קידושין ב' ע"א - כט' ע"ב: קניינים וקניות

אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ:

כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ:

תהלים פרק מט

מהלך הלימוד:

פתיחה

חלק מעבודת ה', לעיתים רבות היא גם מזיקה לעבודת ה', ועל כן ריה"ל מדריך לאיזון, ואף הכסף הרכוש, והקנייה, הינם מושגים מרכזיים בפרק א (ואף בסיום פרק ד), המשנה מקשרת בין הקניינים השונים מחינה לשונית ואולי אף מבחינה רעיונית בנוסף, פרק א כולל גם משניות העוסקות במצוות.

זו הזדמנות לעסוק ביחס לכסף רכוש ועושר ושאיפות נוספות בחיים. האם הכסף הוא המטרה או שהוא רק אמצעי לדברים חשובים אחרים? איזה דברים.

ביחס לעושר ניתן למצוא כאלה הסוגדים לעושר ורואים בו את פסגת השאיפות. ניתן לצפות בפרסומת לאחת מהגרלות המליונים השונות, עושר מתקשר לאושר, להשפעה ולחיים טובים. (עיין בקטעים בסוף קובץ זה)

מנגד יש מעטים המקדשים את הסגפנות ואף את העוני.

לימוד פרק א במסכת קידושין יכול ללמד על יחס שלישי: קניינים הינם ראויים בתוך מסגרת משפחתית, וכחלק ממכלול של חיי יהודי- מצוות, דרך ארץ, לימוד תורה... אך אם הקניינים עומדים כמטרה בפני עצמם הם עשויים להפוך למיותרים או אף למזיקים.

לימוד המקורות

חלוקת דף המקורות

בניית המשפחה והנחלה החדשה מלווה בקניינים רבים ובהתחלה של מצוות חדשות רבות. האשה, המצוות והארץ אף הם סוג של קניין- מה זה מלמד על המושג קניין? (הרמב"ם בראשית ספר קניין הציב את הפסוק: "ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קניינך קנה בינה" –משלי ד). יש לדון על  היחס לקנין אשה, רכישה או התקשרות. ניתן לשנות  את היחס לכל רכוש- קנין הוא התקשרות, יחס בין האדם לאנשים- קנה לך חבר, לחכמה ולמצוות.
המאמץ האנושי- המלאכה= האומנות הכרחי, אך האם המאמץ הוא בלעדי? כמה מאמץ יש להשקיע, ומה חלקה של התפילה בכל זה? רבי מאיר מלמד שהמאמץ האנושי אינו בלעדי, הקניין בסופו של דבר הוא של הקב"ה, וממנו אנו מקבלים את העושר.
אהבת ממונך חשובה אך אינה הכל, היא תלמדך גם על ממון חברך, תאפשר ללמוד תורה, וכל זאת כשהכל לשם שמים, ולא לשם הממון בלבד.
עושר טוב ועושר רע, מה שבעיננו נראה כאילו שהעושר תמיד טוב, חז"ל מלמדים שהעושר לעיתים מועיל כאמצעי לעשיית טוב, ולעיתית מזיק, מביא לגאווה, לרדיפת כבוד ולבסוף לאבדון. (חז"ל תולים את העושר כסיבת נפילתו של קורח)
טובה ניסיון ונקמה- הכל תלוי בך...
הקניינים והרכוש הם חיצוניים לאדם- הוא אינו ממשיך איתם הלאה ואף עלול לאבד הכל בחייו. ועל כן יש לעסוק גם בקניינים אחרים.
הסגפנות איננה נכונה ביחס לריבוי ממון- בזמן שיש צורך בהם.
חמדת הממון היא כבר סיפור אחר- חוסר מנוחה ורדיפת הכסף, עד כדי איבוד כל הערכים האחרים.

נקודות נוספות לעיון

• עני חשוב כמת- עוני עלול לגרום לאובדן צלם אלוהים שבאדם לניוול, ולעיתים לחטא, אך העוני הוא פעמים רבות אתגר- ניתן להרחיב על עוניו של הילל, היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה. העוני לעיתים עוזר לאדם על מנת להפיק מעצמו את המירב.

• שיתוף ושוויון- האם הם ערך. רעיון הקיבוץ נידון בהרחבה ויש שמצאו לו סימוכין במצוות השמיטה והיובל.

שבלי ספק היה דבר מועיל מאוד בתיקון קיבוץ המדיני, אם היה כיס אחד לכולם. כי אז היה בטלה קנאה ושנאה מבני אדם. ולכן היו נמצאים בדורות קדמונים כתות פרושים בישראל שכל נכסיהם היו בשותפות, אין לאחד זכות בשום אחד מהקניינים לעצמו יותר מחבריו אלא כולם ניזונים מן האמצע.

ריעב"ץ לחם שמים על אבות שלי שלי ושלך שלך זו מידת סדום

ומנגד כיום אנו כבר פחות תמימים ויודעים את הסכנות שבסוציאליזם קיצוני, הגורם לאובדן החרות ולהרס של ערכים רבים אחרים.

• חברה צרכנית עלולה להיות חברה אגואיסטית שאינה מתחשבת בעולם הטבע ובדורות הבאים- הרב סולוביצ'יק מתאר בספרו איש האמונה את האדם הראשון הרודה בטבע ומנצלו לצרכיו. ובמצב קהילה מדובר על קהילה תועלתנית שאינה קהילה שיש בין חבריה ברית ושאיפה לממד הנשגב שבאדם, אלא רק הפקת תועלת מכך שיש שותפים ליצירת הרכוש. 

• צריכה, קפיטליזם ועושר

לפני מאתיים שנה, בתחילת המהפכה התעשייתית, מוצרי הצריכה היו במחסור ואילו הטבע היה שופע. ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית האדירה שחלה מאז הפכה את היוצרות. כיום אנו חיים בעידן של עודף עצום של מוצרי צריכה ואילו הטבע הולך ונעלם. האתגר הכלכלי הפסיק להיות כיצד לייצר מספיק דברים לאנשים וכעת האתגר הוא כיצד לשכנע אותם לקנות את כל מה שמייצרים. והייצור הזה אינו נטול מחירים. בעוד כולנו שמחים לקנות מוצרים בזול, הרי אנו על פי רוב עיוורים למחיר היקר לבריאות האדם והסביבה של תהליך היצור הזול ולשכר הרעב של רבים מפועלי הייצור.

סקרים מראים שבקרב 85% מאמריקאים שנשאלו, הבילוי האהוב עליהם ביותר הוא לצאת לקניות. לא קריאה, לא טיולים בטבע, אף לא סרטים או מוזיקה: קניות. הצרכנות כאורח חיים הגיעה למחוזותינו באיחור מה, אחרי תקופה טראומטית של צנעה. אך עם צמיחה מסוימת אחרי 67', ובעיקר משנות השמונים, הצלחנו להשכיח את הימים הרעים ההם, בו מצאנו סיפוק בתחומים לא חומריים. פעם "קניון" היה תופעה גיאולוגית. לנוער של ימינו זו המשמעות המשנית, ויתכן מאד שרובם מעדיפים לבלות בקניון הקרוב, המוכר, ולא השני.                                                                          

( ד"ר ג'רמי ברנשטיין מתוך אתר השל)

התרבות הקפיטליסטית סוגדת לעושר ורואה בו ערך מרכזי, כמו שמשקף למשל רעיון "החלום האמריקאי". בתרבות המערבית קיימות אינספור דוגמאות לגישה זו, החל מספרי הרפתקאות שתכליתן השגת אוצר (כמו אי המטמון), המשך ברומנים למשרתות שבהם הגיבורה נגאלת בזכות נישואיה לאיש עשיר, אופרות סבון (כמו "היפים והאמיצים") וטלנובלות המתרחשות באחוזות פאר, וכלה בתוכניות טלוויזיה שזכייה בהן תוביל להתעשרות המשתתפים (כמו "מי רוצה להיות מיליונר").    [מתוך האתר ויקיפדיה ערך עושר]

­