כתוב בעיפרון בקרון החתום / דן פגיס

שיעורי ספרות באתר לב לדעת  נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

 

הקדמה:

על המשורר דן פגיס, ניצול שואה בעצמו:  

דן פגיס, משורר, מתרגם וחוקר השירה העברית בימי הביניים והרנסאנס, נולד ברדאוץ, בוקובינה, רומניה בכ"ד בתשרי תרצ"א, 16 באוקטובר 1930.בהיותו בן ארבע עלה אביו, יוסף פגיס, בגפו לארץ-ישראל. באותה שנה נפטרה אימו, יהודית (יולי), לאחר שעברה ניתוח קל. דן גדל בבית הורי אמו, משפחת אוסלנדר. בצעירותו קיבל כנראה גם חינוך עברי. ב-1940, עם ניתוק בוקובינה מרומניה וסיפוחה לברית-המועצות הוגלתה משפחת אוסלנדר ועמם דן למחנה עבודת-כפיה בטרנסניסטריה. לאחר המלחמה חזר דן וסבתו ששרדו את המחנה לרומניה וב-1946 עלה ארצה כדי להתאחד עם אביו. דן נתחנך בחברת-הנוער בקיבוץ מרחביה. ב-1948 עבר עם קבוצת הנוער לתקופת הכשרה בקיבוץ גת. הוא נשלח ללימודים בסמינר הקיבוצים ואחר כך עסק בהוראה בקיבוץ. שיריו הראשונים פורסמו ב-1949. ב-1956 עקר לירושלים ולמד באוניברסיטה העברית ולימד לפרנסתו בגמנסיה העברית ברחביה. ב-1962 נישא לעדה.  ב-1976 נתמנה מרצה לספרות עברית של ימי הביניים באוניברסיטה העברית. בתשל"ג זכה בפרס היצירה של ראש-הממשלה. דן פגיס נפטר בירושלים ב-29 ביוני 1986.(ויקיפדיה)

השיר " כתוב בעיפרון בקרון החתום" של המשורר  דן פגיס הוא אחד השירים הידועים ביותר שנכתבו בנושא השואה. השיר קצרצר, אבל יש בו תובנות מעניינות ומטען רגשי חזק.

הערה חשובה:

לפני קריאת המערך, נא לקרוא ניתוחים של השיר מהביבליוגרפיה המצורפת, או ממקורות אחרים, מכיוון שהמערך נותן כיוון כללי להפעלת התלמידים  ולא מנתח את השיר על כל פרטיו.

 

שלב א':

נכתוב על הלוח את השיר בצורה חסרה ונבקש מהתלמידים להשלים את המילים החסרות:

 

כתוב בעיפרון בקרון החתום / דן פגיס

כאן במשלוח הזה

אני ______________

עם  _____________  בני

אם תראו את בני הגדול

________   בן   ___________

תגידו לו שאני ___________________

 

אחרי שהתלמידים ינסו לנחש את השמות, וכן את מה שאמרה האישה בסוף השיר לבנה, נכתוב את השיר במלואו.

 

כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם / דן פגיס

כָּאן בַּמִּשְׁלוֹחַ הַזֶּה

אֲנִי חַוָּה

עִם הֶבֶל בְּנִי

אִם תִּרְאוּ אֶת בְּנֵי הַגָּדוֹל

קַיִן בֶּן אָדָם

תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁאֲנִי

 

דן פגיס, "כתוב בעיפרון בקרון החתום", בתוך: גלגול, 1970, עמ' 22. הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל. 

 

 

שלב ב':

 

נשאל את התלמידים במה שונה השיר ממה שהם ניחשו ומדוע?

 

שני השינויים המרכזיים הם שמות הדמויות בשיר וסיום השיר.

לגבי השמות, התלמידים בדרך כלל  מנחשים שמות אופייניים לתקופת השואה (הם מקשרים את השיר לתקופת השואה בזכות הכותרת), ואילו דן פגיס השתמש בשמות מן התנ"ך שהופכים בשיר לשמות סמליים.

לגבי הסיום, הם מעלים אפשרויות כמו: תגידו לו שאני אוהבת אותו, שאני מקווה לפגוש אותו, וכד', ואילו דן פגיס בחר לקטוע את השיר בכוונה.

 

פתיחה זו מעוררת את סקרנותם של התלמידים, ומכניסה אותם ישר לדיון בשתי משמעויות חשובות של השיר: התשתית המקראית, והסיום הקטוע של השיר.

 

משמעות הסיום של השיר: שיר קטוע, שיר מעגלי

 

מדוע יש לשיר סיום קטוע? ננסה להעלות בעזרת התלמידים השערות:

האם משום שהיא נלקחה למוות ולא הספיקה לסיים את מה שכתבה? האם נגמר העיפרון? האם בגלל שכל ניצול אמר את המשפט  שהיה הכי חשוב לו ולכן השיר פותח פתח לאפשרויות רבות של אמירה (ראה סעיף 2 בחלק ההעשרה), או אולי בגלל שבסופו של דבר אין מילים לתאר את הרגשתם של הנלקחים למוות?

 

הפעלה: נעמיד שלושה עד חמיה תלמידים מול הכיתה וניתן להם להקריא את השיר בזה אחר זה, נשאל את התלמידים איזו תחושה יוצרת הקריאה הזו?

 הדבר יוצר תחושה של מעגליות. נדון עם התלמידים מדוע רצה המשורר לכתוב שיר מעגלי?

 

האם כדי לתת את התחושה של המשלוחים האינסופיים המובילים את האנשים אל מותם?

האם לתת את התחושה של חוסר המוצא בזמן השואה?

 

נשמיע את הלחן של להקת "המדרגות" לשיר זה,

ונשאל כיצד ממחיש הלחן את שתי אפשרויות הסיום: את הסוף הקטוע ואת הסיום המעגלי?

בנוסף לכך השיר נכתב ללא סימני פיסוק, וללא חריזה כדי להדגיש את תחושת המחנק ששררה בשואה, בגטאות, במחנות וברכבות, וכן כדי להראות את המשלוחים המהירים שלא עצרו בדרך אל המוות.

 

התשתית המקראית:

אפשר לקרוא בכיתה את הפסוקים העוסקים בפרשיית קין והבל בתנ"ך (בראשית פרק ג' פס א' – ט"ז), או לצאת מנקודת הנחה שהם מכירים את הסיפור, ולשאול מדוע בחר המשורר דווקא בסיפור זה, ומה ההבדלים בין סיפור קין והבל ובין המציאות בשיר, בתקופת השואה?

 

יש לדון במשמעות חוה כאם כל חי, דמותה כאישה וכאם, דמותו של הבל כנרצח, דמותו של קין כרוצח.

יש להתייחס לשאלה שתמיד עולה: כיצד ייתכן שמדובר באחים? והתשובה שכל בני האדם אמורים להיות אחים, ובכך הופך השיר לשיר שיש לו גם מסר אוניברסלי.

צריך לדון בביטוי הדו- משמעי קין בן אדם: בנו של אדם הראשון, או בן אדם כיצור אנושי. למרות שיש ציפייה מבן אדם להתנהגות אנושית, הנאצים לא התנהגו כך. ישנה הדגשה בשיר אחר של פגיס שנקרא "עדות", שהם אכן היו בני אדם ולמרות זאת התנהגו באכזריות רבה!

צריך להדגיש גם שבשיר, בניגוד לתנ"ך, גם האם נרצחת יחד עם בנה, ולעומת רצח אחד (הגם שכלל את חצי האנושות של אותה תקופה),  יש כאן רצח המוני וניסיון לכלות את האנושות כולה המסומלת ע"י אם ובנה שבדרך כלל מסמלים המשכיות.

 

אפשר בהקשר זה לדבר על המילה המנחה בן שחוזרת בשיר שלוש פעמים ומדגישה את הכאב הגדול והחמלה של אם שיודעת לאיזה גורל מובל בנה, וכן האמירה שלא נאמרה לבן הגדול, הרוצח...

 

 

שלב ג':

משמעות הכותרת:

נשאל את התלמידים מה הם לומדים מן הכותרת של השיר?

מכיוון שמדובר בשיר מאוד קצר, אנו לומדים רבות על השיר גם מהכותרת שלו:

כתוב וחתום (ימים נוראים  - כתיבה וחתימה למוות במקום לחיים), חתום – סגור (קרון בהמות) ,חתום - לא ברור, סתום, כפי שקשה מאוד להבין את התופעה של הרצח ההמוני בתקופת השואה.

אנדרטת הקרון ביד ושם:

האנדרטה מורכבת מקרון רכבת וממסילת רכבת הניצבים על גשר שבור.

 על האנדרטה מופיע שירו של דן פגיס- כתוב בעיפרון בקרון החתום

קרון הרכבת שימש במקורו להובלת בהמות ובמהלך תקופת מלחמת העולם השנייה שימש הקרון להובלת יהודים למחנות ההשמדה. הקרון נשמר מאז תום המלחמה והוענק ליד ושם על ידי חברת הרכבות הפולנית. (ויקיפדיה)

מיקום האנדרטה מאפשר צפיה בה גם ממרחק, ולנוסעים בכביש העולה לירושלים מכיוון עין כרם נדמה הקרון כאילו פורץ מתוך העצים שבפסגת ההר - דבר המעצים את המשמעות של האנדרטה.

​

 

לצורך המחשה נקרא עדות של ניצול בנושא הקרון:

 

ונמשיך בכותרת: מדוע בעיפרון? האם בגלל שלא היה לה משהו אחר? בגלל שעיפרון נמחק ויש סיכוי שגם זכר השואה ימחק? אולי אפרוריות העיפרון תורמת לעיצוב אווירת השיר?

 

כאן גם המקום להתייחס למילים קרון ומשלוח, שהן מילות צופן של שואה.

 

מילות צופן של שואה:

"מילות הצופן", המאפיינות את הכתיבה על נושא השואה בשירת "דור-המדינה", מאפשרות התרחקות מאמירתיות יתר, ויצירת דרכי מבע שיריות, שעיקרן עקיפה ורמיזה לגבי תחום האימה.

- השימוש במילות "הקוד" מאפשר התייחסות לרובד הריאלי ללא פרטנות יתירה, וכך נוצר מערך שירי, המבוסס על השלכה, העברה והרחקה. יתירה מזו אף הנטייה המיתית מסתייעת במילות צופן, שכן התפיסה החותרת להבעת מוראי השואה בכיוון של אימה קוסמית, מסתייעת על דרך הרמז במצבים ובתמונות מן "הפלנטה האחרת".

(ספרות השואה ושירתה בעברית חנה יעוז קסט)

 

דוגמאות נוספות למילות צופן: עשן, גדר תיל, מגפיים, פלנטה אחרת.

כדי להמחיש את עוצמתן של מילות הצופן אפשר לכתוב על הלוח דוגמאות למילות הצופן של שואה ולתת לתלמידים לכתוב שיר או חיבור קצר עם המילים הללו. (מכיוון שיש הרבה שירי שואה שיש בהם מילות צופן, אני מצרפת הצעה לסדנה שלימה להפנמת המושג בסעיף 3 בחלק של  ההעשרה).

 

לסיכום ולהפנמה:

כעת, לאחר שסיימנו לעיין בשיר ולעמוד על האמצעים האמנותיים שלו, נעבור לשלושה תרגילי הפנמה:

ראשית,  נעשה סבב, בו כל תלמיד ישתף (אם ירצה) ברגש שעלה בתוכו, אחרי לימוד השיר, מבלי לפרט.

(נוכל, אם נרצה ונרגיש שהדבר נכון לפתח דיון סביב הרגשות שעלו בכיתה לאור השיר וההעמקה בתכניו).

 

שנית, נבקש מהתלמידים לכתוב מילות סיום משלהם לשורה האחרונה בשיר - 'תגידו לו שאני...'.

גם כעת ניתן לקיים סבב או לבקש ממי שמעוניין לקרוא בפני כל הכיתה את מילותיו. כמובן שיש כאן התערבות במה שהמשורר השאיר פתוח ומעגלי, ובכל זאת, זו הזדמנות לאפשר לתלמידים לבטא את עולמם שלהם ואת מה שהם מבינים כמסר שמבקשת האם-חוה- לומר לבנה, קין.

(לאחר קריאת התלמידים, אפשר להביא דוגמאות לדברים אחרונים של יהודים מתקופת השואה שמובאות בסעיף 2 בחלק ההעשרה)

 

שלישית, נקיים דיון פתוח בשאלה- 'מה יש בו בשיר הזה שהפך אותו לאחד המפורסמים שנכתבו על השואה'.

 

 

העשרה:

1.      מצ"ב תמונה של השיר כפי שהוא כתוב ליד אנדרטה של פסי רכבת, במחנה ההשמדה בלז'ץ שבפולין. צילמתי אותו במהלך מסע לפולין עם תלמידות האולפנה שלי, והן התרגשו לראות את השיר שלמדנו בכיתה, כתוב בעברית בפולין.

 

2.      דוגמאות לצוואות שונות, משפטים אחרונים ומסרים שהשאירו יהודים לפני לכתם אל המוות מאתר "יד ושם".

 

3.      סדנה להמחשת המושג של לשון צפנים / בתודה למדריכה לספרות זיוה קוסופסקי:

האסטרטגיה בסדנה זו היא הרחקת המושג מנושא השואה, כדי ליצור את ההפנמה של המושג.

א.      כל תלמיד מתבקש לבחור תופעה בעולם (אירוע היסטורי, חפץ, רגש, אירוע ממעגל החיים).

ב.      לכתוב את התופעה שנבחרה במילה או במשפט ולהקיף בעיגול.

ג.       לכתוב מסביב לעיגול מילים שמתארות באופן עקיף עד מסתיר את התופעה שנבחרה.

ד.      שלושה תלמידים, כל אחד בתורו משתפים בחמש עד עשר מילים שכתבו מסביב לעיגול, ושאר הכיתה מנסה לנחש את התופעה שרצו לתאר.

ה.     התלמידים מתבקשים לכתוב קטע מהמילים שכתבו סביב העיגול.

ו.        אסיף: תלמיד שרוצה משתף את המליאה.

 

4.      להרחבה:  יחידת לימוד בינתחומית (היסטוריה, ספרות ואמנות ) בנושא הקרון 

 של המרכז לשואה במכללה בירושלים. ביחידה ישנה התייחסות גם לשיר "כתוב בעיפרון בקרון החתום".

 

 

 

ביבליוגרפיה:

1.      דר' מלכה פוני, השירה העברית במאה העשרים, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, 1998, עמ' 325-340.

2.      שני מערכי שיעור של פרופ' נורית צין:

א.      http://www.amalnet.k12.il/meida/sifrut/sifshoa/hafalot/ssi00080.htm

ב.      http://www.amalnet.k12.il/meida/sifrut/sifshoa/maamarim/ssi00109.htm