הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהמתי ניתן לחייב שכן להשתתף בהוצאות בניית מחיצה/כותל/גדר ומתי לא ניתן לחייבו בזה.
המשנה [בבא בתרא ד ע"ב] ממשיכה את הנושא של קודמתה
היא דנה בשני מקרים:
א. המקיף את חברו משלש רוחותיו וגדר את שלשתן
ב. [עמד ו]גדר את הרוח הרביעית
סוגיית הגמרא מורכבת משלשה חלקים:
המקיף את חבירו משלש רוחותיו, וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית - אין מחייבין אותו; רבי יוסי אומר: אם עמד וגדר את הרביעית - מגלגלין עליו את הכל.
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' יוסי, דאמר: אם עמד וגדר את הרביעית - מגלגלין עליו את הכל, ל"ש עמד ניקף, ל"ש עמד מקיף.
איתמר, רב הונא אמר: הכל - לפי מה שגדר; חייא בר רב אמר: הכל - לפי דמי קנים בזול. תנן: המקיף את חבירו משלש רוחותיו, וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית - אין מחייבין אותו, הא רביעית - מחייבין אותו; אימא סיפא, רבי יוסי אומר: אם עמד וגדר את הרביעית - מגלגלין עליו את הכל; בשלמא לרב הונא דאמר: הכל - לפי מה שגדר בה, היינו דאיכא בין ת"ק ורבי יוסי, ת"ק סבר: הכל - לפי דמי קנים בזול אין, ומה שגדר לא, ורבי יוסי סבר: הכל - לפי מה שגדר; אלא לחייא בר רב דאמר: הכל - לפי דמי קנים בזול, מאי איכא בין ת"ק לר' יוסי? אי דמי קנים בזול לא קיהיב ליה, מאי קיהיב ליה? אי בעית אימא: אגר נטירא איכא בינייהו, תנא קמא סבר: אגר נטירא אין, דמי קנים בזול לא, ורבי יוסי סבר: דמי קנים בזול. ואי בעית אימא: ראשונה שניה ושלישית איכא בינייהו, ת"ק סבר: רביעית הוא דיהיב ליה, אבל ראשונה שניה ושלישית - לא יהיב ליה, ור' יוסי סבר: ראשונה שנייה ושלישית נמי יהיב ליה. איבעית אימא: מקיף וניקף איכא בינייהו, דת"ק סובר: טעמא דעמד ניקף דמגלגלין עליו את הכל, אבל עמד מקיף - אינו נותן לו אלא דמי רביעית; ורבי יוסי סבר: ל"ש ניקף ול"ש מקיף, אם עמד וגדר - מגלגלין עליו את הכל. לישנא אחרינא: מקיף וניקף איכא בינייהו, ת"ק סבר: אם גדר מקיף את הרביעית נמי יהיב ליה; ורבי יוסי סבר: אם עמד ניקף וגדר את הרביעית הוא דיהיב ליה, דגלי דעתיה דניחא ליה, אבל אם גדר מקיף - לא יהיב ליה מידי.
רוניא, אקפיה רבינא מארבע רוחותיו. א"ל: הב לי כמה דגדרי, לא יהיב ליה. הב לי לפי קנים בזול, לא יהיב ליה. הב לי אגר נטירותא, לא יהיב ליה. יומא חד הוה קא גדר דיקלי, אמר ליה לאריסיה: זיל שקול מניה קיבורא דאהיני. אזל לאתויי, רמא ביה קלא, א"ל: גלית דעתך דמינח ניחא לך, לא יהא אלא עיזא בעלמא, מי לא בעי נטירותא? א"ל: עיזא בעלמא לאו לאכלויי בעיא. א"ל: ולא גברא בעית דמיכלי לה? אתא לקמיה דרבא, א"ל: זיל פייסיה במאי דאיפייס, ואי לא, דאיננא לך דינא כר"ה אליבא דרבי יוסי.
שאלות לעיון
משנה -
היכן מדובר? [בקעה/חצר/גינה]
היכן הוקמה הגדר? [בהיקף הפנימי – בינו לבין השכן (למנוע היזק ראיה), או בהיקף החיצוני – בינו לבין רשות הרבים (למנוע כניסת בהמות זרים וכד')]
"אם עמד וגדר את הרביעית" – האם מדובר במקיף או בניקף?
מהי סברת ר' יוסי? האמנם נחלקו עליו חכמים?
גמרא -
חלק ראשון של הסוגיא:
חלק שני של הסוגיא:
מהי סברת החולקים לפי כל אוקימתא? [האם ר' יוסי בא להקל או להחמיר]
מה היחס בין סוגייתנו לסוגיית "זה נהנה וזה לא חסר" בבבא קמא?
מה יהיה הדין אם המקיף גדר שתי רוחות, עמד הניקף וגדר את השלישית?
חלק שלישי של הסוגיא:
האם רבא רק איים על רוניא, או שאכן סובר שהלכה כר' יוסי לפי רב הונא ["הכל לפי מה שגדר"], וגם בגדר מקיף?
זה נהנה וזה חסר [מיזמתו]
הסוגיא עוסקת באדם שהוציא ממון עבור חברו מבלי שנתבקש על ידו לעשות זאת.
הפעילות המוצעת בזה יכולה להתקיים כמבוא לסוגיה, ואז מומלץ לחזור לנושא לאחר למידתה – או כסיכום, לאחר לימוד הסוגיה בגמרא.
א. נביא בפני התלמידים את המקרה הבא (מקורו בפסק דין המצוטט בפרוייקט השו"ת: פסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יהדות ה', פס"ד בעמוד פ"ה]
המעלית
קבלן מפורסם בנה מעלית בלי לבקש רשות מרוכשי הדירות ובלי שקיבל מראש את הסכמתם.
אמנם בשעת בניית המעלית, היה בחלק הבניין שבו נבנתה המעלית בבעלותו של הקבלן ולכן לא היה צריך לבקש שום רשות והסכמה.
לדברי הקבלן, לו לא היה בונה קומה חמישית - לא היה בונה את המעלית בשביל ארבע קומות, כיון שאין החוק מחייב זאת, ומשום כך לא הזכיר בחוזה שעשה עם הדיירים את עניין בניית המעלית.
והנה, לאחר שנסתיימה בניית המעלית - דרש הקבלן מרוכשי הדירות לשלם לו חלק מהוצאות בניית המעלית, בטענה שבניית המעלית העלתה את ערך הדירות.
מי צודק?
שים לב, ניתן להציג את הסיפור בכיתה בשתי אפשרויות -
א. הבאתו על ידי המורה בעל פה, או בצילום קטעים מפסק הדין המקורי.
ב. ניתן להטיל מראש על קבוצת תלמידים להציג את המקרה בפני יתר חבריהם בכיתה.
ב. לאחר הבאת הסיפור נקיים דיון בכיתה אודות המקרה והאפשרויות השונות להכריע בו
שים לב, את הדיון ניתן לקיים במספר אופנים:
א. איסוף טענות לכאן ולכאן מפי התלמידים, כתיבתם על הלוח – ו/או קיום הצבעה לבסוף.
ב. חלוקת התלמידים לזוגות או לשתי קבוצות – כאשר עליהם לנסות להגיע להסכמה או להבנה משותפת וכד'.
ג. ניתן לבקש מהתלמידים לערוך סקר עמדות במקרה הנדון בחדר המורים, בקרב תלמידי כתות אחרות, במשפחה וכד'.
נושאים נוספים שניתן להרחיב בהם:
זה נהנה [=ביזמתו] וזה לא חסר – האם מוסרי לתבוע? מנגד - האם מוסרי לא לשלם? – כגון, התחברות וגלישה באמצעות רשת אלחוטית של שכן.
האם מותר לרב לאיים בפסק הלכה שאינו תקף לדעתו?
חשיבות המחאה
לעיתים מעשה מאוחר מלמד למפרע שנוח לך בכל מה שקדם לו
האתר מרכז מכתבי-מחאה שנשלחו לאישי-ציבור שונים בנושאים שונים, וכן - פתרונות מקוריים לבעיות שמטרידות את הציבור בישראל.
לאתר יש שתי מטרות עיקריות:
בטווח הקצר - לקיים המצווה הכתובה בתורה"הוכח תוכיח את עמיתך" ובפרט ביחס לאישי-ציבור.
בטווח הארוך - ליצור מעין "מצע" שיוכל לשמש לבניית מדינה על-פי התורה.
מטרות נוספות של האתר הן: להראות את הרלבנטיות של התורה לימינו - התורה מתייחסת בצורה שלילית לתופעות מסוימות בחברה שלנו, ומציעה פתרונות חיוביים לבעיות אחרות. לתת השראה לגולשים - שינסו גם הם למצוא מחאות ופתרונות מתוך התורה, ולא יהססו לשלוח את ממצאיהם לאישי-ציבור. לתת סיוע טכני למוחים ולמוכיחים, ע"י איסוף כתובות, מספרים ודרכי-פניה לאישי-ציבור.
האתר מנוהל ע"י אנשים פרטיים, לא עומד מאחריו שום ארגון, והוא אינו מקבל מימון מאף מקור.
שיתוף
הדפסה
ייצוא