נושא ג': כנגד קודש הקודשים (ברכות פרק ד' משנה ה')

מקורות:

1.      משנה, מסכת ברכות, פרק ד', משנה ה'

היה רוכב על החמור, ירד.

ואם אינו יכול לירד, יחזיר את פניו.

ואם אינו יכול להחזיר את פניו, יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים.

היה יושב בספינה או בקרון או באסדא, יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים.

2. תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ג הלכות טו-טז

העומדים בחוצה לארץ מכוונין את לבם כנגד ארץ ישראל, שנאמר: "והתפללו אליך דרך ארצם" (מלכים א ח, מח).

העומדים בארץ ישראל מכוונין את לבם כנגד ירושלם ומתפללין שנאמר: "והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה" (שם, מד).

העומדים בירושלם מכוונין את לבם כנגד בית המקדש שנאמר: "והתפללו אל הבית הזה" (דברי הימים ב ו, לב).

העומדים במקדש מכוונין את לבם כנגד בית קדשי הקדשים ומתפללין שנאמר: "והתפללו אל המקום הזה" (מלכים א ח, לה).

נמצאו עומדין בצפון - פניהם לדרום,

                   בדרום - פניהם לצפון,

                   במזרח - פניהם למערב,

                   במערב - פניהם למזרח.

נמצאו כל ישראל מתפללין למקום אחד.

מהלך שיעור:

א.      פתיח: נשאל את התלמידים למי יצא פעם להתפלל תוך כדי פעולה אחרת: נסיעה, עבודה, הליכה וכדומה.. תלמידים שיהיו מוכנים לשתף בחוויית התפילה הזו ומה הם חושבים עליה ישתפו את הכיתה.

ב.      תמונה מספרת: נציג בפני התלמידים תמונות של אנשים מתפללים ברכבת (מפאת זכויות יוצרים אנחנו מנועים להעלות את התמונות לתוך הקובץ עצמו, אך חיפוש מהיר בתמונות באינטרנט יעלה בפניכם אוסף מעניין של תמונות: כתבו במנוע החיפוש את המילים 'אנשים מתפללים ברכבת' וחפשו תמונות). נבקש מכל תלמיד לבחור תמונה שמדברת אליו ולבחור נקודת מבט כלשהי שנמצאת בתמונה או שהוא ממציא אותה (האדם המתפלל, התפילין, סידור התפילה, הרכבת, הנוסעים האחרים שברכבת, נהג הרכבת, האשה שלא יכולה להצטרף לתפילה כי אין עזרת נשים וכדומה) ונבקש ממנו לכתוב שיח מנקודת מבטה על המתרחש. במידה והתרגיל מורכב מידי עבור התלמידים, אפשר לבקש תרגיל פשוט יותר: לדמיין מה אותה דמות כותבת ביומנה בעקבות חווית התפילה ברכבת. נבקש מתלמידים להקריא את שכתבו.

ג.       דיון: נקרא עם התלמידים את הכתבה המתארת את המצב הקבוע הזה בו ברכבת יש שלושה מניינים מידי בוקר בדרך אל העבודה.

נשאל את התלמידים מה הם חושבים על התופעה הזו: האם יש בה בעיה הלכתית? האם היא רצויה? מה היתרונות ומה החסרונות שיש בה? חשוב שדיון זה יגע בחבל בשני קצותיו: יעמיד את הבעייתיות וחוסר האידיאל בתפילה כזו אך בה בעת יהיה מלא בהערכה ליכולת להתעקש בתוך סדר יום תובעני לחפש ולמצוא מקום להתפלל בקביעות.

ד.      לימוד: נלמד את המשנה שלנו העוסקת באדם הרוכב על החומר ובקושי שלו להתכוון. הכוונה במשנה זו קשורה לשני מימדים לכוונת הלב אבל גם לכוונת הגוף לכיוון ירושלים. נשאל את התלמידים האם הם רואים קשר בין שתי הכוונות: האם לעמידת הגוף יש השפעה גם על עמידת הלב? (כמובן אפשר לקחת את הנושא עוד צעד הלאה לרלוונטיות לעמידה שלנו לפני הקב"ה בצורה כזו או אחרת, ומה היא מבטאת ויוצרת לתפילה שלנו)

ה.     תרגיל גוף: נבקש מכל התלמידים לעמוד ונעמיד אותם בכל פעם בצורה אחרת, כאשר בסוף כל העמדה יצטרכו כל התלמידים לצעוק ביחד טקסט כלשהוא (לאו דווקא קשור לנושא התפילה, לדוגמא: 'עזרו לי' או 'תודה' או 'רוצים הפסקה' וכן הלאה..). נתחיל בהעמדה בה הפנים של כל אחד פונות לקיר כך שכל אחד פונה לכיוון אחר, נמשיך בהעמדה בה חלק מהתלמידים פונים לאותו כיוון, נמשיך בהעמדה בה כל התלמידים פונים לאותו קיר ונסיים בהעמדה בה כל התלמידים פונים למרכז ורואים אלו את אלו. נשאל את התלמידים מה עשתה להם החוויה הזו ומה היו התחושות השונות בכל צעקה משותפת?

ו.        לימוד ודיון: נלמד את התוספתא המקבילה למשנה בה יש תיאור איך הפנייה לכיוון ירושלים הופכת את כל עם ישראל להיות ציבור מתפלל אחד לכיוון אחר. נשאל את התלמידים מה בתרגיל גוף שעשינו בשלב הקודם, פותח להם בהבנת התוספתא הזו  

ז.       יצירה: נביא לכיתה בלונים ונבקש מכל אחד לנפח אותו ולדמיין שהבלון הוא כדור הארץ. נבקש מכל אחד לחשוב כיצד הוא יוצר בעזרת חומרי יצירה שונים ומגוונים שנביא לכיתה תיאור המספר איך כל יהודי העולם בכל מקום שהם פונים ומתפללים לאותו הכיוון.

תשומת לב

שיעור זה נוגע בכמה נקודות שנקשרות זו בזו דרך המשנה שלנו, ובכ"ז כדאי לתת את הדעת על כך ולראות האם נכון בכיתה שלנו להתמקד דווקא באחד מהם: המורכבות (על הטוב והאתגר שבה) ביכולת להתפלל בכל מקום, מירכוז התפילה כלפי ירושלים והיחס שבין התנועה בגוף לתנועה הפנימית בלב.

כמו כן שיעור זה מבקר ובוחן סיטואציה עכשווית של תפילה תוך כדי פעולה אחרת. כדאי לנהוג בזהירות בדיון זה שכן סביר להניח שיש לא מעט כיתות בהם כולנו (ההורים/המורים של התלמידים) הם מושא הביקורת והדיון שלנו..