הסוגיה בסוף מסכת פסחים אומרת שאם אנשים ישנו תוך כדי אכילת קרבן הפסח הם אינם יכולים להמשיך לאכול אותו. אחת הדעות בסוגיה מחלקת בין מצב בו האדם ישן ממש לבין מצב שבו הוא מנמנם, הישן אינו יכול לאכול קרבן ואילו המנמנם יכול להמשיך ולאכול.
1) פתיחה: נקריא את המשנה ובה מתוארת הבעיה של השינה בזמן אכילת הקרבן.
נשאל- מה לדעתכם בעייתי בשינה בזמן ליל הסדר?
האם שינה בלילה הזה חמורה יותר משינה באמצע כל מצווה אחרת?
2) כהקדמה לחלק הבא נשאל- מדוע אנחנו ישנים?
האם אנחנו מרגישים על עצמנו שיש לנו סוגים שונים של שינה? אילו סוגים?
נחזור להגדרה של ר' יוסי במשנה לפיה יש הבדל בין אדם ישן לאדם מנמנם.
נשאל- כיצד היינו אנחנו מגדירים נמנום? מה קורה בשלב של הנמנום?
3) נקרא את ההגדרה לנמנום של רב אשי בגמרא וננסה להבין אותה.
רב אשי מגדיר מצב של נמנום בתור מצב בו אם קוראים לאדם הוא עונה אבל הוא לא יודע להסביר משהו בסברה, אבל אם מזכירים לו הוא זוכר.
נשאל: על אילו שאלות נתקשה לענות בזמן שאנחנו רדומים?
נקרא את הגדרתו של רש"י לשאלות בסברה- אם שואלים אדם היכן הניח חפץ מסוים הוא לא יזכור, אבל אם שואלים אותו האם הנחת אותו במקום פלוני הוא ייזכר ויגיד שכן.
4) נבקש מהתלמידים לפתוח את הערך "שינה" בויקיפדיה, ולבדוק לאיזה מצב שינה הכי דומה ההסבר של רב אשי לפי הבנתם.
נדבר על מצבי השינה השונים ועל המאפיינים שלהם.
5) נחתום בסיפור בסוף הסוגיה לגבי אביי ששאל את רבו רבה באמצע ליל הסדר האם הוא ישן (וממילא לא יוכל להמשיך לאכול מצה)? רבה ענה שרק נמנם ויכול להמשיך לאכול.
מהסיפור אנחנו לומדים שהשאלה לגביי שינה תוך כדי אכילת קרבן פסח רלוונטית גם היום במצב שבו אדם נרדם באמצע אכילת אפיקומן. המצב הזה הוא שכיח מאוד בגלל השעה המאוחרת בה אנחנו מגיעים לאכילת האפיקומן.