הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצה
מטרות :התלמיד יפנים את ערך השמחה
התלמיד יישם דרכים לרכישת כלים לאימוץ מידת השמחה.
התלמיד יעבוד את ה' מתוך שמחה
שלב ראשון - איך אני מרגיש היום ?כל בת תקבל דף עם פרצופים שונים והיא תתבקש לסמן איך היא מרגישה היום ?
(המקום הריק מיועד לאותן בנות שירצו לצייר פרצוף אחר )
שלב שני- דיון + לימוד משותף
בהנחה שחלק מהבנות לא יסמנו שהן שמחות נעלה את השאלה למה אנחנו לא שמחים? ואת הבנות שסימנו שהן שמחות נשאל מה גרם להן לתאר את עצמן כשמחות? מה הסוד שלהן ? איך אפשר ללמוד בשמחה? לעבוד את ה' בשמחה ?לחיות בשמחה ?כדי לענות על שאלות אלו נפתח בלימוד משותף.נקרא את המקורות הבאים , נבהיר נק' חשובות ונבקש מהבנות לדלות מתוך המקורות דרכים פרקטיות לאימוץ מידת השמחה, נברר איתן אלו מהנקודות שיעלו בהמשך דורשות ממני עבודה?
ארחות צדיקים,מידת השמחה
כי המאמין בלב שלם והבוטח בעזר הצור, הוא שמח לעולם והוא סובל כל דבר, כמו החולה שאוכל סמים המרים בשביל הרפואה. והסובל הוא חפשי מדאגת העולם. גם הסובל מסתפק במעט שיש לו, כי יאמר: די לי במה שגזר לי הבורא. ועתה הבט וראה, כי השמחה כוללת הכל. כי כל האדם הדואג על העולם הזה, אין לו מנוחה, ותמיד הוא מחשב להרוויח ממון, ולא יסתפק במה שחלק לו האל. לכן השמח בחלקו הוא עשיר אף אם הוא עני (עיין אבות פ"ד מ"א), כי ישמח באלוהים שהוא חלקו ונחלתו. וכן כתיב: "חלקי ה' אמרתי" (תהילים קיט, נז). וכן הוא אומר: "ישמח לב מבקשי ה'" (שם קה, ג). ומידה הזאת בנפשות הצדיקים, שהם בנעם שלם בעניין עבודתם ובשמחה גדולה בפרישותם, כמו שנאמר: "שמחו בה' וגילו צדיקים, והרנינו כל ישרי לב" (שם לב, יא); וכן הוא אומר: "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" (שם צז, יא). לכן ישים כל האדם שמחתו על התורה, ובעת שיעשה המצוות ישמח בלבו על שזכה להיות עבד למלך עליון אשר בני מעלה ישתחוו לו, וכן אמר דוד: "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" (שם קיט, קסב). וכל העושה המצוות בשמחה, יש לו שכר אלף ידות יותר ממי שהמצוות עליו למשא. אברהם ודוד כל היום כולו היו עוסקים בתורה, ומפארים ומשבחים בשירות ותשבחות להקדוש-ברוך-הוא להרים קול בשמחה (עיין שבת לא; ב"ר נו, כ). ואז מצליח בכל דרכיו, וטוב טעמיו, ושולח רוח-הקודש בקרבו, ולבו שמח, ומתמלא אהבת הקדוש-ברוך-הוא, ונפשו קשורה בגיל, ומגלה לו רזים וחידושים של מעלה, לפי שהיה ירא השם ברוך הוא וישר, ונכנס הטעם בקרבו. וזהו שאמר שלמה: "נפשי יצאה בדברו" (שיר-השירים ה, ו); "ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים" (משלי כג, טז). וכן אמר דוד: "ברכי נפשי" (תהילים קג, א) - לפי שהנפש ממעלה העולה למעלה, וכשהיא יודעת עניין סודה היא תאהב את בוראה ותסגל מצוותיו. וכאשר תגיע הנפש אל המחתה והמעלה אשר היא דומה לו, אז תייחדהו במצפוניה ותשעשע בחדריה, ובכל עת ובכל רגע חושקת אהבתו וזוכרת אותו בלילה על יצועו, אז השם ברוך הוא שולח בה חשק השמחה, והלב יבער וידלק מרוב חשק האהבה, כעניין שנאמר: "שוש אשיש בה', תגל נפשי באלהי" (ישעיה סא, י). ואשרי הנפש הזוכה לאותה שמחה. ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה (שבת ל, ב), וכל הנביאים לא היו מתנבאים בכל על שירצו, אלא מכונים דעתם ויושבים שמחים וטובי-לב ומתנבאים, שאין הנבואה שורה מתוך עצלות ולא מתוך עצבות אלא מתוך שמחה (מידה"ג ויגש מה, כז), לפיכך בני הנביאים מביאים לפניהם נבל ותף וכינור ומבקשים הנבואה, כדכתיב: "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'
אבות ד,א
בן זומא אומר, איזה הוא חכם--הלמד מכל אדם, שנאמר "מכל מלמדיי, השכלתי" (תהילים קיט,צט). איזה הוא גיבור--הכובש את יצרו, שנאמר "טוב ארך אפיים, מגיבור" (משלי טז,לב). איזה הוא עשיר--השמח בחלקו, שנאמר "יגיע כפיך, כי תאכל; אשריך, וטוב לך" (תהילים קכח,ב): "אשריך", בעולם הזה; "וטוב לך", לעולם הבא. איזה הוא מכובד--המכבד את הברייות, שנאמר "כי מכבדיי אכבד ובוזיי ייקלו" (שמואל א ב:ל)
רמב"ם הלכות יום טוב פרק טו הלכה יח
כיצד? הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו, והאנשים אוכלין בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין, וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל (דברים ט"ז) "לגר ליתום ולאלמנה" עם שאר העניים האמללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו, ועל אלו נאמר (הושע ט') "זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם", ושמחה כזו קלון היא להם שנאמר (מלאכי ב') "וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם".
גמרא מכות כד
"שוב פעם אחת היו עולים לירושלים כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל יוצא מבית קדש הקדשים. התחילו הן בוכים והוא משחק. אמרו לו, מפני מה אתה משחק? אמר להם, מפני מה אתם בוכים? אמרו לו, מקום שכתוב 'והזר הקרב יומת', ועכשיו שועלים הלכו בו? ולא נבכה? אמר להן לכך אני משחק, דכתיב 'ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן ברכיה'. וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? וכו' וכו' אלא עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה [לפורענות] הייתי מתירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה [לנחמה]. עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה, בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון זה אמרו לו: 'עקיבא, ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו"
שלב שלישי –משחק לסיום (שמתבסס על חלק מסיפור)
שם המשחק "פשוט להיות שמחה"
לכל בת נתן פתק שמתאר מצב עגום שונה ,עליה למצוא בו משהו שאפשר יהיה לשמוח בו. (לא משנה מה ,פשוט נק' שאפשר לשמוח בה ).
דוגמאות לפתקים:
קיבלתי בבגרות 50, אמא שלי מאושפזת בבי"ח,ביקשתי ליום ההולדת MP וקיבלתי בגד חדש ,סבא שלי נפטר היום ועוד...
לסיום נקריא את הקטע המצ"ב קטע מתוך הספר "פוליאנה"
(ספר ילדים מאת הסופרת אלינור ה. פורטר , הספר מספר את סיפורה של הילדה היתומה –פוליאנה שאומצה ע"י דודתה. מילת המפתח של פוליאנה היא שמחה . את חייה מלווה משחק השמחה = בכל מצב, אפילו רע או קשה יש למצוא נק' חיובית כל שהיא בה ניתן יהיה לשמוח .
בשל אופיה הידידותי והשמח של פוליאנה הופך המשחק עד מהרה למנת חלקם של כל יושבי העירה.בקטע שלפננו מסבירה פוליאנה לננסי- המשרתת בבית הדודה את כללי המשחק.)
"אוה , אני לא. אני שמחה"
"שמחה! למה?''
''למה? מפני שאני אוהבת לחם וחלב ומפני שאשמח לאכל בחברתך
אני לא חושבת שיש איזהו קושי להיות שמח בגלל זה "
"את לא חושבת שיש איזשהו קושי להיות שמח בגלל כל דבר שהוא "השיבה ננסי.
היא נזכרה בנסיונותיה האמיצים של פוליאנה לחבב את החדר הקטן והחשוף שבעלית הגג.
פוליאנה צחקה צחוק רך.
"ובכן זהו המשחק,את מבינה,"
"ה-משחק?"
"כן- משחק ה'פשוט להיות שמחה' ".
"למה את מתכוונת בשם אלוהים? "
"כן, זהו משחק. אבא לימד אותי , והוא נחמד." ענתה פוליאנה."תמיד שיחקנו בו.
מאז שהייתי קטנה,ילדה קטנה. סיפרתי לנשים מהארגון .והן שיחקו בו- כמה מהן."
"מה זה ? אני לא כל כך טובה במשחקים ."
פוליאנה צחקה שוב אבל גם השמיעה אנחה, ופניה נראו רזות ומהורהרות באפלה היורדת בין הערבים.
" כן, התחלנו לשחק בו בגלל קביים שהגיעו במשלוח לכנסיה"
"קביים ? ! "
"כן ,את מבינה, אני רציתי בובה ,ואבא כתב להם את זה ,
אבל כאשר המשלוח הגיע, הגברת כתבה שלא הגיעו שום בובות, אבל הגיעו קביים קטנים
אז היא שלחה אותם אלינו, כי אולי אחד הילדים יצטרך אותם באחד הימים, ואז התחלנו לשחק בזה."
" ובכן ,אני מוכרחה לומר שאני לא רואה שום משחק שקשור בזה " הכריזה ננסי וכמעט כעסה.
"אוה, כן, המשחק היה פשוט למצוא בכל דבר משהו שאפשר יהיה לשמוח בו
-לא חשוב מה זה יהיה," השיבה פוליאנה ברצינות."והתחלנו בזה בן רגע – עם הקביים ."
"ובכן, בשם אלוהים ! אני לא יכולה לראות שום דבר בקביים שיכול לשמח-
מה זה משמח לקבל זוג קביים כשרצית בובה ? "
פוליאנה מחאה כפיים.
" יש בהם משהו , יש משהו , " קראה בגיל. "אבל גם אני לא יכולתי לגלות בהתחלה ,ננסי"
היא מהרה להוסיף בכנות- אבא היה צריך לומר לי ."
" ובכן , אז עכשיו נניח שאת תספרי לי ," ננסי כמעט וזעמה.
"רגזנית אחת ! כן , פשוט להיות שמחה מפני שאת לא – זקוקה להם ! "
צהלה פוליאנה בתרועת ניצחון.
"את רואה שזה פשוט קל כל כך – כשאת יודעת איך! "
" ובכן , מכל הדברים המשונים ההם !" התנשמה ננסי והתבוננה בפוליאנה בעניים כמעט נפחדות.
" אוה, אבל זה לא משונה – זה נחמד " טענה פוליאנה בהתלהבות.
" ואנחנו שיחקנו כך תמיד ומאז , וככל שזה יותר קשה , כך גדול יותר התענוג כשיוצאים מזה,
רק - רק לפעמים זה כמעט קשה מדי – כמו במקרה שאביך עולה לשמיים
ולא נשאר אף אחד מחוץ לנשים של 'עזרה' . "
" כן , או כאשר שמים אותך בחדר קטן ומתפורר אי-שם בקצה הבית בלי שום דבר בתוכו " רטנה ננסי.
פוליאנה נאנחה .
" זה היה דבר קשה בהתחלה , " הודתה . " ביחוד כאשר הייתי כל כך בודדה .
בכל אופן פשוט הרגשתי כאילו אני לא משחקת את המשחק , ואני רציתי שיהיו שם דברים יפים, כן!
אז התחלתי לחשוב כמה אני שונאת לראות את הנמשים שלי במראה
וראיתי גם את התמונה היפה מבעד לחלון, אז ידעתי שמצאתי את הדברים שאשמח בהם.
את מבינה ,
כשאת מחפשת אחרי הדברים המשמחים ,
את כאילו שוכחת את הדבר האחר – למשל את הבובה שרצית,
את מבינה ? "
לאור מה שלמדנו בשיעורים הקודמים בנושא השמחה-משמעותה של שמחה , הגורמים לה תוצאותיה השונות והדרכים בעזרתם ניתן להגיע לשמחה, ביקשנו במטלת הביצוע שהתלמידים יישמו בפועל את הנלמד ,הווה אומר ישמחו וישמחו את אחד מבני משפחתם ,שכן מטלת ביצוע בהגדרתה היא : "משימת למידה ליישום במצבי חיים אמיתיים" ( מתוך תכנית הלימודים של תורת חיים )
(נוסח הצעת כלי הערכה חלופי + מחוון להערכה)
1.לך תלמידה יקרה –
במטלת הביצוע הזו ניתנת לך ההזדמנות לשמח אחד או יותר מבני משפחתך.
א- חשבי את מי היית רוצה לשמח. נמקי את בחירתך (פרטי את המניעים בשלם בחרת במי שבחרת)
ב- חשבי מה יכול לשמח אותו \ אותם ? נמקי את בחירתך.
ג- הגדירי איזה סוג שמחה זו ,עפ"י החומר שנלמד.
ד- פרטי את עקרי הדברים המתוכננים.
ה-בצעי.
ו - דווחי בפועל מה נעשה,צייני אם היו חריגות מהתכנון.פרטי מאלו דברים היה עלייך להזהר כדי שהשמחה לא תגלוש לכיוונים לא חיוביים.
2. את גודל החיוב לשמח את הזולת נוכל ללמוד מהמסופר בגמרא:
תלמוד בבלי מסכת תענית דף כב עמוד א (בני עולם הבא)
רבי ברוקא חוזאה הוה שכיח בשוקא דבי לפט, הוה שכיח אליהו גביה, אמר ליה: איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי? - אמר ליה: לא. אדהכי והכי חזא לההוא גברא דהוה סיים מסאני אוכמי, ולא רמי חוטא דתכלתא בגלימיה. אמר ליה: האי בר עלמא דאתי הוא. רהט בתריה, אמר ליה: מאי עובדך? - אמר ליה: זיל האידנא ותא למחר. למחר אמר ליה: מאי עובדך? - אמר ליה: זנדוקנא אנא, ואסרנא גברי לחוד ונשי לחוד, ורמינא פורייאי בין הני להני כי היכי דלא ליתו לידי איסורא. כי חזינא בת ישראל דיהבי נכרים עלה עינייהו מסרנא נפשאי ומצילנא לה. יומא חד הוות נערה מאורסה גבן דיהבו בה נכרים עינייהו, שקלי דורדייא דחמרא ושדאי לה בשיפולה, ואמרי: דיסתנא היא. אמר ליה: מאי טעמא לית לך חוטי ורמית מסאני אוכמי? - אמר ליה עיילנא ונפיקנא ביני נכרים כי היכי דלא לידעו דיהודאה אנא, כי הוו גזרי גזירתא מודענא להו לרבנן, ובעו רחמי ומבטלי לגזירתייהו. ומאי טעמא כי אמינא לך אנא מאי עובדך ואמרת לי זיל האידנא ותא למחר? - אמר ליה: בההיא שעתא גזרי גזירתא, ואמינא ברישא איזיל ואשמע להו לרבנן דלבעי רחמי עלה דמילתא. אדהכי והכי אתו הנך תרי אתי. אמר ליה: הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו. אזל לגבייהו. אמר להו: מאי עובדייכו? - אמרו ליה: אינשי בדוחי אנן, מבדחינן עציבי. אי נמי, כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו - טרחינן ועבדינן להו שלמא.
בתרגום קצר:אליהו הנביא גילה לר' ברוקא שישנם שני אנשים בשוק שהם בני העולם הבא .הלך ר' ברוקא אליהם ושאלם מה מעשיהם, השיבו לו שהם בדחנים – שמחים ומשמחים בני אדם עצובים.
עכשיו מששמחת את האדם שבחרת חשבי ופרטי למה זוכה אדם שמח שמשמח אחרים בעולה"ז ובעוה"ב?(העזרי בסיפור)
3 . ר' נחמן חיבר תפילה על השמחה-
יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלוהי אבותינו
שתרחם עלי ותזכני להיות בשמחה תמיד
ואזכה להיות תמיד בשמחה של מצווה
ואגיל ואשמח בך ובישועתך תמיד
על כל החסדים אשר עשית עמנו
אשר בחרת בנו מכל העמים ורוממתנו מכל הלשונות
וקדשתנו במצוותיך וקרבתנו לעבודתך
ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת
ואזכה ברחמיך לזכור הטובה והחסד הגדול הזה תמיד
ולשמוח בזה מאוד תמיד בכל יום ובכל שעה
תזכני להרחיב דעתי בקדושה גדולה לבוא לשמחה של מצווה,
לשמחה אמיתית , להתלהבות הלה דקדשה
שיתלהב ליבי בקדושה גדולה
לשמך ולעבודתך באמת כרצונך הטוב.
א- בחרי מתוך התפילה של ר' נחמן שורה אחת\ רעיון אחד שאת מתחברת אליו ,שאת רואה בו את עצמך.הסבירי את בחירתך
ב-חברי תפילה קצרה משלך על השמחה.
מילוי משימה
התיחסות לשאלות
התרשמות כללית
מימדים
הערכות למשימה
ביצוע
דיווח ומסקנות
על מילוי המשימה
תשובות מלאות ומקוריות והתיחסות למקורות
מועד וצורת ההגשה
ניקוד:
20 נק'
20 נק'
20 נק'
30 נק'
10 נק'
תבחינים
בחירה מנומקת לאדם ולדרך
פרטה את הצורה שבה תשמח ובצעה
דווחה מה נעשה
ציינה חריגות אפשריות
ענתה לשאלות בצורה מלאה התיחסה למקורות
הגישה בזמן
בצורה מקורית ואסטטית
רמת תפקוד:
בחירה הגיונית ומנומקת (15-20)
פרוט התכנון וביצוע מלא (15-20)
דיווח מפורט ומלא תוך התייחסות לחריגות (15-20)
תשובות מלאות, מקוריות תוך התיחסות למקורות (20-30)
הגישה בזמן בצורה נאה ואסטטית (7-10)
בחירה סבירה נימוק סביר (10-15)
פרוט תכנון חסר וביצוע חלקי (10-15 )
דיווח חלקי התיחסות מועטה לחריגות (10-15)
תשובות חלקיות,התיחסות חלקית למקורות (10-20)
עיקוב בהגשה התיחסות מועטה לאסטטיקה (3-7)
בחירה לא הגיונית נימוק לא סביר (0-10)
פרוט מועט של התבנון ובצוע לקוי (0-10)
אין דיווח ,אין התיחסות לחריגות (0-10)
תשובות מועטות אין התיחסות למקורות (0-10)
הגשה באיחור רב
אין התיחסות לאסטטיקה (0-3 )
שיתוף
הדפסה
ייצוא