כי יקח איש אישה- איך זה מתחיל?
1. דתניא, ר"ש אומר: מפני מה אמרה תורה כי יקח איש אשה, ולא כתב כי תלקח אשה לאיש? מפני שדרכו של איש לחזר על אשה, ואין דרכה של אשה לחזר על איש; משל, לאדם שאבדה לו אבידה, מי חוזר על מי? בעל אבידה מחזר על אבידתו.
קידושין ב:
2. אמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר: ואהבת לרעך כמוך.
3. אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי אלעזר: אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה.
קידושין מא.
עילה לנישואין, עילה לגירושין
4. (א) כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ דברים כד
בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה שנאמר (דברים כ"ד) כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר (דברים כ"ד) כי מצא בה ערות דבר רבי עקיבא אומר אפילו מצא אחרת נאה הימנה שנאמר (שם) והיה אם לא תמצא חן בעיניו: (מסכת גיטין פרק ט משנה י)
5. וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ וגם מצאת חן בעיני - שיהיה מוצא חן, והוא דבקות הדעת. (רמב"ן שמות לד)
בנות שונות, בנים שונים
6. אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו כל הכלים טעונין טבילה ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי ל"א) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה
תנו רבנן: יפיפיות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האשה אלא לבנים. מכוערות שבהם מה היו אומרות - קחו מקחכם לשום שמים, ובלבד שתעטרונו בזהובים. (סיום מסכת תענית משנה וגמרא)
7. (טו) שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ:
(טז) יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִם:
(יז) יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ:
(יח) יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ:
(יט) אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד:
משלי פרק ה
ומבאר אבן עזרא: אילת אהבים - שהוא אוהבה והיא מוצאת חן בעיניו:
8. בראשית פרק ב
(יח) וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:
(יט) וַיִּצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:
(כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:
(כא) וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה:
(כב) וַיִּבֶן יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם:
(כג) וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת:
(כד) עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד:
רמב"ן
(כד) על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו וגו' - רוח הקדש אומרת כן לאסור העריות לבני נח. והיו לבשר אחד, הולד נוצר על ידי שניהם ושם נעשה בשרם אחד, לשון רש"י. ואין בזה טעם, כי גם הבהמה והחיה יהיו לבשר אחד בולדותיהם:
והנכון בעיני, כי הבהמה והחיה אין להם דבקות בנקבותיהן, אבל יבא הזכר על איזה נקבה שימצא, וילכו להם, ומפני זה אמר הכתוב, בעבור שנקבת האדם היתה עצם מעצמיו ובשר מבשרו, ודבק בה, והיתה בחיקו כבשרו, ויחפוץ בה להיותה תמיד עמו. וכאשר היה זה באדם, הושם טבעו בתולדותיו, להיות הזכרים מהם דבקים בנשותיהם, עוזבים את אביהם ואת אמם, ורואים את נשותיהן כאלו הן עמם לבשר אחד. וכן כי אחינו בשרנו הוא (להלן לז כז), אל כל שאר בשרו (ויקרא יח ו). הקרובים במשפחה יקראו "שאר בשר". והנה יעזוב שאר אביו ואמו וקורבתם, ויראה שאשתו קרובה לו מהם:
כיצד היא האהבה?
9. וכיצד היא האהבה הראויה הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד כאלו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה והוא שוגה בה תמיד בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה, יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו שוגים בה תמיד כמו שצונו בכל לבבך ובכל נפשך, והוא ששלמה אמר דרך משל כי חולת אהבה אני, וכל שיר השירים משל הוא לענין זה.
(רמב"ם הלכות תשובה פרק י)
משל ונמשל – "לכה דודי לקראת כלה"
10. (א) כֹּה אָמַר יְקֹוָק מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל:
(ב) מֵרָחוֹק יְקֹוָק נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד:
(ג) עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים
(ירמיהו לא)
11. דַּע, כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת, שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים. וְהַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין, הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי. כִּי עַכְשָׁו בָּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִיתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל, כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת וְהַחֵן הוּא אֶצְלָם. אֲבָל עַל - יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת (מִשְׁלֵי ה): "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן"; שֶׁמַּעֲלָה חֵן עַל לוֹמְדֶיהָ (עֵרוּבִין נ"ד:). וְעַל - יְדֵי - זֶה נִתְקַבְּלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת:...
וְעַל - יְדֵי - זֶה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת, כִּי עִקָּר מַה שֶּׁאֵין נִתְקַבְּלִין הַבַּקָּשׁוֹת הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לְהַדְּבָרִים חֵן, וְאֵין נִכְנָסִין בַּלֵּב שֶׁל זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ, כְּאִלּוּ אֵין בְּלִבּוֹ מָקוֹם שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לְהַמְבַקֵּשׁ חֵן, שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ. אֲבָל עַל - יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל - יְדֵי - זֶה נִתְחַבְּרִין וְנִתְקַשְּׁרִין הַנ וְהַח כַּנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה חֵן, וְעַל כֵּן נִקְרֵאת הַתּוֹרָה (מִשְׁלֵי ה): "יַעֲלַת חֵן", וַאֲזַי זוֹכֶה שֶׁדְּבָרָיו הֵם דִּבְרֵי חֵן, וַאֲזַי נִתְקַבְּלִין דְּבָרָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו, כְּמוֹ מִי שֶׁמְּדַבֵּר דִּבְרֵי חֵן, שֶׁנִּכְנָסִין הַדְּבָרִים בְּלֵב הַמִּתְבַּקֵּשׁ, דְּהַיְנוּ זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ: (ליקוטי מוהר"ן א)
אמר רבי שמואל בר נחמני: לפי שבעולם הזה הזכר מסבב אחר הנקבה, אבל לעתיד לבא הנקבה תסובב אחר הזכר, שנאמר "נקבה תסובב גבר". כך לפי שבעולם הזה הקב"ה מחזר על ישראל אבל לעתיד לבא ישראל מחזרין אחר הקב"ה שיעשה רצונם. שנאמר "נקבה תסובב גבר"
מדרש תהילים עג
יש אומרים שמכאן גם נובע מנהג סיבוב הכלה סביב החתן, תחת החופה.
יטעו בני אדם ויחשבו קצת פעולות האדם הבאות לבחירתו שהוא מוכרח עליהם כזיווג פלוני או היות זב הממון בידו, וזה בלתי אמת.
נושא זה רחב ביותר ומשתייך לשאלת הידיעה והבחירה. מעניין ללומדו בהקשר לעניין הזוגיות וההשתדלות עבור מציאת בן/ בת זוג.
1-3. חיזור, ראייה, אהבה ורצון
המקורות מהגמרא במסכת קידושין מדברים על ארבעה מרכיבים בסיסיים על מנת ליצור קשר בין איש לאישה. ניתן לומר שמרכיבים אלו הם תנאי לא רק ליצירת הקידושין אלא גם להמשך הקשר הזוגי.
חיזור- האדם חש במחסור, מתוכו יוצר ה' את האשה, ומכאן האדם מחזר- מחפש או מסובב (מלשון מחזוריות). עד היום ניתן לחוש שהאיש הוא בדרך כלל המחזר, המוביל והיוזם ביצירת הקשר הזוגי, וכך מקובל מאוד שהאיש הוא זה שמציע נישואין. גם לאחר החתונה בעת שלום ובעת משבר האיש צריך להמשיך ולחזר על אישתו.
ראייה – קשר עין, התבוננות הדדית פנימית וחיצונית- חיונית על מנת ליצור קשר, שייכות וברית.
אהבה- ואהבת לרעך כמוך נכון לגבי כל אדם, אך מצווה זו נכונה בייחוד עבור בני הזוג הבונים את עתידם.
רצון -תכונה המייחדת אדם שאינו מחוייב, אדם בן חורין, הזוגיות נבנית מתוך חרות. זוגיות שאין בבסיסה חרות בעייתית, ועלולה להיות כישלון.
4. גיטין- קידושין
שיטת בית שמאי מצמצמת את אפשרות הגירושין רק למצב של פגיעה אנושה בנישואין- דבר ערווה.
בית הילל מדברים על פגיעה בחיי היום יום.
רבי עקיבא אומר שאם אינה מוצאת חן בעיניו יכול לגרשה. אם לא ישלימו, עדיף שיתגרשו, לפני שיגיעו להקדחת התבשיל או לדבר ערווה.
אם זו העילה לגירושין ברור מה צריכה להיות העילה לקידושין שימצאו חן זה בעיני זה.
5. חן – בדעת
חן אינו יופי או כל דבר חיצוני אחר, חן הוא הקשר הפנימי, הכימיה בין האיש ואישה.
6-7. חן- אישי
לכל אחד יש את החן האישי שלו, ויש את האנשים שמוצאים חן בעיניו, ומכאן השוני בין הבנות המחוללות וכנראה בין הבחורים הבאים ליקח להם אישה.
החן הוא שישמור על המשפחה ממשבר, מבגידה או פירוק.
8. ודבק באשתו
קשר המתחיל בבדידות ממשיך בהכרות עם בעלי החיים, עובר לשינה (מזכיר את יונה הנביא) וממשיך לקרבן- הצלע הוא שיוצר את הזוגיות של אדם וחוה.
בכל נישואין יש את השלבים הנ"ל.
זוגיות היא גם יוצרת- משפחה וילדים כשיטת רש"י, אך היא גם יצירה עצמאית מיוחדת במינה כדברי הרמב"ן.
9. התמדה
באהבתה תשגה תמיד- זו המשימה בזוגיות וגם בקשר בינינו לבין הקב"ה.
10-11. מצא חן במדבר
עם ישראל מצא חן בעיני הקב"ה, אך החן נפל. החן הנובע מהקשר הפנימי- תורה ותפילה, והיוצר את קבלת התפילה, וכך כל עבודתינו היא על השבת החן.