הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהשיר חובה ביחידה בסיסית בנושא 'אדם מול בוראו'.
**שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
בשיעור זה
-נצא למסע בעקבות הדוברת בשיר ובו :
-נגלה את הרצון הטבוע בנו לקרבת אלוקים ואת החיפוש של 'חצרות קדשך'
- נכיר בקושי ובמרחק שיוצרת מציאות חיינו העמוסים מסיחי דעת,
- ונפתח פתח למחשבה איך למצוא וליצור 'חצרות' כאלה, על אף המתח והניגוד בין עולם החול והחומר לבין עולם הקודש.
רקע קצר על המשוררתרבקה-טניה הדר-קליין 1947 2014 הייתה משוררת ישראלית. נולדה בשם רבקה-טניה שטרנפלד, במחנה עקורים בפרנקפורט על המיין שבגרמניה. בשנת 1948 עלתה המשפחה לישראל. התגוררה ברובע היהודי בעיר העתיקה שבירושלים ועסקה בתחומי ההוראה ובעריכה. השואה ותהליך החזרה בתשובה שעברה, מופיעים ברבים משיריה. לאחר שחלתה במחלה קשה, הלכה הדר-קליין לעולמה 9 במאי 2014, ונקברה בהר המנוחות. הרצל ובלפור חקק כתבו עליה : 'מאפיין לפואטיקה של טניה הדר, מלבד התנועה המתמדת בין דמויות ובין זמנים, היא התנודה המתמדת במִנעַד (בַּסקאלה) שבין קודש לחול. משאת נפשה – להגיע אל הקודש, להתקדש במשכן השירה. '
פתיחה: נכתוב על הלוח את הכותרת ונבקש מהתלמידים השערות לפענוח הכותרת. נסוגה- ממה מתרחקת? כנראה ממציאות שונה או הפוכה מ'חצרות קדשך'.
למי פונה? מהן 'חצרות קדשך'? מה תרגיש שם לדעתך?
התבוננות כללית:
האם עונה על השערותינו?
מה שואלת הדוברת? היכן הייתם שמים את סימן השאלה?
האם יש תשובה? מהי תשובתה? האם היא ברורה?
ניתן לקרוא את השאלה בשני אופנים (ר' מאמרה של רבקה קופרמן באתר ספרות)
1. השאלה היא כל הבית הראשון והכיוון לתשובה- בבית השני (או משורה אחרונה בית א') העולמות יכולים להתמזג והניגוד בין הקודש לחול (המופיע בבית א) יכול לבוא לידי השלמה המיוצגת בעולם הטבע (בית ב). זו קריאה שמשאירה תשובה יותר פתוחה.
2. השאלה היא 'והיכן הן אותן חצרות שקופות מוארות של אהבתך"? והתשובה מתחילה מייד במילים 'בתוך העשן...' ואז ברור יותר מהמשך השיר שחצרות הקודש קיימות בתוך עולם החול.
*הערה: האפשרות הראשונה פשוטה יותר להבנה ועל פיה נכתב המשך המערך. אפשר ללכת עם התלמידים להבנה שהם מוצאים. בכיתות שמתאים- מעשיר ומעניין להתבונן בשתי האפשרויות. בכל מקרה העמימות של הפיסוק היא חלק מעיצוב החוויה המרכזית של החיפוש והתהייה. כמו גם הפסיחות והמבנה הגרפי החיצוני של השיר.
• התבוננות מעמיקה:
מטאפורת החצרות- מה משמעותה? איזו חוויה מחפשת הדוברת שם?
נראה את משמעות הביטוי 'חצרות קדשך' במקורות
'חצרות שקופות מוארות של אהבתך'- מה מבטאים התיאורים?
• הצעה לפעילות:
בכיתות ששייך לעשות דמיון מודרך- לתאר את היציאה מהכיתה, מהרעש וכו' לאותן 'חצרות קדשך' שקופות ומוארות באהבת ה'. איך הן נראות? מה יש שם? מה מרגישים כשמגיעים? בסיום הדמיון 'לחזור' למציאות.
- לשאול חוויות מהדמיון. מה מאפשרת ה'נסיגה' לחצרות הקודש? איך המעברים מה'שגרה' ל'חצרות' ובחזרה?
ניתן לקרוא את חיפוש ה'חצרות' דרך הנסיגה משלוש חוויות המנוגדות לחוויה הנכספת של ההימצאות ב'חצרות קדשך':
1.'העשן, זיהום האויר, רעש האקרנים הבלתי פוסק'
2.'החסך שאינו מתמלא לעולם'
3.'הירוק המרוקם בלוח חתום של שמים'
אפשר לקיים דיון במליאה או לתת משימה לעבודה עצמית שלאחריה איסוף ודיון:
מה המשמעות של כל אחת מהחוויות? מדוע לדעתך רוצה לסגת מכל אחת מהחוויות הללו?
1.עולם החול המודרני הגדוש באמצעים טכנולוגיים המתועש הרעשני והאינטנסיבי
2.החוסר במשמעות, הריקנות, הבדידות שהם ממאפייני המודרנה. חסך באהבה בבטחון בעוגן רוחני.
3.אפילו יפי הטבע, הקרוב יותר לגילוי האלוקות, יכול להיראות כנוגע במציאות שמימית אך היא רחוקה עלומה וחתומה.
•
משימה: נחלק לכל תלמיד דפים וצבעים ונבקש מהתלמידים לנסות לבטא בציור את חצרות הקודש לעומת אחת מהחוויות המנוגדות. בסיום נבקש מכמה תלמידים להציג את הציורים ולהסביר את הניגוד שבציור.
• דיון: האם לדעתך הנסיגה הכרחית? האם יש אפשרות להיות ב'חצרות קדשך' גם ללא נסיגה?
מה מסמלת תמונת הטבע שמתארת הדוברת?
"העלים הנושרים בצהוב מתכתי חלוד על מסגרת החלון (ספק זהב, ספק טבק) " עלי השלכת- סופיות, אך גם מחזוריות והתחדשות. עלים מתוך עץ גדול- גילויים קטנים של הגודל. יש כאן מיזוג וחיבור בין עולם החול לעולם רוחני יותר: הצבע שלהם ממזג טבע נקי (עם מימד של קדושה)- צהוב, זהב יחד עם עולם מתועש – מתכתי חלוד, טבק. העלים מעולם הטבע נושרים על מסגרת חלון מעשה ידי אדם. הדוברת נשארת בספק לגבי מהותם, כיוון שהיא מכילה סתירות וניגודים פנימיים. ספק זה מנקר בה בדמותם של העלים המואנשים, ה"מתדפקים בחוצפה אחרונה בעקשות בלתי מובנת". הסופיות של העלים (ולא "הירוק המרוקם") מדגישה אף היא את הניגוד בין עולם החומר המתכלה לעולם הרוח הנצחי. לחיבור הזה בין חומר ורוח נדרשת חוצפה ועקשנות כיוון שהוא לעולם לא יהיה מובן והרמוני. תמיד יישאר בעיני הדוברת הספק וה"לא מובנת". עם זאת, גם ב'מותם', במפגש האחרון עם המציאות, הם יוצרים ב'חוצפתם' ו'עקשנותם' חיבור בדפיקה בין העולמות ביניהם נעה הדוברת. מתעקשים לומר לה: למרות הניגוד והמתח בין העולמות יש מפגש, יש סיכוי להתמזגות ולגילוי ה'חצרות' בתוך ההוויה. דפיקתם על חלונה מסמלת לה שאולי גם אין אפשרות לסגת.
בשיר מובע חיפוש האלוקות וקדושה בתוך המציאות החומרית היום-יומית. הדוברת מחפשת מפלט מפני עולם החול הסובב אותה ומבקשת מחסה בחצרותיו הקדושות של האל. במהלך השיר מכירה הדוברת כי גם אם החיבור בין העולמות מורכב ולא מובן- הקדושה אינה מנותקת מעולם החול אלא נמצאת בתוכו.
הפנמה:כל תלמיד מקבל ציור של עלה שלכת וכותב עליו מה עונה על השאלה 'היכן אותן חצרות' בחייו (הקיימות או הרצויות), ומהי הדרך להגיע אליהן.
• אורות זרעונים א. צמאון לא-ל חי/ הרב קוק
"...צריך להראות את הדרך איך נכנסים אל הטרקלין - דרך השער. השער הוא האלהות המתגלה בעולם, בעולם בכל יפיו והדרו, בכל רוח ונשמה, בכל חי ורמש, בכל צמח ופרח, בכל גוי וממלכה, בים וגליו, בשפרירי שחק ובהדרת המאורות, בכשרונות כל שיח, ברעיונות כל סופר, בדמיונות כל משורר ובהגיונות כל חושב, בהרגשת כל מרגיש ובסערת גבורה של כל גבור.
האלהות העליונה, שאנו משתוקקים להגיע אליה, להבלע בקרבה, להאסף אל אורה, ואין אנו יכולים לבוא למדה זו של מלוי תשוקתנו, יורדת היא בעצמה בשבילנו אל העולם ובתוכו, ואנו מוצאים אותה ומתענגים באהבתה, מוצאים מרגע ושלום במנוחתה. ולפרקים תפקדנו בברק עליון מזיו של מעלה מאור עליון שמעל כל רעיון ומחשבה. השמים נפתחים ואנו רואים מראות אלהים, -
אבל אנו יודעים שזהו מצב ארעי לנו, הברק יחלף והננו יורדים לשבת עוד לא בפנים ההיכל כי אם בחצרות ה'..."
- מה המענה שנותן הרב קוק למתח שבין עולם החול לעולם הקודש? היכן הן חצרות הקודש? כדאי לשים לב לביטויים שמופיעים גם בשיר.
• "חוזרים קדימה"- סדרה של 4 פרקים עם ראיונות של אמנים שחזרו בתשובה
חוזרים קדימה פרק 1- גילי שושן דקה 23 עד 25
חוזרים קדימה פרק 2- גאלה קוגן 13
- ממה נסוגו האמנים הללו? האם מצאו לדעתכם דרך לחבר בין העולמות? איך?
• הזמן עכשיו / אודי דוידי
לילות יסרוני כליותי ,והירח מעלי צועק לי שיודע
דממה מתחת לרגלי, כמו שתיקתו של הר גועש אלי עוד רגע הוא פוגע
כמו עני אני הולך ומחפש בתוך שברי חיי זכויות שהתפזרו
והדממה צועקת לי שזה הזמן עכשיו לפני שייגמרו
אני ישן וליבי ער / ומבקש את הקרבה אליך
ואין רגע, ואין דקה שלא דרשתי קרבתך
אתה פותח לי פתחים, אני בורח להרים אני והשמיים
ובלילות הכאבים רומזים לי שמסע חיי לא הסתיים בינתיים
עכשיו אני והזריחה, תמונות חיי עוברות מולי שגיאות הפכו לצחוק
אני מבטיח שוב לחזור אל נקודת התום שבתוכי עמוק
אני ישן וליבי ער...
- מה נקודות הדמיון בין השירים? מה השוני המשמעותי ביניהם?
שיתוף
הדפסה
ייצוא