1. מתחילים עם אסוסיאצות למילה "שמיעה" שכל אחת כותבת – הן מאד אוהבות את זה
בד"כ מזה כבר אפשר להגיע לכל התובנות המתבקשות.
אח"כ ישנו המקור של הגר"א על משלי:
ביאור הגר"א - משלי פרק ד פסוק א
שמעו בנים מוסר אב שמעו משמש לג' לשונות הא' לשון קבלה כמו השומע ישמע והחדל יחדל והיה אם שמוע גו' הב' לשון הבנה כמ"ש כי שומעים אנחנו והג' הוא לשון שמיעה כמשמעו ובו נכלל לשון הקשבה כי הוא ג"כ שמיעה רק בהטיית אוזן יותר בכדי להבין וזהו שמעו מוסר אב תקבלו מוסר אב. והקשיבה והט אזניך בכדי לדעת ולהבין הבינה מן החכמה והן חו"ב ומוסר פעמים אומר אצל חכמה ופעמים אצל בינה כי הוא בסוד הדעת הכלול משניהם כנ"ל:
חשוב להדגש שמלימוד הפס' והקשרם אפשר במקרים כאלה להבין למה בדיוק מתכוון המקור.
ללימוד הגמרא בעירובין על מחלוקת ב"ש וב"ה - בחר זוג תלמידים ותן להם נושא אקטואלי לוויכוח (לגור בעיירות פיתוח? ללכת לישיבת הסדר? להיות מדריך בסניף? טלוויזיה בבית? וכו'..) הנחה את התלמידים שאחד מהם צריך לגבש עמדה מנומקת "נגד" הנושא ואילו השני צריך לגבש עמדה מנומקת "בעד" הנושא. הנח שני כסאות במרכז הכיתה ובקש מהזוג הראשון להתיישב. כעת תן לאחד מהתלמידים (עדיף להתחיל מהתלמיד המחזיק בעמדה הפחות מקובלת בנושא הוויכוח) להציג את שיטתו ולנמק אותה בכמה שיותר טיעונים במשך 3 דקות על השעון. לאחר שהתלמיד מסיים להציג את עמדתו, מגיע תורו של התלמיד השני שמן הסתם כבר מחכה בחוסר מנוחה להציג את שיטתו. אמור לתלמיד השני, שעל מנת שיוכל לזכות בשלוש הדקות להצגת עמדתו, הוא צריך ראש לכל לחזור במדויק על הטיעונים שהציג התלמיד הראשון. רק לאחר שיקבל אישור להצגה הבהירה והכוללת של כל הנימוקים הנוגדים את שיטתו, תן לו שלוש דקות להצגת עמדתו שלו. שאל את התלמיד: כיצד הרגשת כאשר דרשתי ממך להציג את הטיעונים המתנגדים לשיטתך? האם הצלחת לחזור על הטיעונים? האם החזרה על הטיעונים הנוגדים, שינתה במשהו את דעתך או לפחות השפיעה על האופן בו הצגת את השיטה שלך? אפשר גם לשאול את התלמיד הראשון: כיצד הרגיש כאשר שמע לפתע את הטיעונים שלו מפי המתנגד? לאחר ההפעלה, חזור ללימוד הגמרא ונסה להבין יחד עם התלמידים אלו מידות נדרשו מבית הלל על מנת לנהוג כשיטתם להקדים את דברי בית שמאי?
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג/ב
אמר רבי אבא אמר שמואל שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן והלכה כבית הלל וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן
צריך להדגיש שהלימוד מתחלק לצד התאורטי ולצד המעשי וזה ילמד לסרוגין.
ללימוד הרמב"ם בהלכות תשובה - הבא איתך שופר לכיתה (אם אינך יודע לתקוע ואין תלמיד בכיתה שיכול לעזור, הבא קלטת ובה תקיעת שופר. בדיסק של שלמה גרוניך "מן המקורות", תוכל למצוא במנגינה הראשונה ביצוע מרשים ומעורר של שופר). תן לתלמידים את הפיסקה ברמב"ם לפני שלמדתם אותה ביחד ובקש מהם לקרוא אותה לצלילי השופר. לאחר מכן לימדו אותה ביחד ונסו להבין: מה עשה קול השופר שברקע ללמידה שלכם? מה עושה לנו קול השופר בראש השנה? מכאן ניתן לפתוח דיבור עמוק יותר: אילו קולות חיצוניים מעוררים אותנו מבפנים (לטוב או לרע)? מה זו הקשבה?
רמב"ם יד החזקה - הלכות תשובה פרק ג
(ד) אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה שנאמר וצדיק יסוד עולם זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום:
אפשר לעשות תרגיל על שמיעה – במימד הפשוט של המילה. (לפני התרגיל על הקשבה)
לקחת סיפור מרובה פרטים להוציא שלוש בנות החוצה , להכניס אחת לספר לה כשלכל הבנות יש ביד דף עם פרטים מהסיפור שהן צריכות לסמן אם נאמרו או לא. הדבר מראה ומוכח במחקר, שכל פעם יורדים 25% מהפרטים אנשים שמים לב לפיקנטי, למה שהודגש, למה שהיה בו קשר עין, דברים שהמספרים יתלבטו בו יהיה זכיר.
אפשר על בסיס הסיפור "התנ"ך האבוד" – מיומנו של איתמר אוסף הספרים (אפשר למצוא באינטרנט)
דף תצפית – (סיפור שיסופר הלאה).
מספר 1
מספר 2
מספר 3
מספר 4