מרידות בשואה

רקע

במהלך תקופת השואה אירעו מרידות מאורגנות מזויינות ('מרד גלוי') במספר גיטאות ומחנות. מיתוס הגבורה במהלך השואה היה משמעותי מאוד בזמן-אמת עבור היהודים האחרים במהלך השואה, ובמידה רבה למדינת ישראל הצעירה שהעלתה על נס את גבורת הלוחמים. אמירות כמו "אל נלך כצאן לטבח" מלוות אותנו עד היום הזה. העניין הוא, שהצטרפות למרד שכזה, וודאי ההחלטה על ארגונו וניהולו לא היתה קלה, ובצידה היו שאלות קשות וכבדות משקל. הצגה חד-מימדית של המרד, כאפשרות הנכונה היחידה, אינה נכונה מבחינה היסטורית, מעבר לעוול הנוראי שנעשה כאן הן לאלו שבחרו שלא למרוד ואף למורדים עצמם.

מטרת שיעור זה היא הבאת התלמידים לידי הבנה טובה יותר של הדילמה המוסרית, הערכית והרגשית הקשה שעמדה מאחורי גיבוש המרד או ההימנעות ממנו, וזאת על בסיס היכרות טובה יותר עם המידע הרלוונטי ואמצעי המחשה מתקדמים.

 

מהלך השיעור

 

נקרין לתלמידים את התמונה הבאה.

נשאל אותם: מה מתואר בה? מה רואים? האם שמעתם את הסיסמה הזו בהקשר כלשהו? מהו ומה הכוונה בסיסמה? מה הקשר בין הסיסמה ובין התמונה? (רואים אנשים [יהודים] חמושים, והסיסמה קוראת למאבק. מקור הסיסמה  בדבריו של אבא קובנר, עליו ניתן לקרוא ב'הרחבה').

נאמר לתלמידים שהיום נדבר על נושא המרידות בשואה, ונסביר שגם אם הדברים נראים ברורים מאליהם – מרד לא היה תמיד האפשרות הראשונה, אם בכלל. זה יהיה נושא השיעור.

 

נקרין סרטון קצר (1.52) מתוך הסרט "התקוממות".

בסרטון מתוארת דילמה. עם מי אתם מסכימים? האם תוכלו להוסיף נימוקים? כדאי לתת כאן לתלמידים מעט להתווכח. להעלות ללוח רשימה ראשונית של טיעונים. כל זה אמור להיות ראשוני מאוד, לא צריך להעמיק בויכוח. (עיינו ב'הרחבה' לגבי סרט זה)

 

כעת נעבור למשימת הכרת מרידות (הכרטיסיות מצורפות כנספח). כל תלמיד מקבל גזיר נייר עם מידע חלקי על אחד מחמישה אירועי מרד (ורשה, וילנה, טוצ'ין, סוביבור, טרבלינקה). התלמידים צריכים, קודם כל, למצוא את ארבעת התלמידים האחרים שאיתם בקבוצה, ולאחר מכן להרכיב את סיפור המרד בצורה מסודרת.

אחרי שהסיפור מורכב, הקבוצה צריכה לחלץ ממנו טיעונים בעד ונגד המרד. כדאי למנות תלמיד אחד שירשום בצורה מרוכזת את הטיעונים. לבסוף הקבוצה צריכה להחליט האם הם בעצמם היו מצטרפים למרד הזה או לא, על סמך הטיעונים.

נאסוף את התלמידים חזרה למליאה. נציג כל קבוצה יספר את סיפור המרד של קבוצתו, מה היו הטיעונים, מה הם החליטו ולמה. על מנת שהדברים לא יחזרו על עצמם, נבקש מכל קבוצה להוסיף על מה שנאמר עד כה ולא לחזור על הדברים. נאסוף את כל קשת הטיעונים, על מנת שהתלמידים יחוו את הדילמה לעומקה.

 

במידה ויש עוד זמן, נקרין סרטון (לחימה מתוך "התנגדות"), כשלפני כן כמה מילות הסבר על מה שרואים: כל אחד מהאחים ביילסקי נלחם בנאצים בצורה אחרת – עשהאל שבוחר להתחתן, וזושא שלוחם בנאצים בשורות הפרטיזנים הסובייטים.

נשאל את התלמידים: מהי הדרך הנכונה להתנגד, בעיניכם? עם מי אתם מזדהים יותר, מהי הדרך שבה הייתם בוחרים?

 

משימת סיכום:

בהנחה ואתם גרים בגטו, כתבו כרזה / נסחו קול קורא / ציירו סקיצה לכרזה שקוראת למה שאתם תומכים בו.

 

 

תשומת לב

השיעור דורש ברקו וחיבור לאינטרנט להקרנת התמונה והסרטונים. כדאי מאוד להוריד את התמונה והסרטונים מראש למחשב, ולא להזדקק לאינטרנט במהלך השיעור.

במשחקון המרידות יש 25 קטעים (5 קטעים כפול 5 אירועי מרד). אם הכיתה קטנה יותר אפשר לתת לתלמידים מספר קטעים, אך לשים לב שמדובר באותו המרד. לא כדאי לוותר על מרד כזה או אחר, כי כל אחד מהסיפורים מדגיש אלמנטים שונים.

 

להרחבה

• מסמך חשוב ומוכר בקשר לנושא זה הוא כרוזו של אבא קובנר מגטו וילנה – "אל נלך כצאן לטבח". כמובן שאם ניתן, כדאי מאוד להביא את המסמך עצמו לשיעור, לקרוא ולנתח אותו.
• אפשר להוסיף סרטונים נוספים, כמו למשל מתוך קטע המתאר את כניסת הגרמנים לגטו ורשה מתוך הסרט "התקוממות", או את הסרטון בתולדוט שעוסק בנושאים אלה.
• באתר "יד ושם" מובא מסמך מרתק – פרוטוקול של אסיפת חלוצים בגטו ביאליסטוק, שם הם דנים באפשרויות שבפניהם. מומלץ מאוד לקריאה, מחדד היטב את העניין ונוגע מאוד ללב.
• על הסרט "התקוממות", ממנו הובא סרטון, קיימת ביקורת בנוגע לאמינותו ההיסטורית, למשל כאן. ניתן להתייחס לכך בשיעור, אם כי לדעתי יש להקדיש שיעור בפני עצמו לנושא אמינותם ההיסטורית של סרטים, כפי שאנחנו מתייחסים אליהם גם בהערכה החלופית.

 

 

נספח - כרטיסיות

 

ורשה

גטו ורשה היה הגטו הגדול ביותר תחת השלטון הנאצי, ורוכזו בו למעלה משלוש-מאות אלף יהודים בשטח של כ-3.4 קמ"ר. רבים מהיהודים מתו מהתנאים הקשים בגטו – הצפיפות, הרעב והמחלות. ב-22.7.42, ערב תשעה באב, החלו הגרמנים בחיסול הגטו, על ידי שילוח היהודים על מחנה ההשמדה טרבלינקה. השילוחים...

 

...השילוחים נקראו "אקציות", והן התבססו על הטעיית היהודים. בתחילה האמינו היהודים בגטו ורשה לכך שהם יישלחו ליישוב מחדש במזרח, אך בהמשך התברר שהשילוחים הם להשמדה, והחלה להתארגן התקוממות. הוקמו שני ארגוני מחתרת יהודים: האי"ל, בפיקודו של מרדכי אנליביץ', ואצ"י בפיקודו של...

 

...בפיקודו של פאוול פרנקל (האצ"י הוקם עוד קודם לכן). המחתרות קיבלו סיוע מהמחתרות הפולניות, איתן שיתפו פעולה. בינואר 1943 פתחו הנאצים בגל שילוחים חדש מגטו ורשה, והוא הוביל להתקוממות הראשונה: יהודים פתחו באש לעבר הנאצים והרגו בהם. האקציה הופסקה והגרמנים נסוגו. היהודים...

 

...היהודים בגטו ורשה חשו שהמרידה בגרמנים אכן אפשרית. באפריל 1943 חזרו הגרמנים על מנת לגטו על מנת לדכא את המרד באופן סופי ולשלח להשמדה את כל היהודים מהגטו. היהודים כולם שיתפו פעולה: המורדים ירו והשליכו בקבוקי מולוטוב ורימוני יד, ופגעו קשות בחיילים הגרמנים. הנאצים החלו לשרוף את הגטו באמצעות...

 

...באמצעות להביורים ופצצות. גטו ורשה כולו נשרף, בניין אחר בניין, ורבים נחנקו ונשרפו חיים. תושבי הגטו ניסו למצוא מקלט בתעלות הביוב ובבונקרים, אך ללא הועיל. לאחר ארבעה שבועות של לחימה, גטו ורשה נפל. 13,000 יהודים נפלו בקרב, וכ-50,000 נלכדו ונשלחו להשמדה. מרד גטו ורשה היה המרד העממי הראשון תחת השלטון הנאצי, והוא שימש אות ומופת למרידות רבות נוספות.

 

 

וילנה

העיר וילנה היתה מרכז יהודי גדול וחשוב מאוד. במהלך כיבוש ליטא ב"מבצע ברברוסה" נכנסו הגרמנים לוילנה והחלו מיד בצעדים קשים נגד האוכלוסייה היהודית. העיר הוקם גטו שבו שררו תנאי קיום קשים מאוד, והגרמנים שילחו עשרות אלפי יהודים להשמדה בפונאר, המרוחקת רק 8 ק"מ מהעיר. עד סוף שנת 1941...

 

...שנת 1941 הושמדו כ-40,000 מיהודי וילנה. בגטו הוקם ארגון מחתרתי, שבו שיתפו פעולה, באופן חריג, נציגים מכל התנועות והזרמים, גם תנועות שהיו שונות לחלוטין מבחינה אידיאולוגית כמו השומר הצעיר, בית"ר וה"בונד". אבא קובנר, אחד ממנהיגי הארגון, חיבר מסמך בו הוא קרא – "אל נלך כצאן לטבח!"...

 

..."אל נלך כצאן לטבח!", וכן ששיתוף הפעולה עם הגרמנים הרי הוא כמוות בטוח. ארגון המחתרת הקים בית דפוס מחתרתי בגטו וילנה, זייף כרטיסי מזון וקנה נשק. שליחים מוילנה יצאו לגטאות אחרים, למשל בורשה ובביאליסטוק, כדי להזהיר את היהודים ולעזור להם להקים מחתרות. הגרמנים דרשו מהיודנראט...

 

...מהיודנראט להסגיר את יצחק ויטנברג, מפקד המחתרת בגטו וילנה, אך ויטנברג התחבא. בהמשך הוסגר ויטנברג לגסטאפו על ידי היודנראט, אך שוחרר על ידי המחתרת. בתגובה איימו הנאצים אם הוא לא יסגיר את עצמו – הם יחסלו את כל הגטו. יהודי הגטו כעסו על המחתרת וויטנברג הוסגר ועבר עינויים קשים...

 

...עינויים קשים, עד שלבסוף התאבד בכלא. בספטמבר 1943 הקיפו הגרמנים את גטו וילנה ודרשו אלפי יהודים לעבודה. המחתרת קראה ליהודים שלא לשתף פעולה, אבל יהודי הגטו סירבו לשתף פעולה. המחתרת התפרסה ברחבי הגטו, והתפתחו מספר קרבות ירי. לא פרץ מרד כולל, ורבים מהלוחמים ברחו ליערות והצטרפו לפרטיזנים.

 

 

טוצ'ין

טוּצִ'ין היתה עיירה קטנה בפולין, שרוב גדול של תושביה היו, יהודים. עם תחילת המלחמה נכבש האזור על ידי הסובייטים. באותה תקופה חיו בעיירה למעלה מ-2,000 יהודים. לאחר שגרמניה פלשה לברה"מ במבע ברברוסה נכבשה העיירה. חלק מהיהודים שבה הספיקו לברוח לברה"מ, אך רובם – לא. חוליה של האיינזצגרופן רצחה 70 יהודים מתושבי העיירה.  ביולי 1942 הוקם הגטו בטוצ'ין, ובו רוכזו...

 

...ובו רוכזו כ-3,000 יהודים מהעיירה טוצ'ין עצמה ומהכפרים בסביבה. לקראת ספטמבר 1942 נודע לראש היודנראט בטוצ'ין, אדם בשם שוורצמן, שהגרמנים מתכוננים לחיסול הגטו. הוא כינס חבורת צעירים בביתו ותכנן איתם מרד. נאספו כלי נשק, אורגנו לוחמים, וחביות של חומרים דליקים הוכנו במקום מסתור. ב-23 בספטמבר 1942...

 

...ב-23 בספטמבר 1942 הכריזו הגרמנים מצור על הגטו בטוצ'ין. למחרת בבוקר התקדמו כוחות גרמניים ואוקראיניים לכיוון הגטו. מנהיגי המרד נתנו את האות, והלוחמים גילגלו חביות מלאות בנפט והציתו אותן. הלוחמים גם פתחו באש מהנשקים שלהם לכיוון הגרמנים ועוזריהם, פרצו את גדרות הגטו וקראו לאסירי הגטו לברוח. האש מהחביות אחזה בבתי הגטו העשויים עץ...

 

...העשויים עץ, והגטו פשוט בער. בחסות האש והעשן ברחו ליערות כ-2,000 מתוך 3,000 היהודים בגטו טוצ'ין. מספר קטן של חיילים גרמניים ואוקראינים נפגע מהירי ומהאש. בית הכנסת, בו התרכזו יהודים רבים, נשרף כולו על יושביו. כמעט כל היהודים שנותרו בגטו נהרגו במהלך הקרבות ומהשריפה. מתוך 2,000 היהודים שנמלטו ליערות...

 

... שנמלטו ליערות שמסביב לטוצ'ין, 1,000 כלל לא הספיקו להגיע ונרצחו בדרך. 300 זקנים נשים וילדים לא הצליחו להתמודד עם הקשיים ביערות, חזרו לטוצ'ין ונרצחו מיד. מרבית השורדים ביער נרצחו בידי אוקראיניים מקומיים. בסופו של דבר, מתוך 3,000 יהודים שהיו בגטו טוצ'ין שרדו עד שחרור העיירה בינואר 1944 רק כ-20 יהודים.

 

 

טרבלינקה

מחנה ההשמדה טרבלינקה נבנה והופעל במסגרת "מבצע ריינהרד", ונרצחו בו כ-880,000 יהודים בעיקר מרחבי פולין. במחנה זה הושמדו יהודי ורשה וביאליסטוק, ובו נרצח גם יאנוש קורצ'אק וילדי בית היתומים שלו. היהודים הובלו למחנה בקרונות צפופים, ורבים מהם מתו מהתנאים הקשים במהלך הנסיעה...

 

...הנסיעה. לאחר שהגיעו היהודים לטרבלינקה הם הורדו ברציף שנבנה באופן מטעה: היו בו שלטים על "מזנון", "קופת כרטיסים" וכו'. מהרציף הובלו היהודים בריצה לכיוון תאי הגזים, שם נרצחו כולם. במחנה עבדו כ-40 גרמנים וכ-120 שוטרים אוקראינים, וכן למעלה מאלף יהודים שטיפלו בגופות, בעקירת שיני הזהב...

 

...שיני הזהב, בטיפול ברכוש שנשאר וכו'. במהלך תקופת ההשמדה בטרבלינקה הצליחו יהודים לגלות התנגדות מדי פעם, לפגוע באנשי ס"ס ואף לברוח מהמחנה. במאי 1943 החלה להתארגן מחתרת במחנה, ורופא בשם חורונז'יצקי ארגן איסוף כסף לשם קניית נשק. המתחתרת התגלתה, וחורונז'יצקי נתפס והתאבד. המתחרת בטרבלינקה...

 

... המחתרת בטרבלינקה המשיכה לפעול ולתכנן מרד. באחד הימים הובאה לטיפול דלת מחסן הנשק, והפועלים היהודים הצליחו להעתיק את מנגנון המנעול לשם יצירת מפתח. נאספו רימונים שרבים מהם היו ללא מנגנוני נפץ, רובים ואקדחים רבים. ב-2.8.43, בשעה 2 בצהרים, החל המרד: קווי הטלפון נותקו...

 

... קווי הטלפון נותקו, מבנים רוססו בבנזין והוצתו, תאי הגזים נשרפו ומחסן הנשק התפוצץ. המורדים הצליחו לירות ולהרוג גרמנים ושומרים אוקראינים רבים. רוב המחנה, שהיה עשוי עץ, נשרף, וכ-200 אסירים הצליחו להימלט מטרבלינקה. 70 מהבורחים הצליחו לשרוד. בעקבות המרד נהרס המחנה עד היסוד.

 

 

סוביבור

מחנה ההשמדה בסוביבור היה אחד משלושת המחנות שהוקמו במסגרת "מבצע ריינהרד" לחיסול היהודים בשטחי הגנרלגוברנמן. אל המחנה נשלחו יהודים בעיקר ממחוזות לובלין ולבוב. ההשמדה במחנה החלה באפריל 1942, ועד סגירתו באוקטובר 1943 הושמדו בסוביבור למעלה מ-170,000 יהודים. בנוסף לאסירים...

 

...בנוסף לאסירים שהוחזקו במחנה לצורך הטיפול בגופות הנרצחים ("זונדרקומנדו"), חיו במחנה עוד מאות אסירים שהיו עובדי כפייה והועסקו בעבודות פרך שונות ומשונות. במהלך פעילותו של סוביבור היו מספר נסיונות בריחה שבגללן הטמינו הגרמנים שדה מוקשים סביב המחנה על מנת להקשות על הבריחה. בקיץ 1943 חפרו היהודים...

 

...חפרו היהודים מנהרה תת-קרקעית שהיתה אמורה "לעקוף" את שדה המוקשים, אך המנהרה נתגלתה וראשם של המעורבים נערף. בספטמבר 1943 הגיעה לסוביבור קבוצה של שבויי מלחמה יהודים מהצבא הרוסי והם הועסקו בעבודות כפייה. די מהר נוצר קשר בינם ובין המחתרת במחנה סוביבור. תוכננה בריחה, שהרעיון המרכזי שלה היה...

 

...שלה היה השתלטות והרג מהיר של חיילי הס"ס הנאצים בסוביבור בלי ששומרי המחנה ישימו לב, ולאחר מכן – יציאה מסודרת דרך שער המחנה, כביכול – יציאה לעבודה. אנשי הס"ס נקראו לכל מיני מקומות ושם חיסלו אותם האסירים, שאף הצליחו להשתלט על כמה רובים, אך שלושה אנשי ס"ס נותרו בחיים והם גילו את המרד. מנהיגי המרד בסוביבור...

 

...מנהיגי המרד בסוביבור קראו לכל האסירים פשוט לקום ולברוח. מתוך 600 האסירים – ברחו 400. שמונים מהם נורו על ידי השומרים או עלו על מוקשים, וקרוב למאה נוספים ניצודו ביערות במסע חיפושים שניהלו הנאצים יומיים לאחר מכן. בעקבות המרד נסגר מחנה ההשמדה בסוביבור. הנאצים פירקו אותו לחלוטין ונטעו במקומו עצים.