ידיד נפש / ר' אלעזר אזיכרי

*פיוט חובה יחידה בסיסית בספרות 

*לתשומת הלב: המערך מתייחס לשתי דרכי עיצוב בולטות ואופייניות לשירת ימיה'ב- כינויים ושיבוצים. כמובן שישנן עוד דרכי עיצוב שיש להתייחס אליהן במהלך למידת הפיוט.

פתיחה:

• ייצוג הקשר בינינו לבין הקב'ה מדומה במקורות לכמה סוגי קשר אנושי: [לתלות על הלוח 3 תמונות: אב ובן, מלך ועבד, איש ואשה]

קשר בין אב ובנו

קשר בין מלך ועבדו

קשר בין אהוב ואהובה

מה מאפיין כל סוג של קשר? לכתוב מתחת לכל תמונה את דברי התלמידים. 

בפיוט שנלמד נפגוש את סוגי הקשר הללו ונבדוק מה משמעותם בהקשר שלו.

• טרום קריאה: זיהוי הז'אנר- פיוט- על פי קישוטים חיצוניים: אקרוסטיכון (לבחירה לכתוב את שם ה' נתייחס בהמשך), חריזה קבועה, בכל טור חלוקה לדלת וסוגר. בפיוט 4 מחרוזות, בכל אחת 3 טורים.

לספר בקצרה על מחבר הפיוט: רבי אלעזר אזיכרי חי בצפת במאה ה-16. היה תלמיד-חכם מובהק, איש קבלה וחכמת הנסתר. בפעילותו הציבורית הוא השתדל לעורר את המוני ישראל לתשובה ולדביקות בה'.

הקים בצפת 'חברה קדושה', ששמה היה 'סוכת שלום'. חבורה זו ביקשה להחזיר את העם בתשובה. לשם קידום מטרה זו כתב את ספרו הידוע – 'ספר חרדים'. בספר זה ממוינות המצוות לפי האברים המקיימים אותן.

הוא מביע בספר זה אהבה עמוקה לארץ ישראל ולעם ישראל.
 

הדובר בפיוט- אדם המייצג את עם ישראל. הנמען- הקב"ה.

משימה: תוך כדי הקריאה סמנו את מילות הבקשה של הדובר

               ודרכן נסו להבין מהי החוויה המרכזית של הדובר בפיוט ומה יוצר את הפנייה שלו לקב"ה.

קריאת הפיוט:

יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן                                            מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ 

יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל                                               יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ 

כִּי יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ                                               מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם 

הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם                                            נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ 

אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ                                         בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ 

אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא                                             וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם 

וָתִיק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ                                                  וְחוּסָה נָא עַל בֶּן אוֹהֲבָךְ 

כִּי זֶה כַמֶּה נִכְסֹף נִכְסַף                                            לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ 

אָנָּא אֵלִי מַחְמַד לִבִּי                                               חוּשָׁה נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם 

הִגָּלֶה נָא וּפְרֹשׂ חָבִיב                                              עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ 

תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ                                                 נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ 

מַהֵר אָהוּב כִּי בָא מוֹעֵד                                           וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם

דיון:

מה החוויה המרכזית?

מה משותף לכל הבקשות של הדובר?

מה המצב שמוביל אותו לבקשות אלה לדעתכם?

לסכם יחד מתוך דברי התלמידים את החוויה המרכזית:

הדובר מבטא בשם כנסת ישראל געגועים, כיסופים ואהבת ה'. [*לפני הפיוט "ידיד נפש" כתב ר' אליעזר המחבר: "בקשה על הייחוד וחשק האהבה".. ]  מתוך רצון והשתוקקות לקרבתו, הדובר מבקש את נוכחותו הגלויה של הקב"ה דרך החיבור לרצונו, גילוי אהבתו וזירוז הגאולה.

ניתן לשער שבקשותיו של הדובר נובעות ממצב של חולשה , ריחוק מסויים והסתר פנים: 'משוך עבדך' (זקוק לעזרה), 'רפא נא לה..', 'חוסה נא..', 'פרוש..סוכת שלומך' 'תאיר ארץ'. לא בכדי בחר המשורר לכתוב באקרוסטיכון את שם ה' המבטא את מידת הרחמים אליה פונה 'חוסה נא', 'וחנני'

מצב זה מוביל לבקשה החוזרת ונשנית להתגלות וקרבת אלוקים: 'בהראות לה נעם זיוך', 'לראות בתפארת עוזך', 'הגלה נא'.

עיון:

• בפיוט זה פונה הדובר אל הקב"ה פעמים רבות (סה"כ 10), ומכנה אותו בכינויים שונים המבטאים את יחסו כלפיו. גם את עצמו מכנה הדובר בכינויים שונים המבטאים את העמדה הנפשית שחש כלפי ה'. 

משימה: סמנו את הכינויים בשני צבעים שונים (לדובר ולנמען).

לפי הכינויים ניתן לראות ייצוג של שלושת סוגי הקשר בהם פתחנו. שייכו את הכינויים שסימנתם לכל סוג. (אפשר כמובן לחלוק על השיוך ולדון בו. אך לא כדאי להתעכב על כך)

אב ובן: "אב הרחמן", "בן אוהבך"

מלך ועבד: "משוך עבדך" "ירוץ עבדך" "שפחת עולם"

איש ואישה: "ידיד נפש" "אהוב" "מחמד ליבי"

הפניות המרובות מבטאות את עוצמת ההתרגשות של הדובר ומובילות לבקשות רבות מה'.

שאלת חשיבה: מדוע לדעתך משתמש הדובר בשלושת סוגי הקשר כדי להביע את בקשותיו ורגשותיו?

* ניתן להשמיע את הלחן הקלאסי של הפיוט 

ולתת לתלמידים לבצע את המשימה תוך כדי שמיעה.

אם בוחרים באפשרות זו כדאי להוסיף משימה לשים לב ללחן, לאווירה שלו, ולהתאמתו למילים.

(לחנים וביצועים נוספים- באתר פיוט. )

• הצעה למשימת כתיבה: (אפשר לבית)

חשוב על אירוע או תקופה מהחיים הפרטיים או הלאומיים, בה נפגשת עם חווית ריחוק, הסתר פנים של  

הקב'ה. חבר תפילה קצרה לקב'ה המתייחסת לאירוע זה. בחר סוג קשר אחד מתוך השלושה ובטא אותו

בתפילה זו.  (בשיתוף- לכתוב\להסביר - מדוע בחרת לייצג דווקא את סוג הקשר הזה?)  

• השיבוצים המופיעים בפיוט מדגישים ולרוב אף מוסיפים ומרחיבים את החוויה של הדובר ואת בקשותיו.

ניתן לחלק לכל זוג מחרוזת אחת לעבודה:

1. להסביר את משמעותה בלשונו.
2. כל זוג יתחקה אחר המשמעות של שני שיבוצים המופיעים במחרוזת שלו ואחר תרומתם לחוויה המרכזית של הדובר ע"פ מקורות שייתן המורה. (ראה הצעה לדף עבודה בנספח. כל זוג מקבל חצי דף עם השיבוצים של המחרוזת עליה עובד)

*בהתאם לאופי הכיתה המורה נותן עבודה עצמית\כותב חלק מראש\מסייע בהבנת המקור בהקשרו.

*ביאור מפורט ניתן למצוא במאמרים על הפיוט באתר דעת.

דוגמה: "מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּך   "                      (שיר השירים א, ד)

משמעות הפסוק: הרעיה פונה לדוד בקריאה שילך לפניה ויחד ירוצו לביתו מתוך השתוקקות להגיע. היא מביעה שמחה על הדבקות והריצה אחרי הדוד. הרעיה זוכרת, מהללת את הקרבה והאהבה של הדוד כלפיה, שטובה משמחת משתה יין.

תרומתו לחוויה המרכזית בפיוט: הידיעה שהשיבוץ 'משוך עבדך' 'ירוץ עבדך' לקוח משיר השירים, מוסיף את המשמעות של הקשר בין הדוד והרעיה. (אף שגם בפיוט וגם בפסוק מופיעים הכינויים מלך-עבד. ) קשר אהבה זה מתייחד בעיקר בחיפוש קרבה הדדי, ובהשתוקקות גדולה של שני הצדדים להתאחדות. בקשות הדובר לקרבה וגאולה הן בבחינת 'לאהוב מה שהאהוב אוהב' (אדמור הזקן) ומקבלות חיזוק מההכרה כי גם מצד הקב'ה קיים הרצון הזה.

• איסוף במליאה וכתיבה של הסברי המחרוזות

   זוגות נבחרים מציגים במליאה בין שניים לארבעה שיבוצים ומשמעותם. את משמעות שאר השיבוצים ניתן לצלם מדפים של תלמידים ולחלק לכולם.

• סיכום הפיוט- 

ניתן לראות התפתחות הדרגתית לאורך ארבעת הבתים: לאחר הפתיחה של דברי התעוררות למשורר עצמו להידבק בה' המכונה "יְדִיד נֶפֶשׁ" (מחרוזת 1), מבקש המשורר מה' להראות לו את "נועַם זִיוֶךָ", והדבר יגרום לרפואת נפשו של המשורר, אשר חולה באהבתו את ה' (מחרוזת 2) לאחר בקשה לרחמי ה' וכיסופים "לִרְאות בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ", דהיינו תיקון העולם (מחרוזת 3), מצפה המשורר להתגלות ה' עם שמחת הגאולה, והפיוט חותם בשילוב פסוקים על בניין ירושלים ושיבת עם ישראל לארצו (מחרוזת 4). [ד'ר גזונטהייט]

הפנמה:

כפי שלמדנו, בפיוט מופיעות בקשות רבות של הדובר מה'.

בחר באחת מהבקשות ובטא אותן בצילום (ניתן למצוא או לצלם לבד). צרף לצילום הסבר מדוע בחרת בבקשה זו, וכיצד הצילום מבטא את הבקשה שבחרת.

להרחבה ניתן לקרוא עם התלמידים:

הרב סבתו על 'ידיד נפש'. מתוך 'תיאום כוונות'

שאלת חשיבה: מדוע לדעתך הפיוט מושר בקהילות שונות דווקא בזמנים הבאים: בקבלת שבת בסעודה שלישית או בברכות השחר?