תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מחשבת ישראל > שמחה - סדרת שיעורים: שיעור 3- מה גורם לי להיות שמח?

שמחה - סדרת שיעורים: שיעור 3- מה גורם לי להיות שמח?

מירב ששון והילה סרף
הדפסה
מקצוע: מחשבת ישראל
נושא: אני עצמי

מטרות השעור:

התלמיד יבחין בהבדלים בנפש שיוצרת לנו השמחה לעומת העצבות(פתיחה לעומת התכנסות).

התלמיד  יזדהה עם הווחים של השמחה .

התלמיד יפנים את הרצון להיות שמח. 

 

שלב א: הפעלה.

נשמיע מוזיקה שקטה ברקע ונבקש מהם לדמיין פרצוף של אדם עמוק.

לאחר זמן נבקש מהם לדמיין פרצוף של אדם רדוד. 

נשמע תגובות. 

 

שלב ב: הפעלה מוזיקלית.

 

נשמיע לתלמידים מוזיקה והם יתבקשו לרקוד לפי הקצב.

נשמיע מוזיקה שמחה, קופצנית ואחריה מוזיקה עצובה,שקטה וכך נחליף בין הסגנונות.

 

לסכום שני השלבים:

בעולם בו אנו חיים מסתובבת תפיסה שעל מנת להיות איש עמוק,על מנת להיות איש יוצר-צריך להיות בקושי,בעצבות ובדכאון.

בעולם של חז"ל קיימת תפיסה הפוכה:רוח הקודש שיא היצירה,יכולה לשרות על אדם רק מתוך שמחה.

חשנו בריקוד איך עצבות גורמת לאדם סגירות, התכנסות ודכדוך לעומת פעולת השמחה שפותחת  לאדם עולמות,האדם השמח מסוגל לקלוט,להבין,לחשוב ובעיקר לצאת מעצמו,להתעלות.

 

שלב ג: לימוד בחברותות.

רבי נחמן מברסלב,עפ"י ליקוטי מוהר"ן, י' (שליטה וישוב הדעת)

עיקר ישוב הדעת הוא על ידי שמחה, כי על ידי השמחה יוכל להנהיג את המוח כרצונו. כי שמחה היא עולם החירות, ועל כן כשקושר שמחה לדעתו, אזי דעתו בחירות ואינה בגלות. אך על ידי מרה שחורה ועצבות - המוח והדעת בגלות. וצריך לחזק עצמו שיבוא לשמחה בכל מה שאפשר, ולהשתדל ולמצוא בעצמו איזו נקודה טובה, כדי לבוא לשמחה... על פי הרוב אין יכולים לשמח את עצמם כי אם על ידי דברי ה’, כדי לבוא לשמחה. 

 

שאלות:

-צייר כיצד נראה לך אדם מיושב בדעתו וכיצד נראה לך אדם שמח. האם הציורים חופפים? למה מתכוון רבי נחמן שעיקר ישוב הדעת מגיע על ידי שמחה?

-כיצד משפיע עליך המצב רוח שלך: כיצד אתה מתייחס לאחרים? מה מידת הריכוז שלך? מה אתה עושה עם הזמן שלך?

-האם אתה מכיר מרה שחורה? כיצד המרה נראית אצלך? מה גורם לך ליפול למרה שחורה?

-מה עוזר לך להיות שמח באמת?

-היכן נוגעת בך ההבחנה של רבי נחמן ששמחה קשורה לחירות? נסה לחושב על עצמך בזמן שמחה וקרא שוב את המילים של רבי נחמן. האם הם נוגעות בך?

-איך נהיים שמחים על פי רבי נחמן? חשוב על נקודה טובה בעצמך שתעזור לך לא ליפול לעצבות.

 

ברכות לא ע"א (תפילה)

ת"ר אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצוה...

 

-מה היא 'שמחה של מצווה'?

-האם יש הבדל בין תפילה מתוך שמחה לבין תפילה מעצב? מהו?

 

רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ז  הלכה ד (נבואה):

כל הנביאים--אין מתנבאין בכל עת שירצו, אלא מכוונין דעתן ויושבין שמחים וטובי לב ומתבודדין:  שאין הנבואה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות, אלא מתוך שמחה.  לפיכך בני הנביאים, לפניהם נבל ותוף וחליל וכינור, והם מבקשים הנבואה; וזה הוא שנאמר "והמה מתנבאים" (שמואל א י,ה)--כלומר מהלכין בדרך הנבואה עד שיינבאו, כמו שאתה אומר פלוני מתגדל.

 

-מה התנאי לקבלת נבואה?

-איזו פעולה עזרה לנביאים להגיע לשמחה?

-במסגרת שיעורי הנביאים למדת על נביאים שונים הם יכולת לדמיין אותם מוזיקאים?

 

ספר מאור ושמש - פרשת שמות ד"ה יש (עבודת ה')

יש לדקדק קצת שהיה לו לומר את צעקתם אני שומע לשון הווה, שאז הרי עדיין היו צועקים מידי יום ביומו מצרת השעבוד. גם מה לבשר להם תיכף שביאתם תהיה לארץ טובה זבת חלב, הלא לעת כזאת רב להם אם ינצלו מהעבודה הקשה אשר עובד בם. ויראה לומר כי הנה ידוע שהשי"ת ברא כל הברואים לכבודו להללו ולשבחו, ובפרטות לישראל עם קדושו שהם משבחים ומהללים לשמו הגדול בכל עת. אמנם עיקר עבדות ה' הן בתורה הן בתפלה צריך שתהיה מתוך שמחה, כמאמר הכתוב תחת אשר לא עבדת וגו' בשמחה ובטוב לבב מרב כל. וזהו עיקר נחת רוח לפניו יתברך כשישראל משמיעין קולם בתורה או בתפלה מתוך שמחה וחדוה, ועבדות ה' הנעשה מתוך עצבות, הוא פוגם מאוד בעולמות העליונים. ולכן הזהירו חז"ל שלא יתפלל אדם לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות, וכן אמרו בגמרא שקודם הלימוד הוי אמרי מילתא דבדיחותא מטעם דכתיב עבדו את ה' בשמחה. אמנם האדם אשר עיני בשר לו אינו יכול להבחין זאת לאמתו אם עבדותו הוא מתוך שמחה כראוי או לא, שהגם שיראה לו שעובד מתוך שמחה יוכל להיות שיש בו קצת עצבות, רק הבוחן לבבות הוא היודע האמת אם הוא מתוך שמחה כראוי או לא. וזהו ביאור הכתוב ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי, כלומר שרואה אני את עניים שמחמתו אי אפשר להם לעבוד עבודתם לשמו יתברך מתוך שמחה, והם עובדין אותי מתוך עצבות מחמת צרת השעבוד ואין נחת רוח לפני בזה.

 

-מה מוסיף לנו בעל "מאור ושמש" על תפילה מתוך שמחה?

-מדוע חמים היו משמשים "במילתא דבדיחותא"לפני השעור?

-נסה להיזכר במורה שאתה מחובר אליו, מה בדרך הלימוד מאפשר לך להתחבר אליו?

-אנו שומעים הרבה  תלמידים שרצונם הוא 'ללמוד בכיף', נסה למקד מהו אותו 'כיף'? 

 

 

שלב ד: סיכום החברותות.

כל קבוצה תתבקש להתייחס למקור אחד ולשתף את הקבוצה מה התחדש לה או התחדד לה במהלך הלימוד בנוגע לשמחה.

 

חדש באתר

משנכנס אדר
שיעורים לחודש אדר

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן