בבא מציעא, כד ע"ב: לפנים משורת הדין

מקורות:

-גמ' מסכת בב"מ דף כד: "רב יהודה הווה שקיל ואזיל... לפנים משורת הדין"

-תוס' ד"ה לפנים

-רא"ש על אתר

רקע על הסוגיה:

הגמרא דנה בהלכות אבדה ומציאתה, באילו מקרים צריך המוצא להשיב את האבדה ובאילו מקרים יכול לזכות בה המוצא. הגמרא מביאה סיפור ,"שימוש ת"ח" בהלכות מציאה, ומספרת על רב יהודה שליווה את שמואל בשוק של מוכרי הדייסה. שאל רב יהודה את שמואל האם במקום כזה צריך להכריז על מציאת ארנק? לא, "הרי אלו שלו". ואם בא המאבד ורוצה לקבלו? " חייב להחזיר! מקשה הגמרא תרתי?! איך אומר שמואל שמצד אחד הרי אלו שלו כלומר המוצא זוכה בקניית החפץ וצד שני אומר שמואל שחייב להחזיר למאבד אם המוצא קנה את האבדה למה עליו להחזר ואם האבדה עוד שייכת למאבד למה הרי אלו שלו למה לא חייב להחזיר? עונה הגמרא- לפנים משורת הדין כלומר באמת מצד הדין המוצא קנה את החפץ אבל יש הדרכה ללכת לפנים משורת הדין ולהחזיר את האבדה לבעליה (הקודמים) הגמרא מביאה עוד סיפור על אביו של שמואל שגם עשה לפנים משות הדין והחזיר אבדה לאחר 12 חודשים.

פעילות פתיחה:

בתחילת היחידה ניתן לכיתה משימה אישית שאין חובה לשתף בה את כולם רק לכתוב כל אחד לעצמו- תאר אירוע שבו התנהגותך (כלפי הוריך, מוריך, חבריך, או אדם אחר) היתה לפי היושר והדין ולא לפנים משורת הדין. האם היום, במבט לאחור אתה שמח על התנהגותך? האם היית מתנהג אחרת היום?   

לאחר שכולם ענו נתחיל בלימוד הסוגיא מתוך הבנה שהתלמידים שמגיעים לסוגיא מתוך הסיפור שלהם יפנימו יותר את הסוגיא.                                                                                      

שאלות לעיון במקורות – אחרי לימוד הגמרא ולפני לימוד התוספות:

• מהו הגדר של "לפנים משורת הדין"?
• האם חייבים לנהג לפנים משרת הדין? (א"כ זה כבר הופך להיות הדין בעצמו?)
• האם בכל מקרה צריך לנהוג לפנים משורת הדין? גם במקרה של הפסדים ממוניים?

עיון בתוספות:

התוספות בדיבור המתחיל לפנים עושה לנו סדר בדברים .                                                                             תוספות מקשה מעוד שני מקורות בש"ס בהם דיברו על הצורך לנהוג "לפנים משורת הדין" ובכל אחד מהם הגמרא הביאה פסוק אחר כמקור לצורך/לחובה לנהוג לפנים משור הדין, שואל תוספות, אם יש לנו חיוב של לנהוג לפנים משורת הדין אז למה יש 3 מקורות שבאחד מהם לא מובא מקור כלל ובשניים האחרים יש שני פסוקים שונים, היה צריך להיות פסוק אחד שממנו לומדים ללכת לפנים משורת הדין?                                                                

 ומתרץ התוספות שיש 3 מדרגות בגדר ההליכה לפנים משורת הדין:

 - כאשר יש חיוב כללי לכולם ולאדם אחד יש פטור שמוציא אותו מן הכלל כאן נדרש האדם לוותר על הפטור ולנהוג משורת הדין מצד הפסוק "את המעשה אשר יעשון.." שמורה על כך שאדם צריך לנהוג כמו כולם (יעשון).                                                                                                                                                      - כאשר יש פטור כללי לכולם האדם נדרש ללכת לפנים משורת הדין בתנאי שזה לא גורם לו הפסד ממוני מצד הסברה של ללכת לפנים משורת הדין.                                                                                                                                             - - כאשר יש נזק ממוני נדרש האדם ללכת לפנים משורת הדין מצד הנהגה טובה שבפסוק שבספר משלי "למען תלך בדרך טובים".   

קיבלנו מתוספות שיש 3 דרגות חיוב :                                                                                                      –חיוב מן התורה                                                                                                                                 -חיוב מדברי חכמים מסברה                                                                                                 

  -הנהגה טובה מדברי קבלה

עד כמה זה מחייב? נחלקו הרא"ש והמרדכי האם כופים על לפנים משורת הדין.                     

הראש סובר שא"א לאכוף על לפנים משורת הדין והמרדכי סובר שכופין על לפנים משורת הדין.

מהלך הפנמתי

למדנו על היסוד של להתנהג בלפנים משורת הדין ראינו שללכת לפנים משורת הדין זו הדרך שבה אנו נקראים ללכת (ולחלק מהראשונים אף בכפייה..) אנו רוצים שתלמידנו יפנימו את העיקרון הזה ויחיו על פיו. כדי לעזור להם בהפנמה נקרב את הנושא אליהם.                                          

נבקש מהתלמידים לחזור אל הסיפורים שכתבו בפתיחת הסוגיה, ולכתוב באיזו דרגה מהדרגות שלימד אותנו תוספות היה המקרה שלהם האם הם היו במצב של הפסד ממוני? או שהיה להם "פטור אישי"?

נוסיף ונשאל – האם בעקבות לימוד הסוגיה היו נוהגים אחרת? ואם לא – האם קיבלו חיזוק להתנהגותם מן הסוגיה? מהיכן?

בשלב הבא נבקש מכל תלמיד לבחור אחת מהדמויות המוזכרות בסוגיא (הדמויות-רב יהודה, שמואל, אבוה דשמואל, המאבד שקיבל מאבוה דשמואל, תוספות, ראש, מרדכי) ולכתוב בשמן כמה שורות שמתחילות במילים 'יומני היקר שלום...'. התלמידים יוזמנו לציין מחשבות, סברות ורגשות של הדמויות בעקבות התיאור של הסוגיה.

בשלב האחרון נבקש מכל תלמיד לכתוב עם מה הוא יוצא מהסוגיה, מה הוא לוקח איתו לחיים?  

יה"ר שנזכה לעשות הישר והטוב ללכת בדרך טובים ולקדש שם שמים!!