הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצה
שיעור מס' 1-מהי עין טובה?
מטרות:
1. התלמידים יתוודעו לאפשרויות ראייה שונים של מצבים דומים.
2. התלמידים יזהו מהי ראייה הנובעת מ'עין טובה' ומהי ראייה הנובעת מ'עין רעה'.
3. התלמידים יבינו שיש לאדם כוח לבחור מתוך המציאות, מה הוא רואה בה.
4. התלמידים יבינו שהתוצאה מושפעת מאופן ההסתכלות של האדם.
שיעור פתיחה: ציורי סיטואציה- הפעלה
(נקרא בבדיחותא "מבחן R. H =ראיית הטוב, המיוחס ל"גודמן")
כל בת מקבלת דף עם ציורי סיטואציה שמחולק למספר סיפורים בהמשכים. בכל ריבוע מצויר חלק מסיפור בהמשכים והמשימה היא להשלים את הסיפור בריבוע הרביעי.
*השיעור נבחר כשיעור פתיחה משום היותו חביב ומאד מזמין. מטרתי בשיעור זה היא ליצור אינטרס ללמידה, שיתוף מירב התלמידים ובסיס לדיון ברבדים גבוהים ועמוקים יותר.
לאחר שכל בת משלימה את הסיפור לפי ראות עיניה, בוחרים מס' בנות (תלוי בזמן העומד לרשותנו) שיספרו ליתר כיצד הן בחרו להשלים את הסיפור. הרעיון הוא שיש אפשרות לסיים את הסיפור כסוף אופטימי וטוב או כסוף לא טוב.
לאחר מכן מקיימים דיון בכיתה סביב השאלות הבאות:
א. אילו אפשרויות עמדו לפנייך לפני שהחלטת סופית על בחירתך?
ב. מה הביא אותך לצייר דווקא סוף כזה לסיפור?
ג. האם את בד''כ נוטה לראות סיטואציות באור חיובי/שלילי (תלוי מה הייתה בחירתה)?
ד. בחרי סיפור אחד שבחרת לו סוף פסימי ונסי לצייר לו סוף אחר.
ה. מה נדרש ממך כדי ליצור סוף חיובי לסיפור?
לאחר הדיון אנחנו נחשפים לנושא היחידה-'עין טובה'.
שאלות מקדימות:
א. כיצד את מגדירה 'עין טובה'?
ב. מה ההפך מעין טובה?
ג. הדגימי 'עין טובה' ע''י סיפור. (ניתן לכתוב את הסיפור המצויר שנבחר לו סוף טוב)
מושגים מרכזיים בשיעור:
*עין טובה
*עין רעה
*בחירה
שיעור מס' 2- 'עין טובה' בנביאים
מטרות:
התלמידים יבינו שיש לאדם כוח לבחור מתוך המציאות, מה הוא רואה בה.
התלמידים יזהו בחייהם שראיה ב'עין טובה' את המציאות, יש בכוחה להשפיע על התוצאות.
התלמידים יפנימו שלימוד זכות הוא לא בהכרח תוצאה של מציאות חיובית אלא תלוי בנק' השקפה של האדם.
כוונתי במטרות 2-3 היא שכאשר גדעון היה נתון במציאות המרה של מנוסה ממדין ופחד מהם (והראיה לכך, שהיה חובט חיטים בגת, במקום שאינו מיועד לכך, לפי שהיה נסתר ומוחבא, משום שחשש שיבואו המדיינים ויבזזו את הגרנות של אביו) ראייתו את המציאות באופן פסימי הביאה אותו להגיב באופן מתריס ובוטה כלפי מלאך ה'- הוא היה שבוי ב'ראית הרע'. אך להבדיל ממנו, המלאך רואה את גדעון ב'עין טובה' (בהמשך רד''ק משלים את הפער ומסביר מה הייתה יכולה להיות הסיבה לכך) וראייתו זו באה לידי ביטוי במילותיו החמות והמעודדות "לך בכוחך זה והושעת את ישראל. . . כי אהיה עימך והכית את מדין"
מקור חובה-שופטים ו' פס' א-טז' ופירוש רד''ק לפרק.
תנ"ך, שופטים, פ"ו
(א) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיִּתְּנֵם ה' בְּיַד מִדְיָן שֶׁבַע שָׁנִים: (ב) וַתָּעָז יַד מִדְיָן עַל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת: (ג) וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו: (ד) וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ עַד בּוֹאֲךָ עַזָּה וְלֹא יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר: (ה) כִּי הֵם וּמִקְנֵיהֶם יַעֲלוּ וְאָהֳלֵיהֶם יּבָאוּ \{וּבָאוּ\} כְדֵי אַרְבֶּה לָרֹב וְלָהֶם וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר וַיָּבֹאוּ בָאָרֶץ לְשַׁחֲתָהּ: (ו) וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה': (ז) וַיְהִי כִּי זָעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' עַל אֹדוֹת מִדְיָן: (ח) וַיִּשְׁלַח ה' אִישׁ נָבִיא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאֹצִיא אֶתְכֶם מִבֵּית עֲבָדִים: (ט) וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד כָּל לֹחֲצֵיכֶם וַאֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם וָאֶתְּנָה לָכֶם אֶת אַרְצָם: (י) וָאֹמְרָה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִירְאוּ אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי: (יא) וַיָּבֹא מַלְאַךְ ה' וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ אֲבִי הָעֶזְרִי וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת לְהָנִיס מִפְּנֵי מִדְיָן: (יב) וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל: (יג) וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ ה' עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ ה' וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ ה' וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף מִדְיָן: (יד) וַיִּפֶן אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ: (טו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי: (טז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד:
השיעור בחלקו הראשון יעסוק בלימוד הפרק והחלק השני בלימוד פירוש רד'ק.
רצוי לספר בקצרה במה עוסק הפרק ורק אח''כ להתמקד בנושא שלשמו בחרנו את הפרק.
שאלות הפנמה:
ý איזו דמות מצטיירת לגדעון מתגובתו בפסוק י"ג?
ý איזו דמות מצטיירת לגדעון מתגובתו בפסוק ט"ו?
ý שימי לב להבחנה הספרותית בין הדובר בפסוק י"ב לדובר בפסוק י"ד. האם הבחנה זו יכולה להאיר את הציורים השונים העולים מדמותו של גדעון בפסוקים שלאחר מכן?
ý כיצד את מבינה את דברי ה': "לך בכחך זה" איזה כוח יש לגדעון בפרק?
כדי להבין במה זכה גדעון שנבחר להושיע את ישראל, נלמד את פירוש הרד'ק לפרק.
רד"ק שופטים פרק ו
ובדרש נתעכב שם עד שמצא לו זכות ואחר כן נראה לו אמרו יואש אביו היה חובט חטים אמר לו גדעון אבי זקן אתה הכנס לביתך ואני אהיה חובט שאם יבאו המדינים אין בך כח לנוס אמר המלאך קיימת מצות כבוד וראוי אתה שיגאלו בני על ידיך מיד וירא אליו מלאך ה' וגו' אמר לו גדעון ויש ה' עמנו וגו' אמש קראנו את ההלל והיה אבי מקראני בצאת ישראל ממצרים אם צדיקים היו אבותינו עשה לנו בזכותם ואם רשעי' היו כשם שעשית להם גם כך עשה לנו נס אמר הקב"ה חייך כך למדת סניגוריא על בני כדאי אתה שאדבר עמך מיד ויפן אליו ה' ויאמר לך בכחך זה בכח זכות' שלמדת סניגוריא על בני ונכון הוא זה הדרש שנתן טעם לעכוב המלאך ולמה שאמר ויפן אליו:
הסבר הפירוש:
מלאך ה' מתעכב בשעה שהוא נפגש עם גדעון על מנת למצוא נק' זכות שתצדיק את שליחותו של גדעון לשמש כשופט לעמ''י ולהושיעם מהמדיינים. הוא מגלה שגדעון מקפיד על מצוות כיבוד הורים בכך שמסייע לאביו וחובט את החיטים במקומו. כמו כן, גדעון מלמד סנגוריה על עמ''י שכפי שאבותינו זכו להיגאל ממצרים, אף עמ''י בדורו, זכאים להיגאל משעבוד מדין, בין אם בזכות אבותינו שהיו צדיקים, ואם לאו, גאל אותם כפי שגאלת את אבותינו אע''פי שלא היו צדיקים.
שאלות הפנמה:
ý מי על פי המדרש מלמד זכות בסיפורו של גדעון?
ý מה הזכות שמוצא הקב"ה בגדעון?
ý מה הזכות שמוצא גדעון בעם ישראל?
ý במה שונה האופן בו מתארים הפסוקים את מצבו של העם לבין האופן בו מתאר גדעון על פי המדרש את מצבו של עם ישראל?
ý מה דעתך על לימוד זכות על עם ישראל לאור תיאורו של מצב העם בראשית הפרק?
ý כיצד ניתן להצליח ללמד זכות גם על חברים הנראים לנו רשעים בהתנהגותם?
*כדברי הר' גואלמן המובאים במאמרו של הר' אדלר 2, שיעור תנ''ך טוב הוא זה הבנוי משלוש קומות: הראשונה מסבירה את פשט המילים של הפס' והפרק, הבנת הנקרא וכו', בקומה השניה עוסקים בתוכן של הנאמר ובמהותו, בהגדרות כלליות של הקטע, הנושא, חיפוש משמעויות שונות, סיכומים ועוד, ובקומה השלישית הכיתה עוסקת במשמעות של הנלמד לחיינו היום, בתורת חיים, בערכים, במסרים, בתובנות, ברלוונטיות ובאקטואליה. כמו כן, לדבריו, יש בשאלות המנחות כדי לכוון את הלומד להתבוננות במשמעות הכתובים.
משימה לבית-
נסי במשך השבוע הקרוב לנתח אירוע שגרם לך להגיב באופן של לימוד זכות או לימוד חובה על מישהו או משהו.
*שחזרי את החוויה בכתב-כתבי מה היה האירוע ומה הייתה תגובתך.
*זהי האם תגובתך נבעה מראיית הטוב או שמא ההפך.
*הציעי אפשרות של תגובה שונה ממה שהגבת, וחשבי מה יכולה להיות ההשלכה של תגובה כזו? האם היא יכולה להשפיע על המשך השתלשלות הדברים? אם כן, במה?
* לאור הלימוד והתרגיל, האם נכון יהיה לומר שלימוד זכות הוא לא בהכרח תוצאה של מציאות חיובית ולימוד חובה הוא לא בהכרח תוצאה של מציאות שלילית, אלא תלוי בנק' השקפה של האדם? הסבירי.
מושגים מרכזיים בשיעור:
*עין טובה
*לימוד זכות/סנגוריה
שיעור מס' 3-'עין טובה' בגמרא.
מטרות:
1. התלמידים יבינו שיש לאדם כוח לבחור מתוך המציאות, מה הוא רואה בה.
2. התלמידים יבינו שראיה ב'עין טובה' את המציאות, יש בכוחה להשפיע על התוצאות.
3. התלמידים יפנימו שלימוד זכות הוא לא בהכרח תוצאה של מציאות חיובית אלא תלוי בנק' השקפה של האדם
4. התלמידים יזדהו עם תופעה של לימוד זכות על הנהגת ה' דרך הכרות עם דמותו של ר' עקיבא.
ברכות נד
אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דר' עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר: "כל דעביד רחמנא לטב עביד". כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא בעא אושפיזא לא יהבי ליה אמר כל דעביד רחמנא לטב אזל ובת בדברא והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא אתא זיקא כבייה לשרגא אתא שונרא אכליה לתרנגולא אתא אריה אכליה לחמרא אמר כל דעביד רחמנא לטב ביה בליליא אתא גייסא שבייה למתא אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה.
תרגום. אמר רב הונא בשם רב משמו של ר' מאיר וכן שנויה בברייתא בשם רבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר: כל מה שעושה הקב"ה – לטוב הוא עושה. מסופר שרבי עקיבא היה מהלך בדרך. הגיע לאותה עיר ביקש מלון ולא נתנו לו. אמר: כל מה שעשה ה' לטובה. הלך ולן בשדה. והיו עמו תרנגול וחמור ונר. בא הרוח וכבה הנר. בא החתול ואכל את התרנגול. בא האריה ואכל את החמור. אמר: כל מה שעשה הקב"ה לטוב עשה. בו בלילה בא גייס ושבה את העיר. אמר להם: וכל לא אמרתי לכם כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה?!
תקציר הגמרא:
ר' עקיבא הילך בדרך והצטייד בחמור, תרנגול ונר. בדרכו פקדו אותו אירועים שגרמו לאבדן כל הדברים שלקח עמו, למרות זאת הגיב באופן אופטימי כפי שתמיד נהג לומר: "כל מה שעושה הקב''ה הכל לטובה"
סיפור זה מבטא את ראיית הטוב שהייתה חלק מהשקפת עולמו של ר' עקיבא.
שלב א'-קריאת המקור והסברו.
שלב ב'- הכרות עם דמותו של ר' עקיבא דרך הפניית שאלות אליו.
אפשרות א'
כל בת מפנה שאלות לר' עקיבא בעקבות המקור שקראנו, וכותבת אותן על דף.
את השאלות שמים בתוך קופסא שמונחת במרכז החדר.
לאחר ערבוב הדפים בקופסא, כל בת, בסבב, נוטלת דף ומנסה ל'היכנס לנעליו' של ר' עקיבא ולהשיב בכתב על השאלות שהופנו אליו.
תבחרנה מס' תלמידות שיציגו את השאלות שהופנו אליהן כר' עקיבא ואת התשובות שהשיבו לו.
מן הסתם השאלות יעסקו בתגובתו של ר' עקיבא לאור הניסיונות שפקדו אותו בזה אחר זה
וישמשו מצע להמשך הדיון.
אפשרות ב'
לבחור תלמידה שתציג את דמותו של ר' עקיבא ולחילופין דמות נוספת שתבחר.
תפקיד הדמות האחרת היא לשאול את ר' עקיבא שאלות ור' עקיבא אמור לענות על שאלותיה.
בכל פעם שהתפקידים מתחלפים, התלמידה מחליפה את מקום מושבה לכיסא שממול.
ניתן לבחור בכל פעם תלמידה אחרת שתבחר דמות אחרת שתשאל שאלות. ניתן כמובן לאפשר לה עצמה להיות השואלת.
**שאלות לדיון: (השאלות יכולות להישאל תוך כדי הפעילות, כהנחייה והכוונה או לאחריה, כסיכום)
ý האם סופו של הסיפור מחייב סוף טוב?
ý האם ראייה ב'עין טובה', בהכרח מביאה לתוצאות חיוביות?
ý במה נמדדת 'עין טובה'? האם רק מבחן התוצאה הוא שמעיד על ראיה כזו?
ý מה דעתך על טיפוס שאומר "גם זו לטובה" על כל מציאות המתרחשת עליו?
ý על פי המדרש, מה הקשר בין האופן בו אנחנו בוחרים להסתכל על המציאות לבין האופן בו המציאות מתנהלת? מה דעתך על עקרון זה?
ý מה מקשה עלינו להיות כמו ר' עקיבא? מה מסייע לנו לראות כך את העולם?
הערה: ניתן לבחור את המקור השני על נחום איש גם זו ולקיים מהלך שיעור דומה.
מושגים מרכזיים בשיעור:
* "כל מה שעושה ה' הכל לטובה"
שיעור מספר 4: למה כדאי לי ללמד זכות?
מטרות:
1. התלמיד יעמוד על הכדאיות שבלימוד זכות על הזולת
2. התלמיד יכיר את המושג "לדון לכף זכות"
3. התלמיד יפנים את הרצון לדון את הזולת לכף זכות
[אליפסה: למה כדאי ללמד זכות?] תקציר השיעור הקודם: למדנו שיש ביכולתנו לפרש את המציאות שסביבנו ולראות אותה בעין טובה. השיעור נלמד על הרווחים שאנו מפיקים ממבט חיובי.
מהלך השיעור:
הפניית שאלה לכיתה:
ניתן לערוך דיון בעקבות התשובות השונות שינתנו: (עפ"י בחירת המורה אחד מהנושאים השונים שהועלו)
- התועלת האישית מלימוד זכות על הזולת.
- התועלת החברתית מלימוד זכות.
- האם ללמד זכות זה לא להיות "תמים" האם זה יאפשר לזולת ל"סדר" אותי?
לימוד בעקבות חז"ל:
הקראה ע"י המורה:
שבת קכ"ז:
"תנו רבנן: הדן חברו לכף זכות דנין אותו לזכות. ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים. ערב יום הכפורים אמר לו: תן לי שכרי, ואלך ואזון את אשתי ובני. אמר לו: אין לי מעות. אמר לו: תן לי פירות. - אמר לו: אין לי. - תן לי קרקע. - אין לי. - תן לי בהמה. - אין לי. תן לי כרים וכסתות. - אין לי. הפשיל כליו לאחוריו, והלך לביתו בפחי נפש
משימה אישית: כל תלמיד מתבקש לכתוב את הדו שיח שהיה, לדעתו, בין הבעל החוזר לביתו לאחר שלוש שנות עבודה, בידיים ריקות, לבין אשתו.
הקראת הדיאלוגים. לברר אצל התלמיד את הרגשות של הדמויות בדיאלוג. כיצד לדעתו מרגיש הבעל כיצד מרגישה האישה?
[מטרת המשימה: ליצור הזדהות ורלוונטיות בין הדמות מהטקסט של חז"ל לבין עולמו הפנימי של התלמיד. לתת מקום לתמיהה או אף לכעס על התנהגותו ה"פראיירית", אבל גם לאפשר לתלמיד להיכנס ל"ראש" של השכיר בעל העין הטובה ולהעלות בעצמו את טיעוניו של השכיר. מדמות מרוחקת ואולי אף תמוהה בהתנהגותה, דמותו הופכת להיות אנושית והגיונית] [1]
הקראת המשך הקטע ע"י המורה: (תוך כדי ביאורי מילים)
לאחר הרגל [חג הסוכות] נטל בעל הבית שכרו בידו, ועמו משוי[משא, מטען] שלשה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו. אמר לו: בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני? - אמרתי: שמא פרקמטיא [סחורה] בזול זומנה לך, ולקחת בהן. - ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה במה חשדתני? - אמרתי: שמא מושכרת ביד אחרים. - בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע במה חשדתני? - אמרתי: שמא מוחכרת ביד אחרים היא. - ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות במה חשדתני? - אמרתי שמא אינן מעושרות. - ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות במה חשדתני? - אמרתי: שמא הקדיש כל נכסיו לשמים. - אמר ליה: העבודה, כך היה! הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה, וכשבאתי אצל חבריי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה, כשם שדנתני לזכות - המקום ידין אותך לזכות".
שאלה לכיתה:
מדוע המעביד לא הסביר לעובד שלו, כבר מלכתחילה את מורכבות המצב?
לבקש מהתלמידים לשתף בחוויה שבה היו צריכים ללימוד זכות ע"י הזולת.
- מה קרה?
- האם האמינו להם? וכיצד הרגישו? האם זה השפיע עליהם באיזה שהוא אופן?
- ואם לא האמינו להם, כיצד הרגישו? האם זה השפיע עליהם?
סיכום השיעור: (המטרה שהתלמיד יכיר את המושג "לדון לכף זכות")
חז"ל פותחים ומסיימים באותו הביטוי, מהו?
מהי האסוציאציה של ביטוי זה? [כף זכות]
מה המסר שרוצים חז"ל ללמדנו מסיפור זה?
[הדן חברו לכף זכות דנין אותו לזכות- המסר הוא שהתועלת בלימוד זכות היא לא רק לזולת אלא אף לאדם עצמו, שע"י שילמד זכות על הזולת גם הקב"ה ילמד זכות עליו בבית דין של מעלה וכביכול כף המאזנים של מעשיו תטה אל הזכויות]
מה כל אחד מאיתנו צריך לעשות כדי להיות כאותו עובד שכיר, המלמד זכות?/ כיצד לימוד זכות יכולה להיות טבועה בנו?
משימה: על כל תלמיד להכין לקראת השיעור הבא "סטיקר" המעודד לימוד זכות,
[מטרת המשימה: להביא את התלמיד לנסח בעצמו את יתרונות לימוד זכות וע"י כך להביא להפנמת המושג על מנת שיהיה חלק מאישיותו] [2]
שיעור מספר 5: כיצד נגיע לידי לימוד זכות על הזולת?
מטרות:
1. התלמיד יכיר את כוחו והשפעתו של לימוד זכות על הזולת
2. התלמיד ירכוש כלים ואמצעים כיצד לדון את הזולת לכף זכות
3. התלמיד ישליך מלימוד זכות על הפרט ללימוד זכות על כלל החברה
מהלך השיעור:
תקציר השיעור הקודם: בשיעור הקודם למדנו את דברי חז"ל במסכת שבת על היתרונות שאנו מרוויחים מלימוד זכות. רצינו להפנים את התכונה הזאת בנו.
התלמידים יציגו את הסטיקרים שהכינו ויסבירו את מחשבותיהם.
היום נלמד עפ"י תורתו של רבי נחמן כיצד יש ללמד זכות על הזולת.
לימוד בזוגות + שאלות הנחייה
רבי נחמן מברסלב, תורה רפ"ב
דַּע כִּי צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר, צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע, וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ מְעַט טוֹב, וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל - יְדֵי - זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת, וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה, וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים ל"ז): "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ" הַיְנוּ שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר לָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, וְאַף - עַל - פִּי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר, אַף - עַל - פִּי - כֵן צָרִיךְ אַתָּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בּוֹ מְעַט טוֹב שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע וְזֶהוּ וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע, שֶׁצָּרִיךְ אַתָּה לְבַקֵּשׁ בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, כִּי אַף - עַל - פִּי שֶׁהוּא רָשָׁע, אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁאֵין בּוֹ מְעַט טוֹב עֲדַיִן, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב מִיָּמָיו, וְעַל - יְדֵי - זֶה שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, וְאַתָּה דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל - יְדֵי - זֶה אַתָּה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת, עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל - יְדֵי - זֶה, וְזֶהוּ וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע, עַל - יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא בְּהָרָשָׁע עוֹד מְעַט טוֹב, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, עַל - יְדֵי - זֶה וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ, הַיְנוּ כְּשֶׁתִּתְבּוֹנֵן וְתִסְתַּכֵּל עַל מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ, וְאֵינֶנּוּ שָׁם עַל מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, כִּי עַל - יְדֵי שֶׁמּוֹצְאִין בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב, אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, וְדָנִין אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל - יְדֵי - זֶה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת. וְזֶהוּ וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ כַּנַּ"ל, וְהָבֵן:
תמצית דברי רבי נחמן: צריך לדון כל אדם לכף זכות אפילו רשעים. יש לחפש ברשע איזה שהיא נקודה טובה, ששם בנקודה זו או בתחום זה, הוא אינו רשע. כי אין אדם שלא עשה משהו טוב בחייו. וע"י זה שמוצאים ברשע משהו טוב מעלים אותו מכף חובה לכף זכות. עד שכבר לא תיזכר עוד מדרגתו הקודמת. כפי שנאמר בתהלים "ועוד מעט ואין רשע". והתבוננת על מקומו ואיננו "
שאלות :1. כיצד ניתן לדון אדם רשע לכף זכות?
v 2. כיצד "עין טובה " משפיעה על הרשע?
v 3. כיצד ניתן להסביר את הפסוק: "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" על פי דרשת רבי נחמן? /כיצד זה נעלם הרשע?
להשמיע את השיר "רקפות בין הסלעים " (אריאל הורביץ)+ לחלק את מילות השיר.
(השיר נכתב בזמן מבצע "עופרת יצוקה". המטרה היא ליצור אקטואליה של המבט החיובי גם על המציאות הישראלית שבה חי התלמיד אשר בד"כ הינו חשוף, ע"י אמצעי התקשורת, לצדדים הלא חיוביים שבה)
שיעור מספר 6: לימוד זכות על עצמי
מטרות:
1. התלמיד ילמד להכיר בחשיבות לימוד הזכות על עצמו ובהשפעה שיש לכך על הזולת
2. התלמיד יזדהה עם הצורך וההשפעה החיובית בהכרת ערך עצמו ובנקודות הטובות שבו
3. התלמיד יפנים שיש בו נקודות טובות.
תקציר השיעור הקודם + משימת הבית:
[תיבת טקסט: תמצית דברי רבי נחמן: האדם צריך לדון את כל האדם לכף זכות כולל את עצמו. האדם צריך להכיר ולמצוא דברים טובים שיש בו. וע"י כך יהיה בשמחה. ויצא ממדרגת כף החובה למדרגת כף זכות. כפי שמצווה לעשות כלפי הרשעים. שע"י התמקדות בנקודות הטובות נעלם הרשע. כך ראוי לאדם לעשות לעצמו. לחפש רק את הנקודות הטובות שבו. וע"י זה יהיה בשמחה.] למדנו את כוחו והשפעתו של לימוד לכף זכות על הפרט ועל הכלל. למדנו מתורה רפ"ב של רבי נחמן, שבכל אחד אפשר למצוא משהוא טוב "מעט טוב".
בדיקת המשימה שניתנה להכנה בבית: מהו "הטוב" שמדברים עליו בחדשות? התלמידים יציגו את מממצאיהם.
דיון בכיתה בעקבות הממצאים: האם החברה הישראלית היא חברה מפרגנת? מדוע? האם יש צורך בשינוי? ואם כן, כיצד?
השיעור נמשיך לעיין בתורתו של רבי נחמן ונדלה ממנה עוד כלים להפוך את עצמינו לבעלי עין טובה.
פעילות: (מטרת הפעילות להכין את התלמיד להזדהות עם תורתו של רבי נחמן הממקדת את לימוד הזכות של האדם קודם כל בעצמו)
כל תלמיד מתבקש לכתוב על עצמו 3 תכונות טובות.
במרכז הכיתה תהייה קופסא ובה פתקים עם שמות התלמידים, כל תלמיד מוציא פתק ובו שם של חבר מהכיתה. עליו לרשום 3 תכונות טובות שיש לחבר. לאחר מכן עליו למסור את מה שכתב לחבר.
דיון: מה היה יותר קשה לכתוב על עצמך או על חברך? מדוע?
איך הרגשת עם התכונות שנכתבו עליך? מסכים / לא מסכים. / נוח לך לשמוע?
המשך לימוד תורת רבי נחמן + שאלות הנחייה: (מומלץ לימוד בזוגות. בכיתה מתקשה לימוד בעזרת המורה)
וְכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לִמְצֹא גַּם בְּעַצְמוֹ, . . . אֵיזֶה מְעַט טוֹב, כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, וְלָבוֹא לִידֵי שִׂמְחָה כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן מְעַט טוֹב. עַל - יְדֵי - זֶה הוּא יוֹצֵא בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת וְיוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, בִּבְחִינוֹת "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ" כַּנַּ"ל, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת אֲפִלּוּ אֶת הָרְשָׁעִים וְלִמְצֹא בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת. וְעַל - יְדֵי - זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת, בִּבְחִינַת וְעוֹד מְעַט וְכוּ' וְהִתְבּוֹנַנְתָּ וְכוּ' כַּנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת, וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן, כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, וִישַֹמַּח אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב, וּכְמוֹ כֵן צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ עוֹד, לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב:
v 1. כיצד מסביר רבי נחמן את ההנחיה במשנה: "הווי דן את כל האדם לכף זכות"?
v 2. מהי המלצתו של רבי נחמן לתחושות כישלון וייאוש?
v 3. מה קשה יותר: לדון כל אדם לכף זכות או לדון את עצמנו לכף זכות? נמק.
שאלה לדיון: עפ"י רבי נחמן מה על האדם לעשות בכדי להיות בעל " עין טובה "?
רבי נתן היה תלמידו של רבי נחמן הוא כתב והסביר את תורת רבו:
רבי נתן, ליקוטי הלכות, תורה א'
יִתְגַּבֵּר כָּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר הג"ה. שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וְכוּ':
א) כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל (בסימן רפ"ב) שֶׁכְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל לְחַפֵּשׂ עַצְמוֹ וְרוֹאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא מָלֵא חֲטָאִים וּפְגָמִים הַרְבֵּה, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מִטּוֹב, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה טוֹב אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָֹה אֵיזֶה טוֹב מִיָּמָיו. וְאַף שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁגַּם מְעַט הַטּוֹב שֶׁעָשָֹה הוּא מָלֵא פְּצָעִים, כִּי מְעֹרָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, אַף - עַל - פִּי - כֵן אִי אֶפְשָׁר שֶׁאֵין בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל כָּל פָּנִים. וְכֵן יְחַפֵּשׂ וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה טוֹב. וְאַף שֶׁזֶּה הַטּוֹב גַּם כֵּן מְעֹרָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, אַף - עַל - פִּי - כֵן עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה. וְכֵן יְחַפֵּשׂ וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת. וְעַל - יְדֵי זֶה שֶׁדָּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת עֲדַיִן, אַף - עַל - פִּי שֶׁעָשָֹה מַה שֶּׁעָשָֹה וּפָגַם מַה שֶּׁפָּגַם, עַל - יְדֵי זֶה הוּא יוֹצֵא בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה וְנִכְנַס בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, וְעַל - יְדֵי זֶה יָכוֹל לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים ל"ז) וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְכוּ'. עַל - יְדֵי אוֹתוֹ הָעוֹד מְעַט שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, עַל - יְדֵי זֶה וְהִתְבּוֹנַנְתָּ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְעַל - יְדֵי זֶה יָכֹל לְשַֹמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ. וַאֲזַי יָכֹל לְהִתְפַּלֵּל, וְזֶה בְּחִינַת (שם קמ"ו) אֲזַמְּרָה לֶאֱלֹקַי בְּעוֹדִי. עַל - יְדֵי הָעוֹד מְעַט שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, עַל - יְדֵי זֶה יָכֹל לְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה', וְעַל - יְדֵי זֶה נַעֲשִֹין נִגּוּנִים, כִּי הַנִּגּוּנִים נַעֲשִֹין עַל - יְדֵי שֶׁמְּברְרִין רוּחַ טוֹבָה מִן רוּחַ נְכָאָה וְכוּ'. וְזֶהוּ 'אֲזַמְּרָה' דַּיְקָא, בְּחִינַת נִגּוּנִים וְכוּ'. וְכֵן צְרִיכִין לָדוּן אֶת אַחֵרִים לְכַף זְכוּת אֲפִלּוּ רָשָׁע גָּמוּר צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וְכוּ' וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם, וּמִי שֶׁיָּכוֹל זֹאת לִמְצֹא נְקֻדָּה טוֹבָה אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְֹרָאֵל הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת חַזָּן וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הֶעָמוּד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
v במה שונה סדר הדברים בתורה של רבי נתן לעומת תורה רפ"ב של רבי נחמן?
v האם יש לכך משמעות? נמק.
v מה מקשה עלינו ללמד זכות על הזולת ומה פותח בנו את היכולת הזו?
v כיצד קושר רבי נתן בין עיקרון זה לבין ההלכה שצריך לקום בבוקר כארי.
v נסה להרגיש באילו ימים כיף וקל לך לקום בבוקר ובאיזה ימים הקימה קשה יותר.
v סיכום: איך לדעת רבי נחמן(עפ"י דברי רבי נתן) נוכל לסגל לעצמינו עין טובה על הזולת?
תמצית רבי נתן: קרבת ה' מתאפשרת רק ע"י שמחה. האדם יכול להיות בשמחה רק אם הוא לא בייאוש ודיכאון וזאת יעשה ע"י שיחפש בעצמו נקודות טובות. רק מי שנמצא בשמחה יכול להתפלל על זולתו. מכאן שכדי להסתכל על הזולת בעין טובה, על האדם לראות את הטוב בעצמו.
משימה: כל תלמיד יקבל מדבקה עליה צריך לרשום משפט חיובי על עצמו ולהדביק בפינת שולחנו.
משימה לשיעור הבא: על כל תלמיד לכתוב כל ערב, לפני השינה, את כל הדברים הטובים שעשה באותו היום. (מטרת המשימה להביא את התלמיד להתבוננות פנימית חיובית על עצמו, ולהפנימה ולמזגה לתוך אישיותו)
פעילות כיתתית: מוסיקה שקטה, דמיון מודרך. . .
שיר: נקודה טובה (שולי רנד) - השיר של שולי עושה עיבוד חוויתי ורגשי לתורה רפ"ב של רבי נחמן. ההצעה היא ללמוד את התורה, לשמוע את השיר ולנסות ולנתח מה העיבוד שעשה שולי לתורה של רבי נחמן? היכן היא פגשה אותו? מהניתוח הזה ניתן לפתוח מחשבה: מה התורה של רבי נחמן עשתה לנו? כיצד היינו אנחנו מעבדים אותה לשיר?
מבחן ב"תורת חיים" בנושא: עין טובה
נושאי המבחן:
מהי עין טובה?
למה כדאי ללמד זכות?
הוראות לנבחן:
א. מבנה הבחינה 60 דקות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ניקוד:
חלק א': הסבר ביטויים 25 נקודות
חלק ב': מהי עין טובה? 30 נקודות
חלק ג': למה כדאי לי ללמד זכות? 30 נקודות
חלק ד': קטע שלא נלמד 15 נקודות
ג. חומר עזר המותר בשימוש: דפי המקורות בלבד, תנ"ך.
חלק א': הסבר ביטויים - שאלת ידע והבנה
הסבר 5 מתוך 7 הביטויים הבאים ועמוד על משמעותם בהקשר למקור בו נאמרו:
(5 נקודות לכל ביטוי. סה''כ 25 נקודות)
1. "וַיִּפֶן אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה" (שופטים ו')
2. "אמר הקב"ה חייך כך למדת סניגוריא על בני, כדאי אתה שאדבר עמך" (רד''ק שופטים ו')
3. "כל דעביד רחמנא לטב עביד" (ברכות נד)
4. "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" (תהילים ל"ז ר' נחמן רפ"ב)
5. " וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו. . . " (ר' נחמן רפ"ב)
6. "אזמרה לא-לוהי בעודי " (תהילים קמ"ו, ר' נחמן רפ"ב)
7. " ע"י זה יוצא מכף חובה ונכנס בכף זכות באמת וע"י זה יוכל לזכות לתשובה" (ר' נתן)
חלק ב': מהי עין טובה?
השב על 2 מתוך 3 השאלות הבאות (15 נקודות לכל תשובה נכונה. סה"כ 30 נקודות)
1. "ובדרש נתעכב שם עד שמצא לו זכות" (רד''ק שופטים ו')
א. מהי נקודת הזכות שמצא המלאך בגדעון ובמה זכה גדעון בשל כך? (ידע והבנה)
ב. נראה שהמלאך 'מתאמץ' למצוא לגדעון נקודת זכות, מדוע? (הבנה)
2. "אם צדיקים היו אבותינו עשה לנו בזכותם ואם רשעי' היו, כשם שעשית להם גם כך עשה לנו נס" (רד''ק שופטים ו')
כיצד יש בדברי גדעון אלה לימוד זכות על עם ישראל?
3. מה הקשר בין האופן בו אנחנו בוחרים להסתכל על המציאות לבין האופן בו המציאות מתנהלת?
הדגם על פי המדרש המובא בברכות נד'.
-מה דעתך על עקרון זה? (ניתוח, יישום והפנמה)
חלק ג': למה כדאי ללמד זכות?
השב על 2 מתוך 3 השאלות הבאות (15 נקודות לכל תשובה נכונה. סה"כ 30 נקודות)
"הדן חברו לכף זכות דנין אותו לזכות"
א. כיצד דן השכיר את מעבידו לכף זכות? [שאלת ידע]
ב. מה היה שכרו של השכיר על כך שדן את מעבידו לכף זכות? הסבירי. [שאלת הבנה]
הסבר ע"פ תורה רפ"ב של רבי נחמן.
באילו אמצעים צריך לנקוט אדם על מנת להיות בעל עין טובה?
ע"פ ר' נתן, ליקוטי הלכות, תורה א'
הלכה ראשונה בשולחן ערוך היא "שיתגבר האדם כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו "
כיצד עין טובה מסייעת לקיים הלכה ז
קטע ד': קטע שלא נלמד (5 נקודות לכל תשובה נכונה. סה''כ 15 נקודות)
קרא בעיון את המאמר הבא וענה על השאלות המצורפות לו.
טוב עין הוא יבורך
פתיחה למסכת בבא בתרא.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
כח הראיה – כח פועל
הנושא הראשון שעוסקת בו מסכת בבא בתרא, בסוגית "היזק ראיה", הוא כח הראיה. בסוגיא זו אנו למדים על כך שכדי למנוע מבט של עין רעה בין שכנים, חייבו חכמים את השכנים לבנות מחיצה ביניהם.
כוח גדול ניתן לעין. כאשר אדם מסתכל על דבר – אין זו הבטה סתמית, יש לה משמעות, והבטה זו פועלת במציאות. ביטוי לכך קיים גם בעולם ההלכה - יש אומרים שהבטה בחפץ של הפקר קונה אותו 1
בכוח הראיה טמון גם כוח של הנהגה, כדברי הפסוק " אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" 2 . יש השגחה אלוקית מיוחדת על ארץ ישראל, והיא באה לידי ביטוי ב"עיני ה' אלוקיך". גם המנהיגות התורנית של עם ישראל נקראת בתורה "עיני העדה" 3 .
כאשר הנביא יחזקאל מנבא על חורבן בית המקדש הוא אומר "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ" 4 . בית המקדש הוא מקור כל השפע לכל העולם, והוא נקרא בפסוק "מחמד עיניכם".
עין רעה
עין טובה פועלת לטוב ומגדילה אותו, וכך גם להיפך - עין רעה פועלת ומזיקה לרעה. הגמרא 5 מביאה את דברי רב "והסיר ה' ממך כל חולי – זה עין הרע", ומספרת שרב הלך בבית קברות ואמר שתשעים ותשעה מהנפטרים נפטרו מהעולם כתוצאה מעין רעה, ואחד בדרך העולם. משמעות הדבר היא שיש כוח לעין לפגוע ולהזיק, ואדם שמסתכל בעין רעה על המציאות, בביקורת ובשנאה, הינו מזיק. ביטוי הלכתי לכך קיים בדברי חז"ל בסוגייתנו, שאסור לאדם להסתכל על שדה חברו בשעה שהיא עומדת בקמותיה 6 . חכמים חששו שבהסתכלות זו תהיה מעורבת גם קנאה, וכך היא יכולה להרוס את היבול, כפשוטו.
עין רעה פוגעת אינה פוגעת רק באחרים, אלא בראש ובראשונה באדם עצמו, כדברי חז"ל "עין רעה ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאים את האדם מן העולם" 7 - עין הרע מוציאה את האדם מצלילותו. עוד אמרו חכמים ש"אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין" 8 . . . .
עין טובה
כאשר אנו מדברים על כוח הראיה, הכוונה היא גם לצד הראייתי החומרי הפשוט, וגם לכוח הראיה הפנימית, כוח ההתבוננות וההסתכלות.
במסכת אבות 10 מובאת שאלתו של רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, ותשובותיהם:
אמר להם צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם? רבי אליעזר אומר עין טובה רבי יהושע אומר חבר טוב רבי יוסי אומר שכן טוב רבי שמעון אומר הרואה את הנולד רבי אלעזר אומר לב טוב אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך שבכלל דבריו דבריכם. אמר להם צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם? רבי אליעזר אומר עין רעה רבי יהושע אומר חבר רע רבי יוסי אומר שכן רע רבי שמעון אומר הלוה ואינו משלם אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום ברוך הוא שנאמר לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן רבי אלעזר אומר לב רע אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך שבכלל דבריו דבריכם.
ר' יוחנן שואל 'איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם?' כמובן שאין מחלוקת בין החכמים שכל הדרכים טובות. השאלה היא מהי המידה הטובה, שהיא שורש המידות כולם. ר' אליעזר בן הורקנוס אומר - עין טובה, ר' אלעזר בן ערך אומר - לב טוב, ואומר על כך ר' יוחנן בן זכאי שאכן לב טוב כולל את כל המידות. אולם, יש צד של אמת גם בדבריו של ר' אליעזר, שעין טובה היא מבחינה מסוימת שורש המידות הטובות, ותחילה נשאל - מה בין עין טובה לבין לב טוב?
עין טובה - עניינה שאדם שמח בטובם של אחרים, הוא שמח בכל דבר טוב שיש להם. לב טוב – עניינו שאדם אוהב להיטיב. שתי המידות קשורות זו בזו, מי ששמח בטובם של אחרים גם רוצה להיטיב להם, ומי שאוהב להיטיב גם שמח בטוב שיש להם, אך ההבדל הוא מהו השורש של הכול, ולכל מידה יש דגש מיוחד. בעל העין הטובה שמח בעצם העובדה שלשני טוב, וזאת גם אם הטובה הגיעה ממקום אחר, והיא בכלל לא קשורה אליו. לדעת ר' אליעזר בן הורקנוס עין טובה היא שורש כל המידות הטובות, וכך גם להיפך – כאשר אדם מסתכל בביקורתיות ועינו רעה בשל אחרים, זהו שורש כל הקלקולים. כך אנו למדים גם בדין היזק ראיה, שעצם ההסתכלות בגינתו של האחר יש בה דבר רע, פגיעה בפרטיות של השני, וכדי למנוע זאת באו דיני עשיית מחיצות. . .
"טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל" 11 . מי שיש לו עין טובה הריהו ראוי לברכה, הוא ממשיך שפע, לו נותנים כוס של ברכה לברך, כי הוא ממשיך את הברכה על כולם 12
1. מהו כוחה של העין? הבא 3 דוגמאות מתוך המאמר
(תשובה: כוח הנהגה, כוח קניה, כוח להזיק, כוח לקדושה)
2. כיצד משפיעות העין טובה והעין הרעה על האדם עצמו?
(תשובה: העין הרעה משבשת את שיקול הדעת של, עין טובה מביאה את האדם להתקדשות והתרוממות רוחנית)
3. מה ההבדל בין עין טובה ללב טוב ומהי לדעתך המידה השורשית יותר? נמק.
(תשובה: עין טובה =אדם השמח בטובם של אחרים. לב טוב = אדם אוהב להיטיב.)
שיתוף
הדפסה
ייצוא