ברכות פרק א', משנה א'

רקע:

מסכת ברכות עוסקת בעבודת האדם את ה' דרך הדיבור- קריאת שמע, תפילה וברכות. הצורך של חז"ל ליצור עולם של תפילה נבע מהחוסר הגדול שנוצר אחרי החורבן וביטול הקרבנות. אנו מבקשים ביחידות אלו ללמוד על דרכי הביטוי שלנו מול הקב"ה, מה הדרך שחז"ל ביקשו ללמד אותנו לתקשר עם ריבונו של עולם ומה המקום שלנו, כעובדי ה' בתוך עולם התפילה.

המשמנה הראשונה של המסכת בוחרת לעסוק דווקא במסגרת של קריאת שמע, כלומר בזמני קריאת שמע. זמן קריאת שמע נלמד בראש ובראשונה מפסוקי התורה: "בשכבך ובקומך".

ביחידה זו ננסה ללמוד עם התלמידים מה המשמעות של קביעת זמן ומסגרת דווקא לתוכן רוחני וערכי.

משנה זו אינה משנה פשוטה מבחינת תוכנה ועל כן כדאי להשקיע זמן בהבנת מסגרת המשנה, המושגים המיוחדים המופיעים בה והדוברים במשנה. מומלץ לעבוד בכתה על פיסוק המשנה על ידי הקרנתה על הלוח וחלוקת המשנה לפסקאות יחד עם התלמידים בדיון משותף.

הטקסט הנלמד:

ברכות פרק א, משנה א

מאימתי קורין את שמע בערבית? משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים: עד חצות. רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר. מעשה שבאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: "לא קרינו את שמע" אמר להם: "אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות". ולא זו בלבד אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלין ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה:

מהלך השיעור:

1.      שאלת פתיחה לדיון: 

א.      איפה בחיינו אנו קובעים זמן לעשות משהו? (זמן למודים, זמן לתפילה, זמן משפחתי (אצל מי בבית יש זמנים "משפחתיים"?)

ב.      מה היתרון והחיסרון בקביעת זמן? (מקבע את המעשה, פוגע בספונטניות, עוזר להתמיד, נהיה כבד וכו'.

2.      ניתוח מסגרת המשנה והמושגים המופיעים בה כפי שצוין ברקע לשיעור. רצוי לנסות להגדיר כותרת למשנה וכותרות משנה לפסקאות השונות שבמשנה.

3.      עבודה בקבוצות דיון:

כותבים על גבי כרטיסיות שאלות וכל 4 תלמידים ישבו סביב כרטיס ויעשו דיון ביניהם, לאחר מכן נתכנס במליאה לשיתוף:

כרטיסיות:

•  למה חכמים רצו לקבוע זמן קבוע לקריאת שמע?
• מה לדעתכם הטעם בכלל לקרוא קריאת שמע (הרי זו לא תפילה..)?
•   מה היתרון בקביעת זמן למצוות?
•  מה החסרון בקביעת זמן למצוות?
• חכמים נסו לקבוע זמנים דווקא אחרי החורבן, נסו לחשוב מדוע?
•  למה חכמים חפשו אירועים בזמן כדי ללמד אותנו על זמנים (בשעה שהכהנים נכנסים..) ולא אמרו מיד את הזמנים?
•   למה חכמים בחרו דוגמאות דווקא מעולם בית המקדש?

4.      אסיף-

כל קבוצה מקריאה את השאלה ואת הרעיונות שעלו להם בקבוצה. המורה יכוון את הכתה כולה לדון בשאלה בעצמם:

נקודות שניתן להדגיש לתשומת לב:

ü      קביעת זמן נותנת סדר, התמדה ואחידות בעם (במיוחד אחרי החורבן).

ü      אחידות הנוסח מאחדת את בני הקהילה (תחשבו על בית הכנסת בקהילה שלכם..)

ü      קריאת שמע כקבלת על מלכות שמים משותפת של הציבור (שמע ישראל..)

ü      הדוגמאות לזמנים (כהנים וכו') באות לקרב את ההבנה וההפנמה של משמעות הזמן, לא סתם רגע ביממה אלא זמן שיש בו התרחשות.- אפשר לספר על הגמרא על משנה זו המספרת לנו מה קורה בכל זמן בדיוק ברקיע ומה המשמעות של אירועים אלו בזמן.

ü      הדוגמאות מהמקדש באות לחזק את העם אחרי החורבן ולומר לו שקריאת שמע ותפילה שוות ערך לקרבנות שאינם.

5.      חברותות-

                     לימוד משותף של שני מקורות:

האם נכון לקבוע זמן?

א.      שיחות הר"ן אות מ"א- רבי נחמן מברסלב

לֵב נִשְׁבָּר הִוא חָבִיב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כִּי לֵב נִשְׁבָּר יָקָר מְאד מְאד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ

וְהָיָה טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר כָּל הַיּוֹם

אַךְ אֲנָשִׁים כְּעֶרְכְּכֶם יְכוֹלִין לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְעַצְבוּת

עַל כֵּן צְרִיכִין לְיַחֵד אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר

דְּהַיְנוּ לְהִתְבּוֹדֵד וּלְשַׁבֵּר לִבּוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

אֲבָל שְׁאָר כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ יִהְיֶה רַק בְּשִׂמְחָה

וְעַל זֶה הִזְהִיר אוֹתָנוּ כַּמָּה פְּעָמִים

לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְגַּבֵּר שֶׁלּא יִהְיֶה לָנוּ לֵב נִשְׁבָּר רַק אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם

וְעַצְבוּת כְּלָל לא

וּשְׁאָר כָּל הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה.

v      אם לב נשבר הוא דבר יקר מאוד לפני ה', למה לא כדאי להיות בלב נשבר כל היום?

v      מה העצה שמציע לנו רבי נחמן בקטע זה?

v      מה יעשה אדם עם שאר הזמן שנותר לו אחרי השעה של "לה נשבר"? מדוע?

v      חישבו על הביטוי: "ליחד איזה שעה"- מה משמעות המלה "לייחד"?

v      לאיזה דבר בחייכם הייתם קובעים שעה קבועה ביום/שבוע? מה הייתם עושים בשעה הזו?

ב.      מומו- מיכאל אנדה

הספר מומו, מספר על האנשים האפורים שמטרתם לקנות מבני האדם את הזמן המיותר שברשותם כדי לצבור כוח. נגדם נלחמת ילדה קטנה בשם מומו הבאה להחזיר לעולם את הערך של זמן פנוי ושמחה בזמן זה.

בקטע שלפנינו סוכן של האדונים האפורים בא לקנות ממר פוסי הספר את הזמן שלו:

"אבל ידידי" ענה הסוכן וזקף את גבותיו, "הלא אתה יודע בודאי איך חוסכים זמן! עליך לעבוד, למשל, יותר מהר- ולהשמיט את כל המיותר. במקום להקדיש ללקוח חצי שעה, תתן לו את השירות ברבע שעה בלבד. תימנע משיחות גוזלות זמן. את השעה היומית אצל אמך הזקנה תקצר לחצי שעה. ובכלל מוטב להכניסה לבית אבות טוב, זול, שבו ידאגו לה, ובכך תחסוך שעה שלימה ליום. את התוכי, שאין בו כל תועלת, עליך לסלק. את העלמה דריה בקר רק אחת לשבועיים, אם ביקור זה הכרחי כל עיקר. והשמט את רבע השעה של ההרהורים-על היום שחלף ליד החלון. אך קודם כל אל תבזבז כל כך הרבה מזמנך על זימרה וקריאה, כל שכן על פגישות עם אלו הקרואים ידידיך.

"נו טוב", אמר מר פוסי," כל זאת אני יכול לעשות. אבל הזמן שישאר לי על ידי כך- מה אעשה בו? האם עלי להביאו לאיזה מקום? ולאן? או האם עלי לשמור אותו אצלי? איך מתנהל כל העניין?"

"באשר לזאת" אמר האדון האפור וחייך את חיוכו הדק בפעם השניה, "תנוח דעתך ואל נא תדאג. דאגה זו היא עלינו. היה נא סמוך ובטוח כי נכל זמנך החסוך לא יאבד כהוא זה".

"ובכן, טוב," השיב מר פוסי, "אני סומך איפוא על כך"

"אנא עשה כן ידידי בלב שקט" אמר הסוכן וקם ממקומו.

"אני רשאי אפוא לברך אותך בזה כחבר חדש בקהיליה הגדולה של חוסכי הזמן. עכשיו גם אתה, מר פוסי, הנך אדם מודרני ומתקדם באמת. מיטב האיחולים!"

v      מה הערך של הזמן לפי קטע זה?

v      האם קביעת זמן לדברים ביום הוא חטא דומה לזה של האדונים האפורים?

v      איך אפשר לגשר בין הרצון לחיות ברוגע ובזרימה לבין החשש מבזבוז הזמן וחוסר הספקים?

v      איפה בחיינו אנו חוטאים ב"ניצול" של הזמן באופן לא נכון ולא בריא?

6.      לאחר הלימוד נאסף לשמוע את המחשבות והכיוונים שעלו בלימוד ולסיכום היחידה כולה.