידושין העוסקות בכיבוד הורים מופיע סיפור אחד ודיון קצר אחד, המעלים את הדילמה - מה לעשות כאשר עומדות לפני אדם שתי מצוות: מצוות כיבוד הורים ומצווה אחרת; איזו מצווה עליו להעדיף? מה עליו לעשות?

שיעור ראשון בסדרה על דמותו של הלל הזקן. בשיעורים נלמד על דמותו המופלאה של הלל הזקן ונשים דגש על מידת הענווה שבלטה באישיותו. דרך קורות חייו, הדרכותיו ופועלו, ננסה ללמוד ממנו מהי ענווה אמיתית, ואיך אפשר ללכת בדרכיו.

בשיעור הקרוב נעסוק ביחס בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה. דרך המקורות נתחקה אחר התפיסות השונות, ונראה את הדיוקים בהבנת יחס זה.
מסגרת הזמן של התוכן הינה שני שיעורים.

הצעה לקיום הערכה חלופית למשנה במסכת אבות. מטלת הביצוע כוללת חלק עיוני, עבודת שטח בה יתנסו התלמידים ולבסוף הגשת תוצר יצירתי המסכם את הנלמד.

בשיעור זה נבחן ממבט על את המשניות שכלולות ביחידת הלימוד הראשונה: "תורה, מצוות ודרך ארץ". נבקש בעזרת השיעור לחזור על המשניות אותן למדנו ולבחון את היחסים שעולים ביניהן.

סוגיית חכם עדיף מנביא מגיעה אגב אמירה של ר' יוסי שמתפלא "אין אלו אלא דברי נביאות בבבל". מכאן בוחנת הסוגיה את היחס שבין החכמה לנבואה.

הסוגיה שלפנינו היא סוגית פתיחה למספר סוגיות העוסקות בפטורים ובחיובים של נשים במצוות. הסוגיה הספציפית הזאת אמנם מתחילה בדיון זה, אך היא מתמקדת בנושא שונה וכללי עוד יותר הקשור לדרכי הניסוח של דברי התנאים. הנושא העקרוני העולה מהסוגיה עוסק במשמעות ההתנסחות בדרך כלל והכללה, ובעיקר במגבלות ובבעיות שבניסוח מסוג זה. פעילות ההפנמה נסובה סביב נושא זה של הכללות, מקומם והבעייתיות שלהם.

הסוגיה עוסקת בפרטי החיוב הכלולים במצווה המופיעה בתורה – "מפני שיבה תקום". הנושא העקרוני שעולה בדיון מתייחס לאופיים וערכם של מחוות הכבוד שאנו מחויבים לתת, ומתוך כך גם דיון סמוי במקורו ומשמעותו של הכבוד ותפקידו בחברה. במערך ההפנמה ננסה לחשוף שאלות אלו בתוך הדיון הנמצא בגמרא ולקשר שאלות אלו לעולמו של התלמיד.

האם יש לחייב תלמידי חכמים להשתתף בנטל שמירה וביטחון?

כבוד תלמידי חכמים הוא מאושיות היהדות. האם הכבוד נועד כדי לתת לתורה את מקומה הראוי או שהוא זכות "פרטית" שמוקנית לתלמיד חכם עבור השקעתו ? על כך ועוד במערך שלפניכם.

מערך של 4 שיעורים מלווה לפרק יצר ויצירה שביחידת הבגרות

סוגיה זו פותחת הזמנה לדון ולהתלבט ביחסים שבין לימוד אומנות ללימוד תורה, בין פרנסה ולימוד מקצוע להשתקעות והתמסרות מוחלטת בעולם לימוד התורה.

שיעור זה הינו שיעור פותח לפרק השלישי ביחידה העוסק בגיל הנישואין

הגמרא מביאה את שיטת ר' יהודה , שאם בנו בעל כישורי למידה גבוהים יותר , "בנו קודמו" במצוות תלמוד תורה. רב אחא בר יעקב נהג כך בתחילה ,אולם כשגילה שבנו אינו בקיא בתלמודו הלך הוא ללמוד. על המעשה שארע כשהלך ללמוד ותרומתו להבנת הסוגיא ייסוב העיון שלנו.

נושא מורכב ועדין זה של יחסי אישות וקיום מצוות עונה מצריך תמיד חשיבה ארוכה ומעמיקה בגבולות הדיבור עליו, ועל אחת כמה וכמה נכון הדבר כאשר מדובר בהוראה וחינוך של בנות צעירות שהנושא יהיה רלוונטי לחייהן רק בעוד מספר שנים. ובכל זאת כפי שאמר רב כהנא: "תורה היא וללמוד אנחנו צריכים".

המהפך בחייו של ר' עקיבא ומה זה יכול ללמד אותנו. עיון באגדה

לימוד האגדה ויצירה בעקבותיה

עיון בסיפור על תחילת לימודו של ר' אליעזר בן הורקנוס