שיעור פתיחה ופרויקט צילום ללימוד הפרק הראשון בבבא בתרא

מטרות:

 

1.      ידע: יצירת מסד ידע בסיסי בפרק המשנה באופן מהיר וחוויתי כקרש קפיצה ללימודי הגמרא בהמשך.

2.      כלים: הפגשת הבנות עם שני כלים שונים בלימוד משנה: פירוש קהתי, ומשנה סדורה. הכרות עם הערך המוסף של כל פירוש , קהתי מעמיק ונותן ידע, משנה סדורה , מאפשר מבט על וקרש קפיצה לניתוח ספרותי.

3.      טכניקות למידה: למידה על ידי העברת שיעור ויצירת מבחן, לימוד עמיתות, שימוש בכלים ספרותיים : מילות מפתח ומוטיבים.

4.      הפנמה: שימוש בכלי הצילום ככלי הפנמה המאפשר לנתח ולקשר בין נושאי המשנה לבין חיים עכשוויים וקונפליקטים הקיימים בעולם של הבנות כאן ועכשיו. דבר זה מועצם על ידי השימוש בצילום שזהו כוחו – החיבור להווה השימוש בצילום מחייב גם הרבה יותר מחיבור להווה, הוא מחייב עיבוד אישי, פיתוח אינטרפטציה, לאחר הבנה והפנמה.

(פתיחה זו היא לאחר חזרה וסידור של מושגים בסיסיים בתושב"ע, ובניהן גם מעט ארמית כדי להבין מהי מסכת בבא בתרא)

אנו נעסוק השנה בלימוד  דפי גמרא בפרק הראשון של מסכת בבא בתרא. לפני שניגש לגמרא עצמה נפתח בלימוד הפרק הראשון כולו אע"פ שאנו נלמד את הגמרא על משנה ה'. יש חשיבות רבה להבין את הפרק כולו כדי לקבל את התמונה המלאה מאחר והגמרא יורדת לפרטי פרטים וללא התמונה הכללית קשה להבין את משמעותם.

 

לימוד משותף של משניות הפרק הראשון בבא בתרא

 

משימה:  התחלקו לקבוצות של ארבעה או חמישה. כל הכיתה מקבלת דף של משניות הפרק בהוצאת משנה סדורה. הדף הזה ישמש אתכן כדי להבין ולסכם את מה שתלמדו מחברותיכן.  כל קבוצה תקבל משנה אחת מהפרק, ותקבל דף עם פירוש המשנה של קהתי. עליכן ללמוד את המשנה  ביחד ולהכין שיעור קצר בה תלמדו את הכיתה את המשנה.

לפניכן הנחיות כלליות לביצוע המשימה:

1.      חלקו את המשנה לחלקים.

2.      הסבירו את מהלך המשנה – שימו לב למושגים אותם כדאי להדגיש ולהסביר.

3.      בסוף דבריכן נסו להבין, מהו האתגר{בעיה} מולו עומדת המשנה ובאיזה אופן היא  מתמודדת עם אתגר זה. נסחו את האתגר וההתמודדות וכתבו אותם על הלוח.- יש לנסח את זה במשפט אחד

4.      כדאי לחשוב על דרכים "מיוחדות" להעברה כדי שיהיה מעניין.

5.      כתבו 2 שאלות אמריקאיות על המשנה שלכן והגישו אלי בכתב את השאלות. בסוף השיעור הכיתה כולה תבחן בבוחן אמריקאי על הפרק על בסיס השאלות שכתבתן, לכן חשוב לא לחשוף את נוסח השאלות.

שימו לב במקביל להעברה בע"פ עליכן להגיש לי סיכום בכתב המתאר את מה שתעבירו לכיתה. הסיכום לא יעלה על דף.

כל קבוצה תוערך על הלימוד וההעברה. בקריטריונים הבאים:

א.      לימוד 50%:

לימוד משותף של הקבוצה כולה 40%

ניצול זמן 20%

הבנה של המשנה 40%

ב.      העברה50%  :

סיכום בכתב של מהלך השיעור (המוגש אלי) 20%

שאלות אמריקאיות 20%

העברה בהירה 20%

שיתוף של כל הקבוצה בהעברה 20%

יצירתיות ועניין 20%

                                                                                    בהצלחה

הכנה ללימוד: תוך כדי למידת העמיתות הכיתה מתבקשת למלא 2 משימות במחברת

1.      לסכם את הידע על המשנה שהועבר (לקראת הבוחן האמריקאי)

2.      להעתיק מהלוח את משפט הסיכום של כל קבוצה המציע מהו האתגר איתו מתמודדת המשנה ובאיזה אופן היא עושה זאת.

בסיום הלמידה יתקיים הבוחן האמריקאי. נעבור על הבוחן יחד כל תלמידה תבדוק את הבוחן של חברתה.

 

כעת אנו חוזרים למליאה לעבודה פרונטאלית

אחרי שלמדנו את המשניות לעומק, נתבונן יחד על פרק המשנה:

פרק המשנה אינו רק מעביר ידע אלא הוא יצירה ספרותית שגם באופן כתיבתה קיימים מסרים ותובנות. אחרי שכולנו מבינות את הפרק ברמת הידע ננסה יחד להקשיב ל"מנגינה" של הפרק דרך איתור מילות מפתח ומוטיבים.

בעולם ניתוח הטקסטים משתמשים בשני מונחים שאנו נשתמש בהם:

מילות מפתח, מוטיבים.

מי שיש לה טלפון חכם שתחפש בויקיפדיה מה פירוש המונחים האלו.

אחרי השיתוף לכתוב על הלוח: המוטיב מאיר את היצירה ונוצר קשר של משמעות, שהיא מעבר להופעה המקומית של החפץ או הרעיון. רעיון מרכזי, שחוזר ביצירה מספר פעמים (לעתים גם כצירוף משני), מארגן את היצירה סביבו ומקדם אותה (מתוך ויקיפדיה.

אסביר על פה שכדי לזהות ולפענח את המוטיב ניתן להשתמש במילות המפתח – החוזרות, מילות המפתח יחשפו את המוטיב.

 

כל תלמידה תעבוד בחברותא עם חברתה לשולחן:

הוציאו את הדפים מתוך המשנה סדורה, הדפים שעליהם סיכמתם לבוחן.

יש לכן 5 דקות לסמן במרקר את מילות המפתח. טיפ – מילה שאינכן מבינות, ושאינה חוזרת על עצמה אינה מילת מפתח. כך גם אם לא הבנתן הכל אתן יכולות לבצע את המשימה.

בהצבעה שתפו במילות המפתח שמצאתן – במקביל המורה כותבת את מילות המפתח על הלוח. ניתן תוך כדי כתיבה כבר ליצור קבוצות של מילות מפתח שיחשפו מוטיבים.

אחרי סיום הכתיבה נזמין את הכיתה לחשיבה – אילו מוטיבים עולים מיתוך מילות המפתח?

דוגמאות למוטיבים שיעלו: גבול, חלוקה, שותפות.

דוגמאות למילות מפתח: דלת, שער, מחיצה, שותפים.

 

אחרי שזיהינו את המוטיבים – מה הפרק של המשנה אומר לנו ביחס למוטיבים?

ננסח יחד אמירות – ננסה להגיע לשלוש ניסוחים לפחות על הלוח:

לדוגמא:

לא כל דבר ניתן לחלוקה.

שותפות דורשת ויתור הדדי.

v      בשלב זה יש לעצור ולבקש מכל מי שלא סכמה להעתיק את הלוח: בלוח יש: רשימת מילות מפתח, רשימת מוטיבים ושלושה ניסוחים.

v      נעבור לשלב האחרון בחלק זה: חלוקת הפרוייקט.

1.      כל תלמידה או חברותא תבחר משפט מן המשנה מתוך המשפטים שנכתבו על הלוח/ או מילת מפתח/ או מוטיב, ניתן לאפשר גם לבחור סיטואציה מתוך המשנה. משימה זו תתבצע  במהלך השיעור. (ניתן לאפשר עד שלוש בנות בקבוצה – ולהבהיר כי יש צורך בעבודת צוות שלהן...)

2.      כל תלמידה או חברותא תצלם תמונה אחת  במצלמה דיגיטלית  או בסמרטפון.  גודל התמונה בין MB1.5 ל2 MB שיכולה להתקשר למשפט/מילה/מוטיב שבחרה בסעיף 1 .

3.      כל תלמידה או חברותא יסבירו את המשפט מן המשנה בהקשרו ויסבירו את הקשר שלו לתמונה שצילמו {לא יותר מ100 מילים}  

4.      המורה יחזור אליכן במייל לתיקונים והגהות. עבודתכן לא הסתיימה עד למתן אישור המורה

 

בהמשך נערוך תצוגה ודיון במושגים: "גבול" ו"חלוקה" לאור המשניות והתמונות שצילמתן.

השלב האחרון משתנה לפי המשאבים בבית הספר.

אם אין משאבים מרובים ניתן ליצור מצגת מכל העבודות – ואף לבקש מתלמידות שיצרו את המצגת – בכיתה נפתח את השיעור במעבר על המצגת ונדבר על העבודות. בשיח על העבודות ניתן להראות עבודות שדנו במושגים קרובים ולראות כיצד הן משנות ומשפיעות או מעלות סוגיות בענייני החלוקה הגבול והשותפות. סוגיות העשויות לעלות הן סוגיות ביטחוניות, מתחים בין שונים בחברה, גבולות כהגנה גבולות כחסימה וכו'.

כל הנושאים הללו יעלו בפרק סביב הצורך בהגנה מפני פלישות אויבים, מתחים בין שכנים, בין עניים לעשירים, בין בעלי מקצוע משותף וכדומה

אם לבית הספר יש משאבים של מורות לאומנות המגויסות לעניין ניתן להציב תערוכה ממש ולסייר בה יחד עם המורות לאומנות ולאזרחות.

אני מצרפת דוגמאות לעבודות שנעשו כפי שנשלחו למייל, לפני עיבוד אחיד לתערוכה:

 

1. המילה שבחרתי מתוך המשנה היא "גדר".

הגדר שבתמונות היא בעצם אמצעי הפרדה בין שני יריבים, גדר שמטרתה הפרדה בין החיה הבזויה,המלוכלכת, ובין האדם 'הנאור',המשוכלל,בן התרבות שרואה בחיה סכנה שצריך לגדור בכלוב.

בתמונה המצולמת מובן לגמרי מי החיה ומי האדם, אך בתמונה המצוירת שאלה זו נותרת פתוחה ומעלה בעקבותיה שאלות קשות.

 שלא כמו הגדר שבמשנה, שהיא גדר הפרדה בין שכנים, מכאן עולה השאלה:

אם גדר ככלל נועדה להגן ולמנוע סכנה שנשקפת לאחד הצדדים כגון לאדם מן החיה, מדוע נדרשת גדר בין שני שכנים, בני אדם?

 

2.  גדר בין שותפים

כשמשתמשים במילה "גדר" ישר עולות לנו לראש אסוציאציות שליליות. מילים כמו: הפרדה, מתח, חיכוכי דעות ואולי אפילו שנאה קופצות לנו לראש. אבל תפקידה של גדר היא בעצם להגדיר, לתחום, שטח מסוים. גדר לא חייבת להפריד בין שותפים. היא יכולה להגדיר מה השטח של כל אחד בצורה ברורה ובו בזמן לאפשר קשר ביניהם. בתמונה רואים גדר בין בתים של שתי משפחות בעלי חצר משותפת. הגדר נמוכה, מצד אחד היא תוחמת את השטחים אך מצד שני היא נותנת מקום לשיח בין שני הצדדים, כפי שרואים בתמונה את שתי הבנות שמדברות משני צדי הגדר.

 

3.

במשנתנו ישנו מוטיב חוזר של גדרות, הפרדה, וחלוקה. הגדרות המוזכרות במשנה נועדו לתחום שטח כלשהו ולהגדיר את החלוקה שמתרחשת בין האנשים. בדרך כלל הרצון לחלק שטח משותף נובע מאיזושהי אי הסכמה, או חוסר הסתדרות בין שני הצדדים.

בתמונה שצילמנו, אפשר לראות את גדר ההפרדה. גדר ההפרדה היא המחשה של עיקרון זה של החלוקה, בסדר גודל גדול יותר. היא גדר ענקית שעוברת במדינת ישראל ומפרידה את המדינה לשני חלקים: החלק הישראלי, והחלק הפלסטינאי. הגדר נבנתה על מנת למנוע חיכוכים בין שני הצדדים, ממש כמו במשנה.

בנוסף בצילום, אפשר לראות חלוקה בין שמים לארץ, בין נתיבים, ובין שוליים למרכז הכביש. חלוקות אלו, נועדו לשמור על ביטחוננו.