פתחו את השער

פתיחה:

נתחיל את השיעור בסבב קצר.

נשאל את התלמידים:

• מי האיש או האישה הכי זקנים במשפחה שלכם, ומי הכי קטן?
• האם מישהו מכם יודע לספר מה הקשר בין הזקן והקטן? (נכד/נין/חימש/אחיין וכו')

 אחרי שישיבו נשאל:

• למי מהשניים אתם מרגישים קרובים יותר? לזקן או לקטן?
• מדוע?

כעת נזמין את התלמידים לקרוא יחד את השיר הבא, העוסק בקשרים וחיבורים בתוך המשפחה.

שיר:

מפגש ראשוני עם הטקסט:

נקרא יחד בקול את השיר.

נבקש מהם, כמשימת האזנה ראשונה, לסמן אצלם בדף את כל כינויי הקרבה המשפחתית שמופיעים בשיר. (ואם יש צורך, נבהיר כמובן מה פירוש "כינויי קרבה").

פתחו את השער

מילים: קדיה מולודובסקי

תרגום/נוסח עברי: פניה ברגשטיין

פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב,

עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב:

אַבָּא

וְאִמָּא,

וְאָח

וְאָחוֹת

וְחָתָן וְכַלָּה

בְּמִרְכֶּבֶת קַלָּה.

פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב,

עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב:

סַבָּא

וְסַבְתָּא,

וְדוֹד

וְדוֹדָה

וּנְכָדִים וְנִינִים

בְּמִרְכֶּבֶת פְּנִינִים.

פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב,

עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב:

אַגָּס

וְתַפּוּחַ,

וּדְבַשׁ לְקִנּוּחַ,

וְרָקִיק צְהַבְהַב

עַל צַלַּחַת זָהָב.

פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב.

אחרי שנקרא את השיר, נכתוב על הלוח את כל המלים שסימנו אצלם בדפים.

נשאל:

זה המון המון אנשים, בעצם.. למה השיר מזכיר אותם לדעתכם?

• מה השיר מבקש לתאר לנו?
• האם האנשים האלה קשורים אליכם איכשהו?

נעמיק, ונפתח לדיון:

בשיר, הקשר והחיבור בין האנשים האלה מתואר כ"שרשרת זהב". 

• מה דומה בקשר הזה לשרשרת, לדעתכם?

נקרא שנית את השיר. לשם הבנתו נעזר בציור מהיר של שרשרת על הלוח. נשאל:

• אם השרשרת הזאת מסמלת את החיבור בין האנשים הללו, איזה חרוז, למשל, הוא סבא? וסבתא? ודוד? ואמא? וכן הלאה..

נכתוב את כינויי המשפחה על החרוזים במקומות המתאימים. ( פריטת הדימוי החזותי לפרוטות עשויה להיות נחוצה מאד).

 נחדד את הנקודה הבאה:

• שרשרת זהב היא דבר יקר מאד, נכון?
• למה לדעתכם המשוררת חושבת ששרשרת משפחתית היא שרשרת זהב?
• מה יכול להיות כל כך יקר בדורות של משפחה?...

להפנמה וסיכום:

 נבקש מהתלמידים תחילה רק לכתוב לעצמם שרשרת משפחתית של שמות של בני המשפחה שלהם. כמה שהם זוכרים. האם הם יודעים איך קוראים לאבא של סבא? איך קוראים לכל הדודים שלהם? וכו. נספר להם, שאנחנו רוצים להשלים עד שבוע הבא שרשרת משפחתית לכל אחד, שכל חרוז בה יסמל מישהו אחר מבני המשפחה. הכי רחוק שיצליחו לגלות. האם יצליחו לגלות למשל, איך קראו לסבתא של סבא? האם הם מכירים אחיינים רבים?

המשימה שעומדת לפניהם היא לשבת עם אבא או אמא, או סבא/ סבתא שמכיר היטב את ענפי המשפחה השונים, ולחשוב יחד על כמה שיותר חרוזים בשרשרת המשפחתית, לפי הסדר.

אחר כך, הם צריכים לחשוב על החרוזים עצמם, ולהכין אותם/ להשיג אותם בדרך כלשהי. (פימו, דאס, ניירות צבעוניים, לבד, חימר, ועוד ועוד ועוד, או חרוזים מהמוכן משרשרת ישנה, מחנות יצירה וכו') לקראת השיעור הבא הם מתבקשים להכין שרשרת כזו, כשכל חרוז מסמל בה מישהו ממשפחתם. עליהם לחשוב על הנקודות הבאות:

• האם הם מעוניינים שהחרוזים יהיו זהים זה לזה?
• שכל חרוז יהיה אחר?
• לכתוב את שמות האנשים על החרוזים? 
• על מה להשחיל אותם? ועוד ועוד...

בשבוע הבא, נערוך תערוכת שרשראות "זהב" וכל תלמיד יתבקש לספר משהו על השרשרת שבחר להכין, ועל ההחלטות השונות שקיבל בהכנתה.

הערה, כאפשרות: התרגיל המסכם לעיל הוא הזדמנות נפלאה ויצירתית ללמוד על המשפחה האישית של כל אחד, לפתח שיחה עמוקה עם מבוגר קרוב מבני המשפחה,  ולהתנסות במחשבה מופשטת, סמלית, וכו'. מאידך, הוא ללא ספק קצת גרנדיוזי, ובכתות שתכנון ועבודה כזו אינם באמת אפשריים לביצוע  אפשר להמיר את הכנת השרשרת הממשית בציור שלה, ולמעשה, התרגיל עדיין יחייב שיחה ולימוד על מבנה המשפחה, וחשיבה סמלית וכו', אבל בציור הפעולה פשוטה יותר, החומרים זמינים יותר ולא מחייבים עמל כה רב. לשיקולו של המורה.