התמודדות עם יצרים ע"פ דרכה של תורה

מטרות השיעור

·        הבהרת חשיבתם של היצרים בחיינו

·        ההבנה שכל יצרינו בטוב יסודם ובכוחנו לנתבם ליעודם

·        לכל זמן ועת

·        דרכי התמודדות

רציונל

שתי גישות מרכזיות אנו מוצאים כיום בחברה העולמית בכל הנוגע להתמודדות עם יצרים:

הראשונה הסוברת שהיצר ברע יסודו ולכן על האדם לדכא אותו ולא לתת לו שום ביטוי. גישה זו מדגישה את הנזקים הגדולים העלולים לבוא בעקבות היצרים, ולפיכך יש להתרחק ולהמעיט את העיסוק כמה שניתן.

הגישה השניה היא הגישה המתירה את העיסוק ביצר ונותנת חופש ופורקן ליצרים בשחרור מלא, מתוך זיהוי כוחו של היצר והתועלת הגדולה העולה ממנו.

תורתנו תורת חיים מציבה את הגישה השלישית המאירה את החיים ומרוממת את כוחות החיים שבנו לצורתם המתוקנת, ומתוך כך מבינה את האור והברכה המצויים בבריאתו של הקב"ה בעולם וכחלק ממנו ביצרים הטבועים בנו, ולצד זו מאירה ומדריכה אותנו כיצד להוציא את המירב מכל יצר על ידי עילויו למקומו היעודי לשמו הוא נברא.

חיים אנו בדור מיוחד בו כוחות החיים מתפתחים ומתגלים למתבגר בשלב מאוד מוקדם של החיים, בעוד בחלקם יוכל להשתמש ולהוציא אל הפועל רק לאחר שעבר מספר תחנות בחיים כשיגיע להקים בית בעם ישראל. בנוסף לקושי זה , התרבות הכלילית המתירנית מוסיפה קושי בכל הנוגע להתמודדות עם יצר העריות.

התמודדות נכונה עם יצריו במהלך שנות רווקותו יביאו אותו לבניית יחס בריא לכוחות החיים מה שיעזור בבנית קשר בריא עם אשתו. עלינו לתת כלים מעשיים להתמודדות, לצד הבנת העוצמות הגדולות והחיוביות ביסודן של הכוחות שבו ומתןך תפילה שנגיע למחוז חפצנו לחיים שמחה ושלום.

מהלך הפעילות:

נפתח את השיעור בשאלה כללית לכיתה:

האם עולמנו היה טוב יותר לולא היו בו יצרים?

(תשובות התלמידים יהיו לכאן ולכאן. יהיו שיגידו שהעולם יהיה טוב יותר ועובדה שקרו בו דברים נוראים בעקבות היצרים. קנאה תאוה וכבוד מוצאים את האדם מן העולם. לצידם יהיו שיגידו שהאם יהיה מנוון ללא יצריו.)

נפנה אל המקור הראשון בלימודנו:

ויצעקו אל ה' אלקים בקול גדול מאי אמור אמר רב ואיתימא ר' יוחנן בייא בייא היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכליה וקטלינהו לכולהו צדיקי ואגלינהו לישראל מארעהון ועדיין מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתב בה אמת אמר רב חנינא שמע מינה חותמו של הקב"ה אמת אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא מסרוהו ניהליהו נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים אמר להו נביא לישראל היינו יצרא <דעבודת כוכבים> דעבודה זרה שנאמר (זכריה ה) ויאמר זאת הרשעה בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא ממזייא ורמא קלא ואזל קליה ארבע מאה פרסי אמרו היכי נעביד דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא אמר להו נביא שדיוהו בדודא דאברא וחפיוהו לפומיה באברא דאברא משאב שאיב קלא שנאמר (זכריה ה) ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה

לאחר שהבינו חכמים שיצר העבודה זרה גרם בהתמודדות הקשה איתו לכך שעם ישראל יחטא- ובעקבות כך חרב בית המקדש ועם ישראל גלה מארצו, בקשו מהקב"ה שיבטל את יצר העבודה זרה מתוך תקוה שהתתמודדות תהיה יותר קלה ואכן הקב"ה שומע לבקשתם ומבטל את יצר העבודה זרה.

אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה בעו רחמי ואמסר בידייהו אמר להו חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח אמרי היכי נעביד נקטליה כליא עלמא ניבעי רחמי אפלגא פלגא ברקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה ושבקוהו ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה.

לאחר שבטלו את יצר העבודה זרה, החליטו לפנות אל ה' ולבקש ממנו שיעזור להם בהתמודדות עם יצר העריות. ה' שומע להם אך התוצאות הן חורבן מוחלט עד כדי שלא מצאו ביצה בכל ארץ ישראל, כיון שיצר העריות פסק אף מן החיות התוצאה היא חורבן של האנושות. בקשו רחמים וה' החזיר את יצר העריות אך סימא את עיניו, ובעקבות כך אדם לא מתאוה אל קרובותיו.

לאחר לימוד מקור זה נשאל: אם כך מה תפקידו של היצר? האם אפשר לחיות בלעדיו? (תשובות התלמידים יהיו: לולא היצר העולם יתכלה).

עלינו להבהיר: יצר מלשון יצירה האמורה לפתח את החיים ולשם כך הקב"ה נטע אתה בעולם.

ניגש אל דברי ר' צדוק הכהן מלובלין על מנת לחדד שלכל כשרון וכח שה' נטע בתוכנו יש תפקיד חשוב:

"כל הכוחות הנטועות בכל נפש מישראל, אין לחשוב שהוא רע גמור ושצריך להיות הופכו, כי אין לך שום מדה וכח, שאין בה צד טוב ג"כ, רק צריך שישתמש בה רצון הש"י, ואם אינו כפי רצון הש"י, גם המדות טובות, רעות, על דרך שאמרו חז"ל- טוב מאוד זה יצר הרע" (צדקת הצדיק, פסקה מז)

מה ניתן ללמוד מדברי ר' צדוק?

אין כח ויצר שהקב"ה נתן בנו שאין בו צד טוב, אלא שעלינו לכוון את כוחותינו כפי רצון ה' ואז יגיעו הכוחות לייעודם המלא.

על פי לימודנו עד עתה ניתן להבין שעלינו להוציא את כוחותינו אל הפועל. אם כך מדוע שלא נעשה זאת מיד?

קוהלת פרק ג

א לכל, זמן; ועת לכל-חפץ, תחת השמים.  {פ}

ב        עת ללדת,        ועת למות;
          עת לטעת,        ועת לעקור נטוע.
ג        עת להרוג        ועת לרפוא,
          עת לפרוץ        ועת לבנות.
ד        עת לבכות          ועת לשחוק,
          עת ספוד         ועת רקוד.
ה        עת להשליך אבנים,        ועת כנוס אבנים;
          עת לחבוק,         ועת לרחק מחבק.
ו        עת לבקש         ועת לאבד,
          עת לשמור        ועת להשליך.
ז        עת לקרוע        ועת לתפור,
          עת לחשות        ועת לדבר.
ח        עת לאהב         ועת לשנא,
          עת מלחמה        ועת שלום.  {פ}

מה ניתן ללמוד מדברי החכם באדם? לכל דבר יש את הזמן המדויק שלו. במידה ונעשה את אותו המעשה החיובי בזמן לא נכון – נקבל שגיאה. דוגמא פשוטה לכך ניתן לקחת מהכביש. מותר למכונית ליסוע רק בזמן שהרמזור ירוק, במידה ואדם ייסע בזמן שהרמזור אדום, אע"פ שעברו רק מספר שניות מועטות ומדובר באותה מכונית ובאותו כביש- כנראה שתהיה תאונה.

בשלב זה של השיעור נשלב צפיה בסרטון "מבחן המרשמלו" אשר מדגים בצורה מוחשית ומעניינת את נושא ההתמודדות עם יצר.

נשאל : אלו סוגי התמודדויות פגשנו בסרטון?

לאחר מכן נביא גם את דברי חז"ל (במסכת סוכה דף נב ע"ב):

 "אמר רבי יוחנן: אבר קטן יש לו לאדם, מרעיבו - שבע, משביעו – רעב"

סיפוק תאוות יצר העריות לא יביא לסיפוקו- אלא יעשה את ההיפך ויגרום ל"רעב" גדול יותר. דווקא "הרעבת" היצר באופן זמני עד הזמן אליו הוא נועד יביא לידי "שביעה".

אחרי לימוד המקורות והדיונים שיתפתחו בכיתה, עלינו להביא מספר עצות להתמודדות עם יצר העריות.

נשאל: אלו דרכי פעולה להתמודדות עם היצר אתם מציעים?

נשמע את דברי התלמידים, ונכתוב על הלוח את העצות השונות שהם מציעים (אפשר גם להתחיל כדיון בזוגות או בקבוצות ואח"כ לאסוף את הדעות השונות). לאחר ששמענו את הרעיונות שהתלמידים מציעים אפשר להוסיף אם צריך, מתוך העצות שלהלן:

א.    לימוד תורה- תחילה ניתן את עצת חז"ל (קידושין, דף ל, עמוד ב):

תנו רבנן: "ושמתם" - סם תם. נמשלה תורה כסם חיים; משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטייה על מכתו, ואמר לו: בני, כל זמן שהרטייה זו על מכתך - אכול מה שהנאתך, ושתה מה שהנאתך, ורחוץ בין בחמין בין בצונן, ואין אתה מתיירא. ואם אתה מעבירה - הרי היא מעלה נומי. כך הקב"ה אמר להם לישראל: בני, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. ואם אתם עוסקים בתורה - אין אתם נמסרים בידו שנאמר "הלוא אם תיטיב שאת", ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו, שנאמר "לפתח חטאת רובץ", ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך, שנאמר "ואליך תשוקתו". ואם אתה רוצה - אתה מושל בו שנאמר "ואתה תמשל בו".

מדברי חז"ל אנו מבינים שלימוד התורה והעיסוק בה, הוא מעין "תרופה" שעוזרת לאדם להתמודדות עם יצריו.

ב.     עשיה חיובית- כוחות החיים הן מעין קפיץ מתוח המחפשים את הנתיב דרכם יפרצו. על האדם לפתח לעצמו דרכי עשייה חיובית, שעל ידם יצאו כוחות נפשו אל הפועל בצורה נכונה. עשיית חסד ותרומה לאנשים הסובבים את האדם יכולים להיות דוגמא מצוינת.

ג.       פתגם עממי מפורסם אומר "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה". גם הרמב"ם מדגיש עניין זה (משנה תורה הלכות דעות ו',א') :

 דרך ברייתו של אדם--להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחבריו, ונוהג במנהג אנשי מדינתו.  לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמוד ממעשיהם; ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמוד ממעשיהם....וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים, ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה--ילך למקום שאנשיו צדיקים, ונוהגים בדרך טובים. 

השפעת החברה גדולה היא על האדם. לכן יבחר לו אדם את האנשים אשר ילמד ממעשיהם הטובים ומתוך כך יהיה כמוהם. אפילו שיחה או תחום עניין יכול מאוד לשנות את סגנון החברה בה אדם נמצא. על כן יבחר וידבק בצדיקים.

ד.     חטוף כמה שאפשר- אחד מיעדי היצר הרע הוא להטעות את הדם ולגרום לו לחשוב שמעשה טוב שיעשה כעת לא ייחשב בשל מעשה רע שעשה או יעשה ומתוך כך אדם יתיאש ומוותר על הכל. על עניין זה מביא החפץ חיים (בהקדמה לשמירת הלשון) משל:

לעניין טענת היצר שלא ימשך הדבר יותר מיום או יומים ,ישיב לו :לו יהיה בדבריך , וכי בשביל זה צריך להתרפות מזה ? הלוא ידוע ידוע הוא כי כאשר ילך יהיה מי שיהיה ,אפילו עשרי גדול , וכל -שכן ,עני ,על שפת הים , ויראה שפלטה הים אבנים טובות ומרגליות - האם יתיר לנפשו להתרפות מללקטן מסבת דבר שלא ימשך זמן לקיטתן רק על איזה שעות ,ולכל היותר יום אחד ? דזה אין שיך רק בדבר פחות ונבזה ,לא כן באבנים טובות ומרגליות היקרים מאוד בשוין אשר כל רגע ורגע אשר ילקטם ויתפשם תחת ידו שוה יותר ממאה ימים אשר ילקט דברים פחותים.

על האדם "לאסוף את מה שביכולתו ולא לוותר כיוון שלא יוכל ללקט את הכל. כל מעשה טוב והתגברות המביאה את האדם והעולם למקום טוב יותר.

ה.      תפילה- לאחר ההשתדלות האנושית שאדם עושה בכל דבר עליו להוסיף תפילה לה' להצלחתו וכדברי הרב קוק זצ"ל (עין איה ברכות ד כח) :

אמנם אינו נקי מזה כ"א אחרי שעשה מצדו כל השתדלותו להשיג האמת, אבל אם חסר אחת מדרכי ההשתדלות הרי הוא חוטא בזה. וכיון שהתפילה היא ג"כ אחת מראשי ההשתדלות להשיג כל מבוקש, מחוייב הדבר שלא תחסר גם היא לעומת התכלית של בקשת האמת.

תפילה המחברת ב"פתיל" את הדם לבוראו ונותנת לו כח להמשך ההתמודדות מתוך הבנה שאין מנסים לאדם בניסיון שאין הוא יכול לעמוד בו ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו.

לסיכום:

בשיעור זה עסקנו בחשיבתם של היצרים בחיינו, בכך שעל ידי היצרים העולם מתקיים, ולולא היו יצרים בעולם ובאדם, הייתה נגזרת על העולם גזירת כליה. לאחר מכן חידדנו את ההבנה שכל יצרינו בטוב יסודם, ובכוחנו לנתבם לייעודם על פי רצון ה'. חלק מרצון ה' שכל דבר ייעשה בזמן ובמקום המתאימים לו. לסיום נתנו מספר עצות מעשיות להתמודדות עם היצרים הטבועים בו. בשולי הדברים חשוב לתת מקום גם לקושי האובייקטיבי שמזמנת ההתמודדות עם יצר המין בדורנו ולתת לתלמידים תחושה שאנו מבינים ומכילים את הקושי, ועם זאת, רוצים יחד לחשוב כיצד ניתן להתמודד נכון.

סרטון להעשרה – מהו יצר המין?

ביבליוגרפיה:

·        היצר הלב והאדם- ספריית בית אל

·        מלחמת עשר השנים- הרב יוני לביא חברים מקשיבים