הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצה
משנה זו שלפנינו פותחת את המשניות העוסקות בתפילת שמונה עשרה- תפילת הלחש. רבי יהודה הנשיא בוחר לפתוח את נושא התפילה דווקא בזמני התפילה ולא בחשיבותה או הרעיון העומד מאחוריה וכו'.
משנתנו מביאה שלוש מחלוקות ביחס לזמני התפילות. המחלוקות נובעות ממחלוקת בזמני הקרבת הקרבנות. לקרבנות היו זמנים מדויקים ומכוונים. ביחידה זו ננסה לעמוד על החשיבות של זמנים קבועים לתפילה במהלך היום- לכל אחת מהתפילות שאנו מתפללים. כמו כן ננסה לעמוד על השאלה האם ואיך קביעת הזמנים מועילה ומתאימה לעולם התפילות שאמור להיות "עבודה שבלב", ספונטנית ופנימית.
לפני המהלך:
על המורה לפסק את המשנה יחד עם התלמידים, רצוי תוך הקרנת המשנה על הלוח וחלוקתה ע"י המחשב בעזרת התלמידים (בכתה בה אין את האמצעים הללו ניתן לצלם את המשנה על דפים קטנים ועל התלמידים יהיה לפסק ולחלק את המשנה). כמו כן המורה יסביר את הרקע למשנה, המושגים המופיעים בה, סדר התפילות המופיעות בה וכו'.
1. 
שאלות פתיחה לכיתה:
א. אם אתם הייתם עורכים את המשניות איך הייתם פותחים את המשניות העוסקות בתפילה?
ב. האם העובדה שהתפילות קבועות בזמנים מועילה לכם בתפילה או פוגעת בה ובכוונתה?
2. 
משחק:
א. כל תלמיד יקבל לוח משחק אותו הוא ימלא. בלוח יש משימות רבות ליום אחד מתוכם הוא יבחר 10 משימות וישבץ אותן בתוך לוח הזמנים הנמצא בדף.
ב. התלמיד יצטרך לנהל את הזמן שלו כך שיספיק לו הזמן לכל המשימות.
ג. התלמיד יסדר את המשימות לפי סדר הגיוני.
ד. בסוף הכתיבה ישוו התלמידים את דפי המשימה אחד עם השני כדי לקבל רעיונות לעמידה בזמנים שהם קבעו.
ה. לאחר המשחק המורה ישאל את התלמידים כמה שאלות:
· איך הייתה עבורכם המשימה? (קשה, קלה, מעניינת, טכנית וכו')
· האם לדעתכם סידור הזמן יפגע במשימות או יועיל להן?
· לאיזה סוג של משימות נתתם יותר זמן ולאלו פחות? נסו להגדיר את הנוסחא שעל פיה פעלתם.
· איך קבעתם איזו משימה תהיה ראשונה ואיזו אחרונה?
· האם הכתיבה ביומן עזרה לכם או הפריעה לכם?
3. אסיף של הדיון: קביעת הזמנים יוצרת סדר ועוזרת להכניס את התוכן הנדרש דווקא יותר מאשר אם היינו "זורמים" במהלך היום שלנו. לפעמים אנו מטעים את עצמנו לומר שאם הזמן הוא דבר לא מחייב אז יותר קל להכניס אליו כוונה ואותנטיות אך אין הדבר בהכרח כך. חז"ל רצו לקבוע את זמני התפילה כמו זמני הקרבנות ולקרבנות היו זמנים מאוד מדויקים והזמן הוא שהכריע האם קרבן כשר או פסול ("עבר זמנו בטל קרבנו"). כמו כן זמני התפילה נותנים לנו מסגרת שלתוכה נוכל ליצוק את התוכן של הקשר עם ריבונו של עולם.
4. 
משימת סיום: כל תלמיד יכתוב על דף שתי משימות שהוא עושה כל יום וינסה להגדיר להם זמן קבוע. לדוגמא: קריאה בספר – 17:00-17:30 . במהלך השבוע הקרוב כל תלמיד ינסה להתמיד בזמנים של שתי המשימות הללו. בעוד שבוע המורה ישמע מהתלמידים בכתה איך הייתה המשימה- האם היא היתה קשה/קלה, האם הועילה או הפריעה ועוד.
בגמרא חלקו האמוראים מה המקור של קביעת התפילות:
"רבי יוסי בן רבי חנינא אמר תפילות: אבות תקנום, רבי יהושע בן לוי אמר: תפילות כנגד תמידין תקנום"
כלומר, המחלוקת היא האם התפילות הן כנגד תפילת שחרית שתיקן אברהם, תפילת המנחה שתיקן יצחק ותפילת ערבית שתיקן יעקב או בכלל התפילות באים כנגד קרבנות התמיד שהיו קרבים בבית המקדש והתפילות הן תחליף של קרבנות אלו. בדף המצורף ילמד המורה עם התלמידים את המקור בגמרא ואת פירושו של הראי"ה קוק על גמרא זו. (תמצית דבריו של הראי"ה: אם נאמר שהתפילה באה כנגד תפילת האבות נאמר שהתהליך של התפילה מתחיל מהתפילה הפרטית של האדם ואח"ע עולה התפילה לבקשות על כלל ישראל בנין ירושלים, השבת המשפט וכו' ואם נאמר שהתפילה היא כנגד הקרבנות אזי התהליך של התפילה מתחיל דווקא בבקשות על כלל ישראל)
נספח:
"איתמר ריבח"א תפילות אבות תקנום, ריב"ל אמר תפילות כנגד תמידים תקנום".
(מסכת ברכות דף כו עמוד ב)
השלמת העבודה השלמה תהי' ע"י שישתלם האדם תחלה בשלימות עצמו, לפי טבע נפשו הישרה להיות דבק באלהים חיים בכל לב ונפש, שזו היא באמת גם יסוד ההערה השכלית שזכרה בחוה"ל שער עבודת האלהים. אמנם תכלית העבודה תבא בהיותה חוזרת אח"כ לעבודת כלל ישראל, וחוזרת בסוף הימים לתיקון עולם במלכותו ית'. והתפילה מחוברת באמת מרגשי לב טבעיים, להשתפך נפש כל אדם לפני יוצרו, גם היא בנוי' ברובה על ענינים לאומיים הנוגעים להשלמת כלל עם ד'. הגאולה, השבת השופטים, צמיחת קרן לדוד, בנין ירושלים, השבת העבודה לציון. צריך התבוננות על איזה מרכז נוסדה אם השתפכות הנפש הפרטית היא בה היסוד והתוצאות הלאומיות מאיליהם תבאנה, או שעיקר יסודה היא השלימות של העבודה הלאומית, שמתלקטת מטהרת לבו של כל יחיד. והנה האבות שהיו עובדי ד' בעוד לא היתה האומה הישראלית בעולם, ועיקר ההדרכה האנושית שהיתה לשעתם, היתה עבודת ד' הפרטית בלא קישור לאומי. אמנם התמידין המה עבודת ד' של ציבור כללי משותף לכלל ישראל. ע"כ ח"א אבות תקנום, כנגד רוממות הנפש הפרטית שלעולם היא דרושה לכל יחיד לשלימות עבודתו, וח"א כנגד תמידין תקנום, בסדר ותכלית עבודת ד' כללית שמקורה ביסוד ותכלית עבודת כלל ישראל. (עין איה, מסכת ברכות)
שיתוף
הדפסה
ייצוא