תקנות לולב ויום הנף - ר"ה ד,ג

רקע למורה: במה עוסקת יחידה זו, דגשים להכנה ולהוראה:

א.    במערך נעסוק בתגובת רבן יוחנן בן זכאי לחורבן בית המקדש. נלמד על תקנות שונות מהן עולה כי ריב"ז הבין את השפעתו הדרמטית של חורבן הבית על העולם היהודי, ונראה כיצד בתקנותיו הוא הצליח הן לשמר את הגעגוע למקדש שחרב, והן לכונן מרכז רוחני - דתי חדש בהעדרו. בשלב השני ננסה לקחת את הדברים לעולמנו שלנו, ולבדוק היכן אנו חשים את חסרונו של המקדש, ובאופן רחב יותר, כיצד אנו מתמודדים עם חסרון או געגוע.

ב.     משנה ג' עוסקת בשתי תקנות שאינן קשורות לר"ה- הרחבת נטילת הלולב לכל שבעת ימי הסוכות והרחבת איסור יום הנף (ט"ו בניסן) באכילת חדש.
 

ג.       מערך שיעורים זה הוא חלק מנושא רחב יותר, נושא התקנות. כדאי וראוי לעסוק בנושא כולו ברצף ולהדגיש בפני התלמידים את הקשר- וההבדל- שבין התקנות השונות שתיקנו חכמים.

ד.      לשיעור זה יש להכין מראש את תמונות הנספח ודפי עבודה על התמונות (מומלץ לעבוד בקבוצות של כ-4 תלמידים).

ה.     המערך בנוי לשלושה שיעורים- ניתן לחלק אותם לשיעור לכל משנה-  בשיעור משנה ג להוסיף את נושא ההפנמה.
ניתן גם לתת חלק משאלות העיון על כל משנה כשיעורי בית/הכנה בשיעור הקודמים לשיעורים בהם נלמד המערך.

ו.        נושא המערך הוא משניות א-ג בפרק ד' במסכת ראש השנה. נושא המשניות הוא תקנות שתוקנו לאחר חורבן הבית- כדאי מאוד למקם את המשניות והפרק בהקשר של המסכת (והסדר...).

ז.       במערך נלמד את המשניות- ונשתדל להעמיק בנושאים העולים מהם:

•           מקומו של המקדש והעדרו
•           יסודותיה של התקנה וגבולותיה
•          הרחבות שונות כפי שיצויינו להלן.

הטקסט הנלמד

ראש השנה פרק ד משנה ג
 

שאלות עיון ודיון לפתיחת הטקסט: מה המשותף למצוות הנזכרות במשניות?

מהלך השיעור:

1.       קישור, סיכום ותזכרות למשניות א-ב:
מדוע להלכה לא תוקעים היום בא' דר"ה שחל להיות בשבת. גזירה שמא יטלטל... העדר בי"ד של מוסמכים

מה הבעיה בכך?
ביטול עשה דאורייתא משום חשש דרבנן

אילו הצעות ניתן להציע שיאפשרו את התקיעה?
אזהרה והכנה מבעוד יום (קשירת השופר בשרשרת לעמוד התפילה...)
חידוש הסמיכה...
 

2.      משנה ג

בראשונה, היה לולב ניטל במקדש שבעה, ובמדינה יום אחד;
משחרב בית המקדש,
התקין רבן יוחנן בן זכאי  שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש,

ושיהא יום הנף כולו אסור.

•   מדוע ניטל לולב שבעה רק במקדש?

התלמידים יעלו אפשרויות. לצבור על הלוח. ניתן לבקש מהתלמידים לסווג את ההצעות שהעלו.
 

•  לימוד פסוקי הסוכות בפרשת המועדות (ויקרא: כ"ג: לג-מד):

לט אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-ה' ... וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי-נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.  מג לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם  אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם

•   מתי קוטפים את המינים? מה הפועל המיוחס להם?

לכאורה, ביום הראשון לוקחים, ובשאר הימים- שמחים (מה זה?)

•    נתמקד בפסוק מ:  

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי-נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.
בפסוק זה שני ציוני זמן: " בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן " – " שִׁבְעַת יָמִים "
בגמרא דרשו את הראשון על המדינה והשני על המקדש- מדוע?

ניתן לדרוש ולומר שהדבר קשור לנושא השמחה...
 

•  נדייק: מה הנימוק לתקנת רבן יוחנן בן זכאי:

יש להעלות שתי אפשרויות: זכר למקדש, או זכר לאופן בו קיימו את מצוות הלולב במקדש-
ניתן לצבור על הלוח את רשימת ההבדלים בין שני טעמים אפשריים אלה...

•   "יום הנף"-    פירוט התקנה- איסור לאכול חדש בטז ניסן כולו .                                                                    טעם התקנה: כשיבנה המקדש יאמרו: אשתקד אכלנו

                                              האמנם יהיה מי שבפני ניסי בניין הבית יאמר "אשתקד אכלנו"?

                             יסוד התקנה: שני הסברים עקרוניים:

1. ר' יהודה במנחות: י: ה- מן התורה! "עד עצם היום הזה"- בגמרא: "דרש והתקין"- זו לא תקנה אלא דרשה

מה ההבדל?

2. יש מפרשים: "עד עצם היום הזה"- כל זמן שביהמ"ק קיים.

מה ההבדל בין שני היסודות לתקנה?

•  מה ההבדל המהותי שבין תקנת ארבעת המינים ותקנת הנף?

הרחבה וצמצום- ניטל שבעה או כולו אסור.
 

   לסיכום הלימוד כולו: עם אילו בעיות באו תקנות רבן יוחנן בן זכאי להתמודד? כיצד התמודדו?

דיוק במשמעות ה"תקנה"- התאמה, חידוש, או דרשה.

הצעה להפנמה :

על הזכרון

•  המורה יניח/יקרין תמונות בנושא זכרון 

התלמידים יתבקשו לבחור תמונה אחת העוסקת הזכרון ולענות על השאלות:

1.      מהו הזכרון בו עוסקת התמונה

2.      כיצד ממחישה התמונה את הזכרון?

3.      מה יקרה אם סוג זכרון זה לא יהיה קיים?

•     כיצד אנו, כפרטים וכחברה, זוכרים?
•     את מה אנו בוחרים לזכור (יום הזכרון... תזכורות אישיות... קעקועים... לוחות זיכרון פומביים...)
•     מדוע חשוב לנו לעצור ולזכור? למה לא לעזוב את העבר מאחורינו?
•    מה חשוב לנו, ככיתה, לזכור?  מה נעשה כדי להבטיח זיכרון זה?

תשומת לב: הצבעה על מוקשים אפשריים

 א. נושא הזכרון יכול להעלות זכרונות קשים- יש להתנהל בזהירות סביבו.

 ב. פתיחת ה"אפשרות לתקנות" היא מדרון חלקלק שבתחתיתו רפורמה

הרחבה:                      

1.      משנה ג - משנה זו נשנתה כולה כלשונה במסכת סוכה (ג:יב) בכיתה מתקדמת ניתן לדון בכפילות זו ובמשמעותה (במיוחד לאור התפיסה לפיה כל מילה במשנה משמעותית ולא-מיותרת)- שיקולי עריכה ביסוד המשנה.
(ראה: הרב ראובן מרגליות, יסוד המשנה ועריכתה, מוסד הרב קוק)

2.      מה מטרת לקיחת ארבעת המינים?
לא כתוב... פשט הפשטים הוא: בניית הסוכה (ראה נחמיה: ח: יד-טו
 וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה  אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד-מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.  טו וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל-עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת  לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב. )