ב"ב ג' ע"ב: סתירת בית כנסת

מקורות

רמב"ם, ספר המצוות, לא תעשה ס"ה

שהזהירנו מנתוץ ומאבד בתי עבודת האל יתעלה, ומאבד ספרי הנבואה, ומלמחוק השמות הנכבדים, והדומה לזה. ולשון האזהרה שבאה בזה הענין הוא אמרו: "לא תעשון כן לה' אלקיכם" (דברים יב, ד). אחר שקדם הציווי לאבד עבודה זרה ולמחות את שמה ולהרוס בתיה ומזבחותיה כולם, ובאה האזהרה ואמר: "לא תעשון כן לה' אלוקיכם". וכל מי שעבר על דבר זה כגון שיהרוס שום דבר מן ההיכל והמזבח והדומה להם או שימחה שם משמות ה', לוקה.

ספר יראים סימן ת"ט

"'ויראת מא-להיך' - צוה בהכנס אדם למקדש או בבית הכנסת או לבית המדרש שינהג בהם מורא וכיבוד דכתיב בפרשת בהר סיני: 'את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו' - לא ממקדשי אתה ירא אלא ממי שהזהיר על המקדש, פירוש מן הקב"ה. ומצינו בית הכנסת ובית המדרש שנקראו מקדש, דתניא בתורת כוהנים: 'והשימותי את מקדשיכם' - מקדש מקדשי מקדשיכם - לרבות בתי כנסיות ובתי מדרשות. ואמרינן במגילה פרק אחרון: 'ואהי לכם למקדש מעט בארצות אשר הדחתים שם', ואמר שמואל בר רב יצחק: אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל. למדנו כשאמרה תורה את מקדשי תיראו שבתי כנסיות ובתי מדרשות בכלל"

רמב"ן מגילה כה ע"ב.

לפי מה ששנינו במשנתנו בית הכנסת לוקחין בדמיו וכו'. משמע ודאי שבית הכנסת קדושה יש בו... והשתא קשיא לי אם כן האיך נמכר? והלא דבר הראוי לגופו במוקדשין אינו נפדה! ...

ויש לישב ולומר,  דבית הכנסת עשו אותו כתשמישי מצוה לולב וסוכה, והן עצמן אף-על-פי שנזרקין לאחר זמן, בזמן מצוה יש בהן קדושה של כבוד... לפיכך, בית הכנסת, כל זמן שבני העיר רוצין בו ומצותן עליו - נוהגין בו קדושה, ואפילו בחרבנו שהרי עדיין לא עבר זמן מצותו, וראוי לשפץ אותו ולבנותו, אבל אם נמלכו למוכרו, כבר עבר זמן מצוותו, כסוכה לאחר שבעה, ונפקעה קדושה מיניה , ואין ספק דמצוה דמכירה זו האמורה בבית הכנסת בכל מקום, אינה אלא בשיש להן בית כנסת אחרת, דאי לאו הכי ודאי אסור, כדאמרינן בבא בתרא: "לא ליסתר איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי".

שאלות לעיון

• דיני בית כנסת נידונים במסכת מגילה. מדוע הובאה סוגיא זו כאן בב"ב בתוך סוגיית היזק ראיה ?

• מהן סברות המחלוקת בין צלויי לפשיעותא ? האם רק ברמת החשש או שישנה פה הסתכלות שונה על תפקיד בית הכנסת ?

הצעה לפעילות

פעילות  - דיון בכיתה בעקבות הסברות בסוגיא.

ההצעה המצורפת בזה כוללת שני חלקים. הראשון הוא הצעה לדיון בכיתה בסברות המחלוקת בסוגיה, השני הוא הצעה לפעילות הפנמתית לאור הסברות הללו.

א. דיון בסברות שבסוגיה

1. בשלב ראשון מומלץ ללמוד בחברותות את הגמרא אודות שני הנימוקים לאיסורו של רב חסדא. ניתן לצרף דף עם שאלות מכווינות לתלמידים.

2. לאחר לימוד הגמרא, נקיים דיון בכיתה בחיפוש נקודת המחלוקת בין הדעות השונות. (סביר שהתשובה הפשוטה תהיה סביב השאלה האם חוששים למצב שלא יבנו: דעה אחת חוששת ודעה שניה לא חוששת מהמקרה הנדיר שיארע תקלה ולא יבנו)

לחילופין, ובכיתות מתאימות, ניתן לוותר על הדיון הזה, ולהתקדם ישירות לשלב הבא.

3. לאחר הדיון הראשוני, נשוב ונלמד (בחברותות או בכיתה) את מחלוקת הרמב"ם והיראים מחד, אל מול הרמב"ן מאידך.

(אנו רואים שישנן כאן שתי התייחסויות שונות לקדושת בית כנסת. הרמב"ם כולל באיסור אחד את  הריסת "בתי עבודת האל", ומכאן שלדעתו אותו איסור שנאמר על בית המקדש כולל גם את בית הכנסת. ספר היראים ממשיך באותו כיוון ובאופן מפורש יותר כולל במצות מורא מקדש גם את מורא בתי כנסיות. לעומתם הרמב"ן משווה את קדושת בית כנסת לקדושת תשמישי מצוה שקיימת רק בזמן השימוש בהם. קדושה זו אינה קדושה עצמית אלא יחס של כבוד הניתן לתשמישי מצוה וממילא פג עם סיום המצוה.)

4. בשלב הבא, נשוב ונעורר את הדיון בכיתה – בחיפוש אחרי נקודת המחלוקת בין הדעות השונות. (סביר שכעת התלמידים ינסחו את המחלוקת לא סביב שאלת החשש לפשיעה או לא, אלא סביב הגדרת חשיבותו של בית הכנסת – האם כמקום 'פונקציונלי' המשמש לתפילה, או שיש בבית הכנסת קדושה עצמית, והשכינה שורה בו.)

כמובן שהדיון יגיע אל הנפק"מ המוצגת בגמרא – כשיש בי"כ אחר בעיר.

ניתן לערוך את הדיון בצורה חופשית בכיתה, לחילופין, ניתן לחלק את הכיתה לשני חלקים, כאשר כל חלק לומד את אחת השיטות ונדרש להסביר לאורה את תפקידו ומשמעותו של ביה"כ.

ב. פעילות הפנמתית לאור הסברות

לאחר העיון בסברות (כפי שהוצע לעיל, או בדרך אחרת) נפנה לבחון עם התלמידים את יחסם לבית הכנסת ואת מקומה של מצוות 'מורא מקדש' בחייהם.

1. נעלה שאלות לדיון (בכיתות מתאימות ניתן להפוך חלק מהשאלות למטלת כתיבה אישית)

• האם היית בוחר לגור בישוב/שכונה שהתפילה אינה מתקיימת בבית כנסת אלא במקום חלופי ?    (לדוגמא :אולם ספורט או כיתה בבית-ספר).

• האם במקום כגון זה חויית התפילה תהיה שונה אצלך.

• האם שייך לדבר/לשחק/לסמס בפלפון בבית המדרש בישיבה ,שלא בשעת התפילה?

• ניתן לדון בנושא גם דרך דיון על לבוש מתאים בבית המדרש,שיחות חולין על בגרויות וכדורגל ועוד עניינים מעולמם של תלמידנו.

​​2. לאחר הדיון המקדמי, נבקש מהתלמידים לנסח כל אחד לעצמו (בכתב) תשובה לשאלות הבאות:

א. מה אני חש כשאני מגיע לבית הכנסת?

ב. כיצד אוכל להתקדם בתחושת 'מורא המקדש' כשאגיע מחר לבית הכנסת?

3. ניתן לבקש מהתלמידים לשתף האחד את השני בתשובותיהם ואף את כל הכיתה- בכיתות המתאימות לכך.

תשומת לב

 שים לב שיתכן שלגרסאות השונות "דוכתא לצלויי" או "בית כנישתא אחריתי", ישנן סברות שונות למחלוקת.

גם הרמב"ן פוסק כדעת "פשיעותא", ורק בארנו את סברות המחלוקת בגמרא ע"פ הכיוונים השונים.

הרמב"ם ביד החזקה נראה כסותר את דבריו בספר המצוות ומייחד את האיסור רק לבית המקדש:

רמב"ם הלכות יסודי התורה ו, ז

הסותר אפילו אבן אחת דרך השחתה מן המזבח או מן ההיכל או משאר העזרה - לוקה שנאמר בעבודת כוכבים 'כי את מזבחותם תתוצון', וכתוב: 'לא תעשון כן לה'  א-להיכם'..."

להרחבה

אנציקלופדיה תלמודית כרך ג' ערך "בית הכנסת" סעיף "קדושתו". עמ' קצ"ד, וסעיף "סתירתו" עמ' קצ"ט-ר'.

דיון במקורות הנ"ל : הרב אביעד ביננשטוק ישיבת הר עציון דף קשר 1026