חומרי הוראה > תיכון > ארץ ישראל

בתוך הסוגיות במסכת קידושין העוסקות בכיבוד הורים מופיע סיפור אחד ודיון קצר אחד, המעלים את הדילמה - מה לעשות כאשר עומדות לפני אדם שתי מצוות: מצוות כיבוד הורים ומצווה אחרת; איזו מצווה עליו להעדיף? מה עליו לעשות?

ביום העצמאות האחרון קיבלה מרים פרץ את פרס ישראל על מפעל חיים. בשיעור זה נעסוק בערכים אותם הביאה מרים לידי ביטוי בנאומה, תוך דגש על ערך האחדות וראיית הטוב בכל אחד, ונתוודע למשמעות הפרס שקיבלה על מפעל חיים לחיזוק הרוח היהודית והישראלית. כדבריה: "אם יש בינינו תהומות נדע לבנות מעליהן גשרים..בפאזל הזה יש מקום לכולנו!"

שיר זה עוסק בקשר אל עולם שאבד, המראות העולים בדמיון והצלילים העולים מתחנות רדיו רחוקות מגיעים מעולם שכבר לא ניתן להגיע אליו. במהלך השיר מתברר כי הריחוק והניכור מאפיינים גם את יחסו של הדובר לעצמו ולעירו הנוכחית ולא רק לערים הישנות. אך לצד תחושת הניתוק מתגלה כי חוט של חסד ואהבה קושר אותו לעולם שאבד. בקריאת שיר זה אנו מציעים לחשוב על האפשרות ועל אי-האפשרות להתחבר עם צלילים ומראות רחוקים מאתנו בזמן ובמרחב. לחשוב כיצד אפשר לחיות, לחלום, לקוות ולהתגעגע אל מול הנתק. ולתת לעצמנו דין וחשבון בשאלה כיצד אנו שנולדנו בארץ (שההורים ואולי אף הסבים שלנו נולדו בארץ) מבינים ומזדהים עם חוויות אלו.

שיעור זה עוסק בשיר "פני הארץ" מאת אהוד מנור. במסגרת השיעור נזמין את התלמידים לשאול את עצמם - כיצד נראית הארץ בעינינו? מהן הנופים הישראליים שהם מתחברים אליהם ומרגישים שייכות אליהם? נבחן את ארץ ישראל מנקודת מבט פיזית - נופי טבע, ומנקודת מבט חברתית-אנושית: מתוך התבוננות במרקם החברה המגוון בארצנו.

החיבור העמוק לאדמה, ודרכו, העמקת האהבה לארץ, הוא אחד העניינים המהותיים ביותר שאנחנו מבקשים ללמוד ממורשתו המיוחדת של גוש קטיף. דרך יישוב האדמה ועיבודה, פיתוח טכניקות חקלאיות פורצות דרך ועמל יומיומי, הלך ונרקם בגוש קשר יוצא דופן לאדמת המקום. ככל שניטיב להבין אותו, נעמיק מצד אחד את ההבנה לגודל השבר והקריעה שחוו תושבי הגוש בהילקח מהם חלקת האדמה שלהם, ובו זמנית, נבקש לשאוב השראה מההיכרות הקרובה וממידת האהבה לאדמת המקום ולאדמת הארץ, ולהחיל אותה גם על אדמת המקום שלנו, ומתוכה, על הארץ כולה.

על עצים ואנשים

בשיעור זה אנו מבקשים לתת לתלמידים מבט רחב על התהליכים המתרחשים בעת התנהלות מחלוקת בתוך מציאות לאומית משותפת. ננסה לבחון את הערכים השונים המתנגשים בעת שכזו ולראות את הדרכים השונות בהן אפשר הגיע לפתרון ערכי וראוי.
מקרה גוש קטיף יכול לשמש מקרה מבחן מוחשי וממשי לשיח הערכי בנושא זה.

סיפורו של הקרב בכפר דרום, הכרות עם הסיפור תוך מחשבה על המשמעות שלו עבורנו היום.

חורבן בית ראשון וחורבן בית שני, נובעים מסיבות שונות. מהן הסיבות לחורבן? מה אנחנו יכולים ללמוד מהחורבן שיכול להוביל אותנו לגאולה?

המתח בין פעולת האדם לבין נוכחות ה׳ מלווה אותנו מאז ומעולם. בין החשש מכוחי ועוצם ידי לבין ריפיון ידיים הנובע מהסתמכות על הנס וציפיה למשיח. עם ישראל לדורותיו מושך לכאן או לכאן לאורך ההיסטוריה וחד החנוכה הוא הזדמנות להתבונן על המתח הזה מקרוב.

המתח בין פעולת האדם לבין נוכחות ה׳ מלווה אותנו מאז ומעולם. בין החשש מכוחי ועוצם ידי לבין ריפיון ידיים הנובע מהסתמכות על הנס וציפיה למשיח. עם ישראל לדורותיו מושך לכאן או לכאן לאורך ההיסטוריה וחד החנוכה הוא הזדמנות להתבונן על המתח הזה מקרוב.

מצגת לשימוש בכיתה עבור יום ירושלים. המצגת נכתבה ע"י לוחם מלחמת ששת הימים, ומשקפת את הגעגועים שחש הדור שחי בתקופה שקדמה לאיחודה של בירת ישראל.
המצגת כוללת הדרכה למורה וראשי פרקים של הנושאים הנידונים בה.

בשיעור זה נבחן את השקפתו של הרב גורן בהשוואה להשקפות אחרות בנוגע למעמדה הרוחני של מדינת ישראל. כמו כן, נעמיק במשנתו של הרב גורן, הרואה את מדינת ישראל כהתגלמות אחד מהשלבים בחזון הנביאים.

הרב שלמה גורן ראה בתקומת מדינת ישראל מימוש חזון הנביאים על שיבת עם ישראל לארצו.
העובדה שעם ישראל ריבון בארצו, מחייבת התמודדות עם שאלות הלכתיות. בשיעור זה נתוודע למשמעויות ההלכתיות הנובעות מתקומת מדינת ישראל.

בשיעור זה נבחן את השאלות הקשורות ליישוב הארץ המתעוררות בעקבות העלייה לארץ והקמת המדינה, לצד חידוד הזכות הגדולה שיש לנו להיוולד ולחיות בתקופה כזו.

במערך זה ננסה לחלץ מהסוגיה את השאלה העקרונית שהגמרא מכוונת אליה בתוך הדיון, ומתוך כך נציע פעילות הפנמה המתייחסת לשאלה זו.

הסוגיה שלפנינו פותחת רצף של סוגיות העוסקות בנושא "מצוות התלויות בארץ", נושא שהוא "מצוותי" וככזה גם רווי במדרשי הלכה. סוגיות אלו הן הזדמנות לגעת בצורה עמוקה יותר במשמעות של ארץ ישראל, והנגזרות ההלכתיות שלה.

שיעור הכרזת המדינה המיועד לכיתות ה-ו.
על רקע עיון קצר בהיסטוריה של עם ישראל, נחשוב - מהי המשמעות של הקמת מדינה יהודית?

מבצע משה, המבצע להעלאת יהודי אתיופיה, שהתרחש בשנת 1984 ובזכותו הועלו כ7,000 יהודי 'ביתא ישראל' לארץ, משמש נקודת ציון משמעותית ביחס שבין מדינת ישראל לקהילה האתיופית. בנוסף, מבצע זה מסמל את מחויבותה של המדינה לדאוג לכל יהודי ויהודי בעולם וזוהי משמעות הציונות במלוא הדרה. בשיעור זה נתוודע למבצע דרך חוויותיהם של יהודי אתיופיה ושל השותפים למבצע, נעמיק במשמעות המבצע כאבן דרך בציון 70 שנה למדינה וננסה לקחת משהו ליכולת קליטת העליה שלנו כיום.