הפעלות ספרותיות לפורים

אפשר לערוך מסיבת פורים ספרותית, לכיתה או למגמה.

למסיבה כל תלמידה צריכה להביא אביזר פורימי: כובע, מקל, שיער, משקפיים, אקדח, חרב וכד', וכן מסכה אחת, לא משנה של מה.

משלוח מנות שיש בו קטע ספרותי כלשהוא: שיר, ציטוט מספר וכד'.

המורה צריכה להביא מסכות לבנות.  צבעים.

במהלך המסיבה אפשר לבחור באחת ההפעלות, בכמה מהן או לשלב ביניהן.

רצוי לתת רשימה של היצירות שנלמדו, או של גיבורי היצירות, כדי שיהיה אפשר בקלות להיזכר בשמות הדמויות מהיצירות השונות שנלמדו.

1. משחקים ספרותיים:

א. לשבת במעגל. כל אחת צריכה לבחור דמות ספרותית. אחת הבנות קוראת לדמות לבוא. הבת צריכה ללכת אליה באופן שמסמל משהו מהדמות. אם זה קשה מידי אפשר גם להגיד משפט אופייני של הדמות. שאר הבנות צריכות לנחש מיהי הדמות. (לדוג' נורה מ"בית בובות" יכולה לבוא בתנועות של ריקוד הציפורים, שהרי היא מדומה לעפרונית וכד').הבת שעשתה את התנועה יושבת חזרה, וקוראת למישהי אחרת.

ב. "משחק הכתרים". שמים על ראש אחת הבנות כתר עם שם של דמות ספרותית, כאשר היא אינה רואה את שם הדמות.  היא צריכה לנחש את שם הדמות ע"י שאילת שאלות שהתשובות עליהן הן כן ולא.

ג. כל אחת בוחרת אביזר (מהאביזרים שהובאו), מעניקה אותו לדמות מאחת היצירות ומנמקת.

ד. כל אחת בוחרת מסכה (מהמסכות שהובאו) ושמה אותה על פניה. אחר כך בוחרת דמות  ואומרת בשמה משהו, שהיא תמיד רצתה להגיד ולא העזה.

2.  כתיבה או יצירה, או שילוב ביניהן:

א. מביאים מסכות פשוטות ולבנות. כל בת בוחרת דמות ספרותית ומציירת על המסכה מה הדמות הייתה רוצה להיות. שמה את המסכה על פניה ומדברת בשם הדמות. 

למשל פרפר צבעוני לילד מהיצירה "לרקוד עם אבא".

"תמיד רציתי להיות קליל וצבעוני, יפה ואסתטי, לא מסורבל, אפור, ומכוער, איזה יופי!"

ב.  תרגיל כתיבה: אם הייתי מתחפש לפרח אז הייתי..., וכך גם כלי נגינה , ספר, צבע, מקצוע וכו'. בשלב הבא אפשר להוסיף שם תואר, מיקום וכד'. למשל: אם הייתי מתחפשת לכלי נגינה, הייתי כינור נפלא בבית המקדש". כל אחת בוחרת אחד הדברים, משתפת את הכיתה.

ג. כל אחת בוחרת דמות, כותבת משפט שאומר את האמת הפנימית של הדמות ומשפט שמייצג  את השקר של הדמות. מערבבים את המשפטים. כל אחת מקבלת משפט שקר ומשפט אמת. היא מקריאה את משפט השקר, והבת שיש לה את משפט האמת, של אותה דמות נותנת לה אותו, ולוקחת את השקר וזורקת אותו (בשביל הסמליות).

אם זה קשה מידי, אפשר לתת משפטים מוכנים ואז כשמישהי מקריאה את משפט השקר שקיבלה , זו שקיבלה את משפט האמת  של אותה דמות צריכה לתת לה אותו.

אם המשפטים מוכנים מראש, יכולה להיות ביקורת של מנחה המשחק, וכן המשפטים יכולים להיות מנוסחים ממש כמו ביצירה.(ראה דוגמאות בנספח 1).

ד.  אפשר להשתמש בסיפור על הקאובוי מתוך הספר "בואי הרוח" של הרב סבתו. 

שם, לדעתי, יש צורך להדגיש את הפער בין החוזק הפיזי שכביכול מראה התחפושת של קאובוי לבין החוזק הרוחני של אדם ששמח ומסתפק במה שיש לו. בין היופי החיצוני שאמור להיות לתחפושת ובין מה שהייתה באמת: עיסת נייר על ראשו של הילד. האם המציאות היא כפי שאמר הילד שהתחפש לשופט "אין לו בכלל תחפושת", או שיותר חשוב איך אתה רואה את המציאות שלך, ו"איזהו עשיר (ומאושר) השמח בחלקו...

נספח 1.  דוגמאות למשפטי אמת ושקר:

משפטי אמת:

1. "הבית שלנו מעולם לא היה יותר מאשר חדר משחקים. לגביך הייתי אשתי בובתי, בדיוק כמו שלגבי אבא הייתי ילדתי בובתי". (בית בובות)

2. "אמנם הייתי ילדה שונה מזו שמצטיירת בנאומו של ראש העיר, בבית הספר קיבלתי מכות.." (ביקור הגברת הזקנה).

משפטי שקר:

1. "אלא שהבובה הקטנה והמתוקה הזאת היא עקשנית שאין כדוגמתה."(בית בובות).

2. " תמיד זכרנו אותך, הישגייך בבית הספר מוזכרים עד היום בפי המורים כדוגמא ומופת, והם הרי היו מפליאים במיוחד..." (ביקור הגברת הזקנה).